כמו השנתיים שקדמו לה, גם שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. המלחמה נמשכה בכל החזיתות, התלמידים והמורים התמודדו עם תקופות מורכבות, לימודים מרחוק במשך שבועות ארוכים, ותלמידים באזורים שונים בעיקר בצפון המשיכו לחיות תחת אש.

עם סיום השנה, ובשעה שהסערות הבטחוניות והחברתיות נמשכות במלוא עוזן, חשבנו לסכם עבור תלמידינו את השנה ובעיקר להדגיש את נקודות החוסן שהתגלו במהלכה בקרב עם ישראל בכלל ובקרב תלמידינו בפרט.

שלב א: אסיף – אז מה היה לנו?

לבקש מהתלמידים לציין ארועים לאומיים שהתרחשו במהלך שנת הלימודים האחרונה, איזה ארוע שהיה השנה לא נשכח.

ביניהם ניתן להזכיר את:

• השבת החטופים בערב שמחת תורה האחרון
• מבצע שאגת הארי
• המשך פעילות המילואמניקים בהיקף נרחב
• המערכה בלבנון
• עליית האנטישמיות בעולם

(ייתכן שהתלמידים יזכירו גם ויכוחים סוערים בחברה הישראלית כמו סוגיית גיוס החרדים או סוגיות נוספות, לשיקול המורה כיצד להתייחס לכך)

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים 

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

• טבח סידני

שלב ב: איפה אנחנו היינו

• בקשו מהתלמידים להעלות זכרונות או חוויות מאחד מארועי השנה האחרונה.
• במהלך הדיון בדקו עמם האם התנהלות הייתה פסיבית או אקטיבית, (כלומר רק חוו את הארועים או גם עשו משהו מבחינת תרומה או מבחינת תודעה שלהם, להשפעה על המצב).

הערה למורה: המחקר מלמד כי פעולה אקטיבית תורמת לא רק לקהילה אלא גם לחוסן ולבריאות הנפשית.

שלב ג: עכשיו תורנו

דיון – האם גם דורות קודמים בתולדות עם ישראל עמדו בפני 'עכשיו תורנו' משלהם?

לאחר איסוף החוויות דיון על העשייה והדגשת המשמעות של "עכשיו תורנו" (ניתן להשתמש בשיר של חטיבה 7 שאנשיה הדגישה כי עכשיו תורנו)

הדגשה כי: 'תורנו' הוא מושג של לקיחת אחריות. מה הדבר הקטן ביותר שכל אחד מכם יכול לעשות בחופש הגדול כדי להשפיע לטובה על הסביבה שלו.

דוגמאות אפשריות: התנדבות, סיוע למשפחות מילואים, עזרה בתפעול מערכת החינוך, אחווה עם יהודי התפוצות וכדומה.

הבנה המשמעות של עשייה בשעה היסטורית (בכיוונים שונים) ובכיתות מתאימות גם דיון על יוזמות לקראת החופש ושנת הלימודים הבאה.

הפוסט עכשיו תורנו – מערך לסיכום שנת הלימודים תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בסוף חודש יוני 1976 חטפו אנרכיסטים מרקסיסטיים גרמניים ומחבלים פלסטיניים מטוס של חברת התעופה אייר-פראנס שיצא מנתב״ג לפריז. על המטוס היו אותה העת כ-250 נוסעים ואנשי צוות. החוטפים הכריחו את הטייסים באיומים להנחית את המטוס באנטבה שבאוגנדה, ודרשו את שחרורם של כמה אנרכיסטים ו-40 מחבלים שנכלאו בישראל. האיום היה שהם יוציאו להורג את הנוסעים בכל יום שבו דרישותיהם לא ייענו.

ממשלת ישראל הכריעה שלא להכנע לדרישות החוטפים, והטילה על צה״ל את המשימה לשחרר את בני הערובה. במבצע שהוגדר על ידי מדינות בעולם כמשימה בלתי אפשרית, הצליחו חיילי צה״ל לשחרר כמעט את כל החטופים בחיים (3 מהם נהרגו במהלך המבצע, ואחת נוספת נרצחה לאחר מכן בבית החולים באוגנדה). מפקד סיירת מטכ״ל, יוני נתניהו, נהרג במהלך המבצע, ושם המבצע שונה לאחר מכן ל״מבצע יונתן״, על שמו.

במערך שיעור זה נדון בערכים ובלקחים העולים מאירוע זה, שהשנה (2026) היא שנת היובל שלו.

אל ארץ צבי

נפתח בתיאור קצר של המבצע, כפי שהובא במבוא למערך.

בשנת 1977 כתבה תלמה אליגון רוז על מבצע יונתן את השיר ״אל ארץ צבי״.

נשמיע לתלמידים את השיר בביצועו של יהורם גאון (שגם שיחק בסרט ״מבצע יונתן״).

מומלץ להדפיס לתלמידים את מילות השיר, ואף לכתוב ביאור/פירוש למילים.

• האם לדעתכם היה נכון לצאת למבצע שחרור החטופים, או שמא היה צריך להסכים לעסקה שהציעו החוטפים? נמקו.
• מדוע לדעתכם סברה המשוררת כי מבצע יונתן ״השיב את כבוד האדם״?
• כיצד ערך הרעות והערבות ההדדית בא לידי ביטוי בשורות השיר ובמעשיהם של החיילים?
• לכיתות חזקות/להרחבה: פתיחת השיר ״בחצי הלילה הם קמו״, היא רפרנס לפיוט ״ויהי בחצי הלילה״ ששרים לקראת סיומו של ליל הסדר. הפיוט מדבר על כל מיני ניסים שאירעו לישראל ״בחצי הלילה״. ניתן לפענח עם התלמידים את מילות השיר (הקשות!) ולזהות את הניסים השונים שאירעו.

האם לדעתכם יש הבדל ו/או קשר בין נס שמיימי שנעשה בחצי הלילה לבין מעשה גבורה הירואי של חיילי צה״ל שנעשה בחצי הלילה? הסבירו.

מכתבי יוני

יוני נתניהו היה עלם צעיר, אולם השאיר אחריו אסופת מכתבים שקובצה לספר ״מכתבי יוני״. ספר זה היווה השראה לדורות של ישראלים.

בשנת 1969 הוא כתב באחד המכתבים כך (למקור ברשת):

״כמדומה, שהישראלי הצעיר שייך לגזע מיוחד של אנשים. קשה להסביר זאת, אך אפשר לחוש בכך. כל אותם הטייסים הנפלאים שלנו, כל הצנחנים ואנשי הקומנדו שלנו, הם ישראלים בגילי וצעירים ממני, שגדלו וחונכו בישראל. אנשי מושב וקיבוץ ועיר, שהמאחד אותם הוא למעלה ומעבר להשקפה פוליטית.

מה שמאחד אותם גורם להרגשת אחוה, אחריות הדדית, הכרת ערך האדם וחייו, שאיפה כנה ועזה לשלום, נכונות לעמוד בכל פרץ, ועוד ועוד. בעוד שבוע אהיה בו עשרים ושלוש, ואיני מצטער על מה שעשיתי ושאני עומד לעשות. אני מכיר בצדקת מעשיי. אני מאמין בעצמי, בארצי, ובעתידי. אני גם מאמין במשפחתי. זה הרבה לגבי אדם בגילי, שהספיק להרגיש את עצמו צעיר מאוד וזקן מאוד. בקשר לתקריות האחרונות אני רואה לנחוץ לציין לטובה את העם היהודי היושב בארץ. קור הרוח, חוסר ההיסטריה, השליטה המיידית בכל מצב – ממש מפתיעים. נעדרת כאן לגמרי תכונת ההמון המתפרץ, המאפיינים רגעים קשים. זהו עם מיוחד – וטוב להשתייך לכזה״.

• איזו נקודה במכתב זה הכי ״מדברת״ אליכם? הסבירו מדוע.
• בחרו מהמכתב שורה אחת או שתיים שלדעתכם העם הישראלי צריך לשמוע בעת הזו. הסבירו את בחירתכם תוך קישור למצב הנוכחי.

בית נוסף, בתים נוספים…

במלחמת לבנון השנייה קפץ רס״ן רועי קליין על רימון שהושלך לרגלי חייליו. במעשה זה הציל אותם רועי במחיר חייו שלו. על מעשה זה קיבל את עיטור העוז.

צפו בסרטון הבא, בו מתארת תלמה אליגון רוז כי חיברה בית נוסף לשיר בעקבות מעשה הגבורה שלו.

• בסרטון אומר יהורם גאון כי ״הלוואי ולא היה נכתב הבית הזה, אבל ברגע שלרוע המזל קרה מה שקרה, אז ראוי שיהיה לא בית כזה (אלא) בתים כאלה, שירים כאלה – כי זאת ארץ ישראל האמיתית. זאת האמת. זאת הזיקה לארץ הזאת, וזאת נצחיותה של הארץ הזאת. האנשים האלה״.

האם אתם מסכימים לדבריו? האם זוהי ארץ ישראל האמיתית? נמקו.

״אָז אֶרֶץ צְבִי

אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ

אֶל מוּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כָּבְשָׁה

וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא״

• מדוע לדעתכם אל מול קידוש השם יש לכבוש את הדמעות? האם זה מוחק את הצער?

מדוע לדעתכם קריאת ״שמע ישראל״ היא המלווה את עם ישראל לא רק בתפילות הקבועות בכל יום, אלא גם ברגע המיתה.

(לפי אופי הכיתה, ניתן לבחור להעמיק בסיפור יציאת נשמתו של רבי עקיבא, שגם הוא מסר נפשו על קידוש השם ומת כשקרא קריאת שמע. ניתן לדבר על הקשר הבין-דורי שנמשך לאורך כל הדורות מרבי עקיבא, למבצע אנטבה לרועי קליין ועד אלינו).

• הציעו בית נוסף לשיר אל ארץ צבי, המתאר אירוע שאירע בתקופת חייכם. הסבירו מדוע בחרתם בו ומהו החוט המקשר בינו לבין השיר.
  • הצעות אפשריות: סיפורו של ענר שפירא, ארנון זמורה ומבצע ארנון.
  • ראו גם מערך על גבורת הנופלים ומשמעותה.

הפוסט ויהי בחצי הלילה (מבצע יונתן) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שנה אחרי ולאחר מבצע ההמשך "שאגת הארי", ובימים בהם הולכת ומתעצמת הלחימה בלבנון ננסה לדון בהיבטים שונים של המבצע ומשמעויותיו.

צפו בסקירה על ימי המבצע:

• לאור הסרטון נסו לנסח במהלך הצפייה שתי הצלחות ברורות של המבצע מול שני אתגרים או מחירים שמוזכרים בו.
• מה דעתכם על הישגים אלו בראייה של שנה לאחור?

ניתן לשתף גם בחוויות של התלמידים מימי המבצע.

בחודשים האחרונים לאור העובדה שבניגוד לציפיות המשטר באיראן לא נפל והוא ממשיך להחזיק מעמד יש הטוענים כי שני המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" לא השיגו את מטרותיהם ולא הצדיקו את המחירים הקשים שנלוו אליהם באבדות בנפש וברכוש.

• מה דעתכם על טענה זו?
• התייחסו לטענה זו לאור מאמרים אלו (1, 2)

בשבועות האחרונים נטען כי סיסמת "הנצחון המוחלט" יצרה ציפיות מוגזמות וגרמה לתחושה מסוימת של אכזבה.

• מה דעתכם על טיעון זה?
• כיצד אתם הייתם מגדירים את יעדי המערכה?
• האם פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית נחשבת בעיניכם לניצחון, גם אם שלטון האייתוללות עדיין עומד על כנו?

במהלך מבצע עם כלביא היו רבים שחשו כי האחדות, והתעוזה והרוח הישראלית הגיעו לשיאים חדשים. ראו לדוגמא בסרטון זה:

• מה דעתכם על הסרטון ומסריו? כיצד ניתן להשאר עם הרוח העולה מהסרטון גם בימי שגרה או ימים בהם ישנם אתגרים אבדות וכשלונות?
• מה ההבדל בין "אופטימיות עיוורת" לבין "חוסן"? איך החברה הישראלית יכולה לתרגם את האחדות של ימי המבצע לפעולות יומיומיות בשגרה שלנו?

לסיכום:

מכתב מהעתיד: לכתוב פסקה קצרה לעצמם או לחברה הישראלית בעוד 5 שנים – אילו תובנות ממבצע "עם כלביא" אסור לנו לשכוח?

הפוסט שנה לעם כלביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ג-ו

(מערך לתיכון על נאומי המפקדים במלחמת ששת הימים; מערך לתיכון על שירי מלחמת ששת הימים)

משך השיעור: 60–90 דקות

מצגת

יום ירושלים

מטרות השיעור

1. התלמידים יכירו באופן בסיסי את משמעות יום ירושלים

1. התלמידים יכירו את היחס לירושלים לאורך הדורות.
2. התלמידים יבטאו את הקשר האישי שלהם לירושלים באמצעות פעילות יצירתית.

ציוד נדרש (מצורף להדפסה מהירה כנספח)

• הדפסת כרטיסיות לתחנות עם תמונות ושאלות
• דפי טקסט קריאה ושאלות הבנה
• דפי "אבנים ירושלמיות"
• טושים ודבק

פתיחה – דיון במליאה

המורה פותחת ברקע שמכוון ללוחות זמנים:

העם היהודי גר בארץ ישראל מאז שיצא ממצרים. לפני כ־2,000 שנה הרומאים כבשו את ירושלים, החריבו את בית המקדש, והגלו (העבירו את האנשים ממקומם למדינה אחרת) היהודים התפזרו לארצות שונות בעולם. מאז ועד הקמת מדינת ישראל, יהודים חיו במקומות רבים ורחוקים.

פניה לכיתה:

• אילו מקומות אתם מכירים שבהם חיו יהודים לאורך הדורות? מאיזה מדינות הגיעו הסבים שלכם או ההורים שלהם? (מרוקו, ארה"ב, תימן, אתיופיה, פולין, רוסיה, עיראק, ספרד, צרפת, גרמניה ועוד.)

למרות שהיהודים היו רחוקים מאוד מירושלים, ונולדו ילדים, נכדים ונינים שכבר לא ראו את ירושלים בעצמם, הם המשיכו לזכור אותה ולהתגעגע אליה.

שאלות לדיון

• איך אפשר להתגעגע למקום שלא היית בו?
• איך עם שלם מצליח לזכור מקום במשך 2,000 שנה?

חלק א׳ – תחנות חקר

איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

התלמידים מתחלקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת תחנת חקר ובה:

• שתי תמונות
• קטע מידע קצר
• שאלות לדיון.

(כרטיסים מוכנים להדפסה מצורפים כנספח)

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"– שולחן ליל הסדר

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

סיכום חלק א׳ במליאה

כל קבוצה מציגה את המסקנות שלך לשאלה איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

המורה מסכמת על הלוח, במשפט מה שמציגה כל אחת מהתחנות.

ירושלים נשארה בלב של העם היהודי לא בגלל שכולם ראו אותה, אלא בגלל שכל דור סיפר עליה לדור הבא. כך אפשר להתגעגע גם למקום שלא היית בו: כששומעים עליו, מתפללים אליו, שרים עליו וחולמים להגיע אליו. והמנהגים השונים שלמדנו עזרו לשמור על הזיכרון הזה 2000 שנה.

חלק ב׳ – טקסט קריאה- יום ירושלים

קראו את דף המידע והשיבו על השאלות במחברת.

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

שאלות הבנה

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

חלק ג׳ – פעילות יצירה – בונים את ירושלים של היום

הזמנה ליצירה:

במשך דורות יהודים זכרו את ירושלים, חלמו עליה והתגעגעו אליה. במלחמת ששת הימים ירושלים התאחדה מחדש. עכשיו נשאל:

איזו ירושלים אנחנו רוצים לבנות היום?

כל תלמיד מקבל דף בצורת "אבן ירושלמית".

על האבן הוא כותב:

• מה אני אוהב בירושלים
• מה מיוחד בעיניי בירושלים
• מה אני מאחל לירושלים
• איזו מילה חשובה הייתי רוצה להוסיף לירושלים של היום

לאחר מכן מדביקים את האבנים על בריסטול גדול, או על לוח באחת מקירות הכיתה ויוצרים יחד:

"ירושלים שלי"

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תמונות

מידע לתלמידים

בחתונה יהודית יש רגע שמח מאוד: החתן והכלה עומדים תחת החופה ומקימים בית חדש. אבל דווקא ברגע השמח הזה נהגו לשבור כוס. המנהג מזכיר לנו שגם בשמחה גדולה אנחנו זוכרים את ירושלים ואת בית המקדש שחרב. נוהגים לומר לפני כן את הפסוק:

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי".

כך ירושלים מצטרפת לשמחה, והשבר בכוס מזכיר כי השמחה אינה שלמה.

שאלות לקבוצה

1. מה מזכירה שבירת הכוס?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בחתונה?
3. מה זה מלמד על המקום של ירושלים בלב של העם היהודי?

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

תמונות

מידע לתלמידים

בליל הסדר אנחנו מספרים על יציאת מצרים, סיפור שקרה לפני זמן רב מאוד. אבל בסוף ההגדה לא נשארים רק בעבר. מסיימים במילים:

"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה".

כלומר: אנחנו זוכרים את מה שהיה, אבל גם מקווים לעתיד טוב יותר ולחזרה לירושלים.

שאלות לקבוצה

1. על איזה סיפור מדברים בליל הסדר?
2. למה מסיימים את ההגדה דווקא בתקווה לירושלים?
3. איך המשפט הזה עזר ליהודים לזכור את ירושלים במשך דורות?

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תמונות

מידע לתלמידים

יהודים שחיו במקומות רחוקים בעולם התפללו לכיוון ירושלים. יהודי במרוקו, בתימן, באתיופיה, בפולין או בעיראק — כולם פנו בתפילה אל אותו מקום. כך, גם כשהיו רחוקים מאוד, ירושלים הייתה המרכז שאליו כולם הביטו.

"עיר שחוברה לה יחידיו- עיר שעושה את כל ישראל חברים"

שאלות לקבוצה

1. לאיזה כיוון פנו יהודים בתפילה?
2. מה מיוחד בכך שיהודים מכל העולם פנו לאותו מקום? איך זה השפיע על היחס בין יהודים ממקומות שונים?
3. איך תפילה יכולה לעזור לזכור מקום רחוק? 

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תמונות

מידע לתלמידים

כאשר בונים בית חדש, יש מנהג להשאיר חלק קטן בקיר שאינו צבוע, זכר לחורבן ירושלים. גם כאשר אדם שמח בבית חדש ויפה, הוא משאיר סימן קטן שמזכיר: עדיין אנחנו זוכרים את ירושלים. כך הזיכרון לא נשאר רק בבית הכנסת או בספרים, אלא נכנס ממש לתוך הבית. יש חיבור בין הבית הפרטי שלי למקום של כל היהודים.

שאלות לקבוצה

1. מה משאירים בקיר של בית חדש?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בבית חדש?
3. מה זה מלמד על הדרך שבה יהודים זכרו את ירושלים? 

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תמונות

מידע לתלמידים

יהודי אתיופיה חגגו במשך דורות את חג הסיגד. ביום זה היו מתכנסים, מתפללים, ומביעים געגוע גדול לירושלים. באתיופיה נהגו לעלות למקום גבוה, כמו הר, ולהתפלל לכיוון ירושלים. היום, במדינת ישראל, רבים חוגגים את הסיגד בירושלים.

שאלות לקבוצה

1. מה עשו יהודי אתיופיה בחג הסיגד?
2. למה עלו למקום גבוה?
3. איך חג כזה עוזר לשמור על געגוע לירושלים?

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

תמונות

מידע לתלמידים

במשך הדורות היו יהודים שלא הסתפקו רק בתפילה ובגעגוע. למרות שהדרך הייתה ארוכה, קשה ולעיתים מסוכנת, היו אנשים שעלו לארץ ישראל ולירושלים. הם רצו לראות את המקום שעליו שמעו כל חייהם, להתפלל בו, ולהרגיש שהם קרובים יותר לחלום של העם היהודי.

שאלות לקבוצה

1. למה היה קשה להגיע לירושלים בעבר?
2. מה גרם לאנשים לצאת למסע כזה?
3. מה אפשר ללמוד מאנשים שהיו מוכנים להתאמץ כדי להגיע לירושלים?

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

קראו השיבו על השאלות במחברת.

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

הפוסט מערך שיעור ליום ירושלים – יסודי: איך מתגעגעים למקום שלא היית בו? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע מוקד

מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד. צפו בסרטון הקצר שלפניכם המתאר את המבצע.

קראו את ״פקודת היום״ של מפקד חיל האוויר מוטי הוד לקראת ״מבצע מוקד״ שפתח את מלחמת ששת הימים.

• הוכיחו מדבריו של מוטי הוד, כי למרות שלכל מלחמה ממלחמות ישראל עד אז היו הגורמים הספציפיים שלה, יש למעשה חוט אחד המאחד את כולן – הן במטרתם של הקמים עלינו, הן ביחס של ישראל למלחמות.
• האם לדעתכם המשיך חוט מקשר זה לשזור גם את שאר מלחמות ישראל שאירוע לאחר מכן? נמקו.
• דבריו של הוד מלאים ברוח-קרב. האם לדעתכם היה מי שערער על כך בזמנו? מדוע? האם אתם חושבים שגשיתו של מוטי הוד נכונה? נמקו.

נאום הר הצופים של רבין

ביוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל הרמטכ״ל יצחק רבין תואר ד״ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו קטעים מתוך הנאום שנשא רבין באותו מעמד (כאן בקישור).

• למה מתכוון רבין באמרו כי החיילים ששחררו את ירושלים ״נגעו…הישר אל תוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית״?
• לאור דבריו של רבין, מהי לדעתכם אותה ״ההתגלות״ שהיתה ללוחמים ״בהר הבית״, והיתה ״גדולה מהרגלי הלשון, שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק״?
• לכיתות מתקדמות: מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הנצחונות המזהירים בתולדות ישראל בפרט והעמים בכלל. לאחר המלחמה יצאו לאור הרבה ״אלבומי נצחון״ המפארים את ההישג המרשים של צה״ל. זאת למרות המחיר הגבוה של המלחמה (736 בששה ימים). יחד עם זאת, גם אז נשבו כנראה רוחות של הרהור וערעור על המחיר ששולם. אתרו בדבריו של רבין את דברי הביקורת שלו על תפישות אלו, והסבירו את דבריו.
• בחרו משפט אחד מדבריו של רבין, והשתמשו בו כבסיס לפסקה קצרה אותה תכתבו, כ״מסר מרבין״ לעם היהודי בשנת 2026 למלחמת התקומה.
• מה הדומה ומה השונה בין ביצועי חיל האוויר וצה"ל במבצע מוקד לביצועיו בימי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"?

הפוסט מדברים ששת הימים, על נאומים ופקודות יום בימי המלחמה ומשמעותם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מרד בר כוכבא

נפתח בכמה עובדות:

• מרד בר כוכבא התרחש בשנים 132-135.
• סביב המרד (ישנה מחלוקת בין ההסטוריונים האם לפניו או לאחריו) גזרו הרומאים גזירות דת קשות על היהודים, כאשר נראה שהחמורה שבהן היא הפיכת ירושלים לעיר-אלילית.
• המרד גבה הרוגים רבים מהחברה היהודית, ולאחריו התגברה מאוד הירידה היהודית מהארץ.
• למעוניינים: סקירה היסטורית קצרה על המרד, בסרטון מבית מכון מגלי״ם.

צפו בסרטון למטה ודונו: כיצד ראה מחבר השיר, לוין קיפניס, את דמותו של בר כוכבא, ואת מורשתו ההיסטורית?

יהדות השרירים

צפו בסרטון של ״היהודים באים״ ודונו:

• מה היתה מטרתם של יוצרי הסרטון? נמקו תשובתכם.
• האם אתם מסכימים עם הסרטון? נמקו דעתכם.

בקונגרס השני בבאזל, שהתרחש בשנת 1898, נשא מקס נורדאו נאום, שזכה לימים לכינוי ״יהדות השרירים״:

״רק עכשיו אנחנו יכולים ליתן לעצמנו דין וחשבון מן השַמות הנוראות, שחוללו בתוכנו שמונה-עשרה מאות שנות הגלות. בפעם הראשונה אחר מלחמת הייאוש של בר כוכבא הגדול – שרק מעריצי ההצלחה הנקלים יכולים להחשיב אותו פחות מאת החשמונאים המזהירים – חוזרת ונשמעת בתוך היהדות הדרישה, שכלל ישראל יחגור כולו עוז להראות לעצמו ולעולם כולו כמה עוד צפונים בו רוח חיים, תקוות חיים, חפץ חיים״.

• למה מתכוון נורדאו במשפט המודגש?
• האם והיכן אתם מכירים מסביבתכם ״הערצת הצלחה״ (גם בחיי היום-יום הרגילים)? מה דעתכם על תופעה זו? מדוע?ֿ
• מה היה עונה נורדאו ליוצרי ״היהודים באים״?

גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת

לנורדאו (ולכל מי שמכיר את ההיסטוריה) ברור כי מרד החשמונאים היה הצלחה. צפו בסרטון נוסף של ״היהודים באים״, העוסק במרד החשמונאים:

• מה דומה בין הסרטונים (לפעמים עד לרמת הציטוט)? מה לדעתכם מלמד הדבר?
• האם העובדה כי יהודה המקבי מת בקרב (לאחר נצחונות רבים ומזהירים) אכן מלמדת על כשלון מרד החשמונאים? נמקו.
• לכיתות היסטוריה מתקדמות: ערכו השוואה בין מרד החשמונאים למרד בר כוכבא.

ברל כצנלסון אמר כי:

״דמויות הענקים של רבי עקיבא ובר כוכבא מסמלות את שני האפיקים של הגבורה הישראלית שלאחר החורבן, גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת… יסוד הגבורה הוא עצם מעצמו של סוד הקיום הישראלי״.

• מי לדעתכם משתי הדמויות המוזכרות בדבריו של כצנלסון מסמלות את ״גבורת הרוח המקודשת״, ומי את ״גבורת הזרוע״?
• האם ניתן לוותר על אחת משתי זרועות אלו? נמקו.
• כיצד לדעתכם באות לידי ביטוי שתי גבורות אלו במלחמת חרבות ברזל?

שאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא

הוויכוח בשאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא נמשך גם לאחר נורדאו, בין יהושפט הרכבי ואריה אלדד.

כך כתב יהושפט הרכבי:

״דיכויו של מרד בר כוכבא חולל את הפורענות הלאומית, המדינית-צבאית החמורה ביותר בתולדותינו. פורענות שהייתה גדולה יותר מחורבן בית ראשון ומחורבן בית שני. […] וגרר את ישראל לצרה הצבאית-המדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. […] הבעיה איננה איך בר כוכבא טעה – לכך יכולים להיות הסברים מתרצים – אלא כיצד הגענו אנו להערצת טעותו, וכיצד משפיע הדבר על הלך מחשבתנו הלאומית. בהערצת מרד בר כוכבא אנו נקלעים למיצר של הערצת חורבננו והתרוננות ממעשה התאבדות לאומי… הבעיה איננה בר כוכבא, אלא אנו.״

(יהושפט הרכבי, בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא).

לעומתו טוען ישראל אלדד:

״גם מצדה וגם בר כוכבא לא הפכו מעולם להיות פולחן של חורבן, כפי שחוזר וטוען הרכבי. הרי גם מקדשי השם בגלויות גיבורים היו, מוסרים נפשם על התורה והאמונה, משמע, אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם. החידוש החינוכי במצדה ובמרד בר כוכבא היה במלחמה על חירות ובשניהם הכוונה לחירות מדינית… מבחינה חינוכית וגם היסטורית מי שמעריץ ומלמד להעריץ את אלה שנלחמו על חירות העם, עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה… ובניסוחו של ידין שערער על הרכבי והגן על מרד בר כוכבא: "יש דברים שאינם נמדדים לפי טריטוריות שאבדו, כי אם לפי ערכים שאבדו".״

(ישראל אלדד, פולמוס: החורבן ולקחיו)

• מי לדעתכם צודק בוויכוח, הרכבי או אלדד? נמקו.
• דבריו של מי מתאימים לסרטונים של ״היהודים באים״, ומי מתאים לדבריו של נורדאו?ֿ
• למה לדעתכם מתכוון אלדד באומרו כי ״עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה״?
• ״אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם״. אילו ערכים בחייכם הם ערכים שעליהם ראוי להקריב את החיים האישיים?
• בחרו דמות אחת ממלחמת ״חרבות ברזל״ שבפעולותיה אתם רואים שיקוף של דבריו של אלדד?
• כתבו מכתב למערכת של ״היהודים באים״, ובו תגובתכם לסרטון/ים שלהם בהם צפינו. בדבריכם עליכם להתייחס הן לעובדות ההיסטוריות, הן לערכים.

הפוסט הוא קרא לדרור – ל"ג בעומר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• התלמידים יכירו את טקס הדלקת המשואות כחלק מחגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל
• התלמידים יזהו ערכים של תרומה למדינה, אחריות לאומית, יוזמה ועשייה למען הכלל
• התלמידים יכירו את רעיון שבטי ישראל בתנ"ך כסמל לאחדות משלימה.
• התלמידים יבינו את חשיבות החיבור בין חלקי עם ישראל והשותפות בגורל ובייעוד

 פתיחה (15 דקות)

המורה יציג קטע מתוך טקס המשואות של השנה. חלק מרגש במיוחד, או דמות מפורסמת שמדליקה משואה, שיכירו את "הפורמט", ויראו כמה זה חגיגי עם קהל גדול ….

• מי ראה את טקס הדלקת המשואות השנה?
• מה המטרה שלו?

ניתן להיכנס לאתר הכנסת וללמוד קצת לעומק על המעמד.

ניתן לחלק טקסט מקוצר לקריאה ולכתיבה במחברות:

מהו טקס המשואות?

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הממלכתי הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות.

הטקס נערך ברחבה שבהר הרצל בירושלים, סמוך לקברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, ומועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. טקס הדלקת המשואות נערך במדינת ישראל משנת 1950, והוא התפתח במרוצת השנים עד שקיבל את צביונו העכשווי.

נוכחים בו יושב ראש הכנסת, שרים, חברי הכנסת, הרמטכ"ל, אנשי הסגל הדיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל ואזרחים. מדי שנה מוזמנים כ-5,000 צופים.

הרחבה מקושטת בתפאורה עם סמלי 12 שבטי ישראל ומוארת בתאורה צבעונית.

במרכז הטקס – הדלקת 12 משואות כנגד 12 השבטים.

לאורך השנים נלקחו הנושאים המרכזיים של הטקס מההיסטוריה של הציונות ומתקומת מדינת ישראל: העלייה והקליטה, המפעל החינוכי, פיתוח המדע והטכנולוגיה, מתנדבים, יהדות התפוצות, הלשון העברית, איכות הסביבה, האחדות ועוד.

משיאי המשואות נבחרים בהתאם לנושא המרכזי של הטקס. אנשים שעשו ופעלו למען מדינת ישראל ועם ישראל, בתחומים שונים ומגוונים, מחקר, כלכלה, מוסיקה, רפואה, צבא, התנדבות, תרבות, חינוך ועוד…

ענו על השאלות במחברת:

• מתי מתקיים טקס הדלקת המשואות?
• ומה הוא מסמל בין שני הימים הלאומיים?
• היכן נערך הטקס, וליד קברו של מי הוא מתקיים?
• מדוע מדליקים דווקא 12 משואות, ומה הן מסמלות?
• אילו סוגי אנשים נבחרים להדליק משואה, ומה המשותף להם?

שלב א' – מה הופך אדם לראוי להדליק משואה? (5–7 דקות)

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו תכונות יש לאדם שראוי להדליק משואה?
• מה אדם צריך לעשות כדי לתרום למדינה?

רישום על הלוח:
תרומה למדינה | אחריות | יוזמה | מסירות | מצוינות | עזרה לזולת|השפעה

הדגשה:
לא רק הצלחה אישית – אלא עשייה שיש בה תרומה לעם ולמדינה

שלב ב' – פעילות מרכזית: 12 השבטים = 12 ערכים (15 דקות)

נספח: מפת ארץ ישראל בחלוקת השבטים (על פי התנ"ך) עם 12 דגלים ריקים

הסבר קצר:

עם ישראל בתנ"ך היה מחולק ל-12 שבטים – לכל שבט אופי ותפקיד, אך כולם יחד יצרו עם אחד.

הדגש:
ריבוי חלקים – עם אחד
כל אחד תורם בדרכו

משימה:

בכל דגל התלמידים כותבים: תכונה כשרון או ערך שמחזק את עם ישראל ואת מדינת ישראל

דיון לסיכום השלב הזה– אחדות העם

• למה חשוב שלעם ישראל יהיו הרבה סוגים של אנשים?
• מה מחבר בינינו כעם אחד?

סיכום:

האחדות לא אומרת שכולנו אותו דבר – אלא שכולנו פועלים יחד למען עם ישראל ומדינתו

שלב ג' – משימת כתיבה

"המלצה על דמות להדלקת משואה" (10 דקות)

כתבו המלצה לוועדה הבוחרת:

בחרו דמות מהסביבה הקרובה:

• הורה
• סבא/סבתא
• שכן
• מורה
• דמות אחרת

התייחסו:

• מי הדמות?
• כיצד היא תורמת לאחרים או למדינה?
• איזה ערך היא מבטאת?
• מדוע היא ראויה להדליק משואה?

הדגשה:
גם עשייה יומיומית למען אחרים היא חלק מבניין החברה והמדינה

סיכום (3–5 דקות)

סיכום:

טקס המשואות מזכיר לנו שהמדינה נבנית בזכות אנשים שפועלים למענה,
ושכל אחד מאיתנו יכול להיות שותף בכך.

נספח לשיעור

• מפת ארץ ישראל בחלוקה לשבטי ישראל (על פי התנ"ך) עם 12 דגלים ריקים למילוי ערכים אפשריים להדלקת משואות.

הפוסט מערך שיעור ליסודי: תעלה המשואה (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.