PDF להקרנה
(למערך מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)
כמו השנתיים שקדמו לה, גם שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. המלחמה נמשכה בכל החזיתות, התלמידים והמורים התמודדו עם תקופות מורכבות, לימודים מרחוק במשך שבועות ארוכים, ותלמידים באזורים שונים בעיקר בצפון המשיכו לחיות תחת אש.
עם סיום השנה, ובשעה שהסערות הבטחוניות והחברתיות נמשכות במלוא עוזן, חשבנו לסכם עבור תלמידינו את השנה ובעיקר להדגיש את נקודות החוסן שהתגלו במהלכה בקרב עם ישראל בכלל ובקרב תלמידינו בפרט.
שלב א: אסיף – אז מה היה לנו?
לבקש מהתלמידים לציין ארועים לאומיים שהתרחשו במהלך שנת הלימודים האחרונה, איזה ארוע שהיה השנה לא נשכח.
ביניהם ניתן להזכיר את:
- השבת החטופים בערב שמחת תורה האחרון
- מבצע שאגת הארי
- המשך פעילות המילואמניקים בהיקף נרחב
- המערכה בלבנון
- עליית האנטישמיות בעולם
(ייתכן שהתלמידים יזכירו גם ויכוחים סוערים בחברה הישראלית כמו סוגיית גיוס החרדים או סוגיות נוספות, לשיקול המורה כיצד להתייחס לכך)
ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:
- השבת החטופים
- מבצע שאגת הארי
- לוחמי המילואים
- כיבוש הבופור
- טבח סידני
שלב ב: איפה אנחנו היינו
- בקשו מהתלמידים להעלות זכרונות או חוויות מאחד מארועי השנה האחרונה.
- במהלך הדיון בדקו עמם האם התנהלות הייתה פסיבית או אקטיבית, (כלומר רק חוו את הארועים או גם עשו משהו מבחינת תרומה או מבחינת תודעה שלהם, להשפעה על המצב).
הערה למורה: המחקר מלמד כי פעולה אקטיבית תורמת לא רק לקהילה אלא גם לחוסן ולבריאות הנפשית.
שלב ג: עכשיו תורנו
דיון – האם גם דורות קודמים בתולדות עם ישראל עמדו בפני 'עכשיו תורנו' משלהם?
לאחר איסוף החוויות דיון על העשייה והדגשת המשמעות של "עכשיו תורנו" (ניתן להשתמש בשיר של חטיבה 7 שאנשיה הדגישה כי עכשיו תורנו)
הדגשה כי: 'תורנו' הוא מושג של לקיחת אחריות. מה הדבר הקטן ביותר שכל אחד מכם יכול לעשות בחופש הגדול כדי להשפיע לטובה על הסביבה שלו.
דוגמאות אפשריות: התנדבות, סיוע למשפחות מילואים, עזרה בתפעול מערכת החינוך, אחווה עם יהודי התפוצות וכדומה.
הבנה המשמעות של עשייה בשעה היסטורית (בכיוונים שונים) ובכיתות מתאימות גם דיון על יוזמות לקראת החופש ושנת הלימודים הבאה.
