
חברה אזרחית ומדינה בימי מלחמה
מתנדבים וארגונים חברתיים רבים ושונים מספקים מענים לצרכים שהתעוררו בעקבות המלחמה בתחומי הרווחה, החינוך, הדיור ואפילו הבטחון. אלו תחומים שבשוטף היינו מניחים, שהממשלה תסייע ולא

מתנדבים וארגונים חברתיים רבים ושונים מספקים מענים לצרכים שהתעוררו בעקבות המלחמה בתחומי הרווחה, החינוך, הדיור ואפילו הבטחון. אלו תחומים שבשוטף היינו מניחים, שהממשלה תסייע ולא

במערך זה ננסה לסקור ולהציג את אחת הסוגיות העולות מפעם לפעם על סדר היום – "נשיאה בנטל". בחלק א- יוצג הרגע ההסטורי והחוקי, כדי להבין

בשנה האחרונה מדינת ישראל מתמודדת שוב עם סוגיית פדיון שבויים. מחד, כולנו מייחלים ומתפללים לשובם בשלום ובמהרה של חטופינו, גברים נשים וטף שנחטפו באכזריות בידי

חלק א' – צידה ליוצאים לקרב בשבועות האחרונים מאז תחילת המלחמה אנו עדים לגילויים של גבורה, אחדות ונכונות אין קץ לנתינה ולמסירות בקרב כל חלקי

מתקפת הרצח של החמאס בשמחת תורה תשפ"ד ומלחמת חרבות ברזל שנפתחה בעקבותיה, גרמו לליכוד שורות מלא בתוך החברה הישראלית, שרובה ככולה הבינה שהיא עומדת מול

בליל כ"ט בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח) החליטה עצרת האומות המאוחדות על חלוקתה של ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, יהודית וערבית, ועל הפיכתה של ירושלים

ב-4.2.2025 הדהים נשיא ארצות הברית את העולם כאשר במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר כי הפתרון לבעיית רצועת עזה ולסבבי הלחימה האין

סביב ימי המשבר שחווינו, צף ועלה הדיון בדבר הגורל המשותף שלנו כאן במדינת ישראל. האם הביחד הוא טכני בלבד? גורל רדיפות ריכז אותנו לחיות כאן

במערך זה ננסה לשים לב לתופעה מוסרית מבלבלת. ישנה נטייה אנושית, תקשורתית והסברתית לפרש את המצב כך שמי שחלש הוא תמיד הצודק. ישנן מדינות שמטיחות

״מבצע ארנון״ שמילא את לב כולנו תקווה ושמחה, מעלה זיכרונות מ״מבצע יונתן״. בפניכם מערך לכיתה העוסק במבצע החילוץ ומשמעותו. בתקווה לשובם בשלום של כל החטופים