שנה לעם כלביא

בליל י"ז בסיוון התשפ"ה 13.6.2025 יצא צה"ל למבצע עם כלביא ובמשך 12 יום פגע בתעשיית הגרעין ובבכירי הממסד הבטחוני והמדעי של איראן.

שנה אחרי ולאחר מבצע ההמשך "שאגת הארי", ובימים בהם הולכת ומתעצמת הלחימה בלבנון ננסה לדון בהיבטים שונים של המבצע ומשמעויותיו.

צפו בסקירה על ימי המבצע:

• לאור הסרטון נסו לנסח במהלך הצפייה שתי הצלחות ברורות של המבצע מול שני אתגרים או מחירים שמוזכרים בו.
• מה דעתכם על הישגים אלו בראייה של שנה לאחור?

ניתן לשתף גם בחוויות של התלמידים מימי המבצע.

בחודשים האחרונים לאור העובדה שבניגוד לציפיות המשטר באיראן לא נפל והוא ממשיך להחזיק מעמד יש הטוענים כי שני המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" לא השיגו את מטרותיהם ולא הצדיקו את המחירים הקשים שנלוו אליהם באבדות בנפש וברכוש.

• מה דעתכם על טענה זו?
• התייחסו לטענה זו לאור מאמרים אלו (1, 2)

בשבועות האחרונים נטען כי סיסמת "הנצחון המוחלט" יצרה ציפיות מוגזמות וגרמה לתחושה מסוימת של אכזבה.

• מה דעתכם על טיעון זה?
• כיצד אתם הייתם מגדירים את יעדי המערכה?
• האם פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית נחשבת בעיניכם לניצחון, גם אם שלטון האייתוללות עדיין עומד על כנו?

במהלך מבצע עם כלביא היו רבים שחשו כי האחדות, והתעוזה והרוח הישראלית הגיעו לשיאים חדשים. ראו לדוגמא בסרטון זה:

• מה דעתכם על הסרטון ומסריו? כיצד ניתן להשאר עם הרוח העולה מהסרטון גם בימי שגרה או ימים בהם ישנם אתגרים אבדות וכשלונות?
• מה ההבדל בין "אופטימיות עיוורת" לבין "חוסן"? איך החברה הישראלית יכולה לתרגם את האחדות של ימי המבצע לפעולות יומיומיות בשגרה שלנו?

לסיכום:

מכתב מהעתיד: לכתוב פסקה קצרה לעצמם או לחברה הישראלית בעוד 5 שנים – אילו תובנות ממבצע "עם כלביא" אסור לנו לשכוח?