בליל כ"ט בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח) החליטה עצרת האומות המאוחדות על חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, ועל הפיכתה של ירושלים לעיר בינלאומית. (למערך שיעור מותאם לתלמידי על יסודי לחצו כאן)

מטרות השיעור

1. שהתלמידים יכירו את יום כ"ט בנובמבר ואת ההשלכות שלו.
2. שהתלמידים יכירו את הדילמה שהייתה סביב תוכנית החלוקה.
3. שהתלמידים יכירו את מפת ארץ ישראל וגבולותיה.

רקע למורה:

למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.

בסופה של מלחמת העצמאות הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.

בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.

מהלך השיעור (45 דקות)

כ"ט בנובמבר

שלב הפתיחה – 10 דקות

• המורה רושמת על הלוח ומסבירה מושגי יסודיים להבנה:
  1. עצרת האומות המאוחדות.
  2. גבולות של מדינה.
  3. הכרזת מדינה.
• המורה מציגה את האירוע: בליל כ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות והפיכת ירושלים לעיר בינלאומית.
• שיחה קצרה בכיתה: אילו שאלות מסקרן אתכם לשאול על הנושא? (המורה רושמת על הלוח או בקובץ משותף).

שלב הרקע ההיסטורי – 10 דקות

• הקרנת סרטון: הצבעת האו"ם על סיום המנדט הבריטי.

דיון בעקבות הצפייה:

• • מה קרה ביום זה ומה המשמעות ההיסטורית שלו?
  • מה היה תפקיד האו"ם?
  • אילו מדינות תמכו ואילו התנגדו?

שלב מפת הארץ – 10 דקות

• הצגת מפת החלוקה משנת 1947. על הלוח או לחלק דפים לתלמידים(מצורף)
• דיון כיתתי:
  • האם מקום מגוריכם היום היה שייך למדינה היהודית על פי התוכנית?
  • האם יש מקומות שאתם מכירים היום שנמצאים מחוץ לשטח המדינה היהודית לפי החלוקה?
  • אם הייתם חיים אז – האם הייתם תומכים או מתנגדים לתוכנית? מדוע?

אז האם יום הכרזת המדינה היה דבר משמח או עצוב?

שלב תגובות להחלטה – 10 דקות

• הצגת הדילמה- להדפיס את ההתייחסויות השונות על כרטסות.
•  לחלק את הילדים לקבוצות ולתת לכל קבוצה לבחור עם מי הם מזדהות:

מאות אלפי יהודים שמחו ורקדו ברחובות

בליל כ"ט בנובמבר, אחרי שנודע שהאו"ם החליט על הקמת מדינה יהודית, פרצה שמחה עצומה ביישוב היהודי. אנשים יצאו לרחובות, שרו ורקדו זה עם זה, אפילו זרים התחבקו והתנשקו. הייתה הרגשה שמשהו גדול קרה – חלום של דורות מתגשם סוף־סוף, והעולם מכיר בזכות העם היהודי למדינה משלו.

דוד בן גוריון – שמחה עם דאגה

דוד בן גוריון, שהיה מנהיג היישוב היהודי, הבין שיש חשיבות להחלטת האו"ם, אך בליבו הייתה גם דאגה גדולה. הוא הבין שהקמת המדינה תעלה במחירים כואבים: הצהרת האו"ם דרשה ויתור על חלקים מארץ ישראל. ובנוסף הוא הבין שכנראה תתחיל מלחמה קשה מול הערבים בארץ והמדינות מסביב שהתנגדו . שמחתו התערבבה בתחושת אחריות כבדה לעתיד.

תגובת הערבים – דחייה ואלימות

הערבים בארץ ובמדינות ערב השכנות דחו את ההחלטה לחלוטין. על אף שמעולם לא ניתן להם באופן רשמי מעבר לזה, מבחינתם לא ייתכן שהארץ תחולק ולא תהיה רק שלהם, הם המשיכו לסרב לכל חלוקה כפי שעשו בכל הניסיונות שהיו בעבר. כבר למחרת כבר פרצה האלימות שהובילה למלחמת העצמאות.

שלב הסיכום – 5 דקות

• חזרה קצרה על הנקודות המרכזיות:
  • כ"ט בנובמבר כיום מכונן בהיסטוריה הציונית.
  • חשיבות ההחלטה גם אם בפועל לא יושמה במלואה.
  • ההבדלים בין תגובת היישוב היהודי לבין תגובת הערבים.

משימת כתיבה אישית:

לנסח במחברת משפט מסכם – מה המשמעות בעיניי של כ"ט בנובמבר.

קטע הרחבה לכיתות מתקדמות: 

קראו את הקטע הבא בזוגות וכתבו בקצרה את השלבים  לקראת הכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בתקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.

באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.

בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.

1.

2.

3.