מערך ליסודי: הקול שלי – הבחירה של כולנו (לכיתות ה-ו)

כיתות: ה'–ו' (למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

משך: 45 דקות

נושא: בחירות בישראל

פתיחה למורה

במדינת ישראל חיים מיליוני אזרחים, בעלי דעות ורצונות שונים. אז מי מחליט מי ינהל את המדינה?

בבחירות, האזרחים בוחרים את נציגיהם לכנסת. לכל אזרח בעל זכות בחירה יש קול שווה, והציבור מכריע. גם לאחר הבחירות איננו חייבים להסכים זה עם זה – אפשר להמשיך להתווכח, לשכנע ולהשפיע, ובו בזמן לכבד את הכרעת הציבור ולהמשיך לחיות יחד במדינה אחת.

להרחבה: לכבוד יום הולדתה של הכנסת פרסמנו בחמ"ל מורים את המערך "למה צריך דמוקרטיה?" – לכיתות ה'–ו'. המערך עוסק בשאלה מדוע חברה זקוקה לדמוקרטיה ומה משמעות העיקרון שלפיו העם הוא מקור הסמכות.

מטרות

התלמידים:

• יבינו כי בבחירות הציבור בוחר את נציגיו ומשפיע על הנהגת המדינה.
• יכירו עקרונות בסיסיים לקיום בחירות הוגנות.
• יבינו כי לכל אזרח בעל זכות בחירה קול שווה.
• יפנימו כי ניתן לחלוק על תוצאות הבחירות, ובו בזמן לכבד את הכרעת הציבור ולהמשיך להיות חלק מאותה מדינה.

מצגת

בחירות-מערך שיעור יסודי.pptx

פעילות 1 | הכיתה בוחרת – 12 דקות

הציגו לכיתה:

קיבלתם 2,000 ₪ לפעילות כיתתית. מה הייתם רוצים לעשות בהם?

א. טיול כיתתי
ב. שדרוג הכיתה
ג. סדנה או פעילות מיוחדת
ד. פעילות כיתתית ושימוש בחלק מהסכום למען אחרים

חלקו את התלמידים לארבע קבוצות לפי הבחירה שלהם. לכל קבוצה שתי דקות לנסח טיעון אחד בעד ההצעה שלה. נציג מכל קבוצה יציג את הטיעון בקצרה.

כעת ערכו הצבעה חשאית בקלפי. שני תלמידים ישמשו כוועדת קלפי ויספרו את הקולות.

שאלו:

• מי החליט איזו הצעה נבחרה?
• האם רק מי שהצביע להצעה שניצחה השתתף בהחלטה?
• מדוע חשוב שלכל תלמיד יהיה קול אחד?
• ומה עושים כשלא כולם רוצים אותו הדבר?

מסקנה: לא כולנו בחרנו אותו הדבר, אבל כולנו השתתפנו בהחלטה. לכל אחד היה קול, והכיתה הכריעה יחד.

פעילות 2 | מה לא בסדר בבחירות האלה? – 15 דקות

חלקו את הכיתה לשש קבוצות. כל קבוצה מקבלת כרטיס ועליה לזהות מה לא תקין בבחירות ולהציע כיצד לתקן זאת.

כרטיס 1 – שני קולות
כל תלמיד מקבל קול אחד, אבל חברי מועצת התלמידים מקבלים שני קולות כי "יש להם יותר ניסיון".
העיקרון: לכל בוחר קול שווה.

כרטיס 2 – מי רשאי לבחור?
רגע לפני ההצבעה מודיעים שרק תלמידים שקיבלו מעל 80 במבחן האחרון רשאים להצביע.
העיקרון: כל בעלי זכות הבחירה רשאים להשתתף.

כרטיס 3 – מצביעים בקול
כל תלמיד נדרש לומר בקול באיזו אפשרות הוא בוחר.
העיקרון: הבחירות חשאיות.

כרטיס 4 – מספיק לספור
מפסיקים את ספירת הקולות לפני שכל הפתקים נספרו.
העיקרון: כל קול נחשב.

כרטיס 5 – משנים את הכללים
לאחר פרסום התוצאות משנים את הכללים שנקבעו לפני ההצבעה.
העיקרון: כללי הבחירות נקבעים מראש וחלים באופן שווה.

כרטיס 6 – אני לא מקבל את התוצאה
"האפשרות שלי הפסידה, ולכן מבחינתי הבחירות לא נחשבות."
העיקרון: מכבדים את הכרעת הציבור. אפשר להמשיך לחלוק, לשכנע ולנסות להשפיע.

פעילות 3 | מהכיתה למדינת ישראל – 10 דקות

כתבו על הלוח:

ומה קורה כשלא 30 תלמידים צריכים לבחור – אלא מיליוני אזרחים? מי מחליט מי ינהל את המדינה?

במדינת ישראל האזרחים בוחרים את נציגיהם לכנסת. באמצעות הבחירות הציבור משפיע על הרכב הכנסת, ומתוכה מוקמת הממשלה.

השוו בין ההצבעה בכיתה לבחירות במדינה:

בכיתה: תלמידי הכיתה ⇐ במדינה: בעלי זכות הבחירה
בכיתה: כל תלמיד – קול אחד ⇐ במדינה: כל בוחר – קול אחד
בכיתה: הצבעה חשאית ⇐ במדינה: בחירות חשאיות
בכיתה: ספירת כל הקולות ⇐ במדינה: ספירת קולות הבוחרים

הסבירו בקצרה: הבחירות לכנסת הן כלליות, ארציות, שוות, חשאיות ויחסיות.

סיכום | 5 דקות

הציגו שלושה משפטים ובקשו מהתלמידים לבחור אם הם מסכימים או לא ולהסביר במשפט:

1. "אם האפשרות שלי הפסידה, הקול שלי היה מיותר."
2. "לקבל את תוצאות הבחירות פירושו להסכים עם מי שנבחר."
3. "אפשר להתווכח ולהישאר חלק מאותה קבוצה."

מסר לסיום

במדינת ישראל יש הרבה דעות, אבל בבחירות מקור ההכרעה הוא הציבור. לכל אזרח בעל זכות בחירה קול שווה, הציבור בוחר את נציגיו ומכריע – וגם כשבחרנו אחרת, כולנו ממשיכים להיות חלק מאותה מדינה.

בחרנו אחרת. הכרענו יחד. נשארנו יחד.