זוכרים
בבוקר שמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023) פלשו אלפי מרצחים, חברי ארגון הטרור חמאס ותושבי רצועת עזה לשטחי מדינת ישראל. לנוכח מחדל קשה בהערכות של כוחות הבטחון לפלישה, ובחסות מתקפה של אלפי טילים שנורו לכל רחבי הארץ, הצליחו הרוצחים להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים רבים, לרצוח, לפצוע, לשרוף, לאנוס ולהתעלל בגברים נשים וטף.
במהלך מעשי הטבח והקרבות שהתחוללו מול המרצחים נפלו 1,145 מאזרחי ישראל. גברים, נשים וטף, אזרחים שוטרים וחיילים, אלפים נפצעו ו251 נחטפו לשטחי הרצועה. יום זה היה היום בו נפלו מידי אויב כמות הישראלים הגדולה ביותר, ביום אחד מאז קום המדינה, ואחד הימים הקשים בתולדות העם היהודי בעת החדשה.
טבח שמחת תורה הוביל מיד למלחמת חרבות ברזל. כוחות הבטחון התאוששו מהלם ההפתעה, וסדרה של בקרבות גבורה הצליחו להדוף את האויב משטחי הארץ, ולאחר מספר שבועות לצאת למתקפה על קיני המרצחים ברצועת עזה עצמה. מלחמת המגן לוותה בהתגייסות לאומית מרשימה של כל חלקי החברה, ברוח התנדבות בכל התחומים ובתחושות של גורל משותף וערבות הדדית.
בשעה שבה נכתבות שורות אלו המלחמה עדיין בעיצומה. רבבות מחבלים חוסלו בידי צה"ל, ערי הטרור חרבו ברובם והפכו לאות ולמופת למה שראוי שיעשה לאויבי ישראל, ובלחימה קשה שדרשה גילויים רבים של אומץ ויצירתיות הצליח צה"ל להשמיד כמעט לחלוטין את האיום הרקטי של החמאס ולחסל, בלחימה ראשונה מסוגה מתחת לאדמה, חלק ניכר ממערכת המנהרות העצומה שבנה האויב.
אולם, המלאכה לא תמה והמחיר כבד.
כואבים
מאות מחיילי צה"ל נפלו במערכה, אלפים נפצעו ועשרות חטופים נתונים בידי האויב המשתמש בהם באכזריות ככלי מיקוח ציני כנגד ישראל. בקרב אומות העולם מופצת תעמולה ארסית ושקרית המתארת את "הפשעים" שלכאורה מבצעת ישראל במלחמה הצודקת ולחצים קשים מופעלים על קברניטי המדינה כדי להמנע מפעולות העשויות להכריע את האויב. גם בקרב העם פנימה גואות מחלוקות פנימיות וחוסר אמון בין חלקי החברה, המקשה על ניהול המערכה.
מתלבטים
באווירה זו, ובשעה שעדיין המערכה מתנהלת וסופה אינה ידוע, אנו מציינים את יום השנה השני למלחמה. יום זכרון למלחמה בשעה שהיא עדיין בעיצומה.
תפיסות שונות קיימות בציבור לגבי תוכנו של יום זה. יש שיקדישו אותו לאבל ולזכרון, יש שינצלו אותו למחאה נוקבת על המחדל ועל התנהלות גופי השלטון שלדעתם אינם פועלים כראוי, ויש שיבקשו לנצל את היום כדי לזכור, לערוך חשבון נפש, להזדהות עם משפחות הנופלים, הפצועים, החטופים, הגולים ממקומם והמגויסים, אך בד בבד, יבקשו ביום זה לרומם את רוח העם ובעיקר את רוח הנוער ולהוסיף עוצמה לנוכח המערכה הקשה.
מאמינים
בעוד המערכה מתנהלת יש להדגיש את המחויבות לניצחון, הצלה, תגמול ויצירת הרתעה מחודשת, ובעיקר למנף את הרוח העצומה שהתגלתה בקרב הלוחמים וכלל האזרחים ליצירת עוצמה חזקה ורוח מרוממת כדי להיות נחושים בדרכנו אל הנצחון.
ייתכן ובשנים הבאות, לאחר תום המערכה יהיה אופיו של יום הזכרון אחר – ועוד חזון למועד.
לפניכם סדרה של הצעות ודגשים שלוקטו ממקורות שונים לקראת יום הזכרון. מובן שעל כל מורה ומורה להתאים את הדברים לאופיים, מצבם וגילם של תלמידיו ותלמידותיו.
בכל סוג של פעילות חשוב לבצע לפני ואחרי סבב בקרב התלמידים להבעת תחושותיהם ורגשותיהם במלאת שנתיים למלחמה (החל מ"איפה היית בשמחת תורה" "כיצד השפיעה עליך המלחמה" "מה אתה חש לאחר שנתיים")
ונזכור את כולם – פעילות סביב הנופלים והמורשת אותה הותירו
- אנו מציעים להשתמש בשיר הרעות שנכתב במקורו בידי חיים גורי בימי מלחמת העצמאות. מילות השיר המתארות את הסתיו היורד על הנגב במלאת שנה לקרבות מתכתבות בדיוק עם תחושתנו במלאת שנתיים למלחמה.
- ניתן לבקש מהתלמידים לבטא תחושה זו בעצמם ולמצוא את המילים הרלוונטיות בשיר לימינו אלו.
- ניתן לאתר כתבות וקטעי מידע מימי המלחמה התואמות מילים מהשיר (אהבה מקודשת בדם, הרעות נשאנוך בלי מילים).
- ניתן להרחיב בערך הרעות כדי שבאה לידי ביטוי בהתנדבות ובמסירות ההמונית ביום הטבח ובימים שבאו לאחריו.
-
- ניתן להנגיד מציאות זו לשסעים החברתיים הקשים ולדון כיצד ברגע האמת גברה (ובע"ה אם יהיה צורך בכך חלילה, תגבור שוב) הרעות המשותפת על פני כל המחלוקות. ניתן להעלות לדיון את השאלות הבאות:
- איך זה שהרעות באה לידי ביטוי בדרך כלל בשעות דוחק שיש בהן תחושה של סכנה קיומית ופחות בחיי היום יום? האם תופעה זו היא שינוי לדעתכם? אם כן – כיצד?
- ניתן להנגיד מציאות זו לשסעים החברתיים הקשים ולדון כיצד ברגע האמת גברה (ובע"ה אם יהיה צורך בכך חלילה, תגבור שוב) הרעות המשותפת על פני כל המחלוקות. ניתן להעלות לדיון את השאלות הבאות:
להדגמת ערך הרעות ניתן לעסוק בנאומו של חתן פרס ישראל מנחם קלמנזון בסיפורו של כח אלחנן ובסיפורים דומים.
- ניתן לדון על משמעות העובדה ששיר מלפני כמעט שמונה עשורים מבטא את תחושותינו העכשוויות.
- מה ניתן ללמוד מכך על מלחמת חרבות ברזל כחלק מהמערכה המתמשכת לחרות ישראל?
- להרחבה על מורשת הנופלים ניתן להעזר גם המערך שהוכן במסגרת חמ"ל מורים על גבורת הנופלים ומשמעותה
- על סיפוריהם האישיים של הנופלים והמורשת שניתן ללמוד מהם – פעילות מומלצת מאוד המותאמת לגילאים השונים בעיקר יסודי וחט"ב מטעם "למלא את החלל"
- רשימת הנופלים – יש רשימות מתעדכנות באתרים שונים. ממליצים על רשימה זו.
- ניתן להתחבר לסיפוריהם של נופלים באמצעות הכנה תערוכה או פעילות מקוונת אודותיהם (בלוח כיתתי). רצוי לעסוק בנופלים המצויים במעגלים כאלו ואחרים של הקהילה והכיתה.
- ממליצים מאוד לעיין באתר "בחייהם ציוו" המביא מדבריהם וסיפורים של הנופלים.
זכור את אשר עשה לך עמלק
ארועי שמחת תורה תשפ"ד ובעיקר מעשי הטבח מעוררי הפלצות שנעשו באזרחים חסרי מגן, צריכים להיות מוכרים ונזכרים כמו אירועים טראומטיים אחרים בתולדות ההיסטוריה היהודית. כמובן שעיסוק בנושא נתון לשיקול דעתו החינוכי של המורה, ומטרתו אינה ליצור תחושות של פחד ומועקה, אלא רצון להביט נכוחה אל מול האויב, אכזריותו והצורך להבין את חובת המלחמה כנגדו.
- פעילות חמ"ל מורים על החמאס
- פעילות חמ"ל מורים על הדמיון והשוני בין ה7.10 לשואה
- עדויות מיום ה7.10 שנאספו בידי הספריה הלאומית – לבדיקת התאמה מוקדמת בידי המורה!
- ארועי ה7.10 כחלק מהיסטוריית הרדיפות של העם היהודי: צפו בסרטון המצורף וענו: מה הדומה והשונה בין הארועים המתוארים בקטע? מה ניתן ללמוד ממנו לגבי המחויבות האישית הנדרשת מאיתנו?
- בכיתות מתאימות להיעזר בפסוקים הבאים המובאים בספר דברים כ, ג ולנסות להבין מה היה המסר שביקש רש"י להגדיר ללוחמים היוצאים לקרב:
וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם.
ופרוש רש"י במקום – אין אילו אחיכם; שאם תפלו בידם, אינם מרחמים עליכם.
החיטה צומחת שוב – על חורבן ותקומה בישובי הנגב המערבי
טבח שמחת תורה התרחש בעיקר בערים, מושבים וקיבוצים של אזור הנגב המערבי.
ארועי יום הזכרון מאפשרים לערוך הכרות עם הישובים השונים, עם סיפור תולדותיהם עד יום הטבח, סיפור המבטא בכל אחד ואחד מהישובים את סיפורה של תקומת ישראל. את סיפור הארועים בישובים השונים ואת סיפור התקומה שלהם לאחר הטבח. ניתן לבצע עבודה כיתתית משותפת תוך חלוקת הישובים בין התלמידים ולאחר מכן תצוגה פיזית או מקוונת שיתופית או שיתוף תחושות הדדי. חשוב להדגיש מאוד את התקומה לעומת החורבן.
ניתן להיעזר בחומרים הבאים:
- חוברת ארץ הגבורה (בהוצאת מדרשת בשבילוד) המתארת את סיפור הישובים – בנגב המערבי
- טקס הדלקת המשואות תשפ"ד – דקות 4 עד 18
- אתר ההנצחה של כאן ל7.10
- משקי הנגב במלחמת חרבות ברזל – מומלץ!
- פעילות מקוונת (מותאמת לגילאי יסודי וחטיבה) על המלחמה כחלק מרצף ההיסטוריה היהודית של חורבן ותקומה: לוח משחק; למערך השיעור המשלים למשחק הזה
המלחמה עוד נמשכת
כפי שציינו, בשונה מימי זכרון למלחמות או אירועים אחרים המתקיימים בדרך כלל לאחר תום הקרבות, הרי (נכן לכתיבת שורות אלו) יום הזכרון למלחמה השנה יחול בשעה שהקרבות עדיין בעיצומם.
אנו מציעים ביום זה להביע הזדהות כיתתית עם המעורבים במלחמה: משפחות החטופים, משפחות שכולות, פצועי צה"ל, משרתי הקבע הסדיר המילואים ובני משפחותיהם, שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון, משפחות המפונים מהצפון ומהדרום ותושבי הישובים בחזית בצפון, בדרום ביהודה ובשומרון.
ניתן להביע הזדהות זאת (וכמובן לתכנן אותה זמן רב מראש!) באמצעות הבאת שי למיקום רלוונטי (מחלקה בבית חולים, בית מלון למפונים, בסיס, תחנת משטרה וכדומה), כתיבת מכתבי הזדהות או משלוח עוגות, חלוקת פרחים, תפילה או פעילות משותפת או הפקת סרטון בית ספרי. חשוב שתהיה עשייה שתהפוך את הזכרון למניע לצמיחה וחוסן.
חומרים נוספים
אתר הזכרון הלאומי ובו סיפורי נופלים, הצעות לפעילות ולטקסים
