ב-4.2.2025 הדהים נשיא ארצות הברית את העולם כאשר במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר כי הפתרון לבעיית רצועת עזה ולסבבי הלחימה האין סופיים הוא פינוי כל תושביה למדינות אחרות.
בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית ומה יהיו השלכותיה אולם האירוע מאפשר לנו לדון עם תלמדינו בהקשרים ההיסטוריים והערכיים של פינוי תושבי הרצועה.
חלק א – פינוי אוכלוסייה בהיסטוריה העולמית
במהלך המאה העשרים היו כמה מקרים בהם פונתה האוכלוסייה של אחד או שני הצדדים ממקום מושבם לאזור אחר בעקבות סכסוך דמים ממושך. בחלק מהמקרים הדבר נעשה בכפיה, בחלק – במסגרת הסכם בין-לאומי.
עיינו בתיאור האירועים בהם בוצעה העברת אוכלוסייה (המכונה גם טרנספר) במהלך המאה העשרים ודונו בשאלה – מה דומה ומה שונה בין המציאות שעמדה ברקע להעברות אוכלוסייה אלו לבין המציאות הנוכחית ברצועת עזה.
- הסכם לוזאן (חילופי אוכלוסין בין טורקיה ליוון)
- גרוש הגרמנים בעקבות מלחמת העולם השנייה (כדאי להתמקד בעיקר באירועים בפולין ובצ'כסלובקיה)
- חילופי האוכלוסייה בין הודו לפקיסטן
- חילופי האוכלוסייה בקפריסין (בתחתית הערך)
חלק ב – רעיון הטרנספר והסכסוך היהודי ערבי
מאז ראשית העימות היהודי ערבי עלו על סדר היום הצעות שונות לפתרון העימות. המרכזית שבהם הייתה חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אולם הצעה זו נדחתה בידי האוכלוסייה הערבית שהעדיפה מלחמה על פני הסכם שלום.
- כך קרה בשנת 1937 בעת דחיית ההצעה של ועדת פיל
- בעת הצעת תוכנית החלוקה בשנת 1947
- בפתיחת מלחמת הטרור הפלסטינית בשנת 2000
- ובהמשך הלחימה מרצועת עזה ששיאה בטבח שהחל ב-7.10.2023
ניתן לדון בכיתה על דרכים אחרות שהוצעו לפתרון הסכסוך והסיבות לכישלונם.
אל מול כשלון רעיון החלוקה, היו לאורך השנים הוגים יהודים ולא יהודים שהציעו לפנות בהסכמה את האוכלוסייה הערבית משטחי ארץ ישראל.
- עיינו בציטוטים הבאים של ברל כצנלסון (ממנהיגי תנועת העבודה) משנת 1937 ושל שר המושבות הבריטי הדוכס מדבונשיר, משנת 1943
- למקורות נוספים בהקשר לעמדתם של מנהיגים ציוניים ביחס לרעיון פינוי התושבים הערבים ראו כאן
- חוו את עמדתכם המנומקת על דבריהם.
- מדוע להבנתכם ההצעות לא יצאו אל הפועל?
חלק ג – מלחמת העצמאות
במהלך מלחמת העצמאות עזבו רבים מערביי ארץ-ישראל את בתיהם והפכו לפליטים בשטחי ארץ-ישראל שנותרו בידי מדינות ערב כמו יהודה שומרון ורצועת עזה, או בשטחי מדינות ערב השונות. חלק מהערבים נטשו את בתיהם בעצמם וחלק גורשו בידי כוחות צה"ל לאחר שהאוכלוסייה הערבית ניסתה למנוע את הקמת מדינת ישראל ולהשמיד את הישוב היהודי בארץ.
תוך כדי המלחמה וגם עם סיומה נדרשה ישראל לאפשר את שובם של הפליטים, אך סירבה לעשות זאת. בבתיהם של הפליטים התיישבו מאות אלפי עולים שהגיעו מרחבי העולם ורבים מכפריהם ועריהם הפכן לישובים יהודים.
- להבנתכם – מה גרם או הוביל למדיניות זו? מדוע?
- מה דעתכם על מדיניות זו? האם היא מוצדקת?
לכיתות מתאימות כדאי לעיין בדיונים שנערכו בממשלת ישראל באותה עת ולעמוד על הנימוקים שגרמו לישראל להימנע משיבת הפליטים.
חשוב לציין!!!
- בכל שטחי ארץ ישראל שנותרו בידי הערבים עם סיום מלחמת העצמאות לא נותר יהודי האחד. הישובים היהודים שהתקיימו באזור כמו גוש עציון או הרובע היהודי בירושלים נחרבו ותושביהם נרצחו או גורשו
- במהלך מלחמת העצמאות והשנים שלאחריה גורשו מאות אלפי יהודים ממדינות ערב, פעמים רבות (כמו בעיראק ומצרים) תוך גזל רכושם, וזאת ללא שום פעילות מצידם כנגד האוכלוסייה המקומית. בניגוד לפליטים הערבים מארץ ישראל שנותרו ברובם בתנאי מצוקה במחנות פליטים תוך הסתמכות קבועה על סיוע בינלאומי, הפכו היהודים שגורשו מארצות ערב במדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל והם וצאצאיהם חיו והשתלבו בה הצלחה רבה
על גרוש יהודי ארצות ערב צפו בסרטון:
חלק ד – רעיון פינוי האוכלוסייה 2025-1948
במהלך השנים עלו הצעות שונות לפינוי תושבים ערבים מהשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל, אולם הם לעולם לא הבשילו למציאות ממשית. אירועי העברת אוכלוסייה היחידים שבוצעו בשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל היו העברתם בכפיה של תושבי חבל ימית מבתיהם במסגרת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982 וגירושם של תושבי גוש קטיף מבתיהם בשנת 2005 במסגרת תוכנית "ההתנתקות".
חוו את עמדתכם המנומקת – האם יש להתייחס באופן שונה ל-
- העברת אוכלוסייה יהודית והעברת אוכלוסייה ערבית?
- העברה של אזרחי המדינה משטח אחד בשליטתה לשטח אחר שבשליטתה, לבין העברה משטח מסוים לשטח אחר לחלוטין שמצוי תחת שליטה של ישות מדינית אחרת?
- חלק מהתומכים הנלהבים מפינוי יהודים מבתיהם במסגרת "הסדרי שלום" שונים, מתנגדים בנחרצות לרעיון פינוי האוכלוסייה העזתית. מה לדעתכם הסיבה לכך?
חלק ה – פינוי תושבי רצועת עזה
מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" מתלבטת מדינת ישראל בשאלת "היום שאחרי ברצועת עזה". המציאות ובה ארגון החמאס לא הושמד, רוב האוכלוסייה המקומית מזדהה אתו, תושבי ישראל חוששים ובצדק מפני הישנות הטבח ומגלים ברובם אי אמון באוכלוסייה הפלשתינאית, ובנוסף – סוגיית שחרור החטופים הקורעת את לב כולנו עדיין לא נפתרה, כל אלו מקשים על תוכנית "היום שאחרי".
- אילו רעיונות אתם מכירים לפתרון קבוע לבעיית עזה לאור הנסיבות הנוכחיות?
- מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של פתרונות אלו (להרחבה בנושא, ניתן להשתמש בראיונות כבסיס לשיעור או כמתן עבודה לתלמידים)
רבים טוענים כי תושבי עזה עצמם כמו גם חלק מהערבים תושבי יהודה ושומרון מעוניינים להתפנות לאזורים אחרים בעולם (ראו נתונים) כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתייחס למציאות זו ומדוע?
בעקבות תוכנית הנשיא טראמפ (בסרטון המצורף) עלה רעיון העברת האוכלוסייה (הטרנספר) על סדר היום.
- לפניכם שלוש תגובות – מה הנימוקים של כל אחד מהם? עם מי מהם אתם מזדהים יותר ומדוע?
- העיתונאי עמיחי אתאלי
- העתונאי מתן צורי
- ד"ר אבי שילון
סיכום
- מה התחדש לכם היום בשיעור?
- מבחינת העובדות.
- מבחינת הרעיונות.
- שתפו במחשבות או בתובנות שלכם מהשיעור – מה אתם לוקחים ממנו?
