ראש השנה: חג של תקווה והתחדשות – מערך ליסודי (כיתות ג'-ו')

מערך שיעור – ראש השנה: חג של תקווה והתחדשות

כיתות: ג–ו (למערך על ראש השנה לחינוך העל יסודי לחצו כאן)
משך: 45–60 דקות
מטרת-על: לחבר את התלמידים למשמעות ראש השנה כזמן של פתיחת דף חדש, האמונה בתקווה ותיקון, והכח שאנו שואבים מתקווה ואמונה בטוב.

מצגת

ראש השנה-חג של תקווה והתחדשות על ידי מיטל יהוד

שלב 1 – פתיחה מעוררת השראה (5 דקות)

1. שאלת פתיחה לכיתה:
   מה הדבר שהכי הייתם רוצים שיקרה השנה – לכם, למשפחה שלכם, או לעם שלנו?
2. המורה רושם על הלוח מילים מרכזיות שחוזרות בתשובות: "ניצחון", "בריאות", "שמחה", "ביטחון", "שמחות" "הצלחות" וכו'.

הסבר קצר: במסורת היהודית ראש השנה הוא יום שבו מסתכלים אחורה על השנה שעברה, מסכמים ומתקנים את שדורש תיקון, ובאותה נשימה מביטים קדימה בתקווה לשנה חדשה וטובה.

שלב 2 – סיפור המחשה: "המסמרים בגדר" (10 דקות)

ניתן לחלק את הסיפור בכיתה, כמשימת הבנת הנקרא.

היה ילד אחד שהיה מרבה לכעוס ולומר דברים קשים. אביו נתן לו שקית מסמרים ואמר: "בכל פעם שאתה כועס או פוגע במישהו – תקע מסמר בגדר שבחצר". בימים הראשונים הילד תקע הרבה מסמרים. עם הזמן, הוא הבין שזה דורש מאמץ, וניסה לשלוט בעצמו – ופחות ופחות תקע מסמרים.
יום אחד עבר עליו יום שלם בלי כעס, ואביו אמר לו: "עכשיו, על כל יום שבו לא תפגע באחר – הוצא מסמר אחד מהגדר". לאחר זמן, כל המסמרים נעלמו.
אז אמר האב: "הבט בגדר – אין מסמרים, אבל נשארו חורים. כך גם בלב של אדם – אפשר לבקש סליחה, אבל סימנים נשארים. לכן עדיף להיזהר ולא לפגוע מלכתחילה, ובמקום זאת למלא את העולם במעשים טובים".

שיחה בכיתה:

• מה למד הילד מהחורים בגדר?
• איך אפשר להפוך פגיעה במישהו להזדמנות לתיקון?
• מה הקשר בין הסיפור לראש השנה?

מסר מרכזי: ראש השנה הוא זמן להסיר את ה"מסמרים" – אבל גם למלא את ה"חורים" בעשיית טוב.

שלב 3 – שיר מעורר השראה: "בשנה הבאה" (10 דקות)

1. השמעת השיר "בשנה הבאה" (אהוד מנור, לחן יאיר רוזנבלום)

אפשרות אחרת- שירה משותפת מתוך דף שיחולק עם מילות השיר:

"בשנה הבאה" – מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש.

בשנה הבאה נשב על המרפסת

ונספור ציפורים נודדות.

ילדים בחופשה ישחקו תופסת

בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב

ויוגשו צוננים לשולחן.

ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך

עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים

מול האור הניגר הלבן

אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים

והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

1. דיון קצר:
   • כיצד מבוטאת תקווה לקראת השנה הבאה?
   • אילו דימויים מהטבע מביעים תקווה?
   • מה אפשר להתחיל לעשות כבר עכשיו כדי שהחלומות יתגשמו?

שלב 4 – פעילות קבוצתית: מנהגי ראש השנה (15 דקות)

הכיתה מתחלקת ל־4 קבוצות. כל קבוצה מקבלת כרטיסיה עם הסבר על מנהג אחד ודיון קצר.

אפשרות נוספת, לבקש לעשות עבודת חקר, על אחד ממנהגי החג

הכרטיסיות:

1. תקיעת שופר
   קול השופר חזק ומעורר, כמו שעון שמעיר אותנו לתקן את דרכנו. חכמים אמרו שיש לו כמה משמעויות: המלכת ה' על העולם, השכמה רוחנית, קול בכי על חטאים, ואף דרך "להבקיע את שערי השמיים" ולעורר רחמים. בראש השנה תוקעים 100 תקיעות, אלא אם היום חל בשבת.
2. סדר ראש השנה – הסימנים
   בליל החג אוכלים מאכלים שמסמלים ברכה. בתלמוד מוזכרים חמישה סימנים – קרעא, רוביא, כרתי, סילקא ותמר – ולכל אחד ברכה מיוחדת. במשך הדורות נוספו מאכלים שונים לפי קהילות ישראל, ולעיתים גם ברכות יצירתיות והומוריסטיות.
3. כרטיס שנה טובה
   לפני ראש השנה נוהגים לאחל שנה טובה לחברים, משפחה ולעיתים גם לאנשים זרים. בעבר שלחו כרטיסי ברכה מצוירים, והיום שולחים בעיקר הודעות. המנהג מחזק קשרים חברתיים ומפיץ שמחה – במיוחד כשזוכרים לברך גם אנשים שפחות מצפים לכך.
4. בגדים חדשים ומתנות
   מתחדשים בבגדים או בתכשיטים כסמל להתחלה חדשה. נוהגים לתת מתנות לקרובים ולעובדים, לעיתים גם מתנות קטנות אך עם הרבה מחשבה ואהבה. זו הזדמנות להעניק גם למי שזקוק לעידוד, כמו חיילים, פצועים או שכנים בודדים.

משימת הקבוצות:

• להסביר לכיתה את המנהג שקיבלו.
• לחשוב איך אפשר להכניס בו "תקווה" – איחול, פעולה טובה, או רעיון לעשיית טוב

שלב 5 – עץ תקווה כיתתי  (10 דקות)

• כל תלמיד מקבל פתק צבעוני וכותב:
  • תקווה לעם ישראל או למדינת ישראל
• תולים את הפתקים על "עץ התקווה" בכיתה.