ב-26 במרץ 1979 נחתם על מדשאות הבית הלבן הסכם השלום בין ישראל למצרים. הסכם השלום הזה, שהיה בגדר הפתעה מוחלטת, הפיח תקווה בישראלים רבים, שקיוו כי תמו ימי המלחמות הקשות בין ישראל לגדולה שבאויבותיה עד אותה העת.
ישראל ומצרים – עד הסכם השלום
היחסים בין ישראל למצרים עד להסכם השלום היו קשים ורעים. עד הסכם השלום מצרים הייתה הגדולה באויבותיה של מדינת ישראל בכל אחת ממלחמות ישראל: מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; וכמובן – מלחמת יום הכפורים.
- ניתן לחלק את התלמידים לחמש קבוצות, ובאמצעות מתודת ג׳יקסו כל אחת מהקבוצות תלמד את שאר הכיתה בקצרה על המהלכים והתוצאות העיקריים בין ישראל למצרים בכל אחת מהמלחמות שלעיל.
הסכם השלום עם מצרים
בסוף שנת 1977 הפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת את ישראל והעולם כולו, כאשר הודיע כי הוא מוכן להגיע לישראל ולדון על הסכם שלום בין המדינות.
עד לרגע בו יצא נשיא מצרים מהמטוס, רבים לא האמינו כי הדבר יקרה, והיו אף חששות כי במקום נשיא מצרים יצאו מהמטוס חיילי קומנדו מצריים, שיטבחו בהנהגה הישראלית שתחכה על המסלול.
- לאור מה שלמדתם בנוגע ליחסים בין ישראל למצרים עד לנאומו של סאדאת, האם הייתם מאמינים כי כוונתו בנוגע להסכם שלום רצינית? נמקו.
- ממה, להבנתכם, נבעה התפנית בעמדה המצרית? יש הטוענים שמדובר בכישלון מצרי להכריע את מדינת ישראל במלחמות, ויש הטוענים כי מדובר בסיבות אחרות. איזו טענה נראית לכם משכנעת יותר ומדוע?
גם לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, הפער בין הצדדים והאיבה ההדדית היו נותרו רבים. מי שנכנס לעובי הקורה על מנת לגשר בין הפערים, היה נשיא ארה״ב דאז, ג׳ימי קרטר. הוא כינס את ראשי המדינות במעונו בקמפ-דייוויד, וכאשר הם מנותקים מהתקשורת ומדעת הקהל במדינותיהם, דחף אותם קרטר לחתום על הסכם השלום.
- עיינו בקריקטורה הזו, והסבירו כיצד היא מתארת את היחסים בין ישראל למצרים באותה העת.
מאת יואל בוכוולדישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920 – אוסף יואל בוכוולד, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, CC BY-SA 3.0, קישור
הנסיגה מסיני
הסכמי השלום כללו נסיגה ישראלית מלאה מחצי האי סיני – שטח עצום בגודלו (בוודאי ביחס לגודלה של מדינת ישראל), אשר מלבד היישובים הישראליים שפונו נעקרו ממנו, היווה עומק אסטרטגי חשוב מאין כמותו בהגנה על המדינה. נסיגה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היחסים בין מדינות העולם, דומה שמעולם לא נסוגה מדינה שנצחה את רעותה במלחמות שנכפו עליה משטחים אותם כבשה.
על החרבת הישובים היהודים בסיני ומשמעותה לאחר עשרות שנים צפו בסרטון המצורף:
לפניכם אמירות של מנהיגים, בנוגע להסכמי שלום שנחתמו בין מדינות-אויב. עם איזו מבין האמירות אתם מזדהים? נמקו.
- מנחם בגין, בעקבות הביקורת נגדו על הסכם השלום עם מצרים והנסיגה הישראלית מסיני: ״אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום.יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!״
- לאחר חתימת הסכם מינכן בין בריטניה לגרמניה הנאצית, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ׳מברליין כי: ״…ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו. אנו מודים לכם מעומק ליבנו. שובו לביתכם ושתהיה לכם שינה ערבה״. בתגובה לכך אמר ווינסטון צ׳רצ׳יל כי ״בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה – ותזכה במלחמה!״.
הסכם השלום במבחן הזמן
כאמור, הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הוותיק מבין הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הוא שרד אפילו את הטלטלה שעברה על מצרים בימי ״האביב הערבי״ והמהפכות שבעקבותיו.
עם זאת, יש להצביע על מספר נקודות חשובות:
- מדינת ישראל פרסמה אזהרת מסע המורה לישראלים שלא-להגיע למצרים ולחצי האי סיני ולמצרים. לאלו השוהים שם – היא ממליצה לחזור מיידית לארץ.
- בשנת 2011 הותקפה שגרירות ישראל במצרים. באירועים הקשים והמסוכנים הללו גילה ההמון המצרי כי למרות הסכם השלום בן עשרות-השנים, האיבה של העם המצרי לישראל לא פסקה, ואולי אף התגברה. ההתקפה הייתה השראה לסדרת הטלוויזיה "תחריר" (בסרטון המצורף)
- קב״ט השגרירות הישראלית במצרים מספר, כי באחת מהשיחות שהיו לו עם השומר המצרי בבניין-המגורים שבו שכן במצרים, הוא שם לב כי ״כשדיברתי איתו שמתי לב שהוא כל הזמן מציץ מעבר לגב שלי, כאילו מנסה לראות שם משהו. חשבתי שהוא זיהה בליטה של נשק או מכשיר קשר מתחת לחולצה, עד שלבסוף הוא שאל אותי במבוכה: 'איך אתה מצליח להחביא את הזנב שלך?'. התייחסתי לשאלה הזאת בחיוך, אבל כשסיפרתי על כך למחרת לדיפלומט ישראלי בכיר, הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר לי שמוחמד לא צחק. 'תצפה בערוץ המצרי הממשלתי ותבין', הוא אמר. בערב צפיתי בסדרה עלילתית, ובשלב מסוים הבנתי שהערפד עם הניבים הבולטים והזנב המחודד שמופיע שם הוא למעשה ישראלי. בהמשך נראו דמויות בלבוש של יהודים חרדים אוכלות להנאתן ילדים פלסטינים. (למקור).
- האם הסיפור מזכיר לכם תוכן אותו למדתם בשיעורי היסטוריה?
- מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מכך שהתוכן האנטישמי המדובר שודר בערוץ הממשלתי של מצרים?
הסכם השלום ולקח השביעי באוקטובר
בשנים האחרונות מצרים מפרה את הסכם השלום, ומכניסה עוד ועוד כוחות צבאיים לחצי האי סיני.
על ההתחמשות המצרית והפרת הסכמי השלום ראו בסרטון המצורף:
- ד״ר גיא בכור טוען כי אין לחשוש כיום ממלחמה מול מצרים.
-
- שימו לב היטב לטיעונים שלו – האם לדעתו אין לחשוש ממלחמה משום שהמצרים אוהבי-ישראל, או מסיבות אחרות? מהן? חוו את עמדתכם על טיעוניו.
- מה יקרה לדעתכם ביום שבו אותן סיבות תיפטרנה לא תהיינה רלוונטיות? נמקו.
- מומחים אחרים מתריעים בחשש גדול מפני ההתעצמות המצרית בסיני, וטוענים כי לאחר ההפתעות-הרעות של האויב והכשל הראשוני של צה"ל לעמוד מולן במהלך מלחמת יום הכפורים והשביעי באוקטובר, יש לקחת ברצינות את הסיכוי כי מלחמה מול מצרים תפרוץ בעתיד הקרוב.
- עם איזו דעה אתם מזדהים? נמקו.
