ממשבר לעשייה

אנו מצויים כעת בלבו של משבר, אחד הקשים ביותר מאז קום המדינה. כאשר נמצאים בחושך, לעתים קשה לראות את האור בקצה המנהרה. אולם השקפה היסטורית, עשויה לתת פרספקטיבה נכונה, ולהעניק תקווה, כי גם מהמשבר הנוכחי נצא מחוזקים.

ביחידה זו נחזור אל שתי תנועות חשובות בתולדות התנועה הציונית ומדינת ישראל, שראו בשבר הזדמנות לעשייה ולצמיחה.

מן הסערה – "הסופות בנגב"

בשלהי המאה ה-19 היו רוב רובם של יהודי העולם (כ-70% מהם) בשטחה של האימפריה הרוסית האדירה. בשנת 1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי קבוצה מחתרתית בשם נרודניה ווליה, אולם העיתונים ברוסיה, שדעות אנטישמיות היו כבר נפוצות בה, הפילו את האשמה על היהודים.
בתגובה להאשמות, פרצו בדרום-רוסיה ובאוקראינה פרעות קשות נגד היהודים, שכללו מעשי רצח ואונס למכביר. הפרעות הללו – בשלם מיקומן בדרום רוסיה – קיבלו את השם "הסופות בנגב".

 

המשבר בעם היהודי היה קשה. לא רק שהשלטונות הרוסיים לא ניסו למנוע מהפורעים לפגוע ביהודים, אלא שהיו מי מהם שאף סייע לפורעים. זאת ועוד, וועדות שהוקמו לבדיקת האירועים קבעו, כי האשמה מוטלת על היהודים עצמם, וכי למעשה הן היו מוצדקות.
בתגובה לשבר הגדול, החלו יהודי רוסיה לחפש מקום אחר להגר אליו. אמנם יהודים רבים עברו לארצות הברית – ובכך למעשה הפכה ארה"ב למרכז יהודי גדול ומשפיע עד ימינו – אך הפרעות היוו גם זרז לנביטתו של רעיון שנזרע כמה עשורים קודם לכן: תנועת חובבי ציון – אחד מגלגוליה הראשונים של התנועה הציונית.

יל״ג – "בנערינו ובזקנינו נלך"

בעקבות הפרעות כתב י.ל גורדון את שירו "בנערינו ובזקנינו נלך"

(מילות השיר דורשות תיווך לתלמידים):

עַם אֶחָד הָיִינוּ, עַם אֶחָד נֶהִי,

כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ;

יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי

זֶה שָׁנִים אַלְפַּים מֵעֵת נִפְזַרְנוּ

וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

בִּמְסִלּוֹת הַחַיִים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל,

אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ.

רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיך נַעַל,

כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ;

אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

[…]

עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,

וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ,

גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ

וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶה נִקְשַׁרְנוּ:

בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשּׁרֵנוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף,

אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר,

אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף

כַּעֲנִיֵי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר

הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

הַסָּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח,

מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ –

אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ.

רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ!

מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ –

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה,

וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשּׁכַח מִפִּינוּ,

רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה,

עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ;

אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ –

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

שאלות לדיון בכיתה:

1. בשירו מתאר יל"ג גם את הפירוד שנוצר בעם ישראל לאורך הדורות. אם כן, מהם לפי דבריו הדברים המאחדים את העם היהודי בכל זאת?
2. "הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ" – האם אתם יכולים לחשוב על אירועים נוספים מתולדות עמנו, המיוצגים על ידי שורה זו?
3. כותרת שירו של יל"ג, "בנערינו ובזקנינו נלך", לקוחה מדבריו של משה לפרעה. מדוע לדעתכם בחר יל"ג בארמז זה?
4. "אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ. רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ! מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ – נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ". יל"ג מעודד את העם המושפל והטבוח, ומעודד אותו כי דווקא "מתוך הסערה" תבוא הישועה. נסו לנסח שורה ברוח זו, הפונה על עם ישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

חובבי ציון

ואכן, בעקבות פרעות הסופות בנגב, החלו להתאגד ברוסיה קבוצות של "חובבי ציון". קבוצות אלו כללו אלפי יהודים – דתיים, ושאינם כאלו. קבוצות אלו יזמו את העלייה הראשונה, שבמסגרתה עלו לארץ רבבות יהודים, כאשר חוֹברים אליהם יהודים מרומניה, מתימן ומגלויות נוספות. עולים אלו הקימו עשרות מושבות, והיו המסד לישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. ישוב זה הביא עשרות שנים מאוחר יותר להקמת מדינת ישראל.

משימת כתיבה:

1. נסחו מודעת-רחוב הפונה ליהודים המצויים ברוסיה של ימי "הסופות בנגב", ובה תנסו לשכנע אותם שהפתרון מצוי בעלייה לארץ ישראל.
2. האזינו לשיר "שאו ציונה נס ודגל", המנונם של חובבי ציון- מה הלקח שניתן ללמוד לדעתכם לימינו אלה, מהמענה שנתנו חובבי ציון ל"סופות בנגב"?

גוש אמונים

במלחמת יום הכיפורים ספגה החברה הישראלית מכה קשה, ותחושה קשה השתררה בארץ. רבים שקעו באבלם האישי והציבורי. הייתה תחושה של אבדן דרך, חוסר אמון בממסד, ואפילו עלו סימני שאלה על המשך הדרך הציונית. אחת התשובות שניתנו לתחושת המשבר ולסימני השאלה על עתיד הציונות והמדינה הייתה תנועת "גוש אמונים".

בט"ו  בשבט תשל"ד  (1974) הוקמה תנועת "גוש אמונים". תנועה זו, שכללה אנשים דתיים ושאינם-דתיים, ראתה בשבר הגדול של מלחמת יום הכיפורים הזדמנות. אחד ממייסדי התנועה, גרשון שפט, אמר כי דווקא מתוך הכאב על המלחמה צמחה בהם "תקווה חדשה להתחלה חדשה" (גרשון שפט, גוש אמונים, הסיפור מאחורי הקלעים, ספריית בית אל, ישראל 1995, עמ' 33).

התנועה פעלה להקמת יישובים במקומות בהם היה חשש כי יימסרו על ידי הממשלה למדינות ערב. כך למשל, כאשר היה חשש כי ממשלת ישראל תמסור את רמת הגולן לידי הסורים, הקימו חברי התנועה יישוב בקונייטרה. אמנם קונייטרה פונה, אך היישוב קשת עומד על תילו – כמו שאר הגולן – עד ימינו אנו. הלקח שנלמד מההתיישבות בגולן היה, כי התיישבות אזרחית עשויה למנוע מסירה של שטחי הארץ לידי האוייב.

הקמת ההתיישבויות על ידי חברי גוש אמונים דמתה בעיניהם להגשמת "הציונות המעשית" בראשית ימי הציונות: גם הם סברו כי כדבריו של יוסף טרומפלדור "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו"; לאור תפיסה זו ביקשו אנשי גוש אמונים להקים ישובים ברחבי הארץ כדי לקבוע את גבולותיה של ישראל – בגולן, בפתחת רפיח וביהודה ושומרון.

כמה חודשים לאחר הקמת הגוש, ביקשו אנשיו להיאחז בתחנת הרכבת הישנה בסבסטיה, שומרון העתיקה, בירת ממלכת ישראל הקדומה,  לא הרחק משכם, בה נמצא בין היתר גם קבר יוסף. נסיונות ההיאחזות חזרו ונשנו, למרות התנגדות הממשלה, עד שלבסוף בעקבותיהם הוקם היישוב קדומים – הישוב הראשון בשומרון. בעקבות קדומים הוקמו עוד מאות ישובים בשטחי יהודה ושומרון ששינו את פניה של ישראל.

נעמי שמר – איש מוזר

בעקבות אירועי סבסטיה כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "איש מוזר":

בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר

שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט ואמר:

על משכבי בלילות אני שומע קול,

קול פעמון גדול מצלצל,

ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל:

והד עונה לי מן הגיאיות,

והזריחה בהרים היא יפה לְהלל,

וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

והיא שייכת לו,

לא כדי להחזיק בה חיל-כיבוש או חיל-מצב,

היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו.

ואז…מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם, אמרתי: "אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם".

וכך בהקיץ ובחלום ומדור לדור ומתוך הרגל:

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"

"איש מוזר" אמרתי: "תתבייש

סיסמא כל כך ישנה

הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו, ובעיקר מחוץ לאופנה.

אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה,

ואז ראיתי מסביב את העשרות את המאות ואת האלפים,

אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים

וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל:

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם תיארה נעמי שמר את האיש כ"איש מוזר" ו"סהרורי"?
• כיצד לדעתכם חלומו של "האיש המוזר" התגשם, עד לכדי מאות ואלפים, ועד לכך שגם המשוררת רוצה שיהא חלקה עמהם?
• כיצד לדעתכם ניתן לגייס ודאות פנימית כמו זו שצריכה היתה להיות לאותו "איש מוזר" על מנת שלא יקשיב (ואף לא יענה) לכל אלו שכינו אותו "סהרורי" ו"מוזר", ועד לכדי הגשמת החלום שלו?
• נסו לדלות מן המרשתת כתבות אקטואליות בהן מואשמים אנשים החולמים חלומות דומים בדבר היותם "מוזרים" סהרוריים" או "מחוץ לאופנה" – כיצד לדעתכם צריכים לנהוג אותם אנשים?

כיצד למנף משבר לעשייה

שאלות לדיון בכיתה:

לפניכם קטע מתוך כתבתו של חנן גרינווד על מלחמת יום הכיפורים וגוש אמונים. קראו את הקטע, וחישבו: אילו תכונות צריכות לדעתכם להיות לאדם, על מנת למנף משבר גדול דווקא לעשייה, ולא לייאוש?

מפעל ההתיישבות

באתר מועצת יש"ע ישנם נתונים על גודל הישובים היהודים ביהודה ושומרון, חמישים שנה לאחר הקמת גוש אמונים: "נכון לינואר 2022 מונה האוכלוסייה הישראלית ביהודה שומרון ובקעת הירדן  491,923 תושבים בכ-150 יישובים". באתר "שלום עכשיו" (תנועה העויינת את מפעל הישובים ביהודה ושומרון) ישנם נתונים נוספים מעניינים על מפעל ההתיישבות.

משימת כתיבה:

• לאור הנתונים הנ"ל, האם לדעתכם מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הצליח או נכשל? נמקו תשובתכם.
• מה ניתן ללמוד מנחישותם של מייסדי גוש אמונים לאחר מלחמת יום כיפור, על היכולת לצאת ממשבר לצמיחה?

נקודה ועוד נקודה – צור ארליך

השיר "נקודה ועוד נקודה" של צור ארליך קורא להקמת נקודות התיישבות נוספות בהתאם לרוח מייסדי גוש אמונים (מבלי להתייחס כרגע למורכבויות החברתיות המדיניות והפוליטיות). האזינו לשיר וקראו את מילותיו:

צַו קְדוּמִים מוֹרֶה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וּלְיַשְּׁבָהּ.

נְקֻדַּת יִשּׁוּב נִדְרֶשֶׁת – קוּמִי, נְקֻדָּה טוֹבָה.

נַחֲלַת חַיִּים נָחַלְנוּ, אִם גָּלִינוּ עוֹד נָשׁוּב,

וְנַמְשִׁיךְ אֶת שֶׁהִתְחַלְנוּ וְנָקִים בָּהּ עוֹד יִשּׁוּב.

נְקֻדָּה אֶל נְקֻדָּה טוֹוָה רֶשֶׁת,

רֶשֶׁת אַהֲבָה – קוּמִי, נְקֻדָּה טוֹבָה.

עַם אֶת עֲתִידוֹ נוֹטֵעַ וְאַרְצוֹ תָּשִׁיב תְּנוּבָה

לְבָנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ – קוּמִי נְקֻדָּה טוֹבָה.

נְקֻדּוֹת חַיִּים נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר

מְחַיּוֹת אֶת הֶהָרִים וּמְחַיְּכוֹת אֶל הַמִּישׁוֹר.

נְקֻדּוֹת שֶׁל חֵן מְאִירוֹת

אֶת שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם

וְשֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת.

שאלות לדיון בכיתה:

• מהי הרוח הנושבת מהשיר?
• כיצד לדעתכם עשויה רוח זו לסייע בתחושת היציאה ממשבר לצמיחה?
• האם יש לכם הסתייגויות מרוח זו?