קביעת יום העצמאות
בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:
"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.
ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח… כל חג מכוון כך, שבו בכל הווייתו גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,
אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)
* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.
שאלות לדיון בכיתה:
- מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
- מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
- האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?
כיצד חוגגים חג לאומי?
מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.
"ראשית כל שבתון ביטול מלאכה וחג בבית.
יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידידות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.
יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.
גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משותפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.
הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל יותר מכל עם עתיק בעולם על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"
משימת כתיבה:
-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?
-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?
-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?
-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.
-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?
בין מחוייבות להודיה
משימה כיתתית:
(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)
במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות
מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות
- קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
- טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)
רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.
בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?
- תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
- חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
- יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
- סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
- בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
- קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
- חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
- טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?
לדיון בכיתה לאחר המיון:
- אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
- האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?
״טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד״
לקראת יום העצמאות שנערך בצילה של מלחמת חרבות ברזל היו שקראו לבטל או לצמצם את החגיגות ואת ארועי החג השונים, ראו לדוגמא במאמר זה.
שאלות לדיון בכיתה על גבי הטקסט:
- רשמו מהם הטיעונים בעד ונגד ביטול ארועי ציון יום העצמאות?
- הביעו דעתכם האישית לגבי כל אחד מהטיעונים. מה הייתם ממליצים לעשות ומדוע?
הדיון על השאלה האם לציין את היום בצל המלחמה הקשה מהווה הזדמנות לדון בשאלה-
מה אנחנו חוגגים בעצם ביום העצמאות?
קראו את מאמרו של קלמן ליבסקינד: את יום העצמאות הזה נחגוג בעוצמה גדולה מבעבר |
דווקא מתוך השנה הקשה שעברנו, צריך לזכור שעם כל הקשיים, והבעיות, ויש רבות כאלה, החברה הישראלית, ערב יום העצמאות, היא חברה נהדרת, ומדינת ישראל, 76 שנה להקמתה, היא יצירה פלאית. להלן ההסברים
דונו מה דעתכם.
לסיכום יום העצמאות
יום העצמאות איננו רק יום של שמחה וריצה אחר במות בידור, אלא יום של הודיה על היש ומחויבות להמשך בנין המדינה. גם בשנה קשה ומורכבת, כאשר לא תמיד אנו מרוצים ממצבה של המדינה בתחומים שונים ומתמודדים עם כאב ואתגרים, הרי ההודיה על היש והמחויבות להמשך נותרת בעינה-אולי אפילו יותר מאי פעם.
לשימושכם רצועת (פלייליסט) שירי תקומה ועידוד ליום העצמאות: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל
חג עצמאות שמח!
אבינו שבשמים – ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו
רשימה של יישובים שעמדו בחזית
לרגל יום העצמאות ומתוך הוקרה ואהבה לישובים בדרום ובצפון העומדים בחזית המלחמה הכנו חידון על פי סדר הא"ב על ישובים שונים העומדים בחזית- רובם מהנגב המערבי ומגבול הצפון ושניים מיהודה ושומרון. לשימושכם בכיתה ולסעודות יום העצמאות.
א- (6 ישובים) עיר של גיבורים בדרום שהתחילה כמקום שידע לטרקטורים תקלות לתקן / וקיבוץ כעץ חסון שמול אויב עמד הכן / בצפון מושב של עונת פריחה עם אתגרי בטחון ארוכי שנים / וקיבוץ שבו מעל הנחל כלי קשת מנגנים/ להנטקה מאשכנז אבן זכרון / והרבה עוצמה מאירה ממסתורי הרי מירון
ב- (4 ישובים) שוב חומה ומגדל על שם ההוגה שבעל כרחו הפך לסמל כואב / ובגליל-ליד בית כנסת ויער עתיק הוא יושב / בעמק החולה על שם הרופא שגם קיבל בית חולים / ואת "הבאסה" הפכו לישוב פורח עם בננות ותרנגולים
ג- (4 ישובים) על שם המקום בו בנחלי הנגב נקווים מים, ושדרות נמצאת ליד / וקרוב לחוף על שם הגשר שפוצץ במחיר הי"ד / ישוב נוצרי בו פעל גיבור מימי חורבן בית המקדש / וישוב גלילי בו האיכר את התבואה דש
ד- (4) ראש עיריית תל אביב הונצח על גבול הלבנון / ואצבע הגליל ישוב עם שם קצר על שם השבט של שמשון / צורה גאומטרית עם יקב מפורסם / וסוג של צבי נותן שם למושב שבגליל העליון ממוקם
ה- (1) ליד ארמון של האמיר הדרוזי ולקייקים הנוער נחפז והישוב הדתי שהיה בעבר הועבר די בכח לאזור המרכז..
ו- (1) אות בעייתית אז הפעם נחרוג לישוב ליד העיר בנה חיאל / וסמוך אליה פרח נוי גדל
ז- (2) רוזנוולד יסתפק בראשי תיבות מול החיזבאללה / ובשער הקיבוץ הדרומי ניצוצות של אש עמדו בגבורה
ח- (2) ישוב קטן במדבר שספג מכה קשה וממנה בע"ה יתאושש ויחזור להבנות / וסמל ישובי חומה ומגדל שנתן שם ללא מעט בנות
ט- (2) מדרום לצפת קורת גג שהיא גם ישוב (וגם שם מוסד בו כסף מגלגלים..) / ובהר חברון סל מלא שיבולים
י- (4) על שם גיבור המרד ועמדו גם מול המצרים והמרצחים מהרצועה / וממנו לכל האזור (ובעיקר למבטחים) יצאו לוחמים לישועה / בני תימן בישוב על שם בן שמעון ספגו מכה ועוד ממנה יפרחו ויצליחו בעזרת הא-ל / ומטה הנטוע באדמת הנגב לא יצליח להזיז אף מחבל
כ- (4) געגועים לדרום, למחסום ולגיבורים שנפלו על חרבם / וכפר שם מעריצו של הרמב"ם/בצפון כפר השומרים וקברו של הגידם ברום ההר / ובדרום-ישוב פורח שהפך לסמל עם שם העיר ממנה חדר אויב ביום נמהר
ל- (2) קרוב לחוף הים התיכון על שם סנטור אוהב ישראל התיישבו איכרים / ובצד המזרחי אש אל מול ההרים
מ- (7) את הדרך פרצו בקיבוץ הדרומי בחקלאות וגם מול אויב ידעו לעמוד בעז / וישוב על גובה פני הים בגליל הצליח לאחוז/ ההר הקדוש הוא גם יעד מבוקש לטילי האויב שמעבר לגבול / ובקבוץ הגלילי עם משמרות הכהונה ומורשת תש״ח, ממשיכים למרות הכל באיסוף היבול / והמושבה הותיקה שבקצה הכביש סופגת אבל תקום עם קרח ואפרסקים / ועל צלע ההר ממשיכים מורשת עוד מלפני הקמת המדינה שני קיבוצים
נ- (8) ההאחזות הראשונה שידעה שכול עוד משנות החמישים / ותלם בקרקע בעוצמה למרות הכמות העצומה של נרצחים וחטופים / מסיני הועתק הישוב צמוד לחומה / ועל שם הזקן (והחריש) השיבו מלחמה / גנרטור מושתק, גבורה ומורשת של פלמ"ח וצינור / ועירו של צדיק שלוחמיה את האויב בשער הצליחו לעצור / חריש נוסף ודנגור נקראה בארץ גרר / ועל חוף הים החליטו שהגעתון הוא נהר
ס- (2) סערה בחולות ואל מול פני המלחמה / וטנק לעזרת הקיבוץ המסייע בא בעת המהומה
ע- (3) עין הנחל ועין מספר הנופלים / וקיבוץ הנעורים שהדף בקרב גבורה את המחבלים
פ- (1) מחולות ימית למערב בנגב הועבר / ברית בין שכנים הביאה להצלה במחיר מר
צ- (1) עיר המקובלים ופיקוד הצפון / לכה דודי בנוף הרי מירון
ק- (1) ידעה כבר שנים קשות ועתה די נטושה / תחזור ותפרח עם ישיבת הסדר ואוכלוסיה ומנהיגות נחושה
ר- (2) חברים בקיבוץ, במחנה וביער שזכרונם נצרב בלב אומה / ובגובה השבט הגלילי עוד תהיה תקומה
ש- (4) העיר שהפכה לסמל המאבק באויב שברצועה וחווה פריחה ותקומה / והקיבוץ את שם החרמון נושא ברמה / מוקפת ביערות ואחת האכסניות הנאות בישראל / ועל הגבול לא רק בט"ו בשבט נבחן החקלאי העמל
ת- (1) היה היה גבור חידה יפה תואר / ובגליל ניתן לסיים תואר
תשובות (להסברים לכל תשובה – בויקיפדיה)
א- אופקים, ארז, אביבים, אילון, אבן מנחם, אור הגנוז
ב- בארי, ברעם, בית הלל, בצת
ג- גבים, גשר הזיו, גוש חלב, גרן
ד- דוב"ב, דן, דלתון, דישון
ה- הגושרים
ו- ורד יריחו
ז- זרעית, זיקים
ח- חולית, חניתה
ט- טפחות, טנא עומרים
י- יד מרדכי, ישע, יכיני, יתד
כ- כיסופים, כפר מימון, כפר גלעדי, כפר עזה
ל- לימן, להבות הבשן
מ- מפסים, מתת, מירון, מלכיה, מטולה, משגב עם, מנרה
נ- נחל עוז, ניר עוז, נתיב העשרה, ניר יצחק, נתיבות, ניר עם, נירים, נהריה
ס- סופה, סעד
ע- עין הבשור, עין השלושה, עלומים
פ- פריגן
צ- צפת
ק- קרית שמונה
ר- רעים, רמות נפתלי
ש- (1) שדרות, שלומי, שניר, שתולה
ת- תל חי
