בליל כ"ט בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח) החליטה עצרת האומות המאוחדות על חלוקתה של ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, יהודית וערבית, ועל הפיכתה של ירושלים לעיר בינלאומית. (למערך המותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)
למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.
מערך זה דן בשאלת גבולותיה של הארץ, נושא שדומה שפעמים רבות הבורות לגביו גדולה ומזיקה.
הכרזת עצרת האומות המאוחדות
הציגו בכיתה את סרטון ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בישראל, והעלו לדיון שאלות לגבי כ"ט בנובמבר:
שאלות לדיון בכיתה
- מה ארע ביום זה? מה משמעותו ההסטורית?
- מהו תפקידו של האו"ם באותה תקופה? היכן התקיימה ההצבעה?
- אילו מדינות תמכו? ואילו מדינות התנגדו?
גבולותיה של ארץ ישראל
לאורך ההיסטוריה, הייתה ארץ ישראל, בדרך כלל, חלק מאימפריות אזוריות, וככזאת לגבולותיה הייתה משמעות מעטה, והם היו רלוונטיים רק לגבי חלוקה מנהלית למחוזות או צרכים מנהליים אחרים.
פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה הייתה לארץ ישראל משמעות כיחידה מדינית עצמאית, וממילא הייתה חשיבות גדולה לקביעת גבולותיה. פעם אחת התנהלה הארץ כיחידה מדינית עצמאית בימי שלטון עם ישראל בארצו בתקופת בית המקדש הראשון והשני, ופעם שניה בדורנו בימי המנדט הבריטי ועם הקמת מדינת ישראל.
בימי המקרא ובית שני (למעוניינים ניתן לדלג היישר לתקופת המנדט הבריטי)
משמעות המושג גבול בימי התנ"ך הייתה שונה מזו של ימינו. עם זאת להגדרת גבולות הארץ בימי השלטון של עם ישראל בארצו הייתה משמעות מרחיקת לכת מבחינה הלכתית, הואיל ושטחי ארץ ישראל מחויבים במצוות שונות (על המשמעות ההלכתית של קביעת גבולות הארץ ניתן להרחיב כאן).
ימי המקרא ובית שני
לאורך התקופות בהן שלט עם ישראל בארצו, השתנו גבולותיה של הארץ מספר פעמים.
- לעיתים הם היו על בסיס גבולות ההבטחה שנתנה לאבות "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו) – גבולות אלו היו בפועל גבולות הארץ רק לעיתים רחוקות, כמו בימי דוד ושלמה, או בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל.
- במקרים אחרים נקבע הגבול על בסיס מקומות הישוב של בני ישראל שהגיעו לארץ ממצרים ("גבול עולי מצרים").ישנן שיטות שונות היכן ממוקם גבול זה, את השיטות המקובלות ניתן לראות כאן בקישור בעמ' 3).
- ראו בקישור זה את גבולות הארץ בימי שיבת ציון וראשית הבית השני, אז נאלצו יהודי הארץ להסתפק בגבולות צרים יותר.
על ההבדלים השונים בין גבול עולי מצרים לגבול עולי בבל, ניתן לצפות בסרטון זה, לעיון נרחב בנושא ראו כאן. גבולות אלו הלכו והתרחבו בימי ממלכת החשמונאים והגיעו בשיאם לשטחים הגדולים משטחי מדינת ישראל של היום.
לאחר השתלטות רומא על יהודה ואובדן העצמאות של עם ישראל בארצו, הפכה הארץ לחלק מהאימפריות השונות וגבולותיה היו פחות רלוונטיים.
על רקע האמור, השיבו על השאלות:
- ציינו הבדלים בהם הבחנתם, בין גבולות הארץ בתקופות השונות
- האם (מלבד המשמעות ההלכתית) ישנה משמעות כיום לגבולות הארץ בימי בית ראשון ושני?
- אילו שטחים משמעותיים שהיו בשליטת עם ישראל בימי בית ראשון ושני, אינם נמצאים בשליטת ישראל כיום?
תקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל
במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.
באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.
לטופס המנדט צורפה מפה זו שנועדה לתחם את גבולות השטח שנועד לבית הלאומי היהודי שטח שכולל את ארץ ישראל ההיסטורית משתי גדות הירדן.
שתי גדות לירדן
זמן קצר לאחר הכרזת חבר הלאומים, החליטה ממשלת בריטניה משיקולים פוליטיים שהיו קשורים להתחייבויות שונות שנתנו לשבטים ערבים במהלך מלחמת העולם הראשונה, לקרוע משטחי הבית הלאומי היהודי את עבר הירדן המזרחי, ולהקים בו את אמירות עבר הירדן שהפכה לימים לממלכת ירדן.
יהודים רבים ובראשם זאב ז'בוטינסקי התנגדו לקריעת עבר הירדן משטחי ארץ ישראל. התנגדות זו באה לידי ביטוי בשירו המפורסם של ז'בוטינסקי :"שתי גדות לירדן" (שמאל הירדן) ובסמליהם של ארגון האצ"ל ותנועת החרות שראו את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל.
שאלות לדיון בכיתה
- האם בציבוריות הישראלית בפרט, ובדעת הקהל העולמית בכלל, מודעים לדעתכם לכך שעבר הירדן המזרחי נקרע מעל ארץ ישראל ההיסטורית? מדוע? מה ההשלכות למודעות או לחוסר מודעות לכך?
ועדת פיל – מפת החלוקה
במהלך שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה העשרים פעלו ערביי ארץ ישראל באלימות כנגד תושביה היהודים של הארץ. גלי הפרעות שחוללו הערבים ,ורצונם של הבריטים להשיג שקט, הביאו להצעות בריטיות שונות לחלוקתה של ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית וערבית. הידועה שבהצעות אלו הייתה הצעת החלוקה של ועדת פִּיל בשנת 1937.
עיינו במפת החלוקה של 1937 – האם מקום מגוריכם היה אמור להיות בשטחי המדינה היהודית, או הערבית?
היהודים התווכחו ודנו רבות האם לקבל על התוכנית. ניתן לראות כאן דוגמא לויכוחים אלו. בסופו של דבר נטו רוב היהודים לקבל את ההצעה, אם כי בכאב רב בשל הוויתור על שטחים עצומים ומשמעותיים מארץ ישראל, ובראשם ירושלים.
שאלות לדיון בכיתה
- ניתן לדון בכיתה בנימוקים בעד ונגד החלוקה של שנת 1937. עם זאת חשוב להבין את ההקשר ההיסטורי של התקופה (עליית הנאציזם, המרד הערבי וכו') ולכן יש לבדוק את ההתאמה לדיון בנושא בכיתה.
מפת החלוקה
הערבים מצידם דחו את התוכנית מכל וכל והחריפו את התקפותיהם על היהודים. בסופו של דבר נגנזה תוכנית החלוקה, ובמקומה ביקשו הבריטים לבטל את הצהרת בלפור ולהעביר את ארץ ישראל כולה לשלטון ערבי, תוכנית שסוכלה בשל מלחמת העולם השנייה ופעולות המחתרות היהודיות.
בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.
שאלות לדיון בכיתה
עיינו במפת החלוקה של 1947 והשיבו:
- האם מקום מגוריכם היה אמור להימצא בשטחי המדינה היהודית?
- מדוע לדעתכם חלו שינויים במפה של שנת 1947 לעומת המפה של 1937?
יחס הישוב היהודי להחלטת העצרת הכללית של האו"ם
הישוב היהודי בארץ והעולם היהודי כולו עשה כל מאמץ כדי שהעצרת הכללית של האו"ם תקבל את הצעת החלוקה. צפו בסרטון והשיבו:
- כיצד פעל העולם היהודי כדי להשיג את החלטת כ"ט בנובמבר?
- מדוע לדעתכם הייתה שמחה כה אדירה על ההחלטה בקרב היהודים בארץ ובעולם?
משימת כתיבה
למרות השמחה היהודית הגדולה היו רבים שלא שמחו. ננסה להבין מי ולמה?
צפו בסרטון על תגובתו של בן גוריון להחלטת החלוקה.
קראו על תגובתו של הרב צבי יהודה קוק להחלטה.
- מדוע שני האישים היו עצובים בליל החלוקה?
- מדוע בכל זאת שמחו על קבלת התוכנית?
תגובת העולם הערבי להכרזת כ"ט בנובמבר
הערבים כהרגלם, דחו את ההצעה ולמחרת כ"ט בנובמבר החלו במתקפת דמים על היהודים שהפכה למלחמת העצמאות.
לתיאור קצר של אירועי המלחמה ומשמעותה ראו כאן:
בסופה של המלחמה הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.
בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.
צפו בסרטון המצורף, והסבירו מהי החשיבות ומהי הבעייתיות בציון כ"ט בנובמבר.
איך זה נראה כיום?
התמונה העליונה מופצת כיום בקרב גורמים פרו פלשתינאים בעולם. התמונה התחתונה מייצגת את העובדות לאשורן. הגדירו כיצד באה לידי ההצגה השקרית של ההיסטוריה של חלוקת ארץ ישראל בתמונה העליונה (למורה: יתכן ויהיה צורך בתיווך לכיתה של האנגלית בתמונה).
- מדוע לדעתכם רבים בעולם מאמינים לתמונה שקרית זו?
- מה ההשלכות של אמונה זו?
- כיצד ניתן להתמודד עם אמונה זו?
להרחבה ניתן להיעזר במפות אלו המסכמות את הדיון על גבולותיה של ארץ ישראל
