יום השואה – מגרמניה הנאצית לשבעה באוקטובר
צפו בסרטון וענו על השאלות הבאות:
״זו היתה שואה – חד וחלק״
רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.
ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.
פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.
משימת כתיבה:
- סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
- כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.
״ממש לא היה שואה״!
על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:
לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל
משימת כתיבה:
- מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
- מה דעתכם על דבריו אלו?
- נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.
לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.
כח קלמזון
דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):
״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".
משימת כתיבה:
- הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
- מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.
לסיכום אירועי ה7.10
אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.
חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות
אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.
שאלות לדיון בכיתה:
- מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
- כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:
כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.
לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!
"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"
ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10
"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)
בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.
גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.
טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.
בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.
שאלות לדיון בכיתה:
- לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?
העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.
- האם למדנו את הלקח?
עם המבט לעתיד
האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.
להיות יהודי
מילים: יורם טהרלב
להתחיל מארם נהריים
לעבור בכבשן האש
ולצאת למסע הנצח
עם מים ולחם יבש.
לעקוד את הבן, את הילד,
כמו לגדוע תקווה אחרונה
ולשלוח אליו מאכלת
שנה אחרי שנה.
ולשמוע מגבוה
את הקול ההולך:
לך לך, לך!
לך לך, לך!
אתה האחר,
אתה היחידי
לך לך
"לך לך" פירושו להיות יהודי.
לרדת מפה למצרים
ולצאת ממצרים לפה
בלי לדעת אם בירושלים
יבוא המסע אל סופו.
להיות גם נגיד וגם מלך
ושר בחצרות ספרד
אך תמיד להרגיש מאכלת
מונחת עלי צווארך.
תמיד לחכות שיגיע
הקול שיקרא גם לך
לדעת כי בית אביך
לעד לא יהיה ביתך.
ולנוע מארץ לארץ
אך לשאת כחותם ושבועה
את זכר אותה הארץ
אשר עמודיה שבעה.
משימת כתיבה:
-
מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?
- האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
- איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?
״עם ישראל חי״
במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"
משימת כתיבה:
- מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?
על לימודי השואה וטראומה
לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.
- קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.
למה אנחנו מקטינים את משמעות השואה?
ה-7 לאוקטובר לא היה שואה. ומה הסכנה כשיש כאלה שטוענים שכן?
אנחנו מקדשים את זיכרון השואה ונלחמים בהכחשה שלה, לא ממניעים של דיוק היסטורי. עדויות, תיעוד בסרטים וספרים- כולם חשובים מאד כמובן, אבל הזיכרון החשוב ביותר, גם לדורנו וגם לדורות הבאים הוא זה של משמעות השואה.
כך גם לגבי הכחשת השואה! זו איננה רק הכחשה של עובדה כזו או אחרת – מספרים או אירועים. חלק גדול מתעשיית ההכחשה לא עוסק בהכחשת מאורעות, אלא בהכחשת המשמעות שלה. אלו הטוענים שלא היתה כוונת השמדה, אלא שכל העניין היה "רק חלק" ממלחמת העולם. או שזה עוד ג'נוסייד מבין רבים שהתרחשו. למעשה כל מי שמזהה המון "שואות" לאורך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, וגם בימינו מתייג כל מיני אסונות נוראיים כשואות, במובן מסוים הוא חלק מתעשיית ההכחשה, כי הוא למעשה מכחיש, אולי מבורות ואפילו מכוונות טובות, את משמעות השואה ואת חד-פעמיותה.
מה מייחד את השואה והופך אותה לתהום העמוקה ביותר אליה האנושות הגיעה?
לאורך כל ההיסטוריה העקובה מדם, עמים וצבאות כבשו, טבחו ואף השמידו קבוצות ועמים אחרים. בשואה מדובר היה בשלטון של העם הכי מתקדם והכי "נאור" בעולם באותה תקופה, שהגיע לפסגות המדעיות והאומנותיות הגבוהות ביותר. ומעבר לכוונתו לכבוש את כל אירופה ולהשליט את שלטון הרייך השלישי עם כל העולם, החליט שהעם הכי חלש, הכי מפוזר והכי פחות מאיים צבאית, חייב להיות מושמד לחלוטין. לא לשלוט בו, לא להעביד אותו, אפילו לא לקחת את נשותיו וילדיו לשפחות ועבדים, רק השמדה טוטאלית.
ההבדל בין השואה לכל אירוע היסטורי אחר, נוראי ככל שיהיה, הוא בשילוב הבלתי נתפס, עד היום, של רתימת ההישגים המדעיים והארגוניים המתקדמים ביותר, בקור רוח ובתכנון מדוקדק, לקידום מטרות שהן לחלוטין לא רציונליות. הנאצים ראו ביהודים אויב רעיוני ומוסרי, לא אויב צבאי. האויב האמיתי של תורת הגזע ושל הצדקת האלימות השיטתית של השלטון הנאצי הוא ההומניזם היהודי, של קדושת החיים, של כל אדם נברא בצלם אלהים, שלפיה האדם חופשי לבחור בין טוב לרע והוא נקרא לסייע בקידום של עולם בו "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". היהודי לא איים צבאית על רעיון הרייך השלישי, הוא איים עליו מוסרית, הוא עלול היה להיות המצפון המעצבן הזה שמזכיר כל הזמן כמה נורא הפרויקט המגלומני והזוועתי הזה, ולכן חובה היה להשמידו.
במקום לשאול רק מה קרה בשנים האיומות האלה ולהזדעזע מהמאורעות, חשוב לשאול איך קרה שחלק מהאנושות הגיע למדרגת רוע כזו, איך זה קרה דווקא לעם הכי מודרני ומפותח מבחינה תרבותית, ולמה בתוך כל הרוע הזה, שאמנם גרם להרס ואבדן בשיעורים שלא יאומנו, דווקא העם היהודי סומן למטרת השמדה?!!!
לא מספיק לחשוף את עצמנו לזוועות ולהזדעזע, להפך – הכי קל לנו להפעיל את הרגש, אבל הרגש הוא חסר הבחנה וחסר יכולת ניתוח, הוא פשוט מופעל, מציף אותנו ואז דועך. במובן הזה, דווקא המרחק שאנחנו צוברים מהשואה מאפשר לנו להתחיל להביט אליה נכוחה להתגבר מעט על הטראומה הקולקטיבית, ולנתח בצורה עמוקה יותר מה בעצם קרה שם.
הלקח של "לא עוד" הוא בוודאי חשוב, בטח בשנה בה אויב אכזר פגע בנו כל כך קשה, אבל גם האסלאם הקיצוני שסובב אותנו הוא לא אויב נאצי, אלא עוד אויב פרימיטיבי שמנסה, ולמרבה האימה, גם הצליח לטבוח בנו. אבל לא היכולות ולא המניעים הם אלה שהתקיימו במשטר הנאצי. רבים הרגישו בשנה החולפת צורך לברר את המשמעות של היותינו יהודים, דווקא על רקע התהום המוסרית שנפערה מולנו. יום השואה הוא יום שבו מלבד לזכור מה קרה בו, ראוי להיזכר מה היה בנו אז שגרם לרשע העולמי הכי עמוק לראות בנו את התשליל שלו.
״השביעי באוקטובר הוא לא יום השואה!״
שמעו את דבריו של הרב חגי לונדין. האם אתם מסכימים איתו? מה המשמעות לכך שאנו מבינים שאין זהות בין יום השואה ל7.10
