השנה ביום ה27.1 יחול יום השואה הבינלאומי. לפניכם מערך העוסק ביום זה ובמשמעותו ומתייחס גם לארועי החודשים האחרונים בהקשר לזכרון השואה.
חלק א' – השחרור
ב27 לינואר 1945 השתלטו כוחות הצבא האדום על מחנה אושוויץ בירקנאו, שבדרום פולין, ושחררו את אלפי האסירים שנותרו בו. השחרור הגיע מאוחר מדי למיליון ומאתיים אלף הקורבנות, כתשעים אחוז מהם יהודים, שנרצחו ונספו במחנה במשך חמש שנות קיומו.
- צפו בסרטון המצורף על מחנה אושוויץ
ז'נובי טולקצ'אב, ששירת כצייר רשמי בצבא האדום הנציח בציוריו את רשמיו משחרור המחנה. ניתן לבקש מהתלמידים לבחור אחד או כמה מציוריו ולנסות להבין מה המסר אותו ביקש להעביר באמצעות ציורים אלה.
חלק ב' – יום הזיכרון הבינלאומי
בשנת 2005 החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכריז על יום שחרור אושוויץ כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ההחלטה שקודמה ביוזמת מדינת ישראל נועדה להנכיח ברחבי העולם את זיכרון השואה באמצעות קביעת יום ייחודי ותאריך קבוע. במדינת ישראל עצמה מצוין זיכרון השואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביום כ"ז בניסן, וביום הקדיש הכללי לנספים בשואה בעשרה בטבת.
- שאלה לדיון: מדוע לדעתכם היה למדינת ישראל עניין לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה ולא להסתפק בימי הזיכרון המצוינים בישראל?
- עיינו בהחלטת האו"ם – לתרגום בעברית
מה המסרים המרכזיים של יום הזיכרון לפי החלטת האו"ם? האם לדעתכם ישנם מסרים אחרים שהיה רצוי להדגיש או מסרים שראוי להסיר מהחלטה זו?
- צפו בסרטון המצורף בנאומו של מזכ"ל האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי משנת 2021 (על רקע ימי מגפת הקורונה).
מה המסרים אותם הוא ביקש להעביר? האם אתם מסכימים איתו? האם, לדעתכם, יש מסרים נוספים חשובים שהוא לא ציין?
- צפו בכתבה של רשת שידור גרמנית על אירועי יום הזיכרון הבינלאומי בשנת 2024 – (יש להפעיל כתוביות, כדאי לבדוק התאמה לכיתות רלוונטיות).
מהם הדגשים המרכזיים העולים מהכתבה? עם מה המרואיינת בכתבה לא נוטה להסכים ומדוע? מה דעתכם על כך?
חלק ג' – האבסורד
לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025 התפרסמו בתקשורת ידיעות ולפיהם קיים חשש שבמידה וראש הממשלה ישתתף בטקס הזיכרון שיערך במחנה אושוויץ הוא ייעצר על רקע צו המעצר הבינלאומי שהוצא כנגדו בטענה לאשמת "פשעי מלחמה" אותם כביכול ביצע צה"ל ברצועת עזה.
על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג צפו בסרטון המצורף.
- מה תחושותיכם לנוכח ידיעה זו?
בסופו של דבר פולין הודיעה כי אין בכוונתה לעצור את ראש הממשלה אולם עצם העלאת האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל המגיע לטקס זיכרון לשואה באשמת פשעי מלחמה בשל מלחמת מגן של העם היהודי שפרצה בשל מעשי טבח נוראיים ביהודים שלא אירעו כמותם מאז השואה היא מדהימה.
- מה לדעתכם גרם להעלאת האפשרות האבסורדית הזו על סדר היום?
- לדעתכם – כיצד מדינת ישראל / העם היהודי בעולם צריכים להגיב על כך?
- לדעתכם – כיצד ניתן להתמודד עם האשמות מופרכות מסוג זה ברמת המדינה / העם / הפרטים?
חלק ד' – שני לקחים לשואה
דומה שמלבד אנטישמיות לשמה, ואינטרסים פוליטיים אל מול העולם המוסלמי, החלטת בית הדין והאירועים האבסורדיים שאירעו בעקבותיה ובכללם האשמת ישראל כביכול בפשעים נאצים נובעת ממחלוקת נוקבת על הלקח אותו יש ללמוד מהשואה.
יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא למנוע מעצמנו להפוך לנאצים – כלומר זהירות והימנעות מכל תפיסה אידיאולוגית או פעילות צבאית שבמסגרתה עלולים להיפגע זכויות אדם או עלולות להופיע פעולות ואמירות פוגעניות על רקע גזעני. ישנה חשיבות רבה מאוד כמובן למסר זה והוא בא לידי ביטוי בנאומים, אמירות ומערכים חינוכיים לאין ספור בארץ ובעולם.
במקביל יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא לדאוג לכך שנאצים או ממשיכי דרכם לא יוכלו להזיק לעם היהודי (ולכל בני האדם באשר הם) בהווה ובעתיד. על פי לקח זה יש להילחם מלחמת חורמה במנהיגים, עמים או תרבויות המבקשות לפגוע ללא שום הצדקה בעמים אחרים בכלל ובעם היהודי בפרט. פעילות זו דורשת מטבעה גם פעולות אסרטיביות (כולל שימוש בכוח צבאי) שנועדו למנוע מאותם גורמים לממש את זממם. כמובן שפעולות אלו נעשות בהתאם לכללי המלחמה הסבירים ותוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע.
יש הטוענים כי בשנים האחרונות ,מופנים כל המסרים הקשורים ללקחי השוא דווקא כנגד הקורבנות או כנגד אלו המבקשים להילחם בממשיכיהם האידיאולוגיים של הנאצים, והם נדרשים בשל "זיכרון השואה" להגביל את מעשיהם ובכך להימנע מפעילות אפקטיבית כנגד הרוצחים וממשיכי דרכם. הודות לגישה זו הגענו לאבסורד שבו מואשמת דווקא ישראל בכך שהיא ממשיכה את דרכם של הנאצים..
- מה דעתכם על עמדה זו? כיצד ניתן לאזן בין שני הלקחים?
