(לשיעור בנושא מהות הדמוקרטיה ליסודי לחצו כאן)

מבוא:

ט"ו בשבט הוכרז כיום הולדתה של כנסת ישראל. ביום זה בשנת תש"ט (14.2.1949) התכנס לראשונה בית הנבחרים של מדינת ישראל הצעירה והחל בפעילותו תחת השם כנסת ישראל.

להלן נעסוק בכנסת ובפעילותה ומשמעותה. למעוניינים ניתן להסתפק ברקע ההיסטורי והכרות עם המוסד, ניתן גם להמשיך ולהעמיק במשמעות העכשווית מאוד של שלטון העם כפי שהוא לידי ביטוי במוסד הכנסת.

הכנסת החלה את פעילותה בבניין המוסדות הלאומיים (מרכז התנועה הציונית) בירושלים, לאחר מכן בשל אירועי מלחמת העצמאות ולחצים בינלאומיים למשך מספר חודשים העתיקה את פעילותה לתל אביב, שבה כעבור מספר חודשים לירושלים ל"בית פרומין" (כיום מוזאון הכנסת) ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים ובשנת 1966 עברה למשכנה הנוכחי.

על אירועים מרכזיים בשנים הראשונות לפעילותה של הכנסת ניתן ללמוד באתר מוזאון הכנסת.

קראו את דבריו של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק במהלך ישיבתה הראשונה של הכנסת. כיצד הוא מקשר בין יום ט"ו בשבט ליום ייסוד הכנסת ומה ניתן ללמוד מכך על מטרתו וייעודו של המקום.

למה היא נראית ונקראת ככה?

מומלץ להקרין לתלמידים את תמונת הכנסת ולבקש מהם לשער מה מקור שמה של הכנסת ומה הסיבה לבנייתה דווקא בצורה זו.

בפועל נקבע שמה של הכנסת כמו גם מספר חבריה (120) על שם "אנשי כנסת הגדולה" שפעלו בראשית ימי בית שני (על מוסד "הכנסת הגדולה ניתן לקרוא בקישור זה)

הבנין מזכיר סוג של מקדש יווני (כמו הפרתנון באתונה) מתוך כבוד ליוון העתיקה שם פעלה הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה.

(על הגלגולים המשעשעים למדי והישראלים למדי של התוכנית לבניין הכנסת כדאי מאוד לצפות בסרטון זה)

כדאי לדון בכיתה על אופיו של המשטר במדינת ישראל ועל החברה הישראלית לאור השילוב המעניין בין שמה של הכנסת המבטאת את המורשת היהודית לצורתה של הכנסת המזכירה את מורשת יוון הדמוקרטית.

מה עושים שם

נושא הכנסת ופעילותה אמור להלמד בשיעורי אזרחות וניתן להרחיב בעזרת ספרי הלימוד בנושא. מומלץ לבקש מהתלמידים לעיין באתר הכנסת ולגילאים צעירים יותר באתר הכנסת לילדים (מדובר באתרים מרשימים מושקעים וידידותיים).

פעילויות אפשריות סביב האתר:

• תנו לתלמידים למצוא באתר הצעת חוק/חוק שעבר – לכתוב שורה אחת המסבירה במה החוק עוסק, שורה אחת למה לדעתך הוא חשוב/לא חשוב
• בקשו מהתלמידים למצוא באתר את הדיון האחרון במליאת הכנסת ולמצוא:מה היה נושא הדיון, מי דיבר, מה המסקנה/בקשה המרכזית (אפשר גם לצפות בוידאו אם זמין)
• תנו לכל קבוצה לבחור ועדת כנסת באתר ולחקור: מי חברים בוועדה? באילו נושאים הוועדה עוסקת? איזה דיון מתקיים בוועדה השבוע?

מנסיון תלמידים מגלים להפתעתם שבכנסת ישנה הרבה עבודה ועשייה בניגוד למקובל..

שלטון העם?

הכנסת היא במקום בו פועלים נבחרי העם, שהם למעשה אנשי הרשות השלטונית היחידים הנבחרים בידי הציבור ובמעשיהם ובהחלטותיהם מבטאים את המשמעות הבסיסית והפשוטה ביותר של משטר דמוקרטי-שלטון העם באמצעות נציגיו הבא לידי ביטוי בהכרעת הרוב.

בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט מתחולל בשנים האחרונות מאבק איתנים בין חסידיהם של שתי תפיסות עולם.

הראשונים הינם חסידי הדמוקרטיה הקלאסית, הטוענים כי הכרעות צריכות להתקבל בהצבעת רוב אזרחי המדינה בצורה ישירה או באמצעות נציגיהם. למותר לציין כי במקרים חריגים מאוד של פגיעה אנושה בזכויות אדם או באופייה הבסיסי של המדינה (כמו במקרה עליית הנאצים לשלטון) הרי יש להפעיל את עקרון "הדמוקרטיה מתגוננת" ולא להסתמך רק על הכרעת הרוב. אולם מדובר במקרים קיצוניים במיוחד שגם בהם בדרך כלל הדמוקרטיה הבסיסית איננה קיימת (אחד המעשים הראשונים שעשו הנאצים היה למעשה לבטל את אפשרות הבחירות החופשיות)

תפיסה שנייה טוענת שדמוקרטיה איננה יכולה להסתפק בהכרעת רוב וזאת משתי סיבות.

• יש הטוענים כי לא ניתן להעניק זכות שווה בהכרעות ציבוריות לכל האזרחים מבלי להתחשב בכישרונותיהם, מעמדם הכלכלי או תרומתם למדינה באמצעות שירות צבאי או יזמות כלכלית. תפיסה זו רווחה בחלק ממדינות המערב כמו בריטניה במאה ה-19 והיא נעלמה מהשיח הציבורי אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות עולים קולות דומים גם בחלק מהשיח הציבורי בישראל הקוראים להעדיף את בחירתם של אנשים הנתפסים כמשכילים או תורמים יותר על פני אזרחים רגילים (לביקורת הומוריסטית על גישה זו ראו בסרטון)

• יש הטוענים כי ערכים יסודיים כגון זכויות אדם במובנן הרחב, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים אינם יכולים להיות נתונים להכרעה משתנה של רוב פוליטי כזה או אחר. על פי גישה זו, תפקידם של גופים כמו בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה אינו מתמצה רק בפיקוח על כך שרשויות השלטון פועלות בהתאם לחוקי המדינה שנקבעו בידי נבחרי הציבור, אלא גם בבחינה האם חוקים אלה עצמם עומדים בקנה אחד עם תפיסות יסוד ערכיות הנוגעות לאופייה של החברה והמדינה. תפיסות אלו משקפות, לטענת התומכים בגישה זו, עמדה רווחת בקרב חלקים בציבור, גם אם הם אינם מיוצגים באופן ישיר ברוב פרלמנטרי.
  למעשה, מדובר במחלוקת עקרונית באשר למוקד ההכרעה הדמוקרטית: האם הוא מצוי בראש ובראשונה בידי נבחרי הציבור בכנסת, או שמא בידי גופים מוסדיים נוספים, ובראשם הרשות השופטת – וכן בשאלה איזו מן הגישות משקפת נאמנה יותר את מהותה של הדמוקרטיה.

מחלוקת עקרונית זאת היא העומדת מאחורי הוויכוח על הרפורמה המשפטית אותה ניסתה לקדם הממשלה בשנת 2023 ואילך.

להרחבה על הרפורמה ומשמעותה ניתן להיעזר במצגת המצ"ב ולנהל דיון מותאם בכיתה על הנושא.