ט"ו בשבט – חגה של ארץ ישראל

ט״ו בשבט הוא הזדמנות נהדרת להכיר רבדים שונים בקשר שלנו לארץ ישראל.

חג שעבר גלגולים שונים, ולאחרונה צומצם רק לסוגיה הסביבתית.

במערך זה נדון על משמעות אהבת הארץ, מנקודת מבטם של נעה תשבי, של משה הס ונעמי שמר ובמיוחד על רקע ימי מלחמת חרבות ברזל.

רקע לט״ו בשבט

הוא נזכר לראשונה במשנה כתאריך בו מתחלפת שנת המעשרות ( הפרשת חלק מהיבול לטובת כהנים, לויים או עניים) או במינוחים שלנו החלפת שנת המס. במהלך הדורות הוא הפך ליום חג של חיבור אל הטבע והצומח, ליום הנטיעות ובשנים האחרונות אף הפך למוקד לפעילות בנושאים אקולוגיים.

מוזמנים לצפות בסרטון של מכון שיטים על גלגוליו השונים של ט"ו בשבט לצורך משימת כתיבה:

• רשמו לכם את המסרים השונים הטמונים בט״ו בשבט, בסרטון הקצר.

• לאילו מהמסרים או הערכים של ט"ו בשבט אתם מתחברים יותר היום?

• כיצד כל אחד מהם בא לידי ביטוי בישראל של 2025?

חג שמבטא קשר וגעגוע לארץ ישראל

אחד הנושאים החשובים ביותר שבאו לידי ביטוי בט"ו בשבט במהלך השנים היה היותו יום המביא לידי ביטוי את הקשר לארץ ישראל. בקהילות ישראל נהגו רבים ביום זה להתאמץ ולהשיג פרות מארץ ישראל, בשל המרחק, היה קשה להשיג פירות טריים, ולכן השתמשו בדרך כלל בפרות יבשים וזה מקור המנהג לאכילתם כיום (וכמובן רצוי שיהיו מפרות שהשתבחה בהם ארץ ישראל ולא טורקיה..).

אחד הילדים שזכר את מנהג אכילת הפרות בט"ו בשבט (שכונו באידיש, שפת היהודים במזרח אירופה בשם "פירות חמישה עשר" – לרגל ט"ו בשבט) היה משה הס.

הס, שגדל בגרמניה במאה ה-19, עזב בבגרותו את החברה היהודית, התבולל בחברה הגרמנית והיה הוגה דעות חשוב שעמד מאחורי רעיונות הסוציאליזם שפרחו בגרמניה באותם שנים. לעת זקנותו חזר הס ליהדות, פרסם את ספרו "רומי וירושלים" ובו כתב על הצורך להשיב את העם היהודי לארץ ישראל ונחשב כאחד ממבשרי הציונות. על חייו המרתקים של משה הס ניתן להרחיב בקישור זה.

בספרו כתב משה הס מה היה אחד מזכרונות הילדות שלו שהביא אותו בסופו של דבר לשיבה ליהדות ולחיבת ארץ ישראל:

זקני (סבא שלי) הראה לי פעם זיתים ותמרים: הפירות הללו ”הסביר לי“, בעיניים מאירות, ”גדלים בארץ ישראל. כל מה שמעלה את זכר ארץ ישראל מעורר אהבה וכבוד ויקר בלב היהודי ירא השמים, כדומה לזיכרונות ימים עברו מן הנעורים בבית אביו[…].

רומי וירושלים עמ׳ 41.

שאלות לדיון בכיתה:

• הסבירו למה מתכוון הס כאשר הוא אומר שזכרונות ארץ ישראל מעוררים אהבה וכבוד בלב היהודי בדומה לזכרונות של אדם מבית אביו?

• האם אתם מכירים עוד מנהגים שונים שהיו נהוגים במשך השנים בקהילות ישראל ונועדו לחזק את הזיקה לארץ?

• עיינו בשתי הפסקאות הראשונות של מגילת העצמאות, כיצד ספורם של "פרות חמישה עשר" בא לידי ביטוי בפסקאות כאן בקישור?

פרות חמישה עשר

כ100 שנה אחרי שהס פרסם את ספרו שהתה המשוררת נעמי שמר מספר שנים בפריס. בעת שהותה שם היא חיברה את השיר הידוע בשם "שלג על עירי" – השם שנתנה נעמי שמר לשיר היה "פרות חמישה עשר".

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע לדעתכם בחרה המשוררת בשם זה?

• האם לדעתכם תחושותיה של המשוררת כלפי "פרות חמישה עשר" בשנת 1960 אחרי הקמת המדינה בהיותה בשהות זמנית בפריס, היו שונות מזו של סבו של משה הס במאה ה-19?

• האם לדעתכם הגעגוע לארץ ולפרותיה קיים גם כיום באותה צורה?

• כיצד סייעו פרות ט"ו בשבט להעברת תחושה זו מדור לדור?

לפניכם שני קטעים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

• השיר "רגבי האדמה" של ידידיה אליהו

• סרטון על חקלאי הנגב המערבי בעת המלחמה

מה ניתן ללמוד מקטעים אלו על הקשר לארץ ישראל של הדמויות המופיעות בהם?

"לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל"

הזיקה לארץ ישראל במהלך הדורות גם באה לידי במשפט המפורסם הזה של רבי נחמן מברסלב שאמר "לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לדעתכם משמעותו של משפט זה כיום ליהודים החיים בארץ?

• היום כשיהודים בחו"ל יכולים לאכול מפירות הארץ, או לבקר בקלות, כיצד הן יכולים להביע את הקשר שלהם ואהבתם לישראל?

• תשבי אינה מתגוררת בישראל – כיצד היא "בכל מקום הולכת לארץ ישראל״? ראו בקישור

נטיעות כביטוי לאהבת הארץ

עם שיבת עם ישראל לארצו הפך ט"ו בשבט לחג הנטיעות בו יצאו ילדי ישראל לנטוע עצים ברחבי הארץ.

הנטיעות לוו בטקסים ועשרות רבות של שירים חוברו כדי ללוות את הנוטעים ביום חגם. אילו מהשירים אתם מכירים? כיצד מעשה הנטיעה והשירים המלווים אותו חינך את הנוער לאהבת ארץ ישראל?

צפו בשיר המנון לט"ו בשבט (ניתן לתרגם את המילים לעברית מדוברת בשעת הצורך..)

• עם איזה מסר יצאו לדעתכם הנוטעים מחג זה? האם המסר הוא עדיין רלוונטי כיום? מדוע?

ט״ו בשבט אחרי ה7.10

שאלות לדיון בכיתה:

ניתן להתייחס לשתי הנקודות בהתאם לבחירת המורה וההתאמה לכיתה.

• אזור הנגב המערבי שהותקף בידי מרצחי החמאס הינו ברובו אזור חקלאי, ותקומתו קשורה גם בשיקום החקלאות, הנטיעה והחיבור לצומח בארץ. ניתן להכיר לתלמידים את השיר "שיר ערש נגבי" שנכתב על חקלאי הנגב לפני 70 שנה! ולדון על הרלוונטיות שלו כיום.

• במהלך החודשים האחרונים עבדו רבים מתלמידי ישראל בחקלאות מתוך רצון לסייע לחקלאים שנזקקו לידים עובדות – ראו סרטון מצורף. ניתן לשוחח עם התלמידים על משמעות הקשר לטבע ולעבודה חקלאית על כל מורכבותה, ובעיקר על הזיקה לארץ המתקיימת בשעת עבודת האדמה.

חג שמירת הטבע?

להרחבה למעוניינים:

בשנים האחרונות עם הירידה בערך ההתיישבות פחתה ההתייחסות לחג הנטיעות ולט"ו בשבט בכלל כחג האהבה לארץ ישראל. במקומה הודגש ביום זה חשיבות הקשר אל הטבע, נושא חשוב כשלעצמו הבא לידי במסורת היהודית בקהילות המזרח בפיוט אז ירנן ובמסורת החסידית ב"שירת העשבים" של רבי נחמן מברסלב.

• האם לדעתכם שירי החיבור לטבע הן מבחינה אמונית ודתית והן בהקשרי החינוך לחשיבות השמירה על הטבע והסביבה, סותרים או צועדים בד בבד עם הזיקה לארץ ישראל כפי שבאה באופיו המסורתי של היום?

• האם לדעתכם כיום ט"ו בשבט הוא יותר "חגה של ארץ ישראל" או "חג שמירת הטבע"? אילו מסרים חשוב יותר לדעתכם להדגיש בט"ו בשבט השנה ומדוע?