חג פסח – לילו של אליהו הנביא

שיר ישן אך אקטואלי מאי פעם לשולחן החג… ליל הסדר זו הזדמנות לשיח. מומלץ להפיץ בקרב הורי התלמידים, ידידים ומכרים.

כמדי שנה אנחנו מצטרפים לשרשרת ארוכה של אבותינו מימי יציאת מצרים ועד היום החוגגים את ליל השימורים כזכר ליציאת מצרים.

כולנו נאספים, משפחה וחברים לחזק את הברית הכרותה ביננו כבנים לעם ישראל, ומקיימים את מצוות "והגדת לבנך" המעביר את דגל המורשת והתקווה מדור לדור.

השנה בליל בסדר נזכור את אחינו החטופים המשוועים לישועה. נזכור את הלוחמים בכל הזירות, את משפחות הפצועים והנופלים ואת רבבות הגולים מבתיהם ומצפים לשוב לליל הסדר על שולחנם.

השיר שכתב אלתרמן בפסח תש"ח, נכתב בימיה של מלחמה אחרת – ומתאים כל כך לימנו אנו.

לילו של אליהו הנביא – נתן אלתרמן

הוא יגיע הסב כעברו מתמיד

על בתי ישראל באזור ואדרת
הוא יבוא אל שולחן היחידה העברית
הלובשת עשן ועפר ועופרת

את היד הוא יושיט אל כוסו כמנהג
דום תקום לפניו הפלוגה ובפתח
כדמעה אדירה של זהב ושל חג
הירח יבער ברקיע של פסח

יברך את שולחן הסעודה התמה
יברך כל פלוגה אם חונה או ניידת
יברך את הכוח הקם לאומה
שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת

ברקיע גבוה של ליל מלחמה
הירח יבער ואדמה עין היין
והסב שהזקין עם זקנת האומה
יימצא כעומד על ערשה זה הליל

וילחש אז הסב: בין מם-מם ומם-כף
לא אבחינה, שאו לקדמון שכמוני
אבל צור ישראל, המם-אב לבניו
יברך את חגכם עלי לחם העוני

יברך את שולחן הסעודה החמה…

שאלות לדיון בשולחן החג:

  • מה ההמשכיות אותה מסמל אליהו הנביא המבקר את הלוחמים?
  • מי זה המם – אב? איזו ברכה נותן לדעתכם ה״מם אב לבניו״?

  • השיר הולחן בשנת תשל"ד זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. מדוע לדעתכם הולחן השיר דווקא אז?

  • מה היה אומר אליהו הנביא בביקורו בפלוגות הלוחמים בפסח תשפ"ד- בצפון ובדרום?