ושבו בנים לגבולם

מבצעים דומים התרחשו בחודשים הקודמים של המלחמה.

• אחד נערך במהלך פברואר 2024 ובמסגרתו חולצו שני חטופים:

• ומבצע שנערך בתחילת נובמבר 2023 שבמהלכו חולצה אורי מגידיש:

מבצעים רבים אחרים שמן הסתם ברובם אינם ידועים בציבור נעשו בניסיון לחלץ את החטופים, אך לצערנו ללא הצלחה.

• מה תחושתכם לנוכח הצלחת מבצע החילוץ?

מבצעי חילוץ

חילוץ חטופים מידי ארגוני טרור הינו מסורת ישראלית ארוכת שנים שבמסגרתה הקפידה ישראל שלא להכנע לארגוני הטרור ולצאת למבצעים צבאיים לחילוץ חטופיה. הידוע שבמבצעים אלו היה מבצע יונתן בשנת 1976 (פרטים בסרטון המצורף).

חשוב לציין שגם במבצע יונתן וגם במבצעי חילוץ חטופים אחרים בארץ ובחו"ל היו המבצעים כרוכים בסיכון עצום ובמקרים רבים אף נהרגו במהלכם חטופים ולוחמים מכוחות החילוץ. על דרכי ההתמודדות הישראלית במקרים אלו ראו לדוגמא כאן.

• מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של המדיניות הקובעת שאין להכנע לטרור ויש לנסות ולחלץ חטופים בכח גם במחיר סיכון חייהם וסיכון חיי לוחמים?
• דונו בכיתה אילו סיכונים כרוכים באופציה של כניעה לסחטנות של ארגוני הטרור המבקשים לשחרר רוצחים ולפגוע בהשגי צה"ל בתמורה לשחרור חטופים?

שינוי בהתנהלות מדינת ישראל

המדיניות הישראלית העקבית בנושא זה השתנתה במספר מקרים בהם נשבו חיילים בידי ארגוני טרור למשך זמן ממושך וההערכה הייתה כי לא ניתן לחלצם באופן צבאי. (במקרים אחרים מסרה ישראל למחבלים אסירים בודדים או גופות תמורת גופות חייליה). כך קרה בין השאר בפרשת החייל אברהם עמרם במהלך מבצע ליטני, ובמקרים נוספים.

• המקרים הידועים ביותר היו בעסקת ג'בריל ב1985, (ראו בסרטון) שכללה:

שחרור של שלושה חיילי צה"ל תמורת 1150 מחבלים.

• השני בעסקת שליט בשנת 2011.

שחרור חייל צה"ל תמורת 1027 מחבלים (כולל יחיא סנוואר).

במקרים אלו חזרו חיילים לביתם לשמחתו הרבה של כל עם ישראל, אך מאידך המחבלים המשוחררים ששבו ברובם לטרור וכרסום ההרתעה של מדינת ישראל בעקבות העסקאות גרמו נזק ממשי לבטחון המדינה (על הנזק שגרמה עסקת ג'בריל שבין השאר המחבלים שהשתחררו במסגרתה הביאו לפרוץ האינתפאדה הראשונה ראו בקישור כאן) ועל הנזק הבטחוני שגרמה עסקת שליט

על הקשר בין מתקפת הרצח של החמאס לעסקת שליט ראו כאן.

שאלות לדיון בכיתה:

• בדיעבד, האם לדעתכם לאור תוצאות עסקאות אלו הייתה צריכה ישראל לבצע את עסקאות שליט וג'יבריל או להיות נאמנה לעקרון שלפיו לא מנהלים משא ומתן עם ארגוני טרור?
• יש הטוענים כי מתקפת החמאס שבמסגרתה נחטפו מאות ישראלים נבעה מרצונו של החמאס לשחזר את תקדים עסקת שליט בצורה רחבה בהרבה? מה דעתכם על כך? מהן ההשלכות של תובנה זו?
• יש הטוענים כי עצם הדיון על הצורך להענות לדרישות ארגוני הטרור מעודד את האויב ומביא לכשלון הנסיון להשיב את השבויים. מה דעתכם?
• הדיון הרגיש בעסקאות אלו מחדד את המתח בין ראיית הצרכים הלאומיים המחייבים יכולת עמידה והרתעה מול הטרור לבין החובה לתת מענה לחייל וכל שכן האזרח הנתון בידי מרצחים. לדעתכם – מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בעת הכרעות אלו?

מה נכתב במסורת היהודית בהקשר לנושא פדיון שבויים?

במסורת היהודית יש שני מסרים מרכזיים ביחס לפדיון שבויים- נכיר אותם מתוך דברי הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מגדולי הפסוקים בתקופת ימי הביניים).

רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח:

ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו (=מהצורך לשחררו) הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה הנימוק המרכזי שמעלה הרמב"ם לחשיבותה הרבה של מצוות פדיון שבויים?
• מה ניתן ללמוד ממצווה זו לגבי היהודים ברחבי העולם?
• בכיתות מתאימות ניתן למנות את מספרם הרב של המצוות (שבע!) שבשמן מחייב הרמב"ם את מצוות פדיון שבויים
• בעקבות דבריו של הרמב"ם נהגו יהודים בכל רחבי העולם לעשות מאמצי על בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי והחברתי כדי לפדות שבויים שנשבו בידי גויים

  • ראו לדוגמא מתוך אתר הספריה הלאומית, את פעילותו ומסירותו של הרמב"ם עצמו לצורך קיומה של המצווה בקישור זה

למרות כל מה שלמדנו עד כה, באותו הפרק, מוסיף הרמב"ם הלכה נוספת:

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

משימת כתיבה:

• הסבירו בלשונכם את הסייגים של הרמב"ם למצוות פדיון שבויים
• כיצד להבנתכם מתיישבים הדברים הללו על רקע הציטוט הקודם של הרמב"ם?