יום השפה העברית נקבע לתאריך כ״א בטבת – יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, מי שקיבל את הכינוי ״מחייה השפה העברית״. (למערך שיעור המותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)
ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.
פתיחה
נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:
- על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.
מלחמת השפות
הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.
ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.
ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:
- כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
- האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?
בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.
- ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
- האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.
תחיית השפה העברית?
כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.
ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:
ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.
- האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
- כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
- ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.
מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?
קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.
- הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
- איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
- מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
- הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
- האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
- האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
- איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?
סיכום
- האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
- אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
- האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?
