הפוגרום שנשכח – 80 שנה לפוגרום ביהודי לוב

השבוע, בכ״ח בחשוון, ימלאו 80 שנים לפוגרום שהיה ביהודי לוב. פוגרום זה היה חלק מסדרת פרעות קשות שהתחוללו כנגד יהודי ארצות ערב בכלל, ובדורות האחרונים בפרט. לרגל מלאת 80 שנה לאירוע מצאנו לנכון ללמד את תלמידינו על האירועים החשובים הללו בתולדות ישראל, אירועים שלא תמיד זוכים לזכרון ההיסטורי הראוי להם.

 

פתיח – על היסטוריה וזכרון היסטורי

לפני 80 שנה, כמה שבועות לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה, אירע פוגרום קשה ביהודי לוב.

  • ניתן לערוך הצבעה בכיתה: מי מכיר את הפוגרום הזה או שמע עליו משהו?
  • מי שמע על פרעות קישינב?
  • כמה יהודים נהרגו בכל אחד מהאירועים?

הפוגרום, שתיאוריו – כפי שניתן לקרוא בפסקאות הראשונות בכתבה זו (אזהרה: תיאורים קשים) – מזכירים את האכזריות והשנאה שחוותה ישראל בשבעה באוקטובר, כמעט נשכח מלב. פוגרום קישינב בו נרצחו 59 יהודים, מוכר הרבה יותר מאשר הפוגרום ביהודי לוב, בו נרצחו 133 יהודים (כמעט פי שלושה!)

  • מדוע לדעתכם פוגרום קישינב מוכר, בעוד פוגרום טריפולי כמעט ואינו מוכר, אם בכלל?
  • בהתאם לאופי הכיתה, זו הזדמנות לדבר עם התלמידים על זכרון קולקטיבי.

ניתן לצפות עם התלמידים בסרטון הקצר הזה העוסק בפרעות (כדאי לעבור עליו לפני כן, יש בו כמה תמונות העלולות להיות מעט קשות).

  • בעדותו של יצחק מסילתי המובאת בסרטון, הוא מתאר כיצד הפורע שפגע בו היה שכנו וחברו הערבי עאמר, שלתמיהתו של מסילתי עונה לו ״אני לא מכיר אותך, אתה יהודי – אני אהרוג אותך!״

מה ניתן לדעתכם ללמוד מעדות זו? הסבירו דבריכם.

הפרהוד ביהודי עיראק (1941)

הפרהוד (=פרעות) ביהודי עיראק החל בחג השבועות של שנת 1941. במהלכו פגעו הערבים העיראקים בשכניהם היהודים ללא-רחם בצורות שונות ומשונות.

ניתן לראות עם התלמידים את הסרטון הזה, ובו עדויות של ניצולים מהפרהוד.

  • בסרטון מתוארת הזיקה העמוקה והפטריוטיות שהיתה ליהודי עיראק למדינה העיראקית. האם אתם מכירים עוד אירועים בהיסטוריה בהם יהודים חשו נאמנות למולדתם, אך זו הפנתה להם עורף ופגעה בהם מתוך אנטישמיות? פרטו.
  • אחד העדים בסרטון טוען כי ״אם לא היתה תעמולה גרמנית – לא היה פרהוד״. האם אתם מסכימים עם דבריו? נמקו.

היום לציון היציאה והגירוש של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן

החל משנת 2014 מציינת מדינת ישראל באופן רשמי ב-30 בנובמבר את יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן.

  • מתודת ג׳יגסו: נחלק את הכיתה לקבוצות שונות, כל קבוצה תקבל/תבחר את אחת מהקהילות המובאות באתר הייעודי של יד יצחק בן צבי (בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי) ותציג בפני הכיתה את סיפורה של הקהילה המסויימת.
  • לאחר מכן ניתן לערוך דיון על הדומה והשונה בין הקהילות ועל הגורמים לכך.

האמנם החיים תחת שלטון מוסלמי היו טובים יותר?

מקובלת המחשבה כי חיי היהודים תחת שלטון האסלאם היו טובים יחסית, לעומת חייהם של היהודים שחיו תחת שלטון הנצרות. במיוחד נהוג לציין את ״תור הזהב של יהדות ספרד״. אך האם באמת היהודים שחיו תחת המוסלמים חיו חיים שלווים וטובים?

יהודי העיר גרנדה שבדרומה של ספרד, חוו בעיצומו של ״תור הזהב״ פרעות קשות מאת שכניהם. הם גילו על בשרם, שהשקט ודו-הקיום יכולים להמשך רק כל עוד היהודים מושפלים ובמעמד של ד׳ימים (בני חסות) תחת מגפיו של האסלאם.

  • ניתן לעיין עם התלמידים באתר זה, הסוקר מקצת מתלאותיהם של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולאתגר את התפיסה המקובלת באמצעות עובדות ונתונים.

הפילוסוף והסופר אלבר ממי, יהודי יליד צרפת ממוצא תוניסאי שפעל למען דו-קיום יהודי-ערבי, ערך בשנת 1973 דיון בו נכח בין היתר גם שליט לוב באותה העת, הרודן מועמר קדאפי. ממי הפנה אל עבר קדאפי את הדברים הבאים:

"האם נכון הדבר שהכרזת כי היהודים תמיד חיו בשלום ובשלווה בארצות הערביות? וכי אין בלבך דבר נגד היהודים אלא רק כנגד הציונים? האם ברצינות אתה מאמין במיתוס הזה, המורעף בחביבות בכדי לשכנע את אנשי המערב, שחיי היהודים בארצות הערביות היו אידיליים?… האמת היא שחיי פחד והשפלה חיינו בארצות ערביות. לא אחזור כאן על פרשה אחרת: פרשת השחיטות שלפני הציונות; הרשימה שמורה לך עמדי. האמת היא שאותם צעירים יהודים בני הארצות הערביות היו ציונים לפני אושוויץ; מדינת ישראל איננה תוצאה של אושוויץ אלא של המצב היהודי בכללותו, לרבות המצב בארצות הערביות״.

(אלבר ממי, יהודים וערבים, ספרית פועלים, תל אביב 1975, עמ׳ 23-21).

  • לאור מה שלמדנו ביחידה זו, האם אתם מסכימים עם קביעתו של ממי? נמקו.