דוד המלך הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בתולדות ישראל בפרט ובתולדות העולם בפרט. ניתן לעסוק בדמותו סמוך לחג השבועות בו מצוין מועד פטירתו, לקראת סיורים באתרים שונים הקשורים לדמותו או במסגרת שיעורי התנ"ך.
דוד – לוחם ומשורר
- נפתח את השיעור בסיעור-מוחות בכיתה. מה אומר לכם – דוד המלך?
סביר כי תשובות התלמידים יבטאו את דמותו המגוונת של דוד המלך, ודבר זה יהווה קרש קפיצה להמשך השיעור.
- נאזין לשיר ״דוד״ של יונתן רזאל בסרטון המצורף
- המלצה (לשיקול המורה בהתאם לאופי הכיתה): לבקש מהתלמידים שיורידו ראשים ויעצמו עיניים, הנעימה המרגיעה של השיר תסייע לרכז את התלמידים ולהכניס אווירה נעימה לכיתה.
- נעיין במילות השיר.
השיר מציין תכונות שונות של דוד המלך, ואירועים שונים בחייו. בהתאם למאפייני הכיתה נבחר באחת משתי אפשרויות: או שנאתגר את התלמידים להסביר כל אחת משורות השיר וכיצד היא מתקשרת לדמותו של דוד; או שאנחנו בעצמנו נציג זאת.( שימו לב שהשיר מתייחס בין השאר לכינור דוד בו היה מנגן מדי חצות לילה ומחבר את ספר תהילים, לאיש המלחמה שניצח את כל אויבי ישראל, רועה הצאן המסור, מי שידע אין סוף טרגדיות במהלך חייו, ויחד עם זאת ידע לחולל ולרקוד בעז לפני ארון הברית, ולבסוף מי שידע לקחת אחריות על חטאיו ונחשב במסורת ישראל כ"מי שהקים עולה של תשובה".
- בחרו שניים מהאירועים או התכונות של דוד הנראים לכם סותרים.
- כיצד לדעתכם ניתן להסביר את הסתירות הללו? האם הן באמת סותרות? האם גם אצלכם אתם מזהים תכונות שונות הנראות כמנוגדות זו לזו? האם הן באמת מנוגדות, או אולי משלימות?
היכולת לשלב עדינות-נפש – המתגלה במזמורי התהלים וביכולתו של דוד לעשות תשובה לאחר חטאו – יחד עם עוצמות נפש אדירות ועמידה בעוז וגבורה מול אויבים חזקים כמו גוליית ולהכניע אותם, מתגלה גם אצל לוחמי צה״ל.
ניתן לראות למשל אסופת שירי לוחמים כאן, או שירי נופלים ממלחמת חרבות ברזל כאן, או לקרוא על יצירתו של ענר שפירא כאן.
- כיצד תכונותיו של דוד המלך מתבטאות אצל חיילי צה״ל?
- האם לדעתכם יש סתירה בין עדינות נפש מחד, לבין לחימה עזה באויבים הקמים עלינו מאידך?
- בחרו שיר אחד שנגע בכם, והסבירו מדוע.
- עם איזו תכונה של דוד אתם מזדהים ביותר? מדוע? מהם הצדדים הטובים ומהם הצדדים הפחות-טובים של תכונה זו? כיצד ניתן לעדן את הצדדים הללו?
- איזו תכונה של דוד הייתם רוצים לאמץ? מדוע?
ממידותיו של דוד – למידותינו שלנו
חג השבועות מסיים את ימי ספירת העומר. במסורת נהוג כי לכל אחד מימי הספירה יש שייכות למידה מסוימת בנפש האדם, ולכן בכל יום יש ״לתקן״ את המידה המתאימה לו (= לבדוק האם אני משתמש במידה הזו באופן ובמידה(!) המתאימים ולא מגזים לכאן ולכאן).
- בחרו מידה אחת ממידות הנפש שלכם, וכתבו לעצמכם באופן פרטי היכן אתם משתמשים בה באופן הנכון, ומה עוד דרוש תיקון. לאחר מכן כתבו כיצד לדעתכם ניתן לתקן אותה.
הערה: וודאו עם התלמידים כי הם מבינים את הכוונה במושג "מידות הנפש".
דוד מלך ישראל חי וקיים!
לפי המסורת דוד נולד ונפטר בחג השבועות.
חיים נחמן ביאליק מתאר את האגדה על מותו של דוד המלך:
מוֹת דָּוִד/ח״נ ביאליק (למקור)
וַיְהִי בִּמְלֹאת לַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיָּבֹא יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּדְבַר אֱלֹהִים עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-דָּוִד יוֹשֵׁב בּבֵית הָאֲרָזִים וּפִיו לֹא יֶחְדַּל מִשִׁיר וְזִמְרָה לֵאלֹהִים, כִּי הָיָה הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאוֹתוֹ קִדֵּש הַמֶּלֶךְ כָּל-יָמָיו לֵאלֹהִים מִבֹּא הַיּוֹם וְעַד צֵאתוֹ, וְלֹא יָכֹל הַמַּלְאַך לָגֶשָׁת אֵלָיו, כִּי זִמְרַת אֱלֹהִים מָגֵן לִבְעָלֶיהָ מִמָּוֶת. וַיִּתְחַכֵּם וַיָּבֹא אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וַיַּרְעֵשׁ עֵצָיו, וַיֵּצֵא דָּוִד הַגַּנָּה לִרְאוֹת מָה הָרַעַשׁ, וְרוֹמֲמוֹת אֵל בְּפִיו. וַיְהִי הוּא עוֹלֶה בְּמַדְרְגוֹת הַגָּן, וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַמַּדְרֵגָה תַחְתָּיו, וַתִּדֹם זִמְרָתוֹ רֶגַע וַיִּשְׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְדָוִד נָפַל אֲחוֹרַנִּית אֶל חֵיק הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּעֲרוּגוֹת הַגַּן וּפָנָיו הַשָּמַיְמָה.
רֶגַע אֶחָד קָרְנוּ עוֹד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּהַדְרַת שֵׂיבָתָם לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וַיְהִי לָהֶם הוֹד נֶצַח וְִיפְעַת עוֹלָמִים.הַמֶּלֶךְ דָּוִד מֵת, אַךְ רוּחוֹ עוֹד עָמֹד תּעֲמוֹד בְּתוֹך עַמּוֹ לְעוֹלָמִים וּזְמִירוֹתָיו לֹא תְּמוּשֶׁינָה מִפִּי כָּל-אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּהוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֹת אִישׁ צָמֵא לֵאלֹקִים חַיִים עַל הָאָרֶץ.
וּמִדֵּי שַבָּת בְּשַבָּת כִּנְטוֹת צִלֲלֵי יוֹם, וְרוּח עַרְבַּיִם תִּרְחַשׁ בֵּין עֳפָאִים, וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו, וְשָׁפְכוּ יַחַד אֶת-עֱנוּתָם וְאֶת-צִמְאוֹן לְבָבָם וְאֶת-כִּלְיוֹן נַפְשָׁם לִפְנֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּתְפִלוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי, וְחַי הַמֶּלֶך הֶחָסִיד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּפִי כָּל-הָאָדָם וּבְנַפְשׁוֹ כָּל-יְמֵי עוֹלָם.
וּבְמוֹצָאֵי כָּל-שַׁבָּת, בְּהָסֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִבְרוֹת לֶחֶם, בְּלַוֹּתוֹ אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – וְהָיְתָה הַבִּרְיָּה קֹדֶשׁ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְזִכְרוֹ, הִיא סְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!
- לפי ביאליק, מדוע אנו אומרים ״דוד מלך ישראל חי וקיים״ – הרי דוד נפטר?
- האם לדעתכם האמירה "דוד מלך ישראל חי וקיים" רלוונטית גם בימינו? מדוע?
