(מערך זה מוכוון לתלמידי תיכון. למערך המותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)
הציונות וחנוכה
– חנוכה ולקחיה קיבלו משנה-תוקף עם שיבת ישראל לארצו בעת החדשה. חלק מהעם היהודי ביקש להמשיך את הצורה המסורתית בה נחוג החג תוך ציון נס פך השמן, ואילו חלק מאנשי הציונות החילונית בקשו לאמצו ללא הפן הדתי הכרוך בו.
תרצה קפאח כתבה על הקשר בין הציונות וסמליה לבין החשמונאים. בין היתר, היא כתבה את הדברים הבאים:
כבר מראשית דרכה של התנועה הציונית עסקו דמויות מובילות מתוכה ביציקת תוכן ומשמעות ציוניים לחגים. בוועידת קטוביץ שנערכה ב־1884 הציע הרב שמואל מוהליבר לקבוע את חנוכה כחג הרשמי של תנועת חובבי ציון, ועל אף שהצעתו נדחתה הפך חנוכה למועד החשוב ביותר בקרב האגודות הציוניות באירופה ובארצות הברית. חבריהן ראו עצמם כצאצאי המכבים, ורבות מהאגודות נקראו על שמם של החשמונאים וטיפחו שאיפה לכוח ולעוצמה. נשפי החנוכה שקיימו אגודות חיבת ציון כללו את כל סממני הטקס הדתי, אך נוספו להם שירי געגועים לציון ונאומים על תוכנו הלאומי של חנוכה. לקראת סוף ספרו ‘מדינת היהודים’ הכריז הרצל: ״דור המכבים יקום ושב לתחייה״.
הסמלים והטקסים המסורתיים פורשו מחדש במגמה לרוקן אותם מתוכנם הדתי המקורי ולהטעינם במיתוסים חדשים בעלי אופי לאומי או סוציאליסטי. ככל שגברה המגמה להפוך את חנוכה לחג לאומי, כך החל להיטשטש הממד הדתי שלו. הוצנעה העובדה שהמרד ביוונים פרץ בעקבות גזרות נגד הדת וגם נס פך השמן טושטש, ובמקומם הודגשו גבורתם ואומץ לבם של המכבים בחתירתם לעצמאות מדינית והניצחון על יוון. מיתוס המכבים קיבל תנופה משמעותית ושימש מקור להתעוררות לאומית. הובלטו הגבורה האנושית והרצון להתקומם ולחדש את העצמאות היהודית. אידאולוגיה זו הדגישה את שלילת חיי הגולה המסורתיים והפסיביים שהתאפיינו בציפייה לגאולה משמים.
- סכְּמוּ – באילו אמצעים רצתה להשתמש התנועה הציונית במטרה להנציח את החנוכה? אילו אתוסים של החשמונאים אימצה התנועה הציונית, ואילו היא רצתה לדחות? מדוע?
מעוז צור
אחד משירי חנוכה הידועים הוא מעוז צור. לא כולם יודעים (כפי שרמוז בסרטון), אך לשיר זה, שנכתב במאה ה-13, ישנם כמה בתים. הבתים מספרים את סיפורו של עם ישראל וסבל הגלויות והצרות השונות – החל מהגלות במצרים, גלות בבל, גלות פרס, שלטון היוונים וגזירות אנטיוכוס – ומסתיים בתקווה לישועה מהצרות בהן היה מצוי המחבר בגלות אשכנז בימי הביניים.
- מדוע לדעתכם קשר מחבר השיר בין כל האירועים הללו, ובינם לבין צרות ההווה שלו-עצמו? מהו הקשר?
- ליצירתיים שבינינו: נסו לחבר בית נוסף לשיר, המבטא את תקומת מדינת ישראל.
בשנת 1969 ביקרה המשוררת נעמי שמר במעוזים של "קו בר לב". היו אלו ימי החנוכה, והחיילים הדליקו נרות בחנוכייה שהיתה עשויה מתרמילי פגזים. המחזות הללו גרמו למשוררת לחבר את השיר "שבחי מעוז".
- קיראו את מילות השיר, והשיבו: כיצד הרעיונות עליהם דיברנו עד כה (הקשר בין ישן-לחדש, בין החשמונאים למדינת ישראל וכו') באים לידי ביטוי בשירה של נעמי שמר?
המנורה של הרצל ומנורת הכנסת
קודם ראינו כי הציונות אמנם אימצה את גבורת החשמונאים, אך ניסתה למחות את זכרו של נס פך השמן, ורמזנו כי המתח הזה הוא מתח למראית עין בלבד. כעת נעמיק בנקודה זו.
בשנת 1897 פירסם הרצל את הסיפור אותו כינה "המנורה" (כוונתו לחנוכייה).
- קיראו במליאת-הכתה, או חלקו את הכתה לזוגות שיקראו לעצמם, את הסיפור אותו כתב הרצל (בקישור).
- שימו לב: הסיפור נכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית, אך עדיין כתוב בשפה-גבוהה. הדבר יכול להוות אתגר לתלמידים, ולכן יש לתווך אותו בשפה פשוטה, או להיפך – לתת לתלמידים להתמודד איתו ולגלות מילים חדשות (תלוי בכתה, ברמתה ובזמן הנתון לפעילות).
- נסו לנסח במשפט אחד את הרעיון המרכזי של הסיפור.
- שאלת אתגר: נסו לאתר בסיפור רמזים אוטוביוגרפיים של הרצל.
- מדוע לדעתכם נבחרו על ידי הרצל דווקא חג החנוכה והדלקת החנוכייה כאמצעי שאיתו אפשר להפוך בעיני ילדיו את המסורת לדבר חי (כפי שהוא כותב: "המינהג המסורתי לא נראה כמשהו מת, כמשהו קפוא")?
- לאור סיפור המנורה, מדוע לדעתכם ניתן לומר כי המתח בין המימד הדתי למימד הלאומי הציונות הוא מתח שברובו הוא למראית עין בלבד.
- בנאום הפתיחה שלו לקונגרס הציוני הראשון, אמר הרצל כי "הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ־היהודים". כיצד רעיון זה בא לידי ביטוי בסיפור "המנורה"?
מנורת הכנסת
כשנה וחצי לאחר הקמתה של מדינת ישראל, החליטו נדבנים יהודים מבריטניה להעניק לה במתנה את מנורת הכנסת, במטרה להציב אותה בפרלמנט היהודי (מדוע לבסוף המנורה הוצבה מחוץ למבנה? – ניתן לראות בסרטון על מנורת הכנסת).
המנורה עוטרה בעיטורים המתארים אירועים שונים בהיסטוריה היהודית: ימי האבות, והתנ"ך, ימי החשמונאים, עובר בגלויות השונות, ומסתיים בהקמתה של מדינת ישראל.
לפניכם תרשים של העיטורים על מנורת הכנסת, מאת תמר הירדני.
- הסבירו את הרעיון מאחורי הפסל.
- בחרו מתוך התרשים נקודה אחת או שתיים אליהן אתם מרגישים קשר מיוחד, והסבירו את בחירתכם.
- מדוע לדעתכם נבחר הפסוק "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות" לעטר את המנורה?
- מדוע לדעתכם בחר הפָּסַל ב"שמע ישראל", להופיע על המנורה?
- עיינו ביחזקאל פרק ל"ז – מדוע לדעתכם בחר הפסל ב"חזון העצמות היבשות" להופיע על המנורה?
הן בכל דור…
כאמור, רוח הגבורה החשמונאית ליוותה את העם היהודי בכל התקופות, וביתר שאת בימי הקמתה של מדינת ישראל. צדק מנשה רבינא כאשר כתב את שירו "הן בכל דור יקום הגיבור גואל העם… בימים ההם בזמן הזה מכבי מושיע ופודה".
- כיצד רוח החשמונאים באה לידי ביטוי במלחמת "חרבות ברזל" בה אנו נמצאים?
לאחר נצחונות החשמונאים והקמתה של המדינה החשמונאית העצמאית, נטען כלפיהם כי הם כבשו אדמה לא-להם. בתגובה, ענה שמעון בן מתתיהו החשמונאי:
"לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו" (חשמונאים א, טו).
- כפי שנאלץ שמעון להתמודד עם טענות לחוסר-המוסריות של מלחמות החשמונאים, כך נאלץ צה"ל להתמודד עם טענות כלפיו בימינו – חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות בהן עולות טענות מסוג זה, ונסחו תגובה ציונית הולמת ברוח דבריו של שמעון החשמונאי
חנוכה שמח!
