מערך שיעור לחטיבה ותיכון
רקע למורה
הבחירות הסתיימו, התוצאות פורסמו והכנסת החדשה כבר הושבעה, אך תהליך הקמת הממשלה טרם הושלם. למעשה, זהו שלב משמעותי שרבים מהתלמידים – ולעיתים גם מבוגרים – אינם מכירים היטב: כיצד הופכות תוצאות הבחירות לממשלה?
בישראל הציבור אינו בוחר ישירות את ראש הממשלה. האזרחים מצביעים למפלגות, ובהתאם לתוצאות הבחירות נקבע הרכב הכנסת. לאחר מכן מתחיל תהליך הרכבת הממשלה.
חשוב להבין: לא בהכרח מי שעומד בראש המפלגה שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר הוא שירכיב את הממשלה. השאלה המרכזית היא מי מסוגל לגבש סביבו שותפות פוליטית שתאפשר הקמת ממשלה ותזכה באמון הכנסת.
השיעור נועד לאפשר לתלמידים להבין את התהליך, להתנסות בהרכבת קואליציה ולבחון כיצד עמדות, הבטחות לבוחרים ואינטרסים משפיעים על בחירת השותפות לממשלה.
מטרות השיעור
- להכיר את התהליך שבין פרסום תוצאות הבחירות לבין הקמת ממשלה.
- להבין את משמעות המושגים: קואליציה, אופוזיציה, רוב בכנסת והטלת תפקיד הרכבת הממשלה.
- לאפשר לתלמידים להתנסות באופן מעשי בניסיון להרכיב קואליציה.
- להבין כי הרכבת קואליציה משלבת שיקולים מספריים, עמדות, התחייבויות לבוחרים ואינטרסים פוליטיים ואישיים.
מצגת
עם מי בונים קואליציה-מהקלפי להקמת הממשלה.pptx
חלק א' – הבחירות הסתיימו. מה עכשיו?
פתיחה
מציגים לתלמידים את תוצאות הבחירות ואת חלוקת המנדטים בכנסת החדשה.
שואלים: מי ניצח בבחירות?
לאחר מספר תשובות ממשיכים:
האם המפלגה שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר בהכרח תקים את הממשלה?
מה צריך לקרות עכשיו כדי שתקום ממשלה?
להלן קישורים לסרטנים בני 2-3 דקות להסבר או תוכן לשימוש המורה:
"המירוץ לממשלה" – YNET
איך בעצם מקימים ממשלה- אמיר אזרחות
הסבר אזרחי קצר
בישראל מתקיימת שיטת ממשל פרלמנטרית.
האזרחים מצביעים לרשימות לכנסת, שבה 120 חברים. קואליציה בעלת רוב מוחלט מונה לפחות 61 חברי כנסת. עם זאת, מבחינה משפטית גם ממשלת מיעוט יכולה לזכות באמון הכנסת, אם מספר התומכים בה גדול ממספר המתנגדים בהצבעת האמון.
לאחר פרסום התוצאות הרשמיות נשיא המדינה מקיים התייעצויות עם נציגי הסיעות. לאחר ההתייעצויות הוא מטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לקבל עליו את התפקיד.
המטרה היא להטיל את המשימה על מי שנראה כבעל סיכוי להרכיב ממשלה.
לחבר הכנסת שקיבל את התפקיד עומדים בתחילה 28 ימים להרכבת הממשלה, והנשיא רשאי להאריך את התקופה עד 14 ימים נוספים.
אם הצליח להרכיב ממשלה, הוא מציג בפני הכנסת את הממשלה ואת קווי היסוד שלה, והממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.
סוגי קואליציות: קואליציה צרה נשענת על רוב קטן; קואליציה רחבה כוללת סיעות רבות ורוב גדול; ממשלת אחדות משלבתמפלגות ממחנות פוליטיים שונים; ממשלת מיעוט אינה נשענת על רוב קבוע של 61 חברי כנסת ונדרשת להסתמך על תמיכהאו הימנעות של סיעות מחוץ לממשלה.
יש להבחין בין הצטרפות של סיעה לקואליציה, תמיכה בממשלה מבחוץ והימנעות בהצבעת אמון. כל אחת מהאפשרויות שונהמבחינת האחריות הפוליטית וההתחייבויות הכרוכות בה.
הנקודה החשובה
בבחירות בישראל לא די לשאול מי קיבל הכי הרבה מנדטים. צריך לשאול גם מי מסוגל להרכיב ממשלה.
לכן ייתכן מצב שבו המפלגה הגדולה ביותר לא תהיה המפלגה שמנהיגה את הממשלה.
בבחירות הנוכחיות, למשל, הליכוד קיבל את מספר המנדטים הגדול ביותר, אך הנשיא הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על גדי איזנקוט, שקיבל את המלצתן של סיעות המייצגות את רוב חברי הכנסת.
המלצה לנשיא אינה התחייבות להצטרף לממשלה או לתמוך בה בהצבעת אמון. אלה שלבים שונים, וייתכנו ביניהם הסכמות שונות.
חלק ב' – אתם מרכיבים ממשלה
מחלקים לתלמידים את תוצאות הבחירות ואת מספר המנדטים של כל מפלגה.
המשימה: נסו להרכיב ממשלה.
בחרו את המפלגות שירכיבו יחד את הקואליציה שלכם.
בדקו:
- כמה חברי כנסת יש לקואליציה שהרכבתם?
- האם הקואליציה שלכם מונה לפחות 61 חברי כנסת?
- האם קיימת יותר מאפשרות אחת להרכבת ממשלה?
- האם הצלחתם להרכיב יותר מקואליציה אפשרית אחת?
לאחר מספר דקות אוספים על הלוח כמה מן ההצעות שעלו בכיתה.
דיון קצר
מה גילינו?
האם כולם הרכיבו את אותה ממשלה?
האם אפשר להגיע לרוב בכמה דרכים שונות?
מה ההבדל בין זכייה במספר המנדטים הגדול ביותר לבין היכולת להקים ממשלה?
ומה מלמדת ההתנסות הזאת על משמעות המושג "ניצחון בבחירות"?
חלק ג' – האם מספיק להגיע לרוב?
עד עכשיו עסקנו בעיקר במספרים.
מפלגות מייצגות עמדות והתחייבויות לבוחרים, אך יש להן גם אינטרסים: ציבוריים, מפלגתיים ולעיתים אישיים, לטווח קצר ולטווח ארוך.
לכן עולה שאלה נוספת:
עם מי נכון לבנות קואליציה?
האם השיקול היחיד הוא:
איך מגיעים לרוב שיאפשר להקים ממשלה?
או שצריך לשאול גם:
כיצד משפיעים עמדות, הבטחות ואינטרסים על בחירת השותפות לממשלה?
כדי לנסות לענות על השאלה הזאת, נכיר מעט יותר את המפלגות עצמן.
חלק ד' – משימת חקר: מכירים את המפלגות
מחלקים את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה חוקרת מפלגה אחת.
המפלגות:
- הליכוד – בנימין נתניהו (27 מנדטים)
- ישר! – גדי איזנקוט (21 מנדטים)
- ביחד – נפתלי בנט ויאיר לפיד (12 מנדטים)
- הרשימה המשותפת (11 מנדטים)
- הדמוקרטים – יאיר גולן (8 מנדטים)
- רע"ם – מנסור עבאס (8 מנדטים)
- ישראל ביתנו – אביגדור ליברמן (7 מנדטים)
- עוצמה יהודית – איתמר בן גביר (7 מנדטים)
- יהדות התורה (7 מנדטים)
- ש"ס – אריה דרעי (6 מנדטים)
- הציונות הדתית–זהות – בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין (6 מנדטים)
שאלות החקר
- היכרות עם המפלגה
מי עומד בראשה, כמה מנדטים קיבלה וכיצד היא מציגה את עצמה?
- עמדות והבטחות לבוחרים
מהם שלושה נושאים מרכזיים שהמפלגה מבקשת לקדם? מה הבטיחה לבוחריה?
- שותפויות ואינטרסים
עם מי הצהירו ראשיה שהם מוכנים או אינם מוכנים לשבת בממשלה, ומדוע? האם מדובר בהבדלי עמדות, בהתחייבות לבוחרים או בשאלת אמון במנהיג מסוים?
- צה"ל, גיוס ונאמנות למדינה
מה עמדת המפלגה בנושא השירות בצה"ל וחלוקת נטל הגיוס? מה אומרים ראשיה על נאמנות למדינת ישראל ולצה"ל?
- חמאס, טרור וטבח שמחת תורה
מהי עמדת המפלגה כלפי חמאס והטרור? כיצד מתייחסים ראשיה לטבח שמחת תורה, לזוועות 7 באוקטובר ולמלחמה בעקבותיהם?
- זהותה היהודית של מדינת ישראל
איזה מקום מעניקה המפלגה לזהותה היהודית של המדינה, וכיצד היא מבקשת לבטא אותה?
איך מחפשים?
חפשו באתרי המפלגות, במצעים ובפרסומים רשמיים, וכן בראיונות ובהצהרות של ראשי המפלגות. ציינו מקור לכל תשובה והבחינו בין עמדה רשמית לבין אמירה של מנהיג.
(ניתן לצרף לתלמידים מראש חומרי עזר: קטעים ממצעי המפלגות, פרסומים רשמיים, כתבות וציטוטים של ראשי המפלגות.)
חלק ה' – חוזרים לשולחן המשא ומתן
חזרו לקואליציה שהרכבתם בתחילת השיעור, ובחנו אותה לאור המידע שאספתם.
בדקו מחדש:
האם הייתם בוחרים באותה קואליציה? מה הייתם משנים?
אילו הבטחות ועמדות של השותפות מתנגשות?
האם אפשר להקים קואליציה מתפקדת בלי לוותר על אף התחייבות?
האם מפלגות הקרובות בעמדותיהן עשויות לסרב לשבת יחד בממשלה? מה עשויות להיות הסיבות לכך?
אם נדרשת פשרה, על מה נכון להתפשר ועל מה לא? נמקו.
האם קואליציה שמצליחה להשיג רוב בכנסת מבטאת בהכרח את ההתחייבויות שנתנו המפלגות לבוחריהן?
משימת הרחבה: האם הקמת ממשלת אחדות מצדיקה ויתור על עמדה מרכזית? מה הייתם מציעים לכל צד?
סיכום – מה צריך להנחות את מי שמרכיב ממשלה?
חוזרים למליאה וכותבים על הלוח את השאלה:
עם מי בונים קואליציה?
מבקשים מהתלמידים להציע שיקולים.
למשל: רוב בכנסת, קרבה בעמדות, הבטחות לבוחרים, יציבות, אינטרסים מפלגתיים ואישיים ויכולת להגיע לפשרות.
לסיום:
האם לדעתכם ישנן עמדות והבטחות שראוי להתפשר עליהם כדי להקים ממשלה? האם זה קשור להבטחות של המתמודדים לפני הבחירות?
האם יש עקרונות שבשמם נכון לוותר על ההשתתפות בממשלה ולהישאר באופוזיציה?



