להכניס את המשותפת לבלפור?!

היום, 2 בנובמבר 2026, אנו מציינים 109 שנים להצהרת בלפור. ההצהרה מכירה בזכותו של העם היהודי להקים את מדינתו בארץ ישראל. נדון בהצהרה, במשמעויותיה ובהקשרים אקטואליים העולים ממנה.

הצהרת בלפור

ב-2 בנובמבר 1917, במהלכה של מלחמת העולם הראשונה, ניתנה הצהרת בלפור.

  • ניתן להקרין בכיתה את הסרטון הזה:

(עד דקה 7:00 לערך הוא עוסק בחיים ויצמן, ובין היתר בתרומתו למתן ההצהרה. לאחר מכן ועד דקה 11:00 עוסק בהצהרה. לאחר מכן עובר לעסוק בעניינים אחרים).

נוסח ההצהרה היה:

״ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת״.

מדובר בניסוח דיפלומטי ודי אמורפי (״רואה בעין יפה״, ״ותשתדל במיטב מאמציה״), ויחד עם זאת, היה ברור כי ישנה התחייבות של ממשלת בריטניה לפעול להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

היהודים ראו בהצהרה יום חג, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה מאותה השנה:

באסיפת העם ובתהלוכה שנערכו ב-2 בנובמבר בשנה שלאחר מכן, בכך שעל מצבתו של אליעזר בן יהודה נכתב כי הוא נפטר בשנה השישית להצהרה, ובכך שרחובות רבים בארץ קרויים על שם בלפור – ובהם הרחוב בו נמצא המעון הרשמי של ראשי ממשלת ישראל.

עוד חשוב לציין, כי לבה של ההצהרה קיבל תוקף בינלאומי משפטי כאשר עוגן בכתב המנדט שניתן לבריטים על ארץ ישראל בידי חבר הלאומים (הגרסה המוקדמת של האו״ם).

בין בלפור לכורש

כ-2450 שנים לפני בלפור היה זה המלך הפרסי כורש שהכיר בזיקה שבין העם היהודי לארצו – ארץ ישראל.

  • על גלות בבל והצהרת כורש ניתן לראות בסרטון הזה:

  • נפתח עם התלמידים את התנ״ך בפרק א׳ של ספר עזרא (או נדפיס להם אותו).
    • מה נכלל בהצהרה?
    • מה לא נכלל בהצהרה?
      • ניתן לשים לב כי עם כל הסובלנות והפתיחות של כורש, הוא לא העניק ליהודים זכויות מדיניות, שכן פירושו של דבר היה ויתור של כורש על שליטתו בארץ.
  • היו שראו בבלפור ״כורש-מודרני״. הסבירו מדוע, ובססו תשובתכם על עובדות היסטוריות.

בין בלפור ל״משותפת״

כפי שכבר הבנו, לנוסחים של הצהרות פוליטיות יש משמעות רבה, ויש לדקדק בהן. לעתים מילה שנכתבת (או לא-נכתבת) טומנת בחובה משמעויות רבות ועמוקות מאוד.

גם על נוסח הצהרת בלפור נשברו הרבה קולמוסים והיו הרבה מחלוקות. בסופו של דבר התקבל הנוסח שהוצג לעיל.

  • ניתן להקרין את הסרטון הקצר הבא, העוסק בטיוטות השונות להצהרה:

  • בהצהרת בלפור ישנה התייחסות לזכויות המיעוטים בארץ במסגרת המדינה היהודית העתידה לקום.
    • נדייק בכתב ההצהרה: אילו סוגי זכויות מובטחים למיעוטים? (אזרחיות ודתיות).
      • האם המיעוטים בישראל של היום זוכים לזכויות אלו?
    • אילו זכויות לא-מובטחות למיעוטים? (זכויות לאומיות)
      • מהי הסיבה לכך?

מדינה דמוקרטית צריכה להקפיד על מתן שוויון זכויות אזרחי ודתי לכלל אזרחיה, גם בני המיעוטים. גם במגילת העצמאות של ישראל הושיטו הישראלים יד לשלום לערביי ישראל, שבאותה העת היו במלחמה שנמשכה כבר כחצי שנה נגד היהודים (מלחמת העצמאות):

״אָנוּ קוֹרְאִים גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת־הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים – לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים״.

  • נדייק בפנייה לערביי ישראל – מה נכלל בה, ומה לא?

מתוקף היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, היא מעניקה גם למיעוטיה זכות לבחור ולהבחר. אך יחד עם זאת, מתוך רצון להגן על היותה מדינה יהודית ודמוקרטית, ועל פי עקרון ״הדמוקרטיה המתגוננת״, היא מגבילה את הזכות להבחר, ומונעת אותה ממי שמנסה לבטל את היותה יהודית ודמוקרטית.

כך מופיע בסעיף 7א׳ לחוק יסוד: הכנסת:

״רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2) הסתה לגזענות;

(3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.״

  • האם לדעתכם סעיף 7א׳ צריך להשאר על כנו? או שמא יש לבטלו? נמקו תשובתכם.
  • האם ומדוע לדעתכם דמוקרטיה יכולה וצריכה להתגונן מפני מי שרוצים לבטלה?
  • האם מדינת ישראל רשאית לשמר את אופייה היהודי? נמקו.

בשנים האחרונות הוגשו בקשות לפסול את הרשימות הערביות מהתמודדות לכנסת. כנגד בקשות אלו טען לאחרונה ראש הרשימה המשותפת כי מדובר ב״רדיפה גזענית״.

  • נעיין במצעה של הרשימה המשותפת, כפי שהוא מופיע באתר שלה.
    • תחת ״עקרונות היסוד״ נאמר בין היתר כי שאיפותיה ומטרתה היא ״להשיג שוויון בזכויות הלאומיות והאזרחיות״ של המגזר הערבי, וכי ״הרשימה המשותפת מבטאת את הרצון הפוליטי הלאומי של הפלסטינים אזרחי ישראל ואת אחדות מאבקם, בהיותם קבוצה לאומית ילידית בעלת סוגיה לאומית ואזרחית, וכן את שותפות המאבק עם הכוחות היהודיים הפרוגרסיביים המתנגדים לכיבוש, לגזענות ולעליונות היהודית, ומהווה חלופה דמוקרטית אמיתית לקונצנזוס הציוני הגזעני.

שאלות לדיון:

  • מהו אותו ״רצון פוליטי לאומי״ ו״זכויות לאומיות״ של ״הפלסטינים אזרחי ישראל״?
  • האם לאור הצהרת בלפור, כתב המנדט ומגילת העצמאות יש בסיס לשאיפות אלו? נמקו ובססו תשובתכם.
  • מהי אותה ״חלופה…לקונצנזוס הציוני הגזעני״? האם הציונות היא גזענות? נמקו.
  • האם לדעתכם לאור עקרון הדמוקרטיה המתגוננת ולאור סעיף 7א׳ לחוק יסוד: הכנסת יש לאפשר לרשימה המשותפת להתמודד בבחירות, או שמא היה צריך בית המשפט לפסול אותה? (תזכורת: בית המשפט דן בכך, והחליט שלא-לפסול אותה) נמקו.
  • האם לדעתכם לאור תוצאות הבחירות יש להקים ממשלה שתכלול את אנשי הרשימה המשותפת, או תישען על הצבעתם בכנסת? נמקו.