לא אגדה רעיי – 70 שנים למלחמת סיני

פתיחה למורה

מלחמת סיני הייתה מערכה קצרה, אך היא מאפשרת להתבונן בכמה שאלות שמלוות את מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו: כיצד מדינה קטנה מתמודדת עם איום ביטחוני מתמשך? מה מקומה של ישראל במערכת הבריתות הבינלאומית? ומה הופך אדם מן השורה למי שמוכן ברגע מכריע לפעול באומץ ובמסירות?

במערך נשלב בין היסטוריה, גיאוגרפיה, גבורה ותרבות ישראלית, ונבחן כיצד סיפורה של מלחמת סיני מוסיף להדהד גם בישראל של ימינו.

מטרות המערך

היכרות עם אירוע מכונן ומשמעותי בתולדות ישראל שארע בדיוק לפני 70 שנה. ודרכו להפגש עם ערכים של יוזמה, אחריות אישית ומסירות.

פתיחה – האם זו עילה למלחמה?

מומלץ לפתוח את השיעור בהצגת מצרי טיראן על גבי גוגל-מפות (או באמצעות מפה פיזית/צילום במצגת), ולהראות לתלמידים את מיקומם ואת חשיבותם הגיאוגרפית. (מפת מצרי טיראן)

לפני הצגת הרקע ההיסטורי, הציגו בפני התלמידים את הדילמה:

מדינה עוינת חוסמת נתיב ימי המחבר את ישראל לעולם. האם לדעתכם ישראל צריכה לצאת למלחמה בעקבות צעד כזה?

ניתן לערוך הצבעה בכיתה: כן / לא. בקשו מכמה תלמידים מכל צד לנמק את עמדתם. לאחר הדיון ניתן להסביר לתלמידים כי דילמה דומה עמדה בפני מדינת ישראל הצעירה ערב מלחמת סיני.

בשנות ה־50׳ גברו מתקפות הטרור וחדירות המחבלים (הפדאיון) שגוייסו על ידי מצרים מרצועת עזה לשטחה של מדינת ישראל. המדינה הצעירה עוד היתה עסוקה בשיקום ממלחמת העצמאות, במקביל לקליטת עלייה מסיבית ולבניין הארץ, שהובילו למדיניות הקיצוב (״הצנע״), בעוד מדינות ערב השכנות זוממות כל העת כיצד לחסלה.

בשנת 1955 רכשה מצרים מצ׳כוסלובקיה נשק מתקדם בהיקף גדול, ובכך שינתה משמעותית לטובתה את מאזן הכוחות מול ישראל. (עסקת הנשק הצ׳כוסלובקית–מצרית)

לאחר ששינה את מאזן הכוחות, ניגש נשיא מצרים לצעד הבא – סגירת מצרי טיראן.

• אם לא עשינו זאת בפתיחה, זוהי הזדמנות לפתוח עם תלמידים את גוגל-מפות (או להביא לכיתה מפה פיזית/צילום במצגת), ולהראות להם היכן נמצאים מצרי טיראן על המפה על מנת לתרגל הבנה גיאוגרפית וגיאופוליטית. (מפת מצרי טיראן)
• האם לדעתכם יכלה ישראל להשלים עם חסימת מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים? נמקו.
• האם מישהו מהכיתה יכול לחשוב על דוגמה דומה לפעולה המצרית ב־1956 מההווה שלנו? מהן ההשלכות של פעולה זו? (למורה: הכוונה היא למאבק שמתרחש על מיצר הורמוז, ומיצר באב אל מנדב, וההשלכות על הסחר העולמי בכלל, ועל ייצוא הנפט בפרט).

כל עוד היתה זו רק ישראל שסבלה מהתוקפנות המצרית, לא התעניינו בכך אומות העולם, אולם כאשר נאצר הלאים את תעלת סואץ הוא פגע באינטרסים שהיו לשתי מעצמות-קולוניאליות-לשעבר בתעלת סואץ: בריטניה וצרפת.

בהסכם חשאי בין ישראל, צרפת ובריטניה, נקבע כי ישראל תפתח בפעולה מצומצמת להנחתת כוח צבאי ליד סואץ; בריטניה וצרפת תגשנה אולטימטום לישראל ומצרים להפסיק את התוקפנות ההדדית ולהסיג את כוחותיהן מסואץ. בפועל, המעצמות דחו את הסיוע שהובטח לישראל, שניהלה הלכה-למעשה את המערכה לבדה – ועשתה זאת בהצלחה רבה תוך שהיא כובשת את חצי האי סיני. (מלחמת סיני – רקע להסכם החשאי)

• בהסכם החשאי, הוכרה למעשה ישראל כשותפה-למערכה של המעצמות, ולא כבת-חסות שנתמכת בהן. מהי החשיבות של עובדה זו?
• ניתן לדבר בהקשר זה על יתרונותיו של המפנה האסטרטגי ביחסי ישראל-ארה״ב בימינו אנו. (להרחבה)

פעולות של אדם אחד – שמכריעות מערכה

כפעולה מקדימה למלחמה, נערך ״מבצע תרנגול״, שהיה עלום במשך עשורים לאחר המערכה. על המבצע וחשיבותו ניתן לראות בסרטון הזה.

במהלך קרב המיתלה הקשה, התנדב יהודה קן דרור לחרף את נפשו על מנת לחשוף את עמדותיהם של המצרים. קן דרור ספג אש כבדה, אך המשיך במשימתו למרות שידע שהוא מתנדב למשימה שבסבירות גבוהה תעלה לו בחייו. על פעולה זו הוענק לו עיטור הגבורה – העיטור הגבוה ביותר בצה״ל. (יהודה קן דרור)

על עיטורי הגבורה שהוענקו לחיילים במלחמת סיני, ועל הפעולות שהובילו להענקתם ניתן ורצוי לקרוא כאן. (עיטורי הגבורה במלחמת סיני)

• ניתן לקיים דיון בכיתה על העוצמות הגנוזות בכל אחד מאיתנו; על היכולת של כל אחד לשנות גורל של מערכה שלמה.
• האם לדעתכם מדובר ביחידי-סגולה שנולדו עם תכונות אלו, או שמדובר בערכים נרכשים? האם וכיצד ניתן להתחנך למסירות נפש שכזו עבור עם ישראל? נמקו.

לא אגדה רעיי – אל מול הר סיני

״המנון״ המלחמה היה השיר ״מול הר סיני״ של יחיאל מוהר.

ניתן להאזין לשיר ולקרוא את מילותיו כאן. (להאזנה לשיר)

• רצוי לחלק לתלמידים דף עם מילות השיר, ולקרוא אותן יחד, תוך ביאור המילים הקשות. (מילות השיר)
• ניתן לערוך בין התלמידים ״תחרות״ – מי מוצא כמה שיותר הרמזים המקשרים אל התנ״ך. (מהו הרמז?)
• לכיתות מתקדמות יותר – ניתן לדון במשמעותם של ההרמזים. (למשל: מהו הסנה שעדיין בוער בלבבות נערי ציון? ועוד)
• האם לדעתכם גם היום ממשיך הסנה לבעור בלבות נערי צין ורכב ישראל? נמקו והסבירו.

משימת סיכום – האם הסנה עדיין בוער?

לאחר ההאזנה ל״מול הר סיני״, קריאת מילות השיר וזיהוי ההרמזים המקראיים, חזרו עם התלמידים אל המערך כולו.

בשיר מתואר ״הסנה הבוער״. לאחר שלמדתם על מדינת ישראל הצעירה, על מלחמת סיני ועל האנשים שפעלו במהלכה:

מה לדעתכם מסמל ״הסנה״ בשיר?

משימת כתיבה – נסו להביע במילים שלכם מהו הסנה הבוער? למה התכוון כותב השיר? ואיך אני בישראל 2027 יכול לראות ולהתחבר לסנה הבוער בשיר?