סמלים שמספרים מי אנחנו

מערך שיעור לכיתות ז׳–י׳

משך השיעור: כ־45–50 דקות

שאלת־העל: מה צריך להיות על הקיר כדי להזכיר לנו מי אנחנו?

מטרות השיעור

• היכרות עם מקורם ומשמעותם של פריטי זהות מרכזיים: דגל ישראל, סמל המדינה, מפת ישראל, מגילת העצמאות, ״התקווה״ והתנ״ך.
• הבנת תפקידם של סמלים וטקסים בהפיכת ערכים ורעיונות מופשטים לחלק מן החיים המשותפים.
• היכרות עם הקשר שבין המסורת והמורשת, התנועה הציונית, הקמת המדינה וסמליה.
• פיתוח יחס של שייכות וכבוד לסמלים מתוך ידע והבנה.
• גילוי הסיפור שמאחורי פריטים מוכרים באמצעות משימות חקר קצרות.

לפני שמתחילים – מערך מודולרי

המערך כולל כמה רמות של העמקה. לצד משימות בסיס המתאימות לכל הכיתות מופיעים אתגרי חשיבה, טקסטים ושאלות העמקה – ובהם, למשל, דבריו של דוד וולפסון על הדגל. המורה מוזמן לבחור את הרמה ואת מספר המשימות המתאימים לגיל התלמידים, לידע הקודם שלהם ולאופי הכיתה. אין צורך לבצע את כל ההרחבות בשיעור אחד.

למה חשוב שהתלמידים יכירו את הסמלים ופריטי הזהות שבערכה?

דגל ישראל, סמל המדינה, מפת הארץ, מגילת העצמאות, ״התקווה״ והתנ״ך נמצאים במרחב הישראלי ומלווים אותנו בטקסים, בימי חג וזיכרון ובחיי היום־יום. אבל נוכחותם אינה מבטיחה שהתלמידים מכירים את הסיפור, הערכים והרעיונות שמאחוריהם.

סמל וטקס נותנים צורה מוחשית לערכים ורעיונות גדולים: שייכות, זיכרון, ריבונות, רצף היסטורי ותקווה. משום כך חברה מעניקה לסמליה מעמד מיוחד ונוהגת בהם בכבוד. בישראל הדבר מקבל גם ביטוי משפטי, בין היתר באיסור על פגיעה מכוונת בכבוד דגל המדינה.

מטרת השיעור אינה להסתפק בזיהוי הסמלים, אלא לטפח כלפיהם היכרות, שייכות וכבוד מתוך הבנת הסיפור שהם מבטאים.

סמלים שמספרים מי אנחנו – נספח תמונות ודגלים

מהלך השיעור

חלק א׳ – מה מספרת הכיתה על המדינה שבה לומדים? | 8 דקות

מוצגות ארבע תמונות אילוסטרציה המבוססות על מקורות רשמיים ומתארות דרכים שונות שבהן סמלים לאומיים נוכחים במרחב החינוכי:צרפת, טקסס שבארצות הברית, טורקיה והודו. אין מדובר בתצלומים תיעודיים של כיתות מסוימות, אלא באילוסטרציות שנבנו על בסיס הוראות ומנהגים מתועדים. אין חושפים בתחילה מאיזו מדינה כל תמונה.

משימת זיהוי והתבוננות

• באיזו מדינה לדעתכם נמצאת כל כיתה? מה עזר לכם לזהות? (למורה: צרפת – דגל צרפת והאיחוד האירופי, הסיסמה הרפובליקנית ומילות ״המרסייז״; טקסס – דגלי ארה״ב וטקסס; טורקיה – דגל טורקיה, דיוקן אטאטורק וההמנון; הודו – דגל הודו וטקס הנפה בית־ספרי.)
• אילו סמלים, טקסטים או פריטים לאומיים מופיעים במרחב הכיתה? (למורה: דגלים, המנונים, סיסמאות לאומיות, דיוקנאות מנהיגים ומפות; המרכיבים משתנים ממדינה למדינה.)
• מה בחרה כל מדינה להציג לתלמידים מדי יום? (למורה: צרפת מדגישה את סמלי הרפובליקה; בטקסס את דגלי ארה״ב והמדינה; בטורקיה את אטאטורק, הדגל וההמנון; בהודו הדגש שבמקור הרשמי הוא על כבוד לדגל וטקסי הנפה במוסדות חינוך.)
• מה לדעתכם מבקשים הפריטים האלה לספר לתלמידים על המדינה והחברה שבה הם חיים? (למורה: אין תשובה אחת; אפשר לזהות מסרים של שייכות, זיכרון משותף, ערכי יסוד, אזרחות ורציפות לאומית.)

לאחר איסוף התשובות חושפים את המדינות ומסבירים בקצרה: במערכות חינוך שונות בעולם סמלים לאומיים הם חלק מן המרחב הבית־ספרי. הם אינם רק קישוט; הם נותנים ביטוי מוחשי לערכים, לזיכרונות ולסיפור משותף. לכן מדינות וקהילות מעניקות להם מקום גם במרחב שבו ילדים ובני נוער לומדים מדי יום.

שאלה לדיון

מה מספרת הכיתה על המדינה שבה לומדים? ומדוע מדינות בוחרות להציב סמלים וטקסטים שמספרים את הסיפור שלהן דווקא במקום שבו ילדים ובני נוער לומדים מדי יום? (למורה: המרחב החינוכי משקף מה החברה מבקשת לזכור ולהעביר לדור הבא; הסמלים הופכים רעיונות מופשטים לנוכחות יומיומית.)

מכאן חוזרים לשאלת־העל של השיעור: מה צריך להיות על הקיר כדי להזכיר לנו מי אנחנו?

מוצגים חמשת פריטי הערכה: דגל ישראל | מפת ישראל | מגילת העצמאות | התקווה | התנ״ך. סמל המדינה יופיע בהמשך כהעמקה נוספת.

חלק ב׳ – חמש תחנות חקר | 25 דקות

כל קבוצה מתחילה בתחנה אחרת. בכל תחנה משימת בסיס קצרה. משימות המסומנות ״העמקה״ מיועדות לבחירת המורה, ואין חובה לבצע את כולן.

תחנה 1 – דגל ישראל: לפני שהייתה מדינה

בתחנה מוצגים דגל ישראל ומספר הצעות לעיצוב דגלים מן התקופה הציונית.

משימת בסיס

• זהו את הדגל שהפך לדגלה של מדינת ישראל. (למורה: הדגל הלבן ובו שני פסי תכלת/כחול ומגן דוד במרכז.)
• אתרו את המרכיבים המרכזיים בעיצובו. (למורה: רקע לבן, שני פסים כחולים ומגן דוד כחול במרכז.)
• התאימו בין מרכיבי הדגל לבין רמזים על מקורם. (למורה: הכחול והלבן נקשרו לטלית ולפתיל התכלת; מגן דוד היה לסמל יהודי ובהמשך לסמל ציוני מרכזי.)
• מה בדגל כבר היה בשימוש עוד לפני הקמת המדינה? (למורה: הדגל הכחול־לבן עם מגן דוד שימש את התנועה הציונית עוד לפני 1948 ואומץ כדגלה של התנועה הציונית מ־1897.)
• מתי הפך הדגל באופן רשמי לדגלה של מדינת ישראל? (למורה: 28 באוקטובר 1948, בהחלטת מועצת המדינה הזמנית.)

למורה – הצעות שלא נבחרו לדגל

כדאי להציג לצד הדגל שנבחר גם חלופות היסטוריות: דגל שבעת הכוכבים שהציע בנימין זאב הרצל – רקע לבן ושבעה כוכבי זהב שסימלו שבע שעות עבודה – וכן דוגמאות מן ההצעות שהוגשו לאחר הקמת המדינה. דגל התנועה הציונית הועדף לבסוף בשל היותו מוכר ומקובל בציבור. (למורה: ההצעה המזוהה והמתועדת ביותר שנדחתה היא דגל שבעת הכוכבים של הרצל.)

מקורות מומלצים להצגת החלופות בכיתה: משרד החינוך – ״סמלי המדינה: דגל ישראל״; הספרייה הלאומית – הצעותיו של אוטו וליש לדגל ישראל; הארכיון הציוני המרכזי – דגל ישראל.

העמקה – דוד וולפסון והטלית

דוד וולפסון, ממנהיגי התנועה הציונית, תיאר כיצד בחיפוש אחר דגל לקונגרס הציוני עלה בדעתו שהכחול והלבן כבר מצויים בטלית. אפשר להביא לכיתות בוגרות קטע קצר מדבריו: ״הרי יש לנו דגל, לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו – טלית זו היא סמלנו…״

לנוסח המלא ולמקור: הארכיון הציוני המרכזי – דגל ישראל

• מה מלמד החיבור לטלית על האופן שבו ביקשה הציונות ליצור סמל חדש מתוך שפה יהודית עתיקה? (למורה: שהסמל הלאומי החדש נבנה מתוך יסודות מוכרים מן המסורת והמורשת, וכך יצר רצף בין עבר יהודי לריבונות מודרנית.)
• מדוע לדעתכם חשוב שדגל יהיה יותר מצירוף צבעים יפה? (למורה: אין תשובה אחת; דגל פועל כסמל משותף כשהצבעים והצורות נושאים סיפור, זיכרון וערכים שהציבור מזהה בהם משמעות.)

תחנה 2 – מפת ישראל: הארץ שבה מתרחש הסיפור

בתחנה מונחת מפת ישראל ללא שמות ולצדה כרטיסיות עם מקומות ואזורים.

משימת בסיס

בזמן קצוב יש למקם על המפה: ירושלים | חיפה | באר שבע | הכנרת | ים המלח | הגליל | הנגב | מישור החוף | אזור בית הספר. (למורה: המורה ייעזר במפה מדינית/פיזית עדכנית; המטרה כאן היא התמצאות בסיסית ולא בחינה של גבולות מדיניים.)

לאחר מכן מקבלים מספר שמות עתיקים ומודרניים ומנסים לזהות אילו מהם נמצאים בשימוש גם כיום. (למורה: דוגמאות לשמות עתיקים המצויים גם כיום: ירושלים, חברון, שכם, בית אל, באר שבע, יריחו ובית לחם.)

העמקה – התנ״ך על המפה

• בחרו כמה אירועים מרכזיים מן התנ״ך ונסו למקם אותם על המפה.
• באילו אזורים מתרחשים רבים מסיפורי התנ״ך? שימו לב למרחב ההר המרכזי – יהודה ושומרון – ולמקומות כגון שכם, בית אל, חברון, בית לחם וירושלים. (למורה: רבים מן הסיפורים המרכזיים מתרחשים במרחב ההר המרכזי – יהודה ושומרון – ובמוקדים כגון שכם, בית אל, חברון, בית לחם וירושלים; סיפורים אחרים מתרחשים גם בגליל, בנגב ובעבר הירדן.)
• מה מוסיפה המפה להבנת הקשר שבין הטקסט העתיק לבין הארץ הממשית? (למורה: היא ממחישה ששמות ומקומות מן המקרא קשורים למרחב גאוגרפי ממשי, שחלק משמותיו ממשיכים להתקיים גם כיום.)

תחנה 3 – מגילת העצמאות: על מה נשענת הקמת המדינה?

בתחנה מונחים מספר קטעים קצרים מתוך מגילת העצמאות, לצד צילום מרגע הכרזת המדינה.

משימת בסיס

יש למיין את הקטעים תחת שלוש כותרות: מאין באנו? | מדוע מוצדק להקים מדינה יהודית? | איזו מדינה מבקשים להקים? (למורה: ״מאין באנו״ – ההיסטוריה והזיקה לארץ; ״מדוע מוצדק״ – הזכות ההיסטורית והטבעית וההכרה הבינלאומית; ״איזו מדינה״ – עלייה וקיבוץ גלויות, פיתוח הארץ, חירות, צדק ושלום.)

שאלות חקר

• אילו הצדקות להקמת מדינת ישראל מופיעות במגילה? נסו לזהות הצדקה היסטורית, טבעית/לאומית, בינלאומית והצדקה הנוגעת לצורך הקיומי של העם היהודי. (למורה: הצדקה היסטורית – הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ; טבעית־לאומית – זכותו של עם להגדרה עצמית; בינלאומית – הצהרת בלפור, המנדט והחלטת האו״ם; וקיומית – רדיפות השואה והצורך בבית לאומי ובאפשרות עלייה.)
• איזו מן ההצדקות משכנעת אתכם ביותר? נמקו מתוך הטקסט. (למורה: זו שאלת עמדה ואין לה תשובה נכונה אחת; יש לדרוש מן התלמיד לנמק באמצעות ניסוח או רעיון מן המגילה.)
• הציעו הצדקה נוספת שאינה מנוסחת במגילה באותו אופן.
• אתרו במגילה מילים, ביטויים ורעיונות שמקורם או זיקתם יהודיים. כמה הצלחתם למצוא? (למורה: דוגמאות: ״ארץ־ישראל״, ״העם היהודי״, ״ספר הספרים הנצחי״, ״נביאי ישראל״, ״קיבוץ גלויות״ ו״צור ישראל״; המספר תלוי בהגדרה ובקטעים שניתנו לתלמידים.)

העמקה

אפשר לחלק לקבוצות קטעים שונים ולבקש מכל קבוצה לסמן בצבע אחד התייחסויות להיסטוריה ולמורשת היהודית, ובצבע אחר ערכים ועקרונות שהמדינה מתחייבת אליהם.

תחנה 4 – ״התקווה״: שרים, אבל מבינים?

בתחנה מוצגות מילות ההמנון וכרטיסיות עם מילים וביטויים מתוכו.

משימה ראשונה – מפענחים

התאימו בין המילים והביטויים לבין משמעותם: הומייה | צופייה | פאתי מזרח | קדימה | בת שנות אלפיים. (למורה: הומייה – רוגשת/כמהה; צופייה – מביטה; פאתי מזרח – קצות/צד מזרח; קדימה – מזרחה; בת שנות אלפיים – תקווה הקיימת זה כאלפיים שנה.)

משימה שנייה – אמת או לא?

• ״התקווה״ נכתבה לאחר הקמת מדינת ישראל. (למורה: לא נכון – הגרסה הראשונה של ״תקוותנו״ נכתבה בסביבות )
• השיר נכתב מלכתחילה כדי להיות המנון המדינה. (למורה: לא נכון – הוא נכתב כשיר בשם ״תקוותנו״ ורק בהמשך אומץ כהמנון התנועה הציונית והמדינה.)
• ״התקווה״ הייתה מוכרת בתנועה הציונית עוד לפני הקמת המדינה. (למורה: נכון – היא הושרה בקונגרסים ציוניים, וב־1933 הוכרזה רשמית כהמנון התנועה הציונית.)
• השיר הפך להמנון רשמי המעוגן בחוק. (למורה: נכון – מעמד ״התקווה״ כהמנון המדינה עוגן בחוק בשנת )
• המילים שאנו שרים כיום זהות לחלוטין לשיר המקורי. (למורה: לא נכון – ההמנון הוא גרסה מקוצרת ומעובדת של ״תקוותנו״ ומבוסס על שני בתים מתוך השיר המקורי.)

העמקה – המנון מספר משהו על האומה

השוו את רוח ״התקווה״ להמנון הצרפתי, ״המרסייז״. בעוד ״התקווה״ בנויה סביב געגוע בן אלפיים שנה, תקווה וחירות לאומית, ״המרסייז״ נולד מתוך מלחמה ומהפכה וכולל תיאורים חריפים של אויב, נשק ודם.

• אילו רגשות מבקש כל המנון לעורר? (למורה: ב״התקווה״ בולטים געגוע, תקווה, חירות ושיבה לציון; ב״מרסייז״ בולטים גיוס למאבק, נחישות והתנגדות לאויב.)
• מה מספרת בחירת המילים על הסיפור שכל אומה מבקשת לספר על עצמה? (למורה: ״התקווה״ מציבה במרכז רצף היסטורי ושאיפה לחירות בארץ; ״המרסייז״ משקף את לידת הרפובליקה מתוך מהפכה ומלחמה.)
• מה מיוחד בכך שהמנון מדינת ישראל נקרא דווקא ״התקווה״? (למורה: שם ההמנון מציב במרכז שאיפה מתמשכת לעתיד – להיות עם חופשי בארץ – ולא רק ניצחון צבאי או שבח לשליט.)

תחנה 5 – התנ״ך: טקסט עתיק במדינה מודרנית

בתחנה מונחים תנ״ך, מפת ישראל, קטע קצר ממגילת העצמאות וכרטיסיות עם שמות וביטויים מן המרחב הישראלי.

משימת בסיס

מצאו כמה שיותר ״עקבות תנ״כיים״ במדינת ישראל של ימינו: שמות ערים ויישובים | שמות אזורים ומקומות | מילים וביטויים בעברית | התייחסויות במגילת העצמאות. (למורה: דוגמאות: ירושלים, חברון, בית אל, באר שבע, יהודה ושומרון; וכן שמות, ביטויים ומטבעות לשון מקראיים בעברית החדשה.)

נסו לאתר חלק מן המקומות גם במפה ולחבר בין השם המודרני לסיפור המקראי הקשור בו. (למורה: למשל: חברון – סיפורי האבות ומערת המכפלה; בית אל – חלום יעקב; שכם – סיפורי אברהם, יעקב ויוסף; ירושלים – דוד והמקדש.)

העמקה – התנ״ך וטקסי המדינה

• מדוע לדעתכם חיילים יהודים בצה״ל נשבעים או מצהירים אמונים למדינה במסגרת טקס שבו התנ״ך משמש אחד מסמלי המעמד? (למורה: פקודות צה״ל קובעות שבועה או הצהרה; בטקסים נהוג להעניק לחיילים יהודים תנ״ך. מבחינה סמלית, הדבר מחבר את השירות במדינה המודרנית למורשת ולרצף ההיסטורי של העם היהודי.)
• מה מבטאת הצבת ספר עתיק בטקס של צבא במדינה מודרנית? (למורה: חיבור בין כוח ההגנה והריבונות בהווה לבין מסורת, זיכרון וזהות היסטורית עתיקה.)
• התנ״ך אינו סמל רשמי של מדינת ישראל. מדוע בכל זאת יש היגיון להציב אותו לצד הדגל, המפה, מגילת העצמאות וההמנון? (למורה: מפני שהוא טקסט יסוד של העם היהודי והשפה העברית, קשור למקומות בארץ ומשמש מקור מרכזי לזיכרון, למורשת ולדימויים לאומיים.)

העמקה לבחירת המורה – סמל המדינה: מנורה בין ענפי זית

אם הזמן מאפשר, מוסיפים תחנה קצרה או דיון במליאה על סמל המדינה: מנורת שבעת הקנים ומשני צדדיה ענפי זית.

• מה מקור המנורה כסמל יהודי? (למורה: מנורת שבעת הקנים מתוארת בתורה ככלי במשכן ובהמשך הייתה מסמלי המקדש; דמותה מופיעה באמנות יהודית עתיקה.)
• קראו בזכריה ד׳, ב–ו: הנביא רואה מנורה ולצדה שני עצי זית. אילו מרכיבים מן החזון מופיעים בסמל המדינה? (למורה: בחזון זכריה מופיעים מנורה ושני עצי זית; בסמל המדינה מופיעים מנורת שבעת הקנים ושני ענפי זית משני צדדיה.)
• מה יכולה לבטא הבחירה במנורה עתיקה כסמלה של מדינה מודרנית? (למורה: רציפות בין ההיסטוריה היהודית העתיקה לריבונות המחודשת; דמות המנורה משער טיטוס מבטאת היפוך של סמל חורבן וגלות לסמל של התחדשות וריבונות יהודית.)
• מה מוסיפים ענפי הזית למשמעות הסמל? (למורה: בחזון זכריה שני עצי הזית מזוהים בפרשנות המסורתית עם ״שני בני היצהר״ – המלוכה והכהונה, שתי הנהגות שנמשחו בשמן. לצד זיקה זו, ענפי הזית מזוהים גם כסמל לשלום.)

לכיתות בוגרות אפשר להשוות גם לתבליט המנורה בשער טיטוס ולשאול מה המשמעות של הפיכת סמל המתאר גלות וחורבן לסמל של ריבונות מחודשת. (למורה: היפוך סמלי: מנורה שהוצגה ברומא כשלל לאחר חורבן ירושלים נעשתה בסמל המדינה ביטוי להתחדשות הריבונות היהודית.)

חלק ג׳ – עושים סדר | 7 דקות

לאחר סבב התחנות מוצגים שוב הפריטים ושואלים: האם כולם ״סמלי מדינת ישראל״ באותו מובן?

• דגל ישראל – סמל רשמי של המדינה
• סמל המדינה – סמל רשמי של המדינה
• ״התקווה״ – ההמנון הלאומי
• מגילת העצמאות – מסמך הכרזת הקמתה של מדינת ישראל ובו סיפור, הצדקות ועקרונות
• מפת ישראל – ייצוג של הארץ והמרחב
• התנ״ך – טקסט יסוד של העם היהודי, ההיסטוריה, השפה והתרבות

הפריטים אינם בעלי אותו מעמד, אבל יחד הם מספרים רבדים שונים של הסיפור הישראלי: עם, ארץ, מורשת, ציונות, הקמת המדינה, ריבונות, ערכים, שפה ותקווה.

חלק ד׳ – חוזרים אל הקיר | 5 דקות

חוזרים לשאלת־העל: מה צריך להיות על הקיר כדי להזכיר לנו מי אנחנו?

לדיון מסכם

• איזה מן הפריטים היה המוכר לכם ביותר?
• על איזה מהם גיליתם הכי הרבה דברים חדשים?
• האם מספיק שסמל יהיה תלוי על הקיר כדי שתהיה לו משמעות?
• מדוע לדעתכם אנחנו נוהגים בכבוד בסמלים ובטקסים לאומיים?
• מה משתנה ביחס שלנו לסמל כשמכירים גם את הסיפור והערכים שמאחוריו?

לסיום:

המורה נותנת עבודת כתיבה מסכמת לפי רמת הכיתה. הגשה או לכתיבה במחברת –

מה התחדש לי לגבי אחד מסמלי המדינה? ומדוע?

למורה – ערכה להמשך עבודה

למי שמעוניין לעבוד עם ערכה מוכנה של הפריטים והחומרים, ניתן לרכוש את ערכת ״ציונות״ של מועצת החכמות: https://wowisrael.org.il/#zionism