דמו-דמו-דמוקרטיה

(למערך מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

מצגת

בחירות-מערך שיעור תיכון.pptx

ביום שלישי, ט״ז במרחשוון, 27 באוקטובר, ייגשו מליוני אזרחים של מדינת ישראל אל הקלפיות, ויממשו את זכותם האזרחית במסגרת הבחירות להכנסת ה-26. על הזכות בקיומן של בחירות במדינת ישראל, על ההליך הדמוקרטי עצמו, ועל חשיבות כיבוד תוצאות הבחירות – במערך שלפניכם.

יש לי יום יום חג

נפתח את השיעור בציטוט מתוך דבריו של הרב משה יקותיאל אלפרט, מלמד ב'עץ חיים' והמוכתר של שכונת בית ישראל, בהם הוא מתאר את המהבחירות הראשונות.

"יום ג', כ"ד טבת תש"ט, 25-1-49. בשעה 5:35 בבקר השכם קמתי אני ואשתי ואחי ר' שמעון לייב וגיסי ר' נתנאל סלדוכין ובני דב. אחרי ששתינו קפה לבשנו בגדי שבת לכבוד יום הגדול והקדוש הזה. כי זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. כי אחרי שנות אלפיים שנה גלות או יותר, אפשר להגיד מששת ימי בראשית ועד היום הזה לא זכינו ליום כזה, שנלך לבחירות למדינה יהודית וברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״.

"אני ואשתי ואחי וגיסי הלכנו לקלפי באזור 10 בהפועל המזרחי אשר ברחוב החבשים. וכל הדרך הלכתי כמו בשמחת תורה אצל הקפות עם ספר תורה כי הפנקס זהות של [מדינת] ישראל היה בידי. לא היה גבול לאושר והשמחה שהיה לי. בשעה 5:50 באנו להפועל המזרחי (לפי החוק היה צריך לפתח הקלפי בדיוק בשעה 6:00 בבקר) ואנחנו היינו הראשונים. רק השמש היה שם, החשמל היה דולק. שאלנו את השמש איפה הם חברי ועדת הקלפי? תשובה: הם עוד לא באו. חיכינו עד שעה 5:54 באו שניים מאנשי חברי ועדת הקלפי ובשעה 6:02 בא היושב ראש של הוועדה. מחיתי בפניו על זה שלא בא בזמן הנכון כי לפי החוק היה צריך להתחיל בשעה 6:00״.

"היו"ר התנצל לפני. וביקש מאיתנו שאנחנו נהיה עדים לפרוצדורה של פתיחת הקלפי. הוא הראה אותנו את תיבת הקלפי שהיא ריקה ובפנינו הוא חתם אותה וקשר סביב התיבה חבל ארוך. וקשר אותה היטב וחתם אותה בשעווה, ורשם פרטי-כל על זה. היו"ר אמר לי שהיות ואני האיש הזקן מכל האנשים שישנם פה, אז אני אהיה הראשון מהבוחרים. ברטט של קדושה ובהדרת קודש מסרתי לידי היו"ר את פנקס הזהות שלי וקרא את שמי מתוך הפנקס שלי".

"סגן היו"ר רשם את שמי בנייר, ונתן לי את מספר 1, מסר לידי מעטפה אחת ונכנסתי לחדר השני ששם היו מונחים כל הפתקאות של כל הרשימות. ביד רועדת וברגש של קדושה לקחתי פתק אחד […] ושמתי אותה לתוך המעטפה שקיבלתי אותה מידי היו"ר. נכנסתי שוב לחדר הקלפי, והראיתי לכולם כי יש בידי רק מעטפה אחת, והגיע הרגע הכי קדוש בחיי, אותו רגע שלא זכו לו לא האבא שלי, ולא הסבא שלי. רק אני בזמני, בחיי, זכיתי לרגע כזה של קדושה וטהרה, אשרי לי ואשרי חלקי! ברכתי ברכת 'שהחיינו', ושמתי את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. לחצתי את ידי היו"ר והסגן, ויתר חברי הוועדה ויצאתי משם. ובשעה 6:28 שבנו הביתה, והלכתי להתפלל, יום חג גדול".

1. תארו את יחסו של הרב אלפרט לבחירות. במה הוא בא לידי ביטוי?
2. אלפרט היה יהודי חרדי, והוא בחר לשוות טקסיות-דתית למעשה ההצבעה. שתפו במחשבותיכם בנוגע לכך.
3. כיצד הוא מסביר את יחסו זה? האם אתם מזדהים איתו? נמקו.
4. מדוע לדעתכם רוב מוחלט מאזרחי המדינה לא מתייחס כך כיום ליום הבחירות? האם ומה ניתן לעשות כדי לשנות זאת? (והאם בכלל צריך לשנות זאת?) נמקו והסבירו.
5. אילו מהנהלים המוזכרים בסיפור מתרחשים גם כיום, ואילו לא?
6. כתבו מכתב ליהודי מהדורות הקודמים שחיו בגולה, ובו אתם מספרים לו על מערכת הבחירות המתקיימת כעת בישראל. שתפו אותו גם בתחושותיכם. נסו לחשוב על שאלות אליו.

הליך הבחירות

מתוך הנחה כי לפחות חלק מן התלמידים לא בקיאים בכך, ניתן ורצוי לדבר בכיתה על הליך הבחירות לכנסת. מידע ניתן למצוא כאן.

תנאי הבסיס לקיומן של בחירות דמוקרטיות הם שהן יהיו: כלליות, חשאיות, חופשיות, מחזוריות, ושוות.

• ניתן לדבר עם התלמידים על החשיבות של הזכות לבחור ולהבחר, ועל מאבקים שונים לאורך ההיסטוריה הקשורים בכך, כמו המאבק של הסופרג׳יסטיות.
  • האם לדעתכם אכן ראוי לאפשר לכל אזרח לבחור ולהבחר? נמקו.
  • האם לדעתכם יש להתנות זכויות אלו במילוי חובות אזרחיות (כגון גיוס לצבא)? נמקו.

• ניתן לדבר עם התלמידים על החשיבות של עקרון השוויון בבחירות (אזרח אחד = קול אחד). האם לדעתכם יש לשמר עקרון זה, או שמא לבחירתם של אנשים שונים צריך להיות משקל שונה (למשל: על פי מנת משכל, תרומה למדינה, בעלות על קרקעות, תארי אצולה, וכד׳)? נמקו.

במדינת ישראל, הבחירות הן ארציות, רשימתיות ויחסיות.

• מהם היתרונות ומהם החסרונות של שיטת בחירות זו?
• האם לדעתכם יש לשנות זאת? הסבירו ונמקו.

כיבוד ההליך הדמוקרטי

• ניתן לבצע בכיתה הצבעה על תוכנו של ערב כיתה וכד׳. לאחר ההצבעה לבקש מהתלמידים שהצעתם/רצונם נדחתה בהצבעה לשתף בתחושותיהם. האם הם יגיעו לערב הכיתה בכל זאת? מדוע?

על החשיבות של קבלת הכרעת-הרוב, שגם היא אבן יסוד בדמוקרטיה, ניתן לצטט למשל את דבריו של אברהם לינקולן, נשיא ארה״ב באחת התקופות הסוערות ביותר שלה:

״רוב, המרוסן על ידי בלמים ומגבלות חוקתיים והמשתנה תדיר ובקלות בהתאם לשינויים מכוונים בדעת הקהל וברגשות הציבור, הוא הריבון האמיתי היחיד של עם חופשי. כל מי שדוחה עיקרון זה, סופו שייקלע בהכרח לאנרכיה או לעריצות. תמימות דעים היא בגדר הבלתי-אפשרי. שלטון מיעוט, כהסדר קבוע, הוא פסול לחלוטין; משכך, משנדחה עקרון הרוב, לא נותר אלא אנרכיה או עריצות בצורה כלשהי.״

• ניתן לצפות עם התלמידים בדקות הראשונות מתוך הסרטון הזה, שחוזר אל אירועי הפריצה לקפיטול האמריקני לאחר היוודע תוצאות הבחירות שם, בינואר 2021.
  • מהן הסכנות (מלבד הסכנות הפיזיות הברורות) מאירוע כגון זה?
  • מה יכול לגרום להמון להתנהג בצורה כזו?
  • כיצד ניתן למנוע מראש אירועים כאלה?

מעבר לחשש הבסיסי והמוצדק מאנרכיה, יש נקודת עומק חשובה לא פחות. כפי שראינו בהצבעה שערכנו בכיתה, לתחושת השייכות יש חשיבות מכרעת בקבלת הכרעת הרוב. גם אלו שהפסידו יגיעו כנראה לערב הכיתה.

ניתן לצטט מדבריו של אלכסיס דה טוקוויל, שכתב על הציות לחוק באמריקה כפי שראה בעיניו:

״בארצות הברית כל אדם מעוניין אישית לאכוף את הציות לחוק על החברה כולה, שהרי מי שאינו נמנה עם הרוב היום, אפשר שמחר ישתייך אליו, ובקרוב תהיה לו הזדמנות לתבוע לרצונותיו שלו אותו יחס כבוד שהוא מגלה היום לציוויי המחוקק. כל כמה שעשוי החוק להרגיז, האזרח של ארצות-הברית נשמע לו בלי קושי, לא רק משום שהוא מעשה ידיו של הרוב אלא משום שהוא שלו והוא רואה בו חוזה שהוא עצמו צד בו״.

(מתוך: אלכסיס דה טוקוויל, הדמוקרטיה באמריקה, הוצאת שלם, ירושלים תשס״ח, עמ׳ 253)

• כיצד ניתן לדעתכם לחזק את רגש המחוייבות להליך הדמוקרטי בכלל, ולכיבוד תוצאות הבחירות בפרט, בישראל 2026?