PDF להקרנה
על טרור, דמוקרטיה וכיצד מתמודדים?
פתיח למורה
למה לדבר על ה־11 בספטמבר דווקא עכשיו?
25 שנה חלפו מאז פיגועי ה־11 בספטמבר 2001, ששינו את ארצות הברית ואת העולם כולו. עבור התלמידים שלנו זהו כבר אירוע היסטורי רחוק, אבל השאלות שהוא הציב נותרו אקטואליות מאוד – ובישראל של השנים האחרונות, אולי יותר מתמיד.
המערך שלפניכם מבקש להשתמש בציון 25 שנה לפיגועים לא רק כדי להשלים ידע הסטורי חשוב, אלא כנקודת מוצא לשיחה רחבה בכיתה: מה מבקש הטרור להשיג מעבר לפגיעה בחיי אדם? כיצד אידיאולוגיות קיצוניות מתפשטות, ובמיוחד בעידן הרשתות החברתיות? עד כמה רשאית דמוקרטיה לפגוע בזכויות כדי להגן על אזרחיה? ומה מאפשר לחברה שנפגעה מטרור לקום, לחזור לשגרה ולא לאפשר לפחד לנהל אותה?
דרך האירועים, הדילמות והסיפורים האנושיים של אותו יום, המערך מזמין את התלמידים לחשוב גם על המציאות הישראלית: על אחריות אזרחית, על המאבק בטרור ועל כוחם של חוסן, שייכות ופעולה משותפת אל מול מי שמבקשים לערער חברה באמצעות פחד.
בבוקרו של ה-11 בספטמבר 2001 חטפו טרוריסטים איסאלמיים ארבעה מטוסי נוסעים אמריקניים, וריסקו אותם אל תוך מבני ציבור בארה״ב: שני מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק, בניין הפנטגון של משרד ההגנה האמריקני. המטוס הרביעי תוכנן להתרסק אל הבית הלבן או בניין הקפיטול.
הטרור האיסלאמי ומטרותיו
בעקבות הפיגועים, שבוצעו על ידי ארגון הטרור האיסלאמי ״אל קאעידה״, יצאה ארה״ב למלחמה בטרור העולמי, שכללה בין היתר מלחמה באפגניסטן נגד שלטון הטאליבן, מלחמה בעיראק נגד משטרו של סדאם חוסיין, כמו גם יצירת חוקים למלחמה בטרור.
כדי להבין את עוצמת האירוע ואת התודעה שנצרבה באותו בוקר, ניתן לצפות עם התלמידים בסרטון הקצר הזה, עם תיעודי חדשות מהאירוע (הערה חשובה! ישנם כמה קטעים שעשויים להיות קשים לצפייה, ובאחריות המורה לעבור על הסרטון ולבחון את ההתאמה לכיתתו).
- מהן התחושות שעוברות בכם עם הצפייה בקטעים? מהן לדעתכם התחושות של האנשים שחוו את האירועים בזמן אמת?
- מטרתו של טרור, כשמו,היא יצירת פחד בקרב אזרחים לשם השגת מטרות פוליטיות. האם יש לכם דוגמאות נוספות לשימוש בטרור למטרות אלו? כיצד הרשתות החברתיות תרמו ותורמות להפצת המסרים הללו?
- מדוע לדעתכם נבחרו האתרים הספציפיים הללו בארה״ב על ידי אנשי אל קאעידה?
בשנת 2002 פורסם ״מכתב לאמריקה״ המיוחס לאוסמה בן לאדן, ראש אל קאעידה ומתכנן הפיגועים. במכתב נפרש הפער בין התרבות המערבית בכלל והאמריקנית בפרט לבין ערכי האיסלאם, כמו גם ביקורת על תמיכתה של ארה״ב בישראל.
- האם לדעתכם ישנו מתח אמיתי בין ערכי האיסלאם לבין ערכי העולם המערבי והיהדות? מהו?
- לאור זאת, כיצד העולם המערבי צריך להתייחס אל האסלאם? נמקו.
רשתות חברתיות והסכנה שבהן
במהלך מלחמת חרבות ברזל, למעלה מ-20 שנים לאחר פרסומו הראשון, צבר המכתב – ובו ביקורת חריפה על ארה״ב ותרבות המערב, כמו גם תמיכתה בישראל – תפוצה רחבה בקרב צעירים במערב, באמצעות הרשתות החברתיות ובעיקר רשת ״טיקטוק״.
- האם לדעתכם יש קשר בין הזמן שעבר מהפיגוע ובין תחושת ״ההתפכחות״ של הצעירים מהמכתב וממסריו? נמקו. האם ההתרחקות מהתוצאות הרצחניות של הפיגוע מטשטשת את התהום אליה גוררת האידיאולוגיה של אל קאעידה את מאמיניה?
- האם לדעתכם מדינות מערביות צריכות להגביל את השימוש ברשתות חברתיות בקרב צעירים, מחשש לחלחול של מסרים חתרניים באמצעותן? נמקו.
כיצד דמוקרטיות נלחמות בטרור?
כחלק מהמלחמה בטרור נחקק בארה״ב גם ״חוק הפטריוט״, שהעניק לרשויות הבטחון באמריקה סמכויות נרחבות, שיש בהן גם משום פגיעה בפרטיות.
בעקבות כך התעוררה מחלוקת בארה״ב סביב החוק, בטענה כי הזכות לפרטיות, שיש לה עוגנים בחוקה האמריקנית, גוברת על המאבק בטרור.
- האם לדעתכם לשם המאבק בטרור יש מקום לפגוע בפרטיותו של אדם? נמקו.
- בנאום לאומה ולעולם, אותו נשא נשיא ארה״ב בזמן הפיגועים, ג׳ורג׳ בוש הבן, הוא אמר בין היתר: ״אני מדבר אליכם כרגע מחדר הברית בבית הלבן, המקום בו נשיאי ארה"ב עבדו למען השגת שלום. אנו אומה שוחרת שלום אך כמו שלמדנו באופן כה פתאומי וכה טרגי, לא ייתכן שלום בעולם של טרור פתאומי. לנוכח פני האיום החדש הדרך היחידה לרדוף שלום היא לרדוף את אלה שמאיימים עליו.
לא ביקשנו את המשימה הזו אך אנו נבצע אותה. שם המבצע הוא 'חירות מתמשכת'. אנו מגנים לא רק על חירותנו היקרה, אלא על חירותם של כל האנשים בכל המקומות, לחיות ולגדל את ילדיהם חופשיים מפחד.
- הסבירו מדוע ״הדרך היחידה לרדוף שלום היא לרדוף את אלה שמאיימים עליו״.
- נשיא ביהמ״ש העליון לשעבר, אהרן ברק, אמר כי על דמוקרטיה להילחם בטרור כשידה האחת קשורה מאחורי גבה. מהי כוונתו? האם אתם מסכימים איתו?
- גישה זו של נשיא העליון ברק גררה שינויים של ממש בהתנהלות הבטחונית של מדינת ישראל וגופי הבטחון שלה, בהם איסורים על נהלים מסויימים בחקירות מחבלים על ידי שב״כ ו״נוהל שכן״ שמטרתו שמירה על חיי חיילי צה״ל. ניתן לקרוא על כך כאן. לאור אירועי העשורים האחרונים, ובמיוחד אירועי מלחמת חרבות ברזל, האם לדעתכם צדק ברק בגישתו? נמקו.
- לפי מאפייני הכיתה והזמן, ניתן לפתוח עם התלמידים דיון רחב יותר, בשאלת האחריות של בית המשפט והשופטים היושבים לאור הניאון וב״תנאי מעבדה״, על הכרעותיהם שעולות בחיי אדם בשטח ובמציאות.
טיסה 93
כאמור, המטוס הרביעי תוכנן במקור להתרסק על הבית הלבן או גבעת הקפיטול. טיסה 93 של יונייטד איירליינס (בואינג 757) המריאה מניוארק לכיוון סן פרנסיסקו באיחור משעת היציאה המקורית. העיכוב בהמראה איפשר לנוסעים ולאנשי הצוות לקיים שיחות טלפון עם קרובי משפחה ורשויות, ובכך לקבל תמונת מצב עדכנית על הפגיעה במגדלי התאומים ובפנטגון.
לאחר שהבינו כי המטוס שלהם מיועד גם הוא לשמש כנשק מונחה ולא באירוע מיקוח מסורתי, הצביעו הנוסעים והצוות על פעולה יזומה, פרצו לתא הטייס בו התבצרו החוטפים, וניסו להשתלט עליו. המטוס התרסק בשעה 10:03 בשדה פתוח ב פנסילבניה, במרחק של כ-20 דקות טיסה מהבירה וושינגטון.
- למרות שכל יושבי המטוס נהרגו, האירוע נתפס באמריקה כפעולה מוצלחת. נסו להסביר מדוע.
- גם ברגעי המתח האדירים של החטיפה, בחרו הנוסעים לערוך הצבעה לפני שנקטו פעולה כלשהי. מה ניתן ללמוד מכך על הפנמתם של ערכים אזרחיים בקרב האזרחים הללו? כיצד לדעתכם ניתן לחזק ערכים אלו בקרבנו?
- בנאום ההשבעה שלו מ-1961, אמר בין היתר הנשיא קנדי ״אל תשאלו מה מדינתכם יכולה לעשות למענכם – תשאלו מה אתם יכולים לעשות למען מדינתכם״. כיצד הנוסעים של טיסה 93 הביאו לידי ביטוי במעשיהם את הערך עליו דיבר הנשיא קנדי? האם אתם מסכימים עם הדברים?
- כיצד ניתן לחזק בקרבנו את הערך הזה?
- חשבו: כיצד אנחנו יכולים לעשות עבור מדינתנו וארצנו יותר? (בהקשר הבית ספרי: כיצד אנחנו יכולים לעשות עבור בית הספר והכיתה?)
חוסן לאומי
התאוששות מטרור אינה מתבטאת רק בצבא ובחוקים, אלא ברוח האזרחית. שלושה ימים לאחר האסון הונף דגל ארה"ב על ההריסות, וכחודש וחצי לאחר מכן עלה הנשיא בוש למגרש הבייסבול בניו יורק וזרק את זריקת הפתיחה מול איצטדיון מלא.
זריקת הפתיחה:
- כיצד חזרה לשגרה, בדמותם של מעשים כגון קיום אירועי ספורט והנפתם של סמלים לאומיים מהווים תשובה לטרור?
- אילו גילויי חוסן אזרחי דומים ראינו בחברה הישראלית במהלך המלחמה הנוכחית?
