מערך לתלמידי יסודי (כיתות ג–ו)

(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• היכרות ולמידה של המושג "עורף" ועורף של מדינה.
• יקבלו פרופורציה והקשר הסטורי ממלחמת העצמאות על עמידת האזרחים תחת הפצצות.
• יחזקו בעצמם תחושת חוסן- באמצעות עיסוק בחוסן אזרחי.
• יזהו תחושת מסוגלות וגבורה דווקא לאור ימי "שאגת ארי".

מצגת

עורף חזק – עם חזק

מהו עורף? (פתיחה קצרה להבנה מילולית ולהמחשה)

בקשו מהתלמידים לשבת ישר. ובקשו להזיז את הראש בלי להזיז את הצוואר.

לדיון: מה מחזיק את הראש?

העורף הנו החלק האחורי בצוואר, שמחזיק את הראש ומאפשר לגוף לעמוד זקוף ולנוע.

אם מדינה היא כמו גוף גדול – מהו העורף של המדינה?

לדיון: מי נמצא בחזית המלחמה? תשובות צפויות: חיילים, טייסים, לוחמים.

ומי נמצא בעורף? (ייתכן ותלמידים יענו משטרה, רופאים…אמבולנסים)

העורף הוא כל האזרחים.

הורים, ילדים, מורים, שכנים, עובדים, מתנדבים,

הם לא נמצאים בשדה הקרב, אבל הם מחזיקים את החיים במדינה.

מומלץ לשתף מסך עם סמל של פיקוד העורף

לבקש מהתלמידים למצוא רמזים למה שדיברנו

---

בניין: מסמל את המרחב העירוני/אורבני ואת האוכלוסייה האזרחית שעליה הפיקוד מגן.

גבעה: מסמלת את המרחב הכפרי. השילוב של הבניין והגבעה יחד מייצג את כלל היישובים והמרחב האזרחי במדינה.

משולש כחול (על רקע כתום): זהו הסימון הבינלאומי להגנה אזרחית (Civil Defense). הוא מופיע לעיתים בסמלים ובתגיות של יחידות הפיקוד ומדגיש את תפקידו המקצועי של הפיקוד בתחום החילוץ וההצלה.

הצבע הכתום: הצבע הבינלאומי המוסכם ליחידות חילוץ והצלה בעולם.

---

מבט לעבר: מלחמת העצמאות (7 דקות)

בשנת תש"ח- 1948 הוקמה מדינת ישראל ומיד אחרי הקמת מדינת ישראל,
פרצה מלחמה גדולה, של המדינות השכנות כנגד מדינת ישראל החדשה.

באותם ימים חיל האוויר המצרי הפציץ את תל-אביב שוב ושוב.

לישראל הצעירה כמעט לא היו מטוסים שיכלו להגן על העיר.

המטרה של ההפצצות הייתה להפחיד את האזרחים.

הראו לתלמידים תמונה מתקופת ההפצצות:

שאלו: מה אתם רואים בתמונה?
איך לדעתכם הרגישו תושבי תל אביב?

איך אתם הייתם מרגישים?

דברי דוד בן-גוריון

לאחר אחת ההפצצות נסע ראש הממשלה דוד בן-גוריון לראות את הנזק בעיר.

תיאור מתוך ספרו של מרדכי נאור :

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

להציג לתלמידים שקף, ציטוט ממוקד- כך הוא תיאר בן גוריון את מה שראה:

"מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות.
אבל לא היה ניכר פחד למעלה מן המידה.
הרגשתי – אלה יעמדו."

שאלו את התלמידים: מה גרם לבן-גוריון לחשוב שהאנשים יעמדו?

לדיון : התגברות וחוסן – הוא ראה אנשים שמפחדים אבל לא נשברים.

הם ממשיכים לחיות, מתגברים על תחושת החשש, ומקפידים לחזור "לחיות רגיל" כמה שניתן.

זה נקרא חוסן.

שאגת הארי – מה קורה היום? (10 דקות)

מדוע שולחים אל העורף (אלינו) טילים?  המטרה העיקרית היא להפחיד אותנו…

אם אנשים מפחדים מאוד ומאבדים תקווה – המדינה נחלשת.

אבל אם האנשים ממשיכים לחיות ולתפקד –המדינה נשארת חזקה.

אפשר להראות דוגמאות:

• סיוע אזרחי למפונים ולחיילים

• התנדבות אזרחית בזמן המלחמה

• גם ילדים הם חלק מהעורף

עורף חזק הוא לא רק רופאים או נהגי אמבולנס.

עורף חזק הוא: אנשים שמתגברים על מצב לא מוכר ואי וודאות, שמאמינים בצדקת הדרך, וממשיכים לחיות ולעזור זה לזה. ולכן גם ילדים יכולים להיות חלק מהעורף.

שאלו את התלמידים: מה הדבר הקטן שאני יכול לעשות כדי לחזק את העורף?

אפשר לענות בצ'אט או בקול. (לדוגמה:  • להיות חבר טוב  • לעזור בבית • לעודד חבר שמפחד• לשמור על הכללים בזמן אזעקה)

סיום – לשתף מסך בשיר מעורר תקווה והשראה

ולבקש מכל תלמיד לרשום משפטים שהוא מזדהה איתם תוך השיר ולכתוב מדוע.

כבר במלחמת העצמאות הבינו מנהיגי ישראל דבר חשוב:

הכוח של מדינה לא נמצא רק בצבא. הוא נמצא גם באנשים עצמם ואפילו בנו הילדים!!

כאשר אזרחים מאמינים, מתגברים וממשיכים לחיות למרות הקושי –
הם מחזקים את המדינה.

ולכן אומרים:

עורף חזק – עם חזק.