במערך זה בחרנו להתייחס לצום עשרה בטבת שמלבד משמעותו היהודית ההסטורית, נקבע כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נספי השואה שלא ידוע יום פטירתם. נתייחס לזכרון השואה, לאור טבח שמחת תורה (ה7.10) תשפ״ד. נשאל אם יש מקום להשוואה בין השואה לבין הטבח ובעיקר מה המסר שעלינו ללמוד ולקחת עמנו הלאה מארועים אלו.
עשרה בטבת
צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.
להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.
יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.
יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.
שאלות לדיון בכיתה:
- אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
- השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
- האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?
״זו היתה שואה – חד וחלק״
רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.
ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.
פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.
משימת כתיבה:
- סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
- כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.
״ממש לא היה שואה״!
על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:
לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל
משימת כתיבה:
- מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
- מה דעתכם על דבריו אלו?
- נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.
לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.
כח קלמזון
דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):
״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".
משימת כתיבה:
- הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
- מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.
לסיכום אירועי ה7.10
אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.
חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות
אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.
שאלות לדיון בכיתה:
- מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
- כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:
כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.
לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!
"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"
ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10
"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)
בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.
גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.
טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.
בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.
שאלות לדיון בכיתה:
- לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?
העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.
- האם למדנו את הלקח?
עם המבט לעתיד
האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.
להיות יהודי
מילים: יורם טהרלב
להתחיל מארם נהריים
לעבור בכבשן האש
ולצאת למסע הנצח
עם מים ולחם יבש.
לעקוד את הבן, את הילד,
כמו לגדוע תקווה אחרונה
ולשלוח אליו מאכלת
שנה אחרי שנה.
ולשמוע מגבוה
את הקול ההולך:
לך לך, לך!
לך לך, לך!
אתה האחר,
אתה היחידי
לך לך
"לך לך" פירושו להיות יהודי.
לרדת מפה למצרים
ולצאת ממצרים לפה
בלי לדעת אם בירושלים
יבוא המסע אל סופו.
להיות גם נגיד וגם מלך
ושר בחצרות ספרד
אך תמיד להרגיש מאכלת
מונחת עלי צווארך.
תמיד לחכות שיגיע
הקול שיקרא גם לך
לדעת כי בית אביך
לעד לא יהיה ביתך.
ולנוע מארץ לארץ
אך לשאת כחותם ושבועה
את זכר אותה הארץ
אשר עמודיה שבעה.
משימת כתיבה:
-
מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?
- האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
- איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?
על לימודי השואה וטראומה
לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.
- קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.
״עם ישראל חי״
במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"
משימת כתיבה:
- מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?
