בהפרש של יובל שנים חוותה ישראל שני כשלונות קשים, שתוצאותיהם היו נוראיות – מלחמת יום הכיפורים וטבח השביעי באוקטובר. בשני האירועים היתה ״קונספציה״ שסימאה את עיני הצבא והמנהיגים, קונספציה שהביאה לתוצאות הרות אסון. ממלחמת יום הכיפורים קמה ישראל והתאוששה, וכך אנו מאמינים יקרה גם אחרי השביעי באוקטובר.
התעלמות מהתרעה מקדימה
לפני פרוץ המלחמה היו סימנים התרעה מקדימים, שמכולם התעלמה ישראל:
- צבאות מצרים וסוריה ערכו תמרונים צבאיים בקרבת הגבולות עם ישראל, במטרה לקרב כוחות אל הגבול מצד אחד, ומן הצד השני ״להרדים״ את ישראל, כך שלא תחשוד שמדובר במהלכים צבאיים אלא בתמרונים.
- בשונה מהנהוג, קציני הצבא המצרי לא עלו למכה לקיים את מצוות החאג׳.
- הסובייטים הורו לאזרחיהם להתפנות מאיזורי העימות הצפויים.
- כשבועיים לפני המלחמה, נפגש מלך ירדן חוסיין עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר, והתריע בפניה על מלחמה קרבה.
- סוכן מוסד בשם אשרף מרואן העביר ידיעה על כוונת הערבים לפתוח במלחמה.
- עיינו במסמך ההערכה של אמ״ן, שיצא יום אחד בלבד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
- הסבירו בקצרה את הנאמר במסמך.
- מהי לדעתכם הסיבה לכך שלמרות כל סימני האזהרה, אמ״ן הוציאו מסמך כזה?
וכעת לשביעי באוקטובר.
כמה ימים לפני המתקפה על ישראל, התאמנו ארגוני הטרור בעזה לקראתה. כמו לפני מלחמת יום הכיפורים, גם כאן סומאו עיניה של ישראל בטענה כי התמרונים הצבאיים אינם תכניות למתקפה, אלא נובעים מחשש ערבי מפני מתקפה ישראלית.
כך, תוך טשטוש השכל-הישר וטיפוח האגו הישראלי, התכוננו העזתים למתקפת הרצח, בדיוק כמו חמישים שנה קודם לכן.
חשיבה ביקורתית והמנעות מכשלים לוגיים
- צפו בסרטון המצורף (ניתן להפעיל תרגום לעברית באמצעות כלי היוטיוב).
- קראו והסבירו – מהי הטיית האישוש?
- כיצד לדעתכם ניתן להמנע ממנה?
- איך אנחנו יכולים לרתום את ההיכרות שלנו איתה למען למידה נכונה ואיכותית יותר?
- האם אנחנו יכולים לנסח ״כללי דיון״ בכיתה, על מנת להמנע ממנה? (למשל: כל אחד זכאי להביע את דעתו, כל עוד היא מנומקת ונאמרת בנימוס – גם אם היא מנוגדת לדעת הרוב״).
מידת הענווה
צפו בסרטון המצורף
- האם אתם מזדהים עם אחד הדוברים? עם מי? מדוע?
- כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער שבין גאווה-מסמאת מצד אחד, לבין חוסר בטחון עצמי?
כיצד קמים ממלחמה?
במלחמת יום הכיפורים נהרגו כ-2,700 איש במשך 19 ימי לחימה (כ-142 ביום);
במלחמת ששת הימים נהרגו כ-780 איש במשך 6 ימי לחימה (כ-130 ביום).
- יחסי ההרוגים כמעט זהים, ובשתי המלחמות צה״ל גבר על אויביו – אם כן, מדוע לדעתכם ששת הימים נתפסת כנצחון מזהיר עד לכדי הוצאתם של הרבה ״אלבומי נצחון״, בעוד מלחמת יום הכיפורים מצוינת כל שנה כמשבר בלבד?
לאחר מלחמת יום הכיפורים החל גל של ירידה מהארץ, אותו כינה ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ״נפולת של נמושות״. תגובה אחרת היתה תגובתו של אהוד מנור, שכתב את השיר ״ללכת שבי אחרייך״.
- עיינו במילות השיר ובטקסט-המלווה המופיע מצד שמאל של השיר. כיצד לדעתכם ניתן לקום ממלחמת חרבות ברזל, בה רבים ״הלכו שבי לפני צר״, עם הרוח של ״ללכת שבי אחרייך״? איך אפשר מצד אחד ״לכאוב אותך״ ומן הצד השני ״שוב להתאהב״?
ארנון לפיד כתב לאחר מלחמת יום הכפורים טור קצר בשם ״הזמנה לבכי״ (למקור):
התגובות לטור היו רבות ומגוונות, אחת מהן היתה של חנה זמר (למקור):
- איזה מן הטקסטים ״מדבר אליכם״ יותר? מדוע?
- כתבו טור ברוח דומה לטור בו בחרתם, הפונה אל העם הישראלי במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- אילו ערכים הנחו אתכם בכתיבה?
- איזה מן הטורים מחזק יותר ותורם יותר לעם בשעתו הקשה? נמקו.
התודעה והשפעתה
כפי שראינו, למרות שבמבחינה מעשית מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בנצחון ישראלי מובהק, התודעה בישראל היתה של אסון וכישלון, בגלל ההפתעה והמחיר שהיא גבתה.
לעומת זאת, בעולם הערבי – למרות הכישלון – עוצבה תודעה של נצחון מרשים.
- קראו על מורשת המלחמה במדינות השונות מתוך ויקיפדיה.
- מהי לדעתכם החשיבות בבחירה כיצד לעצב את מורשת המלחמה?
- כיצד לדעתכם על ישראל 2025 לעצב את תודעתה בעקבות טבח השבעה באוקטובר והשנתיים שעברו מאז פתיחת מלחמת חרבות ברזל? נמקו.
