שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון על ידי מיטל יהוד

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

1. שהתלמידים יכירו את יום כ"ט בנובמבר ואת ההשלכות שלו.
2. שהתלמידים יכירו את הדילמה שהייתה סביב תוכנית החלוקה.
3. שהתלמידים יכירו את מפת ארץ ישראל וגבולותיה.

רקע למורה:

למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.

בסופה של מלחמת העצמאות הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.

בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.

מהלך השיעור (45 דקות)

כ"ט בנובמבר על ידי מיטל יהוד

שלב הפתיחה – 10 דקות

• המורה רושמת על הלוח ומסבירה מושגי יסודיים להבנה:
  1. עצרת האומות המאוחדות.
  2. גבולות של מדינה.
  3. הכרזת מדינה.
• המורה מציגה את האירוע: בליל כ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות והפיכת ירושלים לעיר בינלאומית.
• שיחה קצרה בכיתה: אילו שאלות מסקרן אתכם לשאול על הנושא? (המורה רושמת על הלוח או בקובץ משותף).

שלב הרקע ההיסטורי – 10 דקות

• הקרנת סרטון: הצבעת האו"ם על סיום המנדט הבריטי.

דיון בעקבות הצפייה:

• • מה קרה ביום זה ומה המשמעות ההיסטורית שלו?
  • מה היה תפקיד האו"ם?
  • אילו מדינות תמכו ואילו התנגדו?

שלב מפת הארץ – 10 דקות

• הצגת מפת החלוקה משנת 1947. על הלוח או לחלק דפים לתלמידים(מצורף)
• דיון כיתתי:
  • האם מקום מגוריכם היום היה שייך למדינה היהודית על פי התוכנית?
  • האם יש מקומות שאתם מכירים היום שנמצאים מחוץ לשטח המדינה היהודית לפי החלוקה?
  • אם הייתם חיים אז – האם הייתם תומכים או מתנגדים לתוכנית? מדוע?

אז האם יום הכרזת המדינה היה דבר משמח או עצוב?

שלב תגובות להחלטה – 10 דקות

• הצגת הדילמה- להדפיס את ההתייחסויות השונות על כרטסות.
•  לחלק את הילדים לקבוצות ולתת לכל קבוצה לבחור עם מי הם מזדהות:

מאות אלפי יהודים שמחו ורקדו ברחובות

בליל כ"ט בנובמבר, אחרי שנודע שהאו"ם החליט על הקמת מדינה יהודית, פרצה שמחה עצומה ביישוב היהודי. אנשים יצאו לרחובות, שרו ורקדו זה עם זה, אפילו זרים התחבקו והתנשקו. הייתה הרגשה שמשהו גדול קרה – חלום של דורות מתגשם סוף־סוף, והעולם מכיר בזכות העם היהודי למדינה משלו.

דוד בן גוריון – שמחה עם דאגה

דוד בן גוריון, שהיה מנהיג היישוב היהודי, הבין שיש חשיבות להחלטת האו"ם, אך בליבו הייתה גם דאגה גדולה. הוא הבין שהקמת המדינה תעלה במחירים כואבים: הצהרת האו"ם דרשה ויתור על חלקים מארץ ישראל. ובנוסף הוא הבין שכנראה תתחיל מלחמה קשה מול הערבים בארץ והמדינות מסביב שהתנגדו . שמחתו התערבבה בתחושת אחריות כבדה לעתיד.

תגובת הערבים – דחייה ואלימות

הערבים בארץ ובמדינות ערב השכנות דחו את ההחלטה לחלוטין. על אף שמעולם לא ניתן להם באופן רשמי מעבר לזה, מבחינתם לא ייתכן שהארץ תחולק ולא תהיה רק שלהם, הם המשיכו לסרב לכל חלוקה כפי שעשו בכל הניסיונות שהיו בעבר. כבר למחרת כבר פרצה האלימות שהובילה למלחמת העצמאות.

שלב הסיכום – 5 דקות

• חזרה קצרה על הנקודות המרכזיות:
  • כ"ט בנובמבר כיום מכונן בהיסטוריה הציונית.
  • חשיבות ההחלטה גם אם בפועל לא יושמה במלואה.
  • ההבדלים בין תגובת היישוב היהודי לבין תגובת הערבים.

משימת כתיבה אישית:

לנסח במחברת משפט מסכם – מה המשמעות בעיניי של כ"ט בנובמבר.

קטע הרחבה לכיתות מתקדמות: 

קראו את הקטע הבא בזוגות וכתבו בקצרה את השלבים  לקראת הכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בתקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.

באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.

בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.

1.

2.

3.

הפוסט מערך שיעור – כ"ט בנובמבר (כיתות ה'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישאל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכ"ה בשבט תש"ב (12.2.1942) נרצח אברהם שטרן – "יאיר", מפקד הלח"י, בידי אנשי הבולשת הבריטית בדירת המסתור שלו בתל-אביב.

יאיר, היה ביום מותו מפקד של מחתרת זעירה שהישגיה היו מצומצמים ושנרדפה בידי רוב הישוב היהודי. למרות זאת הפך יאיר במהלך השנים לאחת הדמויות הידועות במערכה לתקומת ישראל, להלן נעסוק מעט בדמותו ובתורתו.

על חייו של יאיר ניתן ללמוד מהערך על שמו בוויקיפדיה, מהסרטון המצורף ובהרחבה בסרטון זה.

לאחר הכרות עם דמותו לפניכם חידון לפי הא"ב על דמותו (התשובות בסוגריים)

א- על שמו נבחר הכינוי יאיר (אלעזר בן יאיר מפקד מצדה)

ב- היחידה שאנשיה רצחו את שטרן (בולשת בריטית)

ג- ניסה לפתוח איתם במשא ומתן (גרמניה)

ד- העיתון שהקים בפולין (די טאט-המעש)

ה- שמו של אחד משיריו הידועים (הרי את מקודשת לי מולדת)

ו- חוסל כנקמה על הרצח (וילקין)

ז- מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי)

ח- אגודת הסטודנטים שהקים יאיר (חולדה)

ט- הכינוי המקובל ל"חילופי אוכלוסין" שהוצעו בעיקרי התחיה (טרנספר)

י- שם הבן (יאיר שטרן)

כ- הישוב על שמו (כוכב יאיר)

ל- המחתרת (לח"י)

מ- המלחמה שהביאה לפילוג בשורות האצ"ל (היחס לבריטים במהלך מלחמת העולם השניה)

נ- שם נקבר (נחלת יצחק)

ס- המשפחה שבדירתה הסתתר (סבוראי)

ע- מצע הלחי (עיקרי התחיה)

פ- ארץ מולדתו (פולין)

צ- ראש ממשלת בריטניה בעת רצח יאיר (צ'רצ'יל)

ק- תחנת המחתרת של הלח"י (קול המחתרת העברית)

ר- חלק על מפקדו (רזיאל)

ש- מורשתו הגדולה של יאיר (שירה)

ת- מפקד האצ"ל הראשון (תהומי)

חלק ב' – יאיר המשורר

יאיר הותיר אחריו שירים רבים שחלקם הפכו להיות נכסי צאן ברזל של השירה העברית בדור התקומה.

בחרו אחד מהשירים הבאים, קראו את מילותיו האזינו ללחן ודונו עם התלמידים, מה הייתה לדעתכם משמעות השיר בימי המנדט הבריטי ומה משמעותו עבורכם כיום, עם אילו ממסריו אתם מזדהים ועם אילו לא ומדוע?

לתשומת לב המורים. חלק מהשירים הם לא פשוטים מבחינת מסריהם ויש לבדוק את התאמתם לכיתה.

• חיילים אלמונים (מילים)

• הרי את מקודשת לי מולדת (מילים)

• השבועה (מילים)

• חיים אנו במחתרת (מילים)

• לשירים נוספים של יאיר ראו כאן

מה ניתן ללמוד משירים אלו על דמותו של יאיר?

חלק ג' – עיקרי התחיה

מפקדת הלח"י בהנהגת יאיר חיברה בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים את "עיקרי התחיה", מצע התנועה וחזונה לתקומת ישראל.

• קראו את עיקרי התחיה.

בחרו באחד מעיקרים אלו, דונו על משמעותו ועל המסר העולה ממנו, כיצד ניתן להתייחס לעקרונות אלו כשמונים שנה לאחר שנכתבו? האם הם רלוונטיים בימינו?

חלק ד' – ממנודה לגיבור

יאיר שטרן היה בחייו מנודה ומגונה על ידי רובו המוחלט של הישוב היהודי בארץ-ישראל שחלק בחריפות על דרכה של תנועת הלח"י ועל מעשיה. כשמונים שנה לאחר מותו הפך יאיר לגיבור לאומי. רחובות וישובים נקראים על שמו, שיריו מולחנים והמונים נוכחים בטקסי האזכרה השנתיים לזכרו ביום כ"ה בשבט, בסרטון המצורף.

• קראו את מאמריהם של אריה אלדד ושל אודי טנא המנסים לתת הסברים לתופעה זו.

מהם טיעוניהם? מה דעתכם על טיעונים אלה?

הרחבה והעשרה

• למאמר אקדמי המעמיק בנושא מורשתו של יאיר
• לחומרים לימודיים נוספים על יאיר ומורשתו

להבנתכם – מה ניתן ללמוד מכך שיאיר הפך מדמות מנודה לגיבור לאומי?

הפוסט יאיר – לוחם, משורר ומנהיג הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.