(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• היכרות ולמידה של המושג "עורף" ועורף של מדינה.
• יקבלו פרופורציה והקשר הסטורי ממלחמת העצמאות על עמידת האזרחים תחת הפצצות.
• יחזקו בעצמם תחושת חוסן- באמצעות עיסוק בחוסן אזרחי.
• יזהו תחושת מסוגלות וגבורה דווקא לאור ימי "שאגת ארי".

מצגת

עורף חזק – עם חזק

מהו עורף? (פתיחה קצרה להבנה מילולית ולהמחשה)

בקשו מהתלמידים לשבת ישר. ובקשו להזיז את הראש בלי להזיז את הצוואר.

לדיון: מה מחזיק את הראש?

העורף הנו החלק האחורי בצוואר, שמחזיק את הראש ומאפשר לגוף לעמוד זקוף ולנוע.

אם מדינה היא כמו גוף גדול – מהו העורף של המדינה?

לדיון: מי נמצא בחזית המלחמה? תשובות צפויות: חיילים, טייסים, לוחמים.

ומי נמצא בעורף? (ייתכן ותלמידים יענו משטרה, רופאים…אמבולנסים)

העורף הוא כל האזרחים.

הורים, ילדים, מורים, שכנים, עובדים, מתנדבים,

הם לא נמצאים בשדה הקרב, אבל הם מחזיקים את החיים במדינה.

מומלץ לשתף מסך עם סמל של פיקוד העורף

לבקש מהתלמידים למצוא רמזים למה שדיברנו

בניין: מסמל את המרחב העירוני/אורבני ואת האוכלוסייה האזרחית שעליה הפיקוד מגן.

גבעה: מסמלת את המרחב הכפרי. השילוב של הבניין והגבעה יחד מייצג את כלל היישובים והמרחב האזרחי במדינה.

משולש כחול (על רקע כתום): זהו הסימון הבינלאומי להגנה אזרחית (Civil Defense). הוא מופיע לעיתים בסמלים ובתגיות של יחידות הפיקוד ומדגיש את תפקידו המקצועי של הפיקוד בתחום החילוץ וההצלה.

הצבע הכתום: הצבע הבינלאומי המוסכם ליחידות חילוץ והצלה בעולם.

מבט לעבר: מלחמת העצמאות (7 דקות)

בשנת תש"ח- 1948 הוקמה מדינת ישראל ומיד אחרי הקמת מדינת ישראל,
פרצה מלחמה גדולה, של המדינות השכנות כנגד מדינת ישראל החדשה.

באותם ימים חיל האוויר המצרי הפציץ את תל-אביב שוב ושוב.

לישראל הצעירה כמעט לא היו מטוסים שיכלו להגן על העיר.

המטרה של ההפצצות הייתה להפחיד את האזרחים.

הראו לתלמידים תמונה מתקופת ההפצצות:

שאלו: מה אתם רואים בתמונה?
איך לדעתכם הרגישו תושבי תל אביב?

איך אתם הייתם מרגישים?

דברי דוד בן-גוריון

לאחר אחת ההפצצות נסע ראש הממשלה דוד בן-גוריון לראות את הנזק בעיר.

תיאור מתוך ספרו של מרדכי נאור :

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

להציג לתלמידים שקף, ציטוט ממוקד- כך הוא תיאר בן גוריון את מה שראה:

"מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות.
אבל לא היה ניכר פחד למעלה מן המידה.
הרגשתי – אלה יעמדו."

שאלו את התלמידים: מה גרם לבן-גוריון לחשוב שהאנשים יעמדו?

לדיון : התגברות וחוסן – הוא ראה אנשים שמפחדים אבל לא נשברים.

הם ממשיכים לחיות, מתגברים על תחושת החשש, ומקפידים לחזור "לחיות רגיל" כמה שניתן.

זה נקרא חוסן.

שאגת הארי – מה קורה היום? (10 דקות)

מדוע שולחים אל העורף (אלינו) טילים?  המטרה העיקרית היא להפחיד אותנו…

אם אנשים מפחדים מאוד ומאבדים תקווה – המדינה נחלשת.

אבל אם האנשים ממשיכים לחיות ולתפקד –המדינה נשארת חזקה.

אפשר להראות דוגמאות:

• סיוע אזרחי למפונים ולחיילים

• התנדבות אזרחית בזמן המלחמה

• גם ילדים הם חלק מהעורף

עורף חזק הוא לא רק רופאים או נהגי אמבולנס.

עורף חזק הוא: אנשים שמתגברים על מצב לא מוכר ואי וודאות, שמאמינים בצדקת הדרך, וממשיכים לחיות ולעזור זה לזה. ולכן גם ילדים יכולים להיות חלק מהעורף.

שאלו את התלמידים: מה הדבר הקטן שאני יכול לעשות כדי לחזק את העורף?

אפשר לענות בצ'אט או בקול. (לדוגמה:  • להיות חבר טוב  • לעזור בבית • לעודד חבר שמפחד• לשמור על הכללים בזמן אזעקה)

סיום – לשתף מסך בשיר מעורר תקווה והשראה

ולבקש מכל תלמיד לרשום משפטים שהוא מזדהה איתם תוך השיר ולכתוב מדוע.

כבר במלחמת העצמאות הבינו מנהיגי ישראל דבר חשוב:

הכוח של מדינה לא נמצא רק בצבא. הוא נמצא גם באנשים עצמם ואפילו בנו הילדים!!

כאשר אזרחים מאמינים, מתגברים וממשיכים לחיות למרות הקושי –
הם מחזקים את המדינה.

ולכן אומרים:

עורף חזק – עם חזק.

הפוסט עורף חזק – עם חזק מערך ליסודי (כיתות ג-ו) (מיוחד לזום בימי "שאגת ארי") הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ג–ו (למערך על ראש השנה לחינוך העל יסודי לחצו כאן)
משך: 45–60 דקות
מטרת-על: לחבר את התלמידים למשמעות ראש השנה כזמן של פתיחת דף חדש, האמונה בתקווה ותיקון, והכח שאנו שואבים מתקווה ואמונה בטוב.

מצגת

ראש השנה-חג של תקווה והתחדשות

שלב 1 – פתיחה מעוררת השראה (5 דקות)

1. שאלת פתיחה לכיתה:
   מה הדבר שהכי הייתם רוצים שיקרה השנה – לכם, למשפחה שלכם, או לעם שלנו?
2. המורה רושם על הלוח מילים מרכזיות שחוזרות בתשובות: "ניצחון", "בריאות", "שמחה", "ביטחון", "שמחות" "הצלחות" וכו'.

הסבר קצר: במסורת היהודית ראש השנה הוא יום שבו מסתכלים אחורה על השנה שעברה, מסכמים ומתקנים את שדורש תיקון, ובאותה נשימה מביטים קדימה בתקווה לשנה חדשה וטובה.

שלב 2 – סיפור המחשה: "המסמרים בגדר" (10 דקות)

ניתן לחלק את הסיפור בכיתה, כמשימת הבנת הנקרא.

היה ילד אחד שהיה מרבה לכעוס ולומר דברים קשים. אביו נתן לו שקית מסמרים ואמר: "בכל פעם שאתה כועס או פוגע במישהו – תקע מסמר בגדר שבחצר". בימים הראשונים הילד תקע הרבה מסמרים. עם הזמן, הוא הבין שזה דורש מאמץ, וניסה לשלוט בעצמו – ופחות ופחות תקע מסמרים.
יום אחד עבר עליו יום שלם בלי כעס, ואביו אמר לו: "עכשיו, על כל יום שבו לא תפגע באחר – הוצא מסמר אחד מהגדר". לאחר זמן, כל המסמרים נעלמו.
אז אמר האב: "הבט בגדר – אין מסמרים, אבל נשארו חורים. כך גם בלב של אדם – אפשר לבקש סליחה, אבל סימנים נשארים. לכן עדיף להיזהר ולא לפגוע מלכתחילה, ובמקום זאת למלא את העולם במעשים טובים".

שיחה בכיתה:

• מה למד הילד מהחורים בגדר?
• איך אפשר להפוך פגיעה במישהו להזדמנות לתיקון?
• מה הקשר בין הסיפור לראש השנה?

מסר מרכזי: ראש השנה הוא זמן להסיר את ה"מסמרים" – אבל גם למלא את ה"חורים" בעשיית טוב.

שלב 3 – שיר מעורר השראה: "בשנה הבאה" (10 דקות)

1. השמעת השיר "בשנה הבאה" (אהוד מנור, לחן יאיר רוזנבלום)

אפשרות אחרת- שירה משותפת מתוך דף שיחולק עם מילות השיר:

"בשנה הבאה" – מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש.

בשנה הבאה נשב על המרפסת

ונספור ציפורים נודדות.

ילדים בחופשה ישחקו תופסת

בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב

ויוגשו צוננים לשולחן.

ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך

עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים

מול האור הניגר הלבן

אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים

והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

1. דיון קצר:
   • כיצד מבוטאת תקווה לקראת השנה הבאה?
   • אילו דימויים מהטבע מביעים תקווה?
   • מה אפשר להתחיל לעשות כבר עכשיו כדי שהחלומות יתגשמו?

שלב 4 – פעילות קבוצתית: מנהגי ראש השנה (15 דקות)

הכיתה מתחלקת ל־4 קבוצות. כל קבוצה מקבלת כרטיסיה עם הסבר על מנהג אחד ודיון קצר.

אפשרות נוספת, לבקש לעשות עבודת חקר, על אחד ממנהגי החג

הכרטיסיות:

1. תקיעת שופר
   קול השופר חזק ומעורר, כמו שעון שמעיר אותנו לתקן את דרכנו. חכמים אמרו שיש לו כמה משמעויות: המלכת ה' על העולם, השכמה רוחנית, קול בכי על חטאים, ואף דרך "להבקיע את שערי השמיים" ולעורר רחמים. בראש השנה תוקעים 100 תקיעות, אלא אם היום חל בשבת.
2. סדר ראש השנה – הסימנים
   בליל החג אוכלים מאכלים שמסמלים ברכה. בתלמוד מוזכרים חמישה סימנים – קרעא, רוביא, כרתי, סילקא ותמר – ולכל אחד ברכה מיוחדת. במשך הדורות נוספו מאכלים שונים לפי קהילות ישראל, ולעיתים גם ברכות יצירתיות והומוריסטיות.
3. כרטיס שנה טובה
   לפני ראש השנה נוהגים לאחל שנה טובה לחברים, משפחה ולעיתים גם לאנשים זרים. בעבר שלחו כרטיסי ברכה מצוירים, והיום שולחים בעיקר הודעות. המנהג מחזק קשרים חברתיים ומפיץ שמחה – במיוחד כשזוכרים לברך גם אנשים שפחות מצפים לכך.
4. בגדים חדשים ומתנות
   מתחדשים בבגדים או בתכשיטים כסמל להתחלה חדשה. נוהגים לתת מתנות לקרובים ולעובדים, לעיתים גם מתנות קטנות אך עם הרבה מחשבה ואהבה. זו הזדמנות להעניק גם למי שזקוק לעידוד, כמו חיילים, פצועים או שכנים בודדים.

משימת הקבוצות:

• להסביר לכיתה את המנהג שקיבלו.
• לחשוב איך אפשר להכניס בו "תקווה" – איחול, פעולה טובה, או רעיון לעשיית טוב

שלב 5 – עץ תקווה כיתתי  (10 דקות)

• כל תלמיד מקבל פתק צבעוני וכותב:
  • תקווה לעם ישראל או למדינת ישראל
• תולים את הפתקים על "עץ התקווה" בכיתה.

הפוסט ראש השנה: חג של תקווה והתחדשות – מערך ליסודי (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.