(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פעילותו של בן גוריון, הכרעותיו והחלטותיו בתקופות קריטיות בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל משפיעות במידה רבה על מדינת ישראל עד היום. לא כל מעשיו והכרעותיו היו מקובלים על הכל. ככל מנהיג היו לו יריבים רבים, למפרע בוודאי שהיו לא מעט תחומים בהם טעה, אך אין ספק, לדעת מעריציו ויריביו כאחד שמדובר במנהיג דגול שמעשיו ואמירותיו ראויים להילמד ולהיזכר גם מעל ליובל שנים אחר מותו. 

במערך זה נכיר את הגותו ותפיסת עולמו לגבי צה"ל, דמות הנוער, המולדת, היחס לאויבנו, ולמלחמה.

מי אתה בן גוריון?

רקע

ניתן להתחיל את השיעור בסיעור מוחות כללי עם התלמידים בשאלות:

• מיהו בן גוריון עבורכם?
• אילו ערכים ניתן ללמוד מדרכו לגבי מדינת ישראל כיום?

ניתן להעזר בשירו הידוע של יהורם טהר לב המתאר את חייו של בן גוריון בסרטון המוטמע או בסרטון של המכון למורשת בן גוריון המסכם את תולדות חייו:

מתוך הגותו הענפה של בן גוריון נדון להלן במספר ציטוטים הרלוונטיים לחיי מדינת ישראל כיום בכלל ולימי המלחמה הנוכחיים בפרט. מובן שבכל אחד מהנושאים הנ"ל ניתן להרחיב בהתאם לשיקול הדעת החינוכי.

בן גוריון וצה"ל

בן גוריון עיצב את צבא ההגנה לישראל בשנותיו הראשונות, ובמידה רבה ערכים רבים הבאים לידי ביטוי בחיי הצבא מתבססים גם כיום על משנתו

• עיינו בויקיציטוט במשפטים השונים אותם אמר בן גוריון ביחס לצה"ל. בחרו כמה מהם וחפשו כתבות המתארות את הצורה בהם הערכים עליהם ביקש בן גוריון לבסס את צה"ל באים לידי ביטוי כיום.

צפו בסרטון מאוייר של המכון למורשת בן גוריון המתאר את פעילותו של בן גוריון בימי מלחמת העצמאות.

• אילו תכונות רצויות של מנהיג לאומי באות לידי ביטוי במעשיו השונים בנושא זה?
• האם וכיצד תכונות אלו באות לידי ביטוי גם במנהיגות הצבאית והמדינית של ימינו?

18 הנקודות – יעדיו של צה"ל

בשנת 1953 ניסח בן גוריון מסמך שנודע ב"18 הנקודות" ובו פירט את תפיסתו ביחס ליעדיו של צה"ל. בין השאר כתב:

"אימון צבאי מוכרח להיות מלווה בהשרשת החיילים בערכי התרבות של עם ישראל באהבת המולדת והמדינה ובמחיקת המחיצות העדתיות ושילוב הוותיקים והחדשים בחיי המרינה ובבניינה. בלי עם אחיד לא יקום עם לוחם"

• מדוע לדעתכם ראה בן גוריון חשיבות גדולה "בהשרשת החיילים בערכי התרבות של עם ישראל ובאהבת המולדת והמדינה"?
• האם וכיצד צה"ל משיג מטרה זו כיום?

בן גוריון והנוער

בשנת 1954 נשא בן גוריון נאום בפני אלפי בני נוער בתל אביב.

בין דבריו אמר בן גוריון:

"דמות האדם בישראל פירושה קודם כל – דמות הנוער בישראל, יכלתו היוצרת יוזמתו החלוצית, נאמנותו לשליחות שהטילה עליו ההיסטוריה בדורנו. נוער קארייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, ..– נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו, בו יכריעו בנקל את עם ישראל."

משימת כתיבה:

• כתבו מה תחושותיכם לנוכח קביעה זו?
• האם אתם מסכימים עליה או חולקים עליה? מדוע?

בהמשך מציב בן גוריון דבריו חמישה יעדים לבני הנוער

• טיפוח המשותף
• מיזוג גלויות
• טוהר המידות
• ישוב הגבולות
• עיצוב חברה חדשה

ניתן לחלק לקבוצות התלמידים את הקטעים הרלוונטיים ולדון עימם מה היעדים שהציב בן גוריון לנוער, ואילו מהם לדעתם נדרשים גם כיום. ניתן לדון עם התלמידים איזה יעדים נוספים ניתן להציב כיום בפני הנוער.

צפו בסרטון זה המתאר את פעילות הנוער והצעירים בימי המלחמה, מה היה לדעתכם אומר בן גוריון לנוכח סרטון זה?

בן גוריון והסכסוך היהודי ערבי

צפו בסרטון וענו על השאלות בכיתה: כיצד מתייחס דוד בן גוריון לשאלת ההיסטוריה של העם הפלשתינאי? כיצד מצדיק דוד בן גוריון בסרטון זה את הדרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל?

זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל מתוך התנ"ך

באותו ראיון, מבסס בן גוריון את זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל מתוך התנ"ך. צפו בסרטון זה והסבירו כיצד הסתמך בן גוריון על התנ"ך למרות שלא היה אדם דתי.

למרות עמדתו הנחרצת השוללת את קיומו של העם פלשתינאי ובעד זכותו המלאה של העם  היהודי על ארץ ישראל, היה בן גוריון מוכן להסכמים בדבר חלוקת הארץ.

• מדוע? האם עשה זאת בשל שיקולים פרגמטיים או מתוך תחושה של צורך בפיצוי מוסרי לערבים?
• מה הייתה עמדתו ופעילותו לאחר שהערבים דחו את הצעות השלום הישראליות ופתחו במלחמה? ניתן להעזר במכתבו לבנו עמוס משנת 1937.

דבריו של בן גוריון בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית

להלן דברי בן גוריון המפורסמים, שנאמרו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני א"י, בשנת 1946, סיפור יציאת מצרים וליל הסדר שימש לבן גוריון כהוכחה לקשר בין העם היהודי לארצו:

"…לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אניה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק אימתי הפליגה אניה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת?; היודעים הם כמה אנשים היו באניה?; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם?

והנה לפני יותר מ-3,300 שנה, לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים אחרי אכילת המצה במלים אלה: 'השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין', 'השתא הכא, לשנה הבאה בירושלים'".

קראו את הדברים והשיבו:

• בין אילו שני סיפורים הסטוריים משווה בן גוריון? כיצד הן מונצחים?
• מה ביקש בן גוריון להוכיח באמצעות הסיפור שהביא?

לכיתות מתקדמות – משימת כתיבה

עיינו בקטעים ממאמרו של בן גוריון בשנת 1920 בדבר הגבולות הרצויים של הארץ.

• ניתן לצייר גבולות אלו על מפה ולהשוותם לגבולות הנוכחיים, (כדאי להתייחס גם לעדותו של עמוס עוז בקישור זה, על שולחן הכתיבה הבן גוריוני).

הפוסט בן גוריון ואנחנו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

צפו בסרטון וענו על השאלות הבאות:

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

למה אנחנו מקטינים את משמעות השואה?

ה-7 לאוקטובר לא היה שואה. ומה הסכנה כשיש כאלה שטוענים שכן?

אנחנו מקדשים את זיכרון השואה ונלחמים בהכחשה שלה, לא ממניעים של דיוק היסטורי. עדויות, תיעוד בסרטים וספרים- כולם חשובים מאד כמובן, אבל הזיכרון החשוב ביותר, גם לדורנו וגם לדורות הבאים הוא זה של משמעות השואה.

כך גם לגבי הכחשת השואה! זו איננה רק הכחשה של עובדה כזו או אחרת – מספרים או אירועים. חלק גדול מתעשיית ההכחשה לא עוסק בהכחשת מאורעות, אלא בהכחשת המשמעות שלה. אלו הטוענים שלא היתה כוונת השמדה, אלא שכל העניין היה "רק חלק" ממלחמת העולם. או שזה עוד ג'נוסייד מבין רבים שהתרחשו. למעשה כל מי שמזהה המון "שואות" לאורך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, וגם בימינו מתייג כל מיני אסונות נוראיים כשואות, במובן מסוים הוא חלק מתעשיית ההכחשה, כי הוא למעשה מכחיש, אולי מבורות ואפילו מכוונות טובות, את משמעות השואה ואת חד-פעמיותה.

מה מייחד את השואה והופך אותה לתהום העמוקה ביותר אליה האנושות הגיעה?

לאורך כל ההיסטוריה העקובה מדם, עמים  וצבאות כבשו, טבחו ואף השמידו קבוצות ועמים אחרים. בשואה מדובר היה בשלטון של העם הכי מתקדם והכי "נאור" בעולם באותה תקופה, שהגיע לפסגות המדעיות והאומנותיות הגבוהות ביותר. ומעבר לכוונתו לכבוש את כל אירופה ולהשליט את שלטון הרייך השלישי עם כל העולם, החליט שהעם הכי חלש, הכי מפוזר והכי פחות מאיים צבאית, חייב להיות מושמד לחלוטין. לא לשלוט בו, לא להעביד אותו, אפילו לא לקחת את נשותיו וילדיו לשפחות ועבדים, רק השמדה טוטאלית.

ההבדל בין השואה לכל אירוע היסטורי אחר, נוראי ככל שיהיה, הוא בשילוב הבלתי נתפס, עד היום, של רתימת ההישגים המדעיים והארגוניים המתקדמים ביותר, בקור רוח ובתכנון מדוקדק, לקידום מטרות שהן לחלוטין לא רציונליות. הנאצים ראו ביהודים אויב רעיוני ומוסרי, לא אויב צבאי. האויב האמיתי של תורת הגזע ושל הצדקת האלימות השיטתית של השלטון הנאצי הוא ההומניזם היהודי, של קדושת החיים, של כל אדם נברא בצלם אלהים, שלפיה האדם חופשי לבחור בין טוב לרע והוא נקרא לסייע בקידום של עולם בו "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". היהודי לא איים צבאית על רעיון הרייך השלישי, הוא איים עליו מוסרית, הוא עלול היה להיות המצפון המעצבן הזה שמזכיר כל הזמן כמה נורא הפרויקט המגלומני והזוועתי הזה, ולכן חובה היה להשמידו.

במקום לשאול רק מה קרה בשנים האיומות האלה ולהזדעזע מהמאורעות, חשוב לשאול איך קרה שחלק מהאנושות הגיע למדרגת רוע כזו, איך זה קרה דווקא לעם הכי מודרני ומפותח מבחינה תרבותית, ולמה בתוך כל הרוע הזה, שאמנם גרם להרס ואבדן בשיעורים שלא יאומנו, דווקא העם היהודי סומן למטרת השמדה?!!!

לא מספיק לחשוף את עצמנו לזוועות ולהזדעזע, להפך – הכי קל לנו להפעיל את הרגש, אבל הרגש הוא חסר הבחנה וחסר יכולת ניתוח, הוא פשוט מופעל, מציף אותנו ואז דועך. במובן הזה, דווקא המרחק שאנחנו צוברים מהשואה מאפשר לנו להתחיל להביט אליה נכוחה להתגבר מעט על הטראומה הקולקטיבית, ולנתח בצורה עמוקה יותר מה בעצם קרה שם.

הלקח של "לא עוד" הוא בוודאי חשוב, בטח בשנה בה אויב אכזר פגע בנו כל כך קשה, אבל גם האסלאם הקיצוני שסובב אותנו הוא לא אויב נאצי, אלא עוד אויב פרימיטיבי שמנסה, ולמרבה האימה, גם הצליח לטבוח בנו. אבל לא היכולות ולא המניעים הם אלה שהתקיימו במשטר הנאצי. רבים הרגישו בשנה החולפת צורך לברר את המשמעות של היותינו יהודים, דווקא על רקע התהום המוסרית שנפערה מולנו. יום השואה הוא יום שבו מלבד לזכור מה קרה בו, ראוי להיזכר מה היה בנו אז שגרם לרשע העולמי הכי עמוק לראות בנו את התשליל שלו.

״השביעי באוקטובר הוא לא יום השואה!״

שמעו את דבריו של הרב חגי לונדין. האם אתם מסכימים איתו? מה המשמעות לכך שאנו מבינים שאין זהות בין יום השואה ל7.10

הפוסט יום השואה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מחוץ לגבולות הארץ המצב היה מורכב יותר, ונהיה מורכב מיום ליום. ביחידה זו ננסה להבין מי תומך? מה הסיבה שלא לתמוך בישראל באופן כללי ובהקשר "חרבות ברזל"?

מי בעד ומי נגד?

יהדות העולם

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו גופים, ארגונים וקבוצות התייצבו לצד ישראל במלחמתה מול המרצחים, ואילו התייצבו נגדה? מה גרם לכל אחד מהם לנקוט בעמדתו? (האו"ם, נשיאי המדינות השונות, סלבריטאים ועוד…)
• כיצד הגיבו הקהילות היהודיות בעולם? צפו בסרטון המצורף, המשקף את עצרות ההזדהות עם ישראל שנערכו עם תחילת המלחמה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

• מהן תחושותיכם לנוכח סרטון זה? האם לאור המחלוקות הקשות שפקדו את הציבור היהודי בארץ ובחו"ל במהלך השנה האחרונה, העמידה של יהדות העולם לצד ישראל הייתה מובנת מאליה?
• עיינו בכתבה מynet בקישור כאן. מה דעתכם על הנאמר בו? האם וכיצד אירועי המלחמה מחייבים שינוי ביחסי ישראל והתפוצות.

   מדינות העולם

משימת כתיבה:

תמונה שווה אלף מילים

בעיתון "מקור ראשון" פירסם שי צ'רקה את הקריקטורה הבאה:

היום ב@MakorRishon pic.twitter.com/K249mnJVSX

— שי צ'רקה shay charka (@ShayCharka) November 3, 2023

שאלות לדיון בכיתה

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר בקריקטורה זו? כיצד הדברים באו לידי ביטוי?
• חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות, שלדעתכם היוו את הבסיס לאיור זה.

שירת התקווה מסביב לעולם

הסרטון מתאר את הכינוסים הספונטניים של הקהילות היהודיות בעולם לאחר מתקפת הרצח של החמאס ב7.10.

שאלה לדיון בכיתה: מה הדבר מלמד על הקשר בין קהילות אלו למדינת ישראל?

אנטישמיות ותמיכה בערבון מוגבל ממדינות המערב

במקביל לאהדה הבסיסית רבים ממנהיגי המערב מבקשים להגביל את ישראל בתגובתה הצבאית למרצחי החמאס.

• ראו למשל את עמדת הנשיא ביידן בכתבה זו, מדוע לדעתכם מדינות המערב מסוייגות? כיצד ניתן לענות לטענותיהם?

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

מה יש להם נגד ישראל?

חוסר תמיכה מהמערב הליברלי

הקבוצה המפתיעה (יחסית) בהתנגדותה העזה, ואולי אף שנאתה, לישראל היא הליברלים הפרוגרסיבים, הפועלים בעיקר באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות המובילים בארצות המערב.

בין הדמויות הבולטות שגינו את ישראל בתוקף, ושללו את הלגיטימיות של מלחמתה נגד מרצחי החמאס, היו השחקנית אנג'לינה ג'ולי ופעילת האקלים גרטה טונברג.

• שאלות לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם דמויות אלו, שאין להן קשר ישיר לאחד הצדדים בסכסוך, בחרו לתקוף דווקא את ישראל, שהותקפה באכזריות וברצחנות?

קצת לעומק

משימת כתיבה:

גם ישראלים רבים, נתקלו בגילויים מדהימים של שנאה לישראל מצד עמיתיהם לאקדמיה, חלקם שותפים לעמדותם הליברליות עד לפני כחודש. עיינו במאמר בעיתון גלובס. נסו לסכם את הטיעונים המועלים נגד ישראל באוניברסיטאות המערביות. וכיתבו כיצד לדעתכם יכולה ישראל להתמודד עימם.

חלק מהמדענים הישראלים המופיעים בכתבה מציינים בסופה כי:

"בטח לא אחדש אם אומר שזו לא באמת בעיית הסברה. זו בעיה מהותית שנובעת מכך שיש ביקורת לגיטימית על ישראל. נגיד זאת במפורש: הכיבוש… בסופו של דבר יש באמת אלפי הרוגים בעזה כל כמה שנים כבר עשרות שנים, כולל השבוע, כולל אזרחים, כולל מאות ילדים. לא יעזור לנו 'להסביר' להם, עד שלא תיפתר הבעיה המהותית".

• שאלות לדיון בכיתה: מה דעתכם על תגובה זו ולפיה הבעייה המרכזית שמניעה את תוקפנות החמאס היא "הכיבוש"? האם מי שתומך בעמדה זו יכול להתמודד עם תמיכתם של האקדמאים בחו"ל במתקפות הרצחניות של החמאס משני צידיו של הקו הירוק?

לסיכום:

קראו את מאמרו של אריאל שנבל "כשחמאס כבש את הרווארד" הלועג להזדהות השמאל הליברלי עם הרצחנות הפלשתינאית. מה דעתכם? ומהן מסקנותיכם לאור הסקירה על תומכי ישראל ומתנגדיה בעולם? מה המשמעות של סקירה זו לגבי דמותה של מדינת ישראל לאחר המלחמה?

הפוסט מי לנו ומי לצרינו – על "חרבות ברזל", יהודים, מוסלמים ומדינות העולם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

או שיש לנו משהו עמוק יותר שמחבר אותנו, וממשיך מאז ועד היום?

במערך זה, נדון על גורל ויעוד של העם שלנו. על עבר ועל הקשר להווה ולעתיד, באמצעות היכרות עם דבריהם של בן גוריון, ברל כצנלסון ואפילו הסופר הנודע מארק טווין.

ממקומות רבים מאוד הגענו

צפו עם התלמידים בקליפ המצורף של שיר השיירה שהפיקה קק"ל והניחו בפניהם את מילות השיר.

שאלות לדיון בכיתה:

• לפי פתיחת השיר, מה קישר בין היהודים שהיו מפוזרים ״במקומות רבים״?

• לפי השיר לאחר העלייה לארץ "מקצות ערב, מרוסיה ופולניה", נוסף עוד מאפיין שהתחיל לקשר בין היהודים הללו. מהו?

• האם אתם יכולים לחשוב על עוד מאפיינים המשותפים ליהודים ברחבי העולם, ולא הוזכרו בשיר?

• השיר מתעסק בשיירה שנמשכת "מהמאה שעברה" (הערה: הכוונה למאה ה-19, שכן השיר נכתב במאה ה-20). מדוע לדעתכם החליט המחבר להתחיל את השיירה במאה ה-19? הציעו הצעה אחרת לזמן בו "התחילה השיירה", ונמקו תשובתכם.

בין שתי תרבויות

בשיר בו עסקנו מוזכר גם "הזקן" – דוד בן גוריון – וחזונו להפרחת שממת הנגב.

במסמך "ייחוד וייעוד" אותו כתב בן גוריון, הוא כתב בין היתר את הדברים הבאים:

״אין אנו אלא אחד הגורמים המיצערים (=הקטנים) במערכת הכוחות האדירים הפועלים בעולם. לא רק בהכרעות בינלאומיות, אלא גם בקביעת גורל עמנו אנו תלויים בנסיבות ובתנאים שאין לנו שליטה עליהם. אפילו בביתנו פנימה אין אנו פטורים לגמרי מזיקה לגורמים בינלאומיים. ואף-על-פי-כן אין אנו רוצים ואין אנו רשאים לנער מעלינו האחריות הכבדה לבאות. אנו מעטים וחלשים מבחינת המספר והמשקל החמרי, אבל אין הכמות לבדה הכוח המכריע תמיד בחיי אדם ובתולדות עמים. סלילת אורח חיים חדש במעגלי ההיסטוריה אינה זכותם המיוחדת של עמים רבי-מספר. לא תמיד היו עמים עתירי אוכלוסים מורי-דרך לאנושות. גם בימים אלה עומדים בראש האומות לאו דוקא העמים המרובים ביותר באוכלוסים. לא סין והודו, אלא אמריקה ורוסיה נוהגות בעולם. בתולדות התרבות האנושית מילאו שני עמים קטנים, יהודה ויון, תפקיד גדול מכל העמים הגדולים שבימיהם ואחריהם, ועקבות השפעתם לא נימחו עד היום הזה. סגולות הרוח, סגולות נפשיות, מוסריות ושכליות, קובעות בהיסטוריה לא פחות מסגולות החומר, המשקל והמספר. סגולות הרוח מכריעות בשינוי פני ההיסטוריה ובפילוס נתיבות חדשות בהליכות אנוש. ואם נגרע חלקנו לגבי עמים אחרים מבחינת הכמות, לא נפלינו לרעה מאחרים מבחינת האיכות״.

משימת כתיבה: חלקו לתלמידים את הטקסט של בן גוריון ובקשו מהם להשיב:

• בן גוריון מעמיד זה מול זה שתי תרבויות היסטוריות: יהודה ויוון. לדבריו, "עקבות השפעתם לא נימחו עד היום הזה". מהם לדעתכם אותם מאפיינים שהחלו עוד בימי המאבק בין היהודים ליוונים, וממשיכים לפעם בעם ישראל גם בימינו אנו?

• נסו לחשוב על מאפיינים של "יהודה" ועל מאפיינים של ״יוון״ הבאים לידי ביטוי באורחות חיינו (הפרטיות והלאומיות). איזה מהיסודות כדאי לדעתכם לחזק? נמקו.

היהודי הנצחי

לפניכם קטע מתוך מאמר קצר שחיבר הסופר מארק טווין, הידוע בין היתר בזכות יצירותיו: "הרפתקאות תום סויר" ו"הרפתקאותיו של האקלברי פין".

היהודים עשו מאבק מופלא בעולם הזה, בכל הדורות; ועשו זאת כשידיהם קשורות מאחורי הגב. המצרים, הבבלים והפרסים, מילאו את הפלנטה בקול ובהדר, ואז דעכו ונעלמו; היוונים והרומים הלכו אחריהם, עשו רעש עצום, ואז נעלמו; עמים אחרים קמו והחזיקו את הלפיד שלהם גבוה במשך זמן מה, אבל הוא נשרף, והם יושבים בדמדומים עכשיו, או נעלמו. היהודים ראו את כולם, חוו את כולם, ונותרו כפי שהיו תמיד, ללא הזדקנות, ללא חולשות של גיל, ללא היחלשות של חלקי הגוף, ללא האטה באנרגיות שלו, וללא הקהיית מוחם הערני והמפולפל. כל העמים הם בני תמותה מלבד היהודים; כל שאר הכוחות חולפים, אבל הם נשארים. מהו סוד האלמוות שלהם?

הפוסט ונמשכת שיירה – היהודי הנצחי והמתחדש הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ביחידה זו נחזור אל שתי תנועות חשובות בתולדות התנועה הציונית ומדינת ישראל, שראו בשבר הזדמנות לעשייה ולצמיחה.

מן הסערה – "הסופות בנגב"

בשלהי המאה ה-19 היו רוב רובם של יהודי העולם (כ-70% מהם) בשטחה של האימפריה הרוסית האדירה. בשנת 1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי קבוצה מחתרתית בשם נרודניה ווליה, אולם העיתונים ברוסיה, שדעות אנטישמיות היו כבר נפוצות בה, הפילו את האשמה על היהודים.
בתגובה להאשמות, פרצו בדרום-רוסיה ובאוקראינה פרעות קשות נגד היהודים, שכללו מעשי רצח ואונס למכביר. הפרעות הללו – בשלם מיקומן בדרום רוסיה – קיבלו את השם "הסופות בנגב".

המשבר בעם היהודי היה קשה. לא רק שהשלטונות הרוסיים לא ניסו למנוע מהפורעים לפגוע ביהודים, אלא שהיו מי מהם שאף סייע לפורעים. זאת ועוד, וועדות שהוקמו לבדיקת האירועים קבעו, כי האשמה מוטלת על היהודים עצמם, וכי למעשה הן היו מוצדקות.
בתגובה לשבר הגדול, החלו יהודי רוסיה לחפש מקום אחר להגר אליו. אמנם יהודים רבים עברו לארצות הברית – ובכך למעשה הפכה ארה"ב למרכז יהודי גדול ומשפיע עד ימינו – אך הפרעות היוו גם זרז לנביטתו של רעיון שנזרע כמה עשורים קודם לכן: תנועת חובבי ציון – אחד מגלגוליה הראשונים של התנועה הציונית.

יל״ג – "בנערינו ובזקנינו נלך"

בעקבות הפרעות כתב י.ל גורדון את שירו "בנערינו ובזקנינו נלך"

(מילות השיר דורשות תיווך לתלמידים):

עַם אֶחָד הָיִינוּ, עַם אֶחָד נֶהִי,

כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ;

יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי

זֶה שָׁנִים אַלְפַּים מֵעֵת נִפְזַרְנוּ

וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

בִּמְסִלּוֹת הַחַיִים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל,

אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ.

רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיך נַעַל,

כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ;

אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

[…]

עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,

וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ,

גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ

וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶה נִקְשַׁרְנוּ:

בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשּׁרֵנוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף,

אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר,

אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף

כַּעֲנִיֵי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר

הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

הַסָּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח,

מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ –

אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ.

רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ!

מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ –

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה,

וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשּׁכַח מִפִּינוּ,

רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה,

עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ;

אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ –

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

שאלות לדיון בכיתה:

1. בשירו מתאר יל"ג גם את הפירוד שנוצר בעם ישראל לאורך הדורות. אם כן, מהם לפי דבריו הדברים המאחדים את העם היהודי בכל זאת?
2. "הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ" – האם אתם יכולים לחשוב על אירועים נוספים מתולדות עמנו, המיוצגים על ידי שורה זו?
3. כותרת שירו של יל"ג, "בנערינו ובזקנינו נלך", לקוחה מדבריו של משה לפרעה. מדוע לדעתכם בחר יל"ג בארמז זה?
4. "אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ. רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ! מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ – נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ". יל"ג מעודד את העם המושפל והטבוח, ומעודד אותו כי דווקא "מתוך הסערה" תבוא הישועה. נסו לנסח שורה ברוח זו, הפונה על עם ישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

חובבי ציון

ואכן, בעקבות פרעות הסופות בנגב, החלו להתאגד ברוסיה קבוצות של "חובבי ציון". קבוצות אלו כללו אלפי יהודים – דתיים, ושאינם כאלו. קבוצות אלו יזמו את העלייה הראשונה, שבמסגרתה עלו לארץ רבבות יהודים, כאשר חוֹברים אליהם יהודים מרומניה, מתימן ומגלויות נוספות. עולים אלו הקימו עשרות מושבות, והיו המסד לישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. ישוב זה הביא עשרות שנים מאוחר יותר להקמת מדינת ישראל.

משימת כתיבה:

1. נסחו מודעת-רחוב הפונה ליהודים המצויים ברוסיה של ימי "הסופות בנגב", ובה תנסו לשכנע אותם שהפתרון מצוי בעלייה לארץ ישראל.
2. האזינו לשיר "שאו ציונה נס ודגל", המנונם של חובבי ציון- מה הלקח שניתן ללמוד לדעתכם לימינו אלה, מהמענה שנתנו חובבי ציון ל"סופות בנגב"?

גוש אמונים

במלחמת יום הכיפורים ספגה החברה הישראלית מכה קשה, ותחושה קשה השתררה בארץ. רבים שקעו באבלם האישי והציבורי. הייתה תחושה של אבדן דרך, חוסר אמון בממסד, ואפילו עלו סימני שאלה על המשך הדרך הציונית. אחת התשובות שניתנו לתחושת המשבר ולסימני השאלה על עתיד הציונות והמדינה הייתה תנועת "גוש אמונים".

בט"ו  בשבט תשל"ד  (1974) הוקמה תנועת "גוש אמונים". תנועה זו, שכללה אנשים דתיים ושאינם-דתיים, ראתה בשבר הגדול של מלחמת יום הכיפורים הזדמנות. אחד ממייסדי התנועה, גרשון שפט, אמר כי דווקא מתוך הכאב על המלחמה צמחה בהם "תקווה חדשה להתחלה חדשה" (גרשון שפט, גוש אמונים, הסיפור מאחורי הקלעים, ספריית בית אל, ישראל 1995, עמ' 33).

התנועה פעלה להקמת יישובים במקומות בהם היה חשש כי יימסרו על ידי הממשלה למדינות ערב. כך למשל, כאשר היה חשש כי ממשלת ישראל תמסור את רמת הגולן לידי הסורים, הקימו חברי התנועה יישוב בקונייטרה. אמנם קונייטרה פונה, אך היישוב קשת עומד על תילו – כמו שאר הגולן – עד ימינו אנו. הלקח שנלמד מההתיישבות בגולן היה, כי התיישבות אזרחית עשויה למנוע מסירה של שטחי הארץ לידי האוייב.

הקמת ההתיישבויות על ידי חברי גוש אמונים דמתה בעיניהם להגשמת "הציונות המעשית" בראשית ימי הציונות: גם הם סברו כי כדבריו של יוסף טרומפלדור "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו"; לאור תפיסה זו ביקשו אנשי גוש אמונים להקים ישובים ברחבי הארץ כדי לקבוע את גבולותיה של ישראל – בגולן, בפתחת רפיח וביהודה ושומרון.

כמה חודשים לאחר הקמת הגוש, ביקשו אנשיו להיאחז בתחנת הרכבת הישנה בסבסטיה, שומרון העתיקה, בירת ממלכת ישראל הקדומה,  לא הרחק משכם, בה נמצא בין היתר גם קבר יוסף. נסיונות ההיאחזות חזרו ונשנו, למרות התנגדות הממשלה, עד שלבסוף בעקבותיהם הוקם היישוב קדומים – הישוב הראשון בשומרון. בעקבות קדומים הוקמו עוד מאות ישובים בשטחי יהודה ושומרון ששינו את פניה של ישראל.

נעמי שמר – איש מוזר

בעקבות אירועי סבסטיה כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "איש מוזר":

בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר

שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט ואמר:

על משכבי בלילות אני שומע קול,

קול פעמון גדול מצלצל,

ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל:

והד עונה לי מן הגיאיות,

והזריחה בהרים היא יפה לְהלל,

וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

והיא שייכת לו,

לא כדי להחזיק בה חיל-כיבוש או חיל-מצב,

היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו.

ואז…מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם, אמרתי: "אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם".

וכך בהקיץ ובחלום ומדור לדור ומתוך הרגל:

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"

"איש מוזר" אמרתי: "תתבייש

סיסמא כל כך ישנה

הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו, ובעיקר מחוץ לאופנה.

אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה,

ואז ראיתי מסביב את העשרות את המאות ואת האלפים,

אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים

וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל:

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם תיארה נעמי שמר את האיש כ"איש מוזר" ו"סהרורי"?
• כיצד לדעתכם חלומו של "האיש המוזר" התגשם, עד לכדי מאות ואלפים, ועד לכך שגם המשוררת רוצה שיהא חלקה עמהם?
• כיצד לדעתכם ניתן לגייס ודאות פנימית כמו זו שצריכה היתה להיות לאותו "איש מוזר" על מנת שלא יקשיב (ואף לא יענה) לכל אלו שכינו אותו "סהרורי" ו"מוזר", ועד לכדי הגשמת החלום שלו?
• נסו לדלות מן המרשתת כתבות אקטואליות בהן מואשמים אנשים החולמים חלומות דומים בדבר היותם "מוזרים" סהרוריים" או "מחוץ לאופנה" – כיצד לדעתכם צריכים לנהוג אותם אנשים?

כיצד למנף משבר לעשייה

שאלות לדיון בכיתה:

לפניכם קטע מתוך כתבתו של חנן גרינווד על מלחמת יום הכיפורים וגוש אמונים. קראו את הקטע, וחישבו: אילו תכונות צריכות לדעתכם להיות לאדם, על מנת למנף משבר גדול דווקא לעשייה, ולא לייאוש?

מפעל ההתיישבות

באתר מועצת יש"ע ישנם נתונים על גודל הישובים היהודים ביהודה ושומרון, חמישים שנה לאחר הקמת גוש אמונים: "נכון לינואר 2022 מונה האוכלוסייה הישראלית ביהודה שומרון ובקעת הירדן  491,923 תושבים בכ-150 יישובים". באתר "שלום עכשיו" (תנועה העויינת את מפעל הישובים ביהודה ושומרון) ישנם נתונים נוספים מעניינים על מפעל ההתיישבות.

משימת כתיבה:

• לאור הנתונים הנ"ל, האם לדעתכם מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הצליח או נכשל? נמקו תשובתכם.
• מה ניתן ללמוד מנחישותם של מייסדי גוש אמונים לאחר מלחמת יום כיפור, על היכולת לצאת ממשבר לצמיחה?

נקודה ועוד נקודה – צור ארליך

השיר "נקודה ועוד נקודה" של צור ארליך קורא להקמת נקודות התיישבות נוספות בהתאם לרוח מייסדי גוש אמונים (מבלי להתייחס כרגע למורכבויות החברתיות המדיניות והפוליטיות). האזינו לשיר וקראו את מילותיו:

צַו קְדוּמִים מוֹרֶה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וּלְיַשְּׁבָהּ.

נְקֻדַּת יִשּׁוּב נִדְרֶשֶׁת – קוּמִי, נְקֻדָּה טוֹבָה.

נַחֲלַת חַיִּים נָחַלְנוּ, אִם גָּלִינוּ עוֹד נָשׁוּב,

וְנַמְשִׁיךְ אֶת שֶׁהִתְחַלְנוּ וְנָקִים בָּהּ עוֹד יִשּׁוּב.

נְקֻדָּה אֶל נְקֻדָּה טוֹוָה רֶשֶׁת,

רֶשֶׁת אַהֲבָה – קוּמִי, נְקֻדָּה טוֹבָה.

עַם אֶת עֲתִידוֹ נוֹטֵעַ וְאַרְצוֹ תָּשִׁיב תְּנוּבָה

לְבָנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ – קוּמִי נְקֻדָּה טוֹבָה.

נְקֻדּוֹת חַיִּים נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר

מְחַיּוֹת אֶת הֶהָרִים וּמְחַיְּכוֹת אֶל הַמִּישׁוֹר.

נְקֻדּוֹת שֶׁל חֵן מְאִירוֹת

אֶת שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם

וְשֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת.

שאלות לדיון בכיתה:

• מהי הרוח הנושבת מהשיר?
• כיצד לדעתכם עשויה רוח זו לסייע בתחושת היציאה ממשבר לצמיחה?
• האם יש לכם הסתייגויות מרוח זו?

הפוסט ממשבר לעשייה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

המן מהמגילה הוא למעשה אב הטיפוס של האנטישמים לדורותיהם. כך נכתב במגילה:

״וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כׇּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כׇּל־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד …"

המן, ללא שום סיבה (או לכל היותר בשל סכסוך אישי עם יהודי אחד) החליט לבצע רצח המוני ולהשמיד לחלוטין יהודים חפים מפשע.

שאלות לדיון בכיתה:

• בכל דור ודור יש "המן" או "המנים" אחרים. מכירים כאלו?
• האנטישמיות הוגדרה כ- "שנאת עולם לעם עולם". מה משמעות ביטוי זה?
• מומלץ לצפות בסרטון זה (בשלוש הדקות הראשונות) ולפרט מה היו הסיבות לאנטישמיות במשך הדורות?

הסיבות או ליותר דיוק התירוצים לשנאת ישראל במשך הדורות מתחלפים כל העת. לעיתים מדובר בשנאת זרים, לעיתים בשנאה על רקע דתי, לעיתים מדובר בקנאה כלכלית, בתפיסה גזענית או בשנאה למדינת ישראל

משימת כתיבה:

• אתרו ברשת מקרים של גילויי אנטישמיות ארעו בעולם בשנים האחרונים? מה היה הרקע להתרחשותם

• כיצד נבחין בהבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין אנטישמיות? לכיתות מתאימות כדאי לעיין בקישור כאן, בהגדרה המדויקת לאנטישמיות שאומצה בידי ממשלת ישראל

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

הפוסט אנטישמיות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חירות – הגדרה חיצונית או פנימית?

בליל הסדר אנו מציינים את יציאת ישראל ממצרים, אך בזאת לא תם תהליך היציאה מהשעבוד. לאחר עשר המכות ויציאת ישראל ממצרים, מתחרט פרעה על שחרורם של בני ישראל, ומחליט לרדוף אחריהם, ברגע דרמטי אחד, עומדים בני ישראל כאשר מולם הים המאיים ומאחוריהם צבא-מצרים בראשותו של פרעה.

קראו את הפסוקים מפרק י״ד בספר שמות העוסקים ברגעים אלו (ניתן להתמקד רק בפסוקים י-יד)

• הסבירו את הפסוקים במילים שלכם.

האבן עזרא מעלה תמיהה גדולה על הסיטואציה, נקרא את דבריו כאן.

• מומלץ למורה להעלות את שאלתו של האבן עזרא במילים שלנו בכיתה, ולתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות לתשובה על שאלתו.
• מהי שאלתו של האבן עזרא?
• מהי התשובה שהוא נותן?
• האם תשובתו מתיישבת על לבכם? מה ניתן ללמוד ממנה על מושג החירות?

יציאת ישראל ממצרים היתה ועודנה סמל לאפשרות לצאת משעבוד. בביטוי ״שלח את עמי״, שאמר משה לפרעה השתמשו גם במאבקים אחרים לאורך ההיסטוריה.

בשנת 1941 החלו הנאצים ביישום ״הפתרון הסופי״. במחנה הריכוז גירס שבדרום-צרפת, החליט אחד מיושבי המחנה לכתוב הגדת-פסח מהזכרון, למען יוכלו לציין את חג החירות גם במקום האפל ביותר.

קראו כאן את סיפורה של ״הגדת גירס״.

• כיצד לדעתכם משקף סיפורה של הגדת גירס את החירות הפנימית עליה דיברנו?
• מה ניתן לדעתכם ללמוד מהסיפורים של שרנסקי והגדת גירס לחיינו הפרטיים והלאומיים?

אסירי ציון

אחד המאבקים עליהם דיברנו, היה המאבק למען אסירי ציון, שנכלאו בברית המועצות ב״אשמה״ כי פעלו למען הציונות ועלייה לארץ ישראל.

• הביטו בתמונה המצורפת וענו: מדוע לדעתכם נבחר הפסוק ״שלח את עמי״ כסלוגן המחאה למען אסירי ציון? האם ישנו קשר בין יציאת ישראל ממצרים לבין העלייה היהודית מברית המועצות לארץ ישראל? מהו?

אחד מאסירי ציון המפורסמים, שלימים הפך לחבר בכנסת ישראל ושר בממשלותיה, היה נתן שרנסקי. במשפטו של בפני בית המשפט הסובייטי, אמר שרנסקי לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי. אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי. אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר. גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

• חישבו על דבריו של שרנסקי – מהי לדבריו חירות אמיתית?
• האם דבריו מתכתבים עם דברי האבן עזרא שראינו לעיל? כיצד?

שחרור לאומי ושחרור אוניברסלי

מאבק נוסף שעשה שימוש במוטיב יציאת ישראל ממצרים היה המאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה״ב.

בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק, את הדברים הבאים (מקור):

Oppressed people cannot remain oppressed forever. The yearning for freedom eventually manifests itself. The Bible tells the thrilling story of how Moses stood in Pharaoh’s court centuries ago and cried, “Let my people go.” This is a kind of opening chapter in a continuing story. The present struggle in the United States is a later chapter in the same unfolding story

תרגום:

אנשים מדוכאים לא יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחופש מתבטאת בסופו של דבר. התנ"ך מספר את הסיפור המרגש כיצד עמד משה בחצר פרעה לפני מאות שנים וצעק: "שלח את עמי". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק הנוכחי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח.

• מהו היחס של מרתין לוטר קינג לסיפור יציאת מצרים? למה הוא מתכוון בכך שהוא אומר שהמאבק של השחורים בארה״ב בשנות השישים של המאה הקודמת הוא ״פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח״?
• הרב קוק כתב כי ״יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו״. כיצד דבריו של הרב קוק מתכתבים עם דבריו של מרטין לותר קינג?
• לדיון – כיצד יציאת מצרים, שהיא לכאורה תהליך ששייך לעם היהודי כעם, יכול להוות ״האביב״ לעולם כולו? האם לדעתכם ישנו קשר בין נקודה זו לבין המאבק הנוכחי של מדינת ישראל כחוד החנית מול ״ציר הרשע״ במזרח התיכון?

הפוסט מהי חירות? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.