למורה – פתיחה קצרה

בעידן שבו כל מידע נמצא במרחק לחיצה, ילדים רבים שואלים: "למה צריך ללמוד?"

מטרת השיעור אינה לטעון שצריך לזכור כמה שיותר פרטים, אלא להמחיש שידע איננו אוסף עובדות. ידע הוא המפה שבעזרתה אנחנו מבינים את העולם, את החברה שבה אנו חיים, את ההיסטוריה שלנו ואת עצמנו. ככל שהמפה עשירה יותר – כך קל לנו יותר להתמצא, לחשוב, להבין ולהרגיש שייכים.

רקע מורחב למורה מופיע בסוף המערך.

חלק א' – האם באמת צריך לדעת?

המורה שואלת בקצב מהיר:

• מי היה דוד בן גוריון?
• כמה ימים יש בשנה?
• מהו ים המלח?
• היכן נמצאת הכנרת?
• מי היה הרצל?
• מה הקיצור של תנ"ך?
• מהי ארכיאולוגיה?
• מהי בירת צרפת?
• מהו הירח?
• מהי דמוקרטיה?
• מי המציא את הנורה?
• איך נוצר הר געש?
• מי כתב את "הארי פוטר"?
• מתי נבנה בית המקדש?
• מהי מגילה רות?
• מהו שביל ישראל?

לאחר מכן שואלת המורה:

אם אפשר למצוא את כל התשובות באינטרנט בתוך כמה שניות,
למה בכלל צריך ללמוד?

למה צריך ספרים?

אין צורך לענות כעת.

חלק ב' – סרטון קצר (3 דקות נטו)

A World to Discover (יוטיוב)

נצפה ביחד בסרטון קצר על ילד שנכנס לספרייה.

שיחה קצרה בעקבות הסרטון

שאלות לדיון

1. מה גילה הילד כשהוא נכנס לספרייה?
2. לאילו מקומות הצליח להגיע בזכות הספרים?
3. מה קרה לילד במהלך השנים – האם הוא נשאר אותו ילד או שהוא גדל והתפתח?
4. מה לדעתכם רצה יוצר הסרט לומר לנו על ספרים?

הערה קטנה לסיום הצפייה

בסוף הסרט רואים את הילד כשהוא כבר מבוגר ופוגש יצור מוזר מהחלל… זה מעלה חיוך..

הסרט הראה לנו שספרים יכולים לפתוח בפנינו עולמות חדשים.

אבל האם ספרים נותנים לנו רק דמיון והרפתקאות?

או שהם גם עוזרים לנו להבין טוב יותר את העולם שבו אנחנו חיים?

חלק ג' –למה שבוע הספר?

מציגים את התמונה מהספריה הלאומית בירושלים –

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה?
• כמה ספרים לדעתכם יש במקום כזה?
• האם כל הספרים עוסקים באותו נושא?
• איזה סוגי ספרים לדעתכם אפשר למצוא שם?
• כמה עתיקים הספרים בספריה? ממתי הם?

תשובות:

• בספרייה הלאומית שמורים יותר מחמישה מיליון ספרים.
• כתבי יד עתיקים שמקורם כמעט לפני 1000 שנה.
• אפשר למצוא שם ספרים כמעט על כל נושא שאפשר לחשוב עליו:
• חלל וכוכבים , בעלי חיים, היסטוריה, מדע, סיפורים והרפתקאות, ארץ ישראל, מוזיקה ,מפות עתיקות , שפות שונות, ועוד הרבה מאוד תחומים.

יש בספריה המון ספרים, איש אינו יכול לקרוא את כולם, לא כולם יכולים להגיע לשם. ולא יודעים מה הם מפסידים. לכן נוצר שבוע הספר.

במשך כמה ימים בשנה הספרים יוצאים מהמדפים ומהספריות הגדולות, ומגיעים אל הרחובות, הכיכרות והיישובים בכל רחבי הארץ. שבוע הספר מאפשר לכל ילד ולכל משפחה לפגוש במקום אחד מגוון עצום של ספרים: ספרי מורשת, מדע, היסטוריה, טבע, קומיקס, הרתפתקאות ועוד.

זהו חגיגה של סקרנות, של למידה ושל גילוי. הזדמנות לעצור לרגע, לפתוח ספר חדש, להכיר רעיון שלא הכרנו, ולצאת למסע חדש של ידע ודמיון. לפעמים ספר אחד קטן יכול לפתוח בפנינו עולם שלם שלא ידענו שקיים.

חלק ד'- החיים כמפה

"ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

להציג שקף

התבוננות בשתי המפות

המורה מציגה את השקף ושואלת:

1. באיזו מפה הייתם מעדיפים להשתמש אם הייתם צריכים לצאת לטיול?

למה?

2. מי מהילדים שמחזיקים את המפות ירגיש בטוח יותר בדרך?

מה במפה גורם לכם לחשוב כך?

3. איזה דברים אפשר לדעת מהמפה המפורטת שאי אפשר לדעת מהמפה הפשוטה?

(עצים, גובה, נהר, שבילים, מקומות מיוחדים ועוד)

4. אם שני הילדים יגיעו למקום חדש, מי מהם יצליח להבין טוב יותר מה נמצא סביבו?

מדוע?

אז מה הקשר בין מפה וספרים?

תסתכלו שוב על שני הילדים. שניהם נמצאים באותו מקום. אבל לילד שמחזיק את המפה המפורטת יש יתרון גדול. הוא יודע יותר על המקום שבו הוא נמצא. הוא מבין טוב יותר מה יש סביבו.

הוא יכול לתכנן את הדרך שלו. והוא מרגיש יותר ביטחון, וללכת בדרך נכונה יותר.

כך גם בחיים.

אדם שקורא ספרים, לומד וצובר ידע, הוא כמו הילד עם המפה המפורטת. הוא לא רק יודע יותר עובדות.יש לו תמונה רחבה יותר של העולם. הוא מבין טוב יותר אנשים, מקומות, סיפורים ואירועים.כשקורה משהו חדש, הוא יודע לחבר אותו למה שהוא כבר יודע.

ידע הוא לא מחסן של עובדות. ידע הוא מפה שעוזרת לנו להבין את העולם  ואת עצמנו, את העבר ואת העתיד.

משימת כתיבה לשיעורי בית:

המורה מציגה כל מיני סוגי ספרים (עיון, מילון, עלילה) . ומבקשת מכל אחד לכתוב במחברת:

ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

נא הסבר והדגם.

נספח למורה – רקע רעיוני

מחקרים בתחום החינוך והקוגניציה מראים כי ידע אינו רק אוסף של עובדות. הידע המצטבר בזיכרון ארוך הטווח מאפשר להבין טקסטים, לקשר בין רעיונות, ללמוד דברים חדשים ולהשתתף בשיחה משותפת עם אחרים.

אפשר לדמות את הידע למפה. ככל שבמפה יש יותר שבילים, מקומות וקשרים – כך קל יותר להתמצא. כאשר ילד קורא כתבה, ספר או סיפור, הוא אינו משתמש רק במילים שלפניו, אלא גם בכל מה שכבר נמצא בזיכרונו. לכן ידע קודם הוא תנאי להבנה עמוקה.

דווקא בעידן שבו מידע זמין בלחיצת כפתור, חשיבות הידע אינה פוחתת. המידע נמצא במחשב או בטלפון, אך ההבנה נוצרת במוחו של האדם. ספרים מסייעים לבנות את אותה "מפה פנימית" של מושגים, סיפורים, אנשים ורעיונות, שמאפשרת להבין את העולם ולהמשיך ללמוד לאורך החיים.

נספח לחלק ג' –

הפוסט שבוע הספר – למה צריך ספרים בעולם שיש בו AI או גוגל? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שיח בכיתה

• מי היה בשבוע הספר בשנה שעברה? / מי מתכנן ללכת השנה?
• מי מנוי בספריה?
• מה הספר שקראתם (אם..) בחודש האחרון?

כדאי לרשום שמות ספרים שנקראו על ידי התלמידים על הלוח

קראו את הכתבה הבאה

• מה ניתן ללמוד ממנה?
• מה דעתכם על נתונים אלו?

לדיון: למה כדאי לקרוא ספרים גם בעידו הAI והמסכים

מה היתרונות שיש לקוראי ספרים על פני אלו שנמנעים מקריאה או מסתפקים בסרטונים וציוצים? ניתן לבצע שיח פתוח גם על הסיבות המביאות לירידה בהרגלי הקריאה

ניתן לחלק את ההגדים הבאים בין תלמידי בכיתה ולבקש מהם לחות דעתם על הרלוונטיות של הגדים אלו כיום:

"לעולם קוראי ספרים ינצחו רעיונית את קוראי העיתונים" (רותם סלע, מייסד ספרית סלע מאיר)

"אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים" (רבי יצחק קנפנטון, מחכמי ספרד במאה ה15)

וורן באפט (איל ההון האמריקאי) קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד

מקורות נוספים על יתרונות הקריאה באתר של פסגה לוד ובויקי ציטוט.

לסיכום

מדוע ילדים קטנים כה אוהבים סיפורים? (ניתן להעזר בשיר "אבא סיפור") ופעמים רבות זה חולף כמה מהר בבגרות? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

ניתן לסיים במשימות הבאות

משימות סיום לבחירה:

• להחליט על ספר שכל אחד יקנה בשבוע הספר הקרוב
• המלצת ה-30 שניות: כל תלמיד שבוחר ספר "משווק" אותו לכיתה בזמן קצר.
• יריד החלפת ספרים כיתתי: להציע לתלמידים להביא ספר מהבית שהם כבר קראו ולהחליף עם חבר.

הפוסט שבוע הספר העברי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.