(למערכים על יום העצמאות לתלמידי תיכון ולתלמידי יסודי)

(למערך תעלה המשואה לתלמידי יסודי לחצו כאן)

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות

לאורך השנים בחרה מדינת ישראל בדמויות שונות להדלקת משואות ביום העצמאות.

• מהן לדעתכם התכונות/הפעולות שבגינן ראוי להעניק את הכבוד הזה לאדם?
• לו אתם הייתם קובעים את הקריטריונים להדלקת המשואות – מה הם היו?

• עברו על רשימת משיאי המשואות לאורך השנים, ובחרו דמות אחת שמהווה עבורכם השראה. הסבירו ונמקו את בחירתכם.

• מספר משיאי המשואות הוא 12 – כמניין שבטי ישראל. האם ומדוע יש לדעתכם חשיבות במספר סמלי זה? נמקו.

הטקס לשנת תשפ״ו

עברו על רשימת משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 (תשפ״ו).

• בחרו דמות אחת מהדמויות ששם, והסבירו מדוע לדעתכם היא ראויה להדליק משואה.

החיבור האישי

המשותף למשיאי המשואות הוא היוזמה והעשייה למען העם והארץ.

• בחרו דמות אחת שאתם מכירים, שלדעתכם ראויה להשיא משואה. כתבו ״מכתב המלצה״ לוועדה הבוחרת, בו תנמקו את הצעתכם (כמובן שאין צורך באמת לשלוח את המכתב).
• חשבו במה אתם יכולים לתרום, מהי החוזקה שלכם, או מהי ״יוזמת החלומות״ שלכם שהייתם רוצים להקים, וכתבו מהי.
• משיאי המשואה פותחים את דבריהם בהצגה עצמית בנוסח ״אני ______ בנם/בתם של _______ ו________״. מדוע לדעתכם יש חשיבות לציין את שמות ההורים? אילו ערכים נטעו בכם הוריכם ומשפחתכם, שלדעתכם ילוו אתכם בהמשך חייכם ובדרך החיים בה תבחרו?
• הבסיס לטקס המשואות הוא מימי המשנה, אז הודיעו באמצעות המשואות ליהודי הגולה על כך שהחל חודש חדש (ראו במשנה מסכת ראש השנה פרק ב). האם לדעתכם גם לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות יש חשיבות לכלל יהודי העולם? נמקו תשובתכם.

הפוסט תעלה המשואה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קביעת יום העצמאות

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: המערך שלפניכם עוסק בנושא "כבד". יש לשקול היטב אם המערך מתאים לאופי ולגיל של כיתתכם. (למערך מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

טוב למות בעד ארצנו

הביטו בתמונת "האריה השואג" בתל-חי.

בתחתיתו של הפסל נטבע המשפט המיוחס ליוסף טרומפלדור (בשינויי נוסח קלים. על השאלה אם אכן טרומפלדור אמר את המשפט, ראו כאן), "טוב למות בעד ארצנו".

• מה אתם חושבים על המשפט הזה?
• האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש"טוב" למות למענם? מהם?
• מה ניתן ללמוד עלינו (כפרטים וכאומה) מכך שישנם ערכים שלמענם אנו מוכנים למות?

לסרטון כללי על פרשת תל חי (מתאים גם לחט"ב) ראו כאן:

מיתוס תל חי הפך לאבן-דרך בציונות. מאז ועד היום מלווה אותנו גבורת לוחמי תל-חי, והקריאה "טוב למות בעד ארצנו". כל חייל וחיילת בצה"ל נשבעים בסוף הטירונות שלהם: "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים…ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

עצם הנכונות של אדם להקדיש את כוחותיו ואף את חייו למען ערכים – מקדשת אותם גם כאשר אין צורך להקריב את חייו בפועל למענם. ברוח דברים אלו, אמר מרטין לותר קינג כי אדם שאין לו דבר שהוא מוכן למות למענו – במדיה מסויימת הוא אינו ראוי לחיות (קישור).

כאשר חייל "עולה על מדים" – מדים אחידים, אותם לובש גם הטירון וגם הרמטכ"ל – הוא למעשה מצהיר על נכונותו לתרום את כשרונותיו, מרצו, יכולותיו הפרטיות, כל אשר יש לו ואף את חייו למען הכלל. בכך, מעיד האדם על עצמו שהקיום שלו אינו קיום עראי, לשמונים או תשעים שנה, אלא קיום נצחי, הקשור בשלשלת הדורות של עם ישראל כולו – בעבר ובעתיד.

בן גוריון – "הנשק הסודי" שלנו

הקשר הבין-דורי הזה, קשר של חיים ומוות למען הכלל, קיבל ביטוי בדברים אותם כתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון:

"חזון-דורות הפך בלב חלוצים אלה תביעה מתמדת מעצמם. לאחר שזרקו מאחורי גוום ירושת עברם בגלות*, התחילו בארץ הכל מחדש, ושיקעו חייהם במפעל-בראשית, בהנחת יסודות ראשוניים, חמריים וגופניים, וגם תרבותיים ורוחניים, לחיי עם עצמאי; הכשירו אדמה והפריחו שממה; חצבו בורות וגילו מים; סללו דרכים וכבישים; בנו כפרים וערים; שמו בפי עצמם ובפי ילדיהם שפה חדשה, שפת-העולמים של עמם; חישלו כוח יהודי; ארגנו הגנה והנהלה עצמית; נלחמו עם פגעי-הטבע וכוחות-המדבר, וניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם. האדמה אשר מתחת לרגליהם, הלחם שהם אוכלים, הלשון אשר בפיהם, הבית שבו הם שוכנים, הדרך שעליו הם צועדים, הבטחון המובטח לילדיהם ולמשפחתם- כל אלה הם פרי מאמציהם ומעשה-ידיהם; וזה רק החלו לעשות, כי מאחורי מפעל-בראשית זה עומד חזון-קדומים, והוא גם חזון-עתידות, על גאולת עם ואדם, גאולה מלאה ושלמה, אשר למענה עלו, פעלו, עבדו נאבקו, ולמענה הם מוכנים למסור נפשם. זה היה היתרון האחד שהיה למגיני המדינה הצעירה של אויביהם, ובנשק סודי זה, ברוח ללא-חת של מגשימי-חזון, ניצחו המעטים את המרובים."

* הדברים הללו נובעים מהרעיון הציוני, שבן גוריון היה מנושאיו, של "שלילת הגלות". אין כאן המקום להאריך בזה, אך המעוניינים יכולים לקרוא על כך בקישור זה.

את הדברים הללו כתב דוד בן גוריון בשנת 1952 בהקדמה כרך הראשון של הספר "גווילי אש", המאגד דברים של נופלים בקרב (קישור).

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם בספר זכרון לנופלים, החליט בן גוריון לשים את מסירות הנפש רק בתום רשימה ארוכה ומפורטת של מעשים חלוציים וציוניים רבים (כמו סלילת כבישים, חציבת בורות מים ועוד)?
• מהי לדעתכם החשיבות בכך ש"ניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם"? הרי לכאורה זה כיף ונעים לקבל דברים מן-המוכן?
• מהם אותם "חזון קדומים" ו"חזון עתידות" אליהם מכוון לדעתכם בן גוריון?

לסיכום: השאיפה העיקרית – לחיות חיי ערך ומשמעות

דבריו של בן גוריון מדגישים את העקרון היהודי, כי מסירות נפש בפירושה המילולי (נכונות למות) היא רק הקצה של השאיפה העיקרית – לחיות חיים שבהם האדם הפרטי רואה את עצמו לא רק כאטום-בודד המרחף בחלל הריק, אלא קשור למעגלי-קיום רחבים יותר. מעגלים אלו מתחילים בתא-המשפחתי הקרוב, ומתרחבים אל המשפחה המורחבת, החברים, בני כיתתנו, והם מתרחבים ועולים, עד שאנו מגיעים אל מעגלי הקיום של האומה, וממנה לעולם כולו.

אין כאן מחיקה וביטול של האדם הפרטי, חלילה, אלא הבנה כי הקיום שלו מקבל משמעות נוספת כאשר הוא קושר את גורלו במעגלים רחבים יותר. זאת ועוד, כפי שהדגשנו, אין ביהדות שאיפת-מוות כפי שיש בדתות אחרות, אלא שאיפה לחיות חיים של ערך ומשמעות. רק במקרה שבו המציאות כופה על האדם להגיע לבחירה בין מוות למען הערכים הנעלים ובין חיים ריקים מתוכן, אזי הבחירה במסירות-הנפש למען הערכים מדגישה ומבליטה כי כל שנות-החיים שקדמו לכך היו גם הן מלאות בערך ומשמעות.

"שיום יגיע ואהיה אחד מהם"

ב-כ' בכסלו תשפ"ד (3 בדצמבר 2023) נפל הלוחם בן זוסמן מירושלים בקרב ברצועת עזה. בן 22 היה בנופלו. לאחר מותו, גילתה משפחתו כי לפני צאתו לקרב הפקיד בן צוואה, אותה ביקש למסור למשפחתו אם ייפול בקרב. צפו בסרטון שהופק על ידי פרויקט צוללת כחולה – במותם ציוו לנו את החיים – בן זוסמן הי״ד:

הצוואה של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.״

שאלות לדיון:

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן הי"ד?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי "הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב", ובמשפט הבא הוא כותב "אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל", כאשר הוא יודע כי הוא עלול למות בקרב. לאור הדברים עליהם דיברנו, כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער בין שני המשפטים הללו, בין הפרטי לכללי?
• בן מדבר על כך שאם ייפול בקרב, הוא "יישב בשמיים" עם סבו שנפטר והם "ישלימו פערים" וידברו הן על החוויות שלהם והן על "מה שהשתנה בין מלחמה למלחמה". כיצד לדעתכם מבטאים משפטים אלו את הקשר הבין-דורי ואת הדברים עליהם דיברנו עד עתה?
• מדוע לדעתכם מבקש בן ממשפחתו שיעשו את השבעה עליו באופן כל כך חריג, של שמחה וכיף?
• מהם לדעתכם הערכים שהונחלו בבית על ידי הוריו של בן, שהביאו אותו לכתוב כזו צוואה בגיל 22? האם גם אתם רוצים שילדיכם העתידיים יהיו מסוגלים לכתוב דברים שכאלו? אם כן, אילו ערכים עליכם להנחיל להם לאורך השנים, וכיצד תעשו זאת?

לזכר הנופלים על תקומת ישראל, ניתן לצפות בסרטונים קצרים שהופקו על ידי פרויקט ״צוללת כחולה״ ובו מסר נופלים ממלחמת "חרבות ברזל", בכתב ידם. אנו מצדיעים לגבורתם ולמסירותם, זוכים להשראה מהם, ומתחייבם להמשיך את דרכם.

• במותם ציוו לנו את החיים – אלחנן קלמנזון הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – אלקנה ויזל הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – שחר פרידמן הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יוסף גיטריץ הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יפתח יעבץ הי״ד

הפוסט בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למתעניינים במערך שכתבנו בעבר על גבורת הנופלים, לחצו כאן)

לזכרם של הנופלים נכתבו במשך השנים מאות שירים שאחדים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. אנו מציעים לכם לעסוק בכמה מהם, חלקם מהידועים ביותר ואחרים פחות, אבל כולם מעבירים מסר של גבורה, מסירות ותקומה. ניתן ללמד אחדים מהם בכיתה או בפעילות קבוצתית

לשימושכם פלייליסטים עם שירים בעלי מסר של גבורה ומסירות המתאימים ליום הזכרון – לצד השירים הבאנו שאלות לדיון או למשימת כתיבה , להבנה והעמקה בשיר.

רצועה של גבורה: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

רצועה של גבורה למוסדות תורניים: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

ארץ צבי/תלמה אליגון (1977)

מילות השיר מופיעות כאן. הרקע לשיר הוא כמובן מבצע יונתן שהתחולל בשנת 1976. לרקע על המבצע בסרטון מצויר.

בשנת 2006 נוסף לשיר בית לזכרו של רס"ן רועי קליין, שנפל במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון ברצונו להגן על לוחמיו. לסיפור גבורתו של רועי לחצו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• אילו מילים בשיר רומזות לארועים ההיסטורים השונים עליהם הוא נכתב (מבצע אנטבה ומעשהו של רועי)?
• בשיר נאמרו המילים: שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ/הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.. הסבירו משפט זה ואת הקשר בינו לבין המועד בו מצוינים יום הזכרון ויום העצמאות. מה דעתכם על השורה בשיר ועל הצורה ששילוב זה בא בציון יום הזכרון ויום העצמאות?
• אילו ערכים המדריכים את מדינת ישראל ואת צבאה כיום באים לידי ביטוי בשיר? כיצד ערכים אלו באו לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל?

אחי גבורי התהילה/ דודו ברק (1973)

למילות השיר לחצו כאן.

הביטוי "אחי גבורי התהילה" נכנס לתרבות הישראלית בזכותו של הסופר היהודי אמריקאי שכתב בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות ובהשראתה רומן גדול על חמשת האחים לבית חשמונאי שחוללו את מרד המכבים. במסגרת הרומן שמעון, האח האחרון שנותר לאחר קרבות החירות מספר את סיפור גבורתם של אחיו.

הביטוי זכה לפופולריות רבה בעקבות נאומו של מפקד חטיבה 7 שמואל גונן (גורודיש) עם סיום קרבות השריון במלחמת ששת הימים בהתייחסו לנופלים בקרבות.

(לשיקול המורה האם לעסוק בדמותו של שמואל גונן ובנאום לאור מלחמת יום כיפור שהתחוללה שבע שנים מאוחר יותר. למעוניינים ניתן להרחיב כאן).

השיר עצמו נכתב זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור אך הולחן במהלכה ובהשראתה.

שאלות לדיון על השיר

• מיהם האחים המוזכרים בשיר. בכיתות המכירות את הנושא ניתן לבדוק מה היה גורלו של כל אחד מהם במהלך מלחמות החשמונאים (על האחים וגורלם לחצו כאן)?
• בשיר מתוארים תפקידים צבאיים שונים וזירות קרב שונות במלחמת יום כיפור -מהם? (לתקציר המלחמה)
• בביטוי השתמשו אנשים שונים כדי לתאר את מלחמות החשמונאים, לרמוז למלחמת העצמאות, להספיד את נופלי ששת הימים ולשיר על מלחמת יום כיפור-מה המסר בשימוש באותו ביטוי בהקשר זה? מה דעתכם על מסר זה. התייחסו גם לסמל יום הזכרון "דם המכבים".

אבא, אמא וכל השאר/ראובן פולייטי (2011)

למילות השיר לחצו כאן.

השיר נכתב בידי סמל ראובן פוליטיי הי"ד שנפל במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור (1973). על קורות חייו ראו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתאר את חווית המלחמה הקשה – כיצד מסר זה בא לידי ביטוי?
• למרות התחושה הקשה הלוחם בשיר (ובמציאות) נחוש להלחם – מדוע?
• צפו בנאומו של הרמטכ"ל משה דיין בקיבוץ נחל עוז בשנת 1956 בהלוויתו של מפקד הקיבוץ רועי רוטנברג שנפל מידי מחבלים. איזו שורה בשיר מתאימה למסר העולה מדבריו של דיין? מה דעתכם על מסר זה בימינו ולאור ארועי שמחת תורה תשפ"ד?

ליל מלאך/נעמי שמר (1983)

למילות השיר ראו כאן. 

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתייחס לארועים המתוארים בספר בראשית פרק ל״ד פס' כה-לא. כיצד הארועים באים לידי ביטוי בשיר? מה הוסיפה המשוררת על תיאור הארועים כפי שמופיע בתנ"ך?
• לאילו ארועים היסטוריים מהדורות האחרונים רומזת שמר בשיר? האם תוכלו לתאר ארועים היסטוריים מימי מערכות ישראל בהם "לא עזר לי איש הלילה"?
• אילו שורה מהשיר נראית בעיניכם כבעלת המסר המשמעותי ביותר ליום הזכרון לחיילי צהל?
• אחד מחיילי צה"ל ששירת במהלך מלחמת חרבות ברזל במחנה שורה אליו הובאו גופות הנופלים, כתב לאריאל הורביץ, בנה של שמר את המכתב הבא בקישור זה. מה אתם חשים לנוכח המכתב ולנוכח תשובתו של הורביץ

דודי ירד לגנו/יעקב לוריא (2024)

(מילות השיר לצד הסרטון)

השיר נכתב על פי מכתב שהותיר אלקנה ויזל הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה. על אלקנה ראו בסרטון.

הערה: השיר מבטא עמדה בסוגיית השבויים – לשיקול בית הספר האם וכיצד להתייחס

שאלות לדיון על השיר

• מה מקור הביטוי "דודי ירד לגנו" ומה משמעותו בהקשר השיר (התייחסו לציטוט: ״דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב) – "אלה נשמות צדיקים שמסלקן מביניהם" (תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב הל' ח).
• מה המסרים שמבקש אלקנה להעלות במכתבו? עם אילו מהם אתם מזדהים? ומדוע?
• "עכשיו כותבים את ההיסטוריה של עם ישראל"-כיצד ניתן להתייחס לנופלים במערכות ישראל לאור משפט זה? מה אתם חשים לגביו?

הלוחם העברי/גולן ואך

(מילות השיר בתמליל הסרטון)

השיר נכתב לזכרו של עברי דיקשטיין, ובשיר מנגנות גם הדס הרשקוביץ, שבעלה יוסי הרשקוביץ נפל בקרבות בעזה, וציפי גולדברג שבעלה הרב אבי גולדברג נפל בלבנון.

1. מהם מאפייניו של הלוחם העברי על פי השיר?
2. איזה המשכיות היסטורית באה לידי ביטוי במעשיו של הלוחם העברי? מהי משמעותה של המשכיות זו?

אילו עוד שירים (מהפלייליסט המובא בראשית המערך או מהידע הכללי שלכם) הקשורים ליום הזכרון משמעותיים בעיניכם? אילו מסרים אתם לוקחים מהם?

הפוסט שיר של גבורה – ליום הזכרון הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חירות – הגדרה חיצונית או פנימית?

בליל הסדר אנו מציינים את יציאת ישראל ממצרים, אך בזאת לא תם תהליך היציאה מהשעבוד. לאחר עשר המכות ויציאת ישראל ממצרים, מתחרט פרעה על שחרורם של בני ישראל, ומחליט לרדוף אחריהם, ברגע דרמטי אחד, עומדים בני ישראל כאשר מולם הים המאיים ומאחוריהם צבא-מצרים בראשותו של פרעה.

קראו את הפסוקים מפרק י״ד בספר שמות העוסקים ברגעים אלו (ניתן להתמקד רק בפסוקים י-יד)

• הסבירו את הפסוקים במילים שלכם.

האבן עזרא מעלה תמיהה גדולה על הסיטואציה, נקרא את דבריו כאן.

• מומלץ למורה להעלות את שאלתו של האבן עזרא במילים שלנו בכיתה, ולתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות לתשובה על שאלתו.
• מהי שאלתו של האבן עזרא?
• מהי התשובה שהוא נותן?
• האם תשובתו מתיישבת על לבכם? מה ניתן ללמוד ממנה על מושג החירות?

יציאת ישראל ממצרים היתה ועודנה סמל לאפשרות לצאת משעבוד. בביטוי ״שלח את עמי״, שאמר משה לפרעה השתמשו גם במאבקים אחרים לאורך ההיסטוריה.

בשנת 1941 החלו הנאצים ביישום ״הפתרון הסופי״. במחנה הריכוז גירס שבדרום-צרפת, החליט אחד מיושבי המחנה לכתוב הגדת-פסח מהזכרון, למען יוכלו לציין את חג החירות גם במקום האפל ביותר.

קראו כאן את סיפורה של ״הגדת גירס״.

• כיצד לדעתכם משקף סיפורה של הגדת גירס את החירות הפנימית עליה דיברנו?
• מה ניתן לדעתכם ללמוד מהסיפורים של שרנסקי והגדת גירס לחיינו הפרטיים והלאומיים?

אסירי ציון

אחד המאבקים עליהם דיברנו, היה המאבק למען אסירי ציון, שנכלאו בברית המועצות ב״אשמה״ כי פעלו למען הציונות ועלייה לארץ ישראל.

• הביטו בתמונה המצורפת וענו: מדוע לדעתכם נבחר הפסוק ״שלח את עמי״ כסלוגן המחאה למען אסירי ציון? האם ישנו קשר בין יציאת ישראל ממצרים לבין העלייה היהודית מברית המועצות לארץ ישראל? מהו?

אחד מאסירי ציון המפורסמים, שלימים הפך לחבר בכנסת ישראל ושר בממשלותיה, היה נתן שרנסקי. במשפטו של בפני בית המשפט הסובייטי, אמר שרנסקי לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי. אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי. אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר. גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

• חישבו על דבריו של שרנסקי – מהי לדבריו חירות אמיתית?
• האם דבריו מתכתבים עם דברי האבן עזרא שראינו לעיל? כיצד?

שחרור לאומי ושחרור אוניברסלי

מאבק נוסף שעשה שימוש במוטיב יציאת ישראל ממצרים היה המאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה״ב.

בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק, את הדברים הבאים (מקור):

Oppressed people cannot remain oppressed forever. The yearning for freedom eventually manifests itself. The Bible tells the thrilling story of how Moses stood in Pharaoh’s court centuries ago and cried, “Let my people go.” This is a kind of opening chapter in a continuing story. The present struggle in the United States is a later chapter in the same unfolding story

תרגום:

אנשים מדוכאים לא יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחופש מתבטאת בסופו של דבר. התנ"ך מספר את הסיפור המרגש כיצד עמד משה בחצר פרעה לפני מאות שנים וצעק: "שלח את עמי". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק הנוכחי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח.

• מהו היחס של מרתין לוטר קינג לסיפור יציאת מצרים? למה הוא מתכוון בכך שהוא אומר שהמאבק של השחורים בארה״ב בשנות השישים של המאה הקודמת הוא ״פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח״?
• הרב קוק כתב כי ״יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו״. כיצד דבריו של הרב קוק מתכתבים עם דבריו של מרטין לותר קינג?
• לדיון – כיצד יציאת מצרים, שהיא לכאורה תהליך ששייך לעם היהודי כעם, יכול להוות ״האביב״ לעולם כולו? האם לדעתכם ישנו קשר בין נקודה זו לבין המאבק הנוכחי של מדינת ישראל כחוד החנית מול ״ציר הרשע״ במזרח התיכון?

הפוסט מהי חירות? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בליל כ"ה אדר התש"ו, 25.2.1946 יצאו יחידות האצ"ל והלח"י לאחת הפעולות הנועזות ביותר במסגרת המאבק של הישוב היהודי כנגד הבריטים-פעולת ליל המטוסים.

הימים-ימי "תנועת המרי העברי", הימים בהם התאחד כל הישוב היהודי בארץ ישראל למאבק כנגד שלטונות המנדט הבריטי שבקשו לבטל את הצהרת בלפור, למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ואסרו על עלייה לארץ של ניצולי השואה ויהודים מרחבי העולם. במסגרת מאבקם של הבריטים בספינות המעפילים שהפליגו בים התיכון הרבו הבריטים להשתמש במטוסי סיור שהמריאו משדות התעופה הצבאיים בארץ, אתרו את הספינות והביאו ללכידתם בידי הבריטים.

בתגובה החליטו המחתרות העבריות לפגוע במטוסים ובדות התעופה הבריטים ברחבי הארץ.

קראו על הפעולה באתר דעת תחת הכותרת ליל שדות התעופה.

ובאתר הלח"י בעוסק בהתקפה על שדה התעופה סרקין.

1. ציינו אילו קשיים עמדו בפני לוחמי האצ"ל והלח"י בצאתם למשימה וכיצד התגברו עליהם?
2. הסבירו מה היו תוצאותיה של הפעולה לטווח קצר ולטווח ארוך.

ב. השיר

אחד מהלוחמים שהשתתפו בפעולה, מיכאל אשבל, שנהרג מאוחר יותר בפריצת כלא עכו כתב על הפעולה את השיר "פברואר 1946".

האזינו לשיר:

למילות השיר לחצו כאן.

• כתבו את השיר במילותיכם.
• אילו מהשורות נראית לכם החשובה ביותר בשיר?

(על גלגולי המנגינה ראו באתרו של פרופ' דוד אסף סעיפים ג-ד)

מיכאל אשבל מחבר השיר כתב שיר נוסף באותם ימים שהפך לאחד הידועים בימי המאבק נגד הבריטים "עלי בריקדות נפגש"

האזינו לשיר. מה המסר המשותף לשני השירים?

ג. המורשת

בחלק מהבסיסים הבריטים אותם תקפו לוחמי האצל והלחי באותו לילה ממוקמים היום בסיסי חיל האויר. אילו ערכים לקחו לדעתכם אנשי חיל האוויר ממורשת הלוחמים של אותו לילה וכיצד הם באים לידי ביטוי במערכה הנוכחית?

הפוסט ליל המטוסים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

על יחסי ישראל וארה״ב בעקבות מלחמת "שאגת הארי"

ישראל וארה״ב – השנים הראשונות

ארה״ב היתה המדינה הראשונה שהכירה במדינת ישראל מיד עם הקמתה. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה הצעירה למרות התנגדות של אנשי מחלקת המדינה האמריקנית. אולם מיד לאחר מכן היתה שותפה לאמברגו-הנשק שהוטל על ישראל במהלך מלחמת העצמאות.

עד מלחמת ששת הימים היו יחסי ישראל וארה״ב צוננים יחסית. ספקית הנשק העיקרית של ישראל היתה דווקא צרפת. עם זאת, לאחר מלחמת סיני, בה הוכיחה ישראל את עוצמתה הצבאית, ופעילות אנשי ״המוסד״ שסיפקה לארה״ב עותק של ״הנאום הסודי״ של חרושצ׳וב, ובו התנגד למעשיו של סטאלין, התחזק הקשר בין ישראל לארצות הברית והוא התעצם מאוד בימי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. (על יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות מלחמת ששת ימים ניתן לצפות בסרטון זה, יש להפעיל כתוביות

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באחד הרגעים הכי קשים של מדינת ישראל, סייעה לה ארה״ב ברכבת אווירית של סיוע צבאי.

צפו בסרטון המציג את ״הרכבת האווירית״.

• אם מדובר בכיתות התיכון הגבוהות, ניתן לאתגר את התלמידים: לאור מה שאתם יודעים על המלחמה הקרה בין ארה״ב וברית המועצות, ועל המזרח התיכון בהקשר זה – האם ארה״ב תמכה בישראל רק ממניעים של אהבת ישראל, או שהיו לה מניעים נוספים?
• האם לדעתכם לניצחון הישראלי המובהק במהלך מלחמת ששת הימים יש קשר לחיזוק היחסים בין המדינות? נמקו.

הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל – טוב או רע?

החל משנות ה-50 החלה ארה״ב להעניק סיוע צבאי למדינות שונות, כחלק מהרצון שלה לרתום אותן לצדה במלחמה הקרה. אחת המדינות הללו היא ישראל, שמאז ועד היום מקבלת סיוע כלכלי לצרכי-צבא מארה״ב.

לאחרונה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי בתוך עשור תיגמל ישראל לחלוטין מהסיוע האמריקני.

• חפשו במרשתת מידע – מהו היקף הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל?
• מהי המשמעות הכלכלית של ״גמילה״ זו? (נסו לחשב כמה מסים יצטרכו לגבות מכל אזרח בשנה על מנת להמנע מהכספים הללו).
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של הסיוע האמריקני הזה? האם לדעתכם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך? נמקו.

שאגת הארי – זוכרים מי אנחנו!

ניתן לקרוא בכתבה הזו על שיתוף הפעולה ההדוק בין צבאות ישראל וארה״ב במסגרת מבצע שאגת הארי.

• מהו השינוי המהותי בין הסיוע האמריקני לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ובין מבצע שאגת הארי?

נצפה עם התלמידים בסרטון הקצר הזה ממלך האריות.

• מהו החלק שהכי דיבר אליכם בסרטון? נמקו.

בתחילת הסרטון כאשר סימבה מביט בהשתקפות שלו הוא מאוכזב, כי ציפה לראות את אביו, אך רואה את השתקפותו שלו-עצמו (הדומה מאוד לאביו).

• מדוע לדעתכם זה מאכזב אותו?
• מהו המסר שהקוף רפיקי מנסה להעביר לסימבה?

• מהי לדעתכם המשמעות של המשפט החוזר ״זכור מי אתה״? נמקו.
• האם לדעתכם יש קשר בין התהליך שמדינת ישראל עברה מאז ראשיתה ועד מבצע שאגת הארי? הסבירו מהו.
• האם לדעתכם להכרזה הישראלית כי היא שואפת להגמל מהסיוע האמריקני יש חלק לשדרוג מעמדה כשווה בין שווים במהלך מבצע שאגת הארי? נמקו.

• מה אנחנו כבני-נוער, הנמצאים בתהליך של התבגרות ויציאה-לעצמאות, יכולים לקחת מהשיעור לחיים שלנו?

הפוסט כשסימבה הופך למלך החיות – יחסי ישראל ארצות הברית בעקבות מלחמת שאגת הארי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: 45 דקות

(למערך שיעור בנושא תל חי לתלמידי תיכון לחצו כאן)

נושאים מרכזיים:

• היכרות עם יום תל-חי וסיפורו ההסטורי
• אהבת המולדת
• ערבות הדדית
• מסירות וגבורה

פתיחה: צפייה ודיון (10 דקות)

הקרנת סרטון קצר (כ-2 דקות) דקותיים- יוסף טרומפלדור -של “חיל החינוך והנוער”

(סרטון הסבר היסטורי מותאם לילדים על קרב תל חי)

לאחר הצפייה – שאלות לפתיחה:

1. איזה חלק היה הכי מיוחד בעינכם בסרטון?
2. למה לדעתכם בחרו החלוצים להישאר למרות הסכנה?
3. מה משמעות המשפט שיוחס לטרומפלדור:
   “טוב למות בעד ארצנו”?

דיון מונחה כיתתי

שאלות להעמקה:

• האם המשפט אומר שלא עדיף לחיות?
• האם הכוונה היא לחפש סכנה – או לעמוד באומץ כשאין ברירה?
• האם יש מצבים שבהם אדם בוחר לשים את טובת הכלל לפני טובתו האישית?
• האם אתם מכירים דוגמאות מהזמן הזה? (מלחמת חרבות ברזל)

הדגשה למורה:
להוביל את הדיון להבנה שהמשפט מבטא אהבה עמוקה לארץ ונכונות לשאת באחריות, לא הערצה של מוות אלא מסירות לערכים.

טקסט לימוד ודף עבודה עם שאלות הבנה וחשיבה (15 דקות)

תל־חי ממוקמת בגליל העליון. במקום חיו קומץ חלוצים שביקשו לבנות חיים יהודיים בארץ ישראל. הם עיבדו את האדמה, שמרו על המקום וחלמו על עתיד של מדינה חופשית לעם היהודי.

בראשם עמד יוסף טרומפלדור, לוחם יהודי ותיק שאיבד את ידו במלחמה קודמת אך המשיך לפעול למען עמו. טרומפלדור האמין בציונות – ברעיון שהעם היהודי צריך לשוב לארצו, לעבוד בה, להגן עליה ולבנות אותה.

בי״א באדר תר"פ (1920) הותקפה חצר תל חי, טרומפלדור וחבריו בחרו להישאר ולהגן על המקום למרות הסכנה. בקרב נהרגו שמונה מגינים, ובהם טרומפלדור.

המשפט המיוחס לו – “טוב למות בעד ארצנו” – הפך לסמל. אין פירושו שאדם מחפש למות, אלא שהוא מוכן לשאת באחריות ולהגן על מה שיקר לו ביותר – הארץ, העם והקהילה. יום תל־חי מציין גבורה ציונית: אהבת מולדת, אחריות משותפת ונכונות לעמוד יחד גם בשעות קשות.

נא השיבו תשובות מלאות במחברת:

1. מי היה יוסף טרומפלדור?
2. מה רצו החלוצים לבנות בתל־חי?
3. מה משמעות המשפט “טוב למות בעד ארצנו” לפי הטקסט?
4. אילו ערכים מודגשים בסיפור תל־חי?
5. האם אהבת הארץ מתבטאת רק בזמן מלחמה? תנו דוגמאות מחיי היומיום.
6. איך מתבטאת גבורה בימינו – גם בלי נשק?

 פעילות חווייתית: "חסר גלגל – אני גלגל" (15 דקות)

רושמים על הלוח: "חסר גלגל אני גלגל"

אם חסר גלגל – העגלה לא נוסעת. ולכן כדי להמשיך המסע הכי חשוב זה שאם חסר גלגל – יסודר גלגל לעגלה.
החלוצים בתל־חי וברחבי הארץ הבינו שכל אחד הוא חלק ממסע חשוב וגדול. כל אחד עושה את המאמץ שלו, לפי הצורך שקיים. זה ביטוי לנתינה למען מטרה גדולה.

מהלך הפעילות:

1. מחלקים לתלמידים ציורי עגלה עם ארבע גלגלים , על העגלה רשום : ישראל
2. על שני גלגלים ריקים הילדים ישלימו  :איך אני יכול להיות גלגל שתורם למדינה?

בסיום – יוצרים “עגלה כיתתית” מלוח גדול.

חיבור לחרבות ברזל:
לא רק לוחמים – גם מתנדבים, משפחות מארחות, תורמי דם, תלמידים שמכבדים – כולם גלגלים.

איור לחלוקה בין התלמידים – "חסר גלגל אני גלגל"

מסר מסכם:

יום תל־חי אינו רק זיכרון היסטורי.
זהו שיעור באהבת הארץ, במסירות ובאחריות משותפת.

הציונות של טרומפלדור לא הייתה סיסמה –
היא הייתה עבודה, שמירה, קהילה ונכונות לעמוד יחד.

הגבורה היום איננה רק בשדה הקרב –
היא גם בחיים, בבנייה, בעזרה הדדית ובהמשך הדרך.

הפוסט מערך שיעור ליום תל־חי – יסודי (כיתות ד'–ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

יום תל חי, נקבע ביום יא אדר לזכר – קרב תל חי. הקרב בו נפל טרומפלדור. זהו יום ציוני ומעורר השראה, שזקני הדור מתייחסים אליו ביראת כבוד. אצל הצעירים כמעט ונשכח.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.