ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור:

1. התלמידים יכירו את סיפורו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית.
   2. התלמידים יבינו למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית מה הערך המוסף.
   3. התלמידים יחוו קשר רגשי לשפה העברית ולזהות הישראלית.

מצגת

עברית זה אנחנו

פתיחה

שאלות פתיחה לדיון בעל-פה:
האם קרה לכם  שראיתם סרט –בשפה אחרת, ופתאום נאמרה מילה בעברית כמו "שלום" או "מזל טוב"? או אולי טיילתם בחוץ לארץ ופתאום שמעתם מישהו מדבר עברית? איך הרגשתם?

מהי ההרגשה שלנו , כשיש לנו שפה משותפת בין כולנו?

האם סבא וסבתא של ההורים שלכם דיברו עברית? מה היתה השפה שלהם?

צפייה בסרטון קצר 4 דקות – שמתאר את האתגר שעמד בפני בן יהודה. ואת אופן הפעולה:

גוף השיעור (25 דקות)

פעילות 1 – סיפור מחייה השפה
– קריאה מודרכת של סיפור קצר על אליעזר בן יהודה :

קטע קריאה – "הילד שלא דיבר עברית":
פעם, לפני יותר ממאה שנה, אף אחד כמעט לא דיבר עברית. היא הייתה שפה שאנשים רק קראו בה בתפילה ובתנ"ך, אבל לא דיברו בה ברחוב או בבית.
אבל היה אדם אחד, אליעזר בן יהודה, שהאמין שכדי שעם ישראל יחזור להיות עם בארצו, הוא צריך לדבר בשפה המקורית של העבריים, עוד מימי התנ"ך- השפה העברית. ולכן , הוא הקים עיתון ופעל להחיות את השפה. אבל החלום המיוחד שלו היה – שהוא והמשפחה שלו ידברו רק עברית.
ולכן שמר את הבן שלו לבד בבית, כי שאר הילדים דיבר בשפות אחרות. היה קשה כי לא תמיד היו להם מילים להשתמש בהן.

בהתחלה כולם צחקו עליו. הם חשבו שהוא משוגע. אבל הוא לא ויתר.
הוא כתב מילים חדשות בעברית, המציא מילים שלא היו קודם – כמו "רכבת", "עיתון", "גלידה" ו"מברשת שיניים"! והוא לימד עוד ועוד אנשים לדבר, עד שהעברית התחילה לחזור לחיים, והפכה לשפה של מדינת ישראל.
היום – בזכותו – אנחנו לומדים, כותבים, שרים ומשחקים בעברית.

שאלות להבנה:
1. למה אליעזר בן יהודה רצה שידברו בעברית?
2. מה היה קשה לו בהתחלה?
3. תנו דוגמה למילה שאתם אוהבים בעברית – אולי מילה שהוא המציא?
4. איך הייתם מרגישים אם לא הייתה לנו שפה משלנו?

פעילות 2 – משחק "עברית או לא?"
– הקריאו לתלמידים מילים: חלק בעברית, חלק באנגלית או מומצאות.
– עליהם לנחש: האם זו מילה עברית? (למשל: אופניים, סלפי, חלון, דינוזאור, לחמנייה…))

פעילות 3- היכרות עם השיר של האקדמיה ללשון עברית "שיר בעברית"

הציגו את הקליפ:

מה מיוחד בעברית לפי השיר? מילות השיר מופיעות בסוף המערך, ניתן לחלק לתלמידים)

• עברית יוצרת חיבור בין יהודים מכל התפוצות.
• עברית מחברת בין עבר לעתיד
• עברית מחברת בין קודש לחול
• עברית משמרת תרבות ויוצרת תרבות

 – כרזה לשפה העברית –
– כל תלמיד מכין שלט עם משפט שמסביר למה עברית חשובה לו.
– דוגמאות: "עברית – כי אני גר בארץ ישראל!", "עברית – השפה של סבתא ושלי"

סיכום (10 דקות)

שיחה מסכמת:
– למה לדעתכם השפה העברית כל כך חשובה?
– איך נוכל לעזור לשמור עליה?

משימת בית (רשות):
לבקש מההורים לספר לתלמידים על מילה אחת שהם לא הכירו כשהיו ילדים – ולברר מה משמעותה.

חומרי העשרה נלווים

שיר בעברית- מילות השיר:

שיר בעברית
ששרה לי אימא
שיר בעברית
שהיינו לומדים בכיתות
שיר לשפה שנודדת בין קודש לחול כבר דורות
שכותבת אותנו
בעשרים ושתיים אותיות

אַת שעשית עלייה
מכל קצוות תבל
מהחי"ת הגרונית של אחי
אל היידיש ששרה מלעיל
את שנתת לנו שם
מכנען ועד ישראל
שלא נתפרק בגלות
כמו מגדל בבל

והיום את קלילה כמו שי"ן שורקת של ילד ברחוב
לפעמים את מוקפדת כמו רי"ש של קריין חדשות
וכשבא לך לנוח, עדיין יודעת לשאול משאר השפות
מילה טובה וגם כמה קללות נדיבות

עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב
ראיתי פודל מתקן סן ברנרד שנבח "WOOF WOOF" באנגלית
בבן־יהודה לפנות ערב
אמר לו: בעברית נובחים הב הב
צודק על פניו, אבל מה עכשיו?
ואולי פה קבור הכלב, עברית?
המלחמה עלייך לא פשוטה
אומר לך דוגרי, שזה מערבית, לא בקטע פולני
איך אמרו לפניי יוסי בנאי ורבקה מיכאלי?
עברית קשה שפה, בקטע אולפני
את רוצה לקלוט את כולם אבל קשה לקלוט אותך
כי יש בך משהו יוצא מן הכלל בקטע לשוני
את כמו שף תימני שמוסיף גבינה בולגרית לסלט ואומר
Voilà – עכשיו הוא יווני!

הפוסט עברית זה אנחנו! — מערך שיעור לגילאי יסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך שיעור זה, נתחיל בסקירה קצרה של הנצרות הקדומה וגלגוליה, תוך שימת דגש על ההבחנות בין פאולוס וישו, ובאמצעות אחת הגישות להבנתו של פאולוס – זו של א״ד גורדון. לאחר מכן ניגע במסרים ובערכים בהם לדעתנו ראוי לדון בכיתה. תמונת היחידה היא "אקלזיה וסינגוגה" הדימוי הנוצרי המופיע בכנסיות רבות בארופה לתיאור כביכול של היהודים הטועים מול הנצרות הכביכול מנצחת.

למערך נוסף מבית חמ״ל מורים, העוסק בנצרות הקדומה והשלכתה על יחסן של אומות העולם לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לחצו כאן.

מי אתה פאולוס?

בניגוד למה שרבים חושבים, רבים מהיסודות התיאולוגיים של הנצרות לא נקבעו על ידי ישו עצמו, אלא על ידי פאולוס – הלא הוא שאול התרסי.

• על שנותיה הראשונות של הנצרות, ראו כאן
• על שאול התרסי ופועלו להפיכתה של הנצרות מקבוצה אזוטרית לדת עולמית ראו כאן

אחת מהקביעות החשובות ביותר של פאולוס היתה הביטול של הצורך להשתייך לעם היהודי על מנת להיות נוצרי.

ישו פנה אך ורק ליהודים, ולפחות מבחינה הצהרתית טען כי לא בא לשנות דבר מהתורה והמצוות:

אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃ (מתי פרק ה, 19-17. למקור)

יחד עם זאת, כאמור, פאולוס רצה לפרוץ את גבולותיה המצומצמים של האומה היהודית – שבה הנצרות לא הצליחה לתפוס מקום משמעותי – ולכן החל לפעול למען ניתוק של הנצרות מהיהדות.

אחת מהדוֹגמוֹת המשמעותיות אותן יצר פאולוס, היתה ביטול ההבחנות שבין האומות:

וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ (אל הגלטיים, פרק ג, 28. למקור).

על מנת ליישב את יצירתו החדשה עם היהדות – ממנה צמחה הנצרות, ושבה עדיין אחז ישו עצמו – נזקק פאולוס גם לבטל את התורה ומצוותיה, בהיותן מכוונות לעם היהודי בלבד (אל הגלטיים, פרקים ג-ד). לדעתו, התורה ומצוותיה הן נחותות ונצרכו לבני האדם רק בזמן שהיו חוטאים (ולא עוד, אלא שלדבריו דווקא התורה ומצוותיה מגבירות את החטא בעולם!), אך לאחר ביאת ״המשיח״ (הלא הוא ישו), שגאל את העולם וכיפר על העולם באמצעות ייסורי צליבתו, הרי שאין עוד שום צורך בתורה ומצוותיה.

כך הושלם המהלך של פאולוס, להפיכתה של הנצרות לדת שיכולה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו. מעתה, אין עוד צורך להשתייך לעם ישראל על מנת להיות נוצרי – ובאופן כללי יותר, אין כלל הבחנה בין האומות; ולא פחות חשוב – מעתה אין עוד צורך לשמור תורה ומצוות, ובהן ברית המילה שהרתיעה רבים מקבלת היהדות והנצרות-הקדומה.

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה ראשונה: יש אומות!

א״ד גורדון התנגד לשתי הנקודות הללו בתורתו של פאולוס. ראשית נעסוק בהתקפתו על ביטול מושג האומות על ידי פאולוס.

היחיד הממשי החי רוצה לדלג על האומה החיה ישר לתוך האנושות המופשטת […] הדילוג הזה על האומה הוא החסרת חוליה בהשתלשלות החיים. […] חסר לה לאומה הדרך להכיר את כוחה ולהשיג מה שבכוחה להשיג.רואים אנחנו, כי אין האומה גדלה [מבחינה מוסרית] במידה שגדל היחיד או כי אינה גדלה כלל. למשל, הרוב הגדול של היחידים בזמננו כבר הגיעו למדרגה ידועה של מוסריות בדברים שבין אדם לחברו, בעוד שבין אומה לחברתה אין על פי האמת מוסריות נוהגת כלל, והכול מיוסד על כוח האגרוף, וכן הלאה.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 198).

• מהי לדעתו של גורדון ההשחתה המוסרית הנוצרת בעולם מהביטול-המלאכותי של האומות על ידי פאולוס?
• לדיון בכיתה: לכאורה עם ביטול מושג האומות על ידי פאולוס היו צריכות להפסק כל המלחמות בין מדינות העולם, והיה נוצר ״שלום-עולמי״. מדוע אם כן, גם בזמנו של גורדון וגם בזמננו אנו, כאלפיים שנה אחרי פאולוס, עדיין היחסים בין המדינות ״מיוסדים על כוח האגרוף״? (האם ההכרזה של פאולוס כי ״אין עוד יהודי ולא יווני״ יכולה למחוק את הרגשות הבסיסיים והטבעיים של בני האדם, בדבר קיומן של אומות?)

בשנת 1971 הוציא לאור זמר הביטלס ג׳ון לנון את שירו Imagine.

• קראו את מילות השיר (בשיעור אנגלית, ניתן לבקש מהתלמידים שיתרגמו את המילים בעצמם; בשיעורים אחרים ניתן להביא לכתה את התרגום של עודד פלד). לחילופין, ניתן לצפות בקליפ של השיר ולצרף כתוביות אוטומטיות מיוטיוב.

• האם לדעתכם החזון אותו הציב לנון יכול לקסום לאנשים? מדוע? האם אתם מתחברים אל החזון הזה? מדוע?
• האם לדעתכם החזון הזה הוא בר-מימוש בעולם הזה, או שהוא אוטופי?
• מה היה עונה לדעתכם א״ד גורדון לג׳ון לנון?

• משימת כתיבה / דיון בכיתות גבוהות: רבים מכירים את הפסוק מנבואת ישעיהו (ב, ד) ועל אחרית הימים, בהם ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה״. מה דומה ומה שונה בין פסוק זה לבין שירו של ג׳ון לנון? מדוע לדעתכם הנביא ישעיהו תולה את נבואתו זו רק לימות-המשיח?

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה שנייה: מוסר ללא מסגרת מעשית מחייבת – אינו מוסרי

כאמור, פאולוס ביטל את המצוות, ואמר כי אין בהן עוד צורך. אך להשאיר את האדם בלא אפשרות להתעלות או לכפרה – אי אפשר. לשם כך הוא פיתח את הרעיון כי ישו הוא האל (או בן-האל), וכי ייסורי הצליבה שסבל הם אלו שמכפרים על בני האדם – ובלבד שהם יאמינו בכך.

גורדון רואה בתפישה זו של פאולוס השפלה של צלם האדם, שמובילה לרדידות מוסרית. זאת ועוד, גורדון מציין את הפער בין היהדות לנצרות במיוחד בנקודה המוסרית אותה הבליטה הנצרות – ״ואהבת לרעך כמוך״. גורדון אומר כי היהדות סללה דרך להגיע אל האידיאל הנשגב הזה, באמצעות הצבת החוקים הברורים: ״לא תגנוב״, ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ ועוד, בעוד הנצרות נשארה רק עם האידיאל, וביטלה את המצוות המעשיות – ובסוף הגיעה לשנאת-אדם ששיאה במרתפי האינקוויזיציה ובשריפת אנשים על המוקד:

הנצרות צמצמה את האדם […] האדם נעשה מין ברייה עלובה שאינה יכולה ואינה צריכה ואינה רשאית לעזור לעצמה בבקשה את תיקונה, את עלייתה, את חייה העליונים. החיים העליונים ניתנים לאדם מן המוכן, ואין לו אלא לקבלם כמו שהם. בעוד שהיהדות רואה את החיים העליונים של האדם בעצם עבודתו להשגתם, בעצם בקשתו אותם, בעצם סלילת הדרך לבקשם […]

אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, הבא בתורת היהדות בבחינת מסקנה חיובית מתוך האזהרות השליליות שלפניו, מ״לא תגנוב״ עד ״לא תשנא את אחיך בלבבך…לא תיקום ולא תיטור״, כאילו בבחינת אור בוקע עולה מתוך הנפש אחרי שטוהרה מזוהמת החיים המצומצמים. אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, ובצורה עוד יותר מזהירה, נמסר על ידי הנצרות בתור כלל ראשון, בתור דבר מסוים, שאין לפניו ולא אחריו כלום, בתור דבר שאינו דורש שום הכנה ואינו מסוגל לשום התפתחות.

[…] היהדות כאילו מוסרת לאדם אור גנוז בפנסים רבים, פנס בתוך פנס, ועבודת חייו היא להוציא את האור מתוך הפנסים, להביאו יותר ויותר לידי גילוי. […] מה עשתה הנצרות? עמדה והוציאה את האור הגנוז מתוך כל הפנסים ומסרה אותו כמות שהוא לכל הרוצה בו. מובן כי רוצים נמצאו רבים לקבל אור גדול כזה בלי כל עמל, בלי כל הכנה קודמת – מי לא ירצה? כולם הריעו: אור, אור! ובתחילה באמת נראה היה לקצרי ראות כי אומנם באה הגאולה לאנושות העלובה, אבל התוצאות ידועות. העיניים, שלא התרגלו לאור הגדול, נסתמאו. במקום הרגש והמחשבה באו הדמיון והלשון; הרצון, שלא הסתגל, התלהב במידה כזו ששרף חיים את כל מי שלא התלהב כמוהו, ובשם האהבה העליונה והקדושה למד האדם לזרוע ולהצמיח שנאה ושקר עם כל תולדותיהם ותולדות תולדותיהם. ומה שיותר מעציב הוא כי האור הערטילאי והמצומצם הזה מוסיף עד היום לסמא את עיניהם אפילו של מיטיבי הראות היותר חשובים.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 205-202)

שאלות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מהחיים האישיים מצבים בהם אנחנו שואפים למטרות – אך מפספסים אותן משום שלא בנינו ״תכנית עבודה״ למען השגתן?
• מדוע לדעתכם גופים שונים – משרדי ממשלה, צבא, כיתה, בית ספר, תנועת נוער, משפחה – קובעים כללים וחוקים שונים להתנהגות החברים בהם? מדוע לא מספיק רק לומר ״ואהבת לרעך כמוך״ או ״יש להתנהג בצורה מכובדת״ וכדומה?
• חישבו על היחס הבינלאומי לפעולות ישראל במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. היו גינויים רבים לפעולות של צה״ל ברצועת עזה, וקריאה לישראל לסייע הומניטרית לעזה. האם לדעתכם יש קשר בין התיאולוגיה של פאולוס (שהיא חלק מהתרבות המערבית, גם זו החילונית), לבין האירועים הללו? נמקו.

למחשבה ולדיון – קראו את המאמר הבא (ניתן להתייחס רק לקטע האחרון, ״לא באמת השתנינו״ ואת הפסקה שלפניו):

• כיצד התפישה הפאולינית בדבר ביטול-המצוות משפיעה על התפישות החינוכיות בימינו?
• האם לדעתכם צודק פרופ׳ רוזנברג בניתוחו? מה דעתכם על פירוש הרלב״ג המובא במאמר לפסוק ״חנוך לנער על פי דרכו״?

הפוסט בין יהדות לנצרות – עיון היסטורי אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה למעלה מעשור מציינת מדינת ישראל מדי שנה ביום י"ז בכסלו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה.

פצועי מערכות ישראל

מתי?

 התאריך נקבע ביום י"ז כסלו, התאריך העברי של החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר – על משמעותו של יום זה ראו כאן).

 ביום זה היו כבר ההרוגים והפצועים הראשונים במלחמת העצמאות.

מה המשמעות של קביעת יום ההוקרה לפצועים דווקא ביום זה?

מי?

מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד מימי שנות המאבק בבריטים ובערבים שקדמו להקמתה, נפצעו רבבות ישראלים במהלך המלחמות, פעולות צבאיות ופיגועים. בין הפצועים ישנם כאלו שהצליחו לחזור לתפקוד מלא ויש שכאלו הסובלים מנכויות שונות או מאושפזים בבתי חולים לשנים ארוכות. בין הנפגעים ישנם גם נפגעי נפש (פוסט טראומה) הסובלים מקשיים בתפקוד היום יומי, גם מבלי שהסביבה מודעת לפגיעה ממנה הם סובלים. (על נתוני הפצועים במלחמת חרבות ברזל ראו כאן).

 (בהתאמה מראש בהתאם לאופי הכיתה) האם אתם מכירים באופן אישי פצועי צה״ל או פעולות איבה? ספרו לנו את סיפורם

למה?

מדוע לדעתכם הוחלט לקיים יום הוקרה לפצועים? למי הוא חשוב וכיצד הוא מסייע לפצועים, לבני משפחותיהם ולנו?

מה אנו לומדים מפצועי צה״ל?

• מסירות לאומה גם במחיר הכאב

קראו על מעשיהם של הלוחמים הבאים וכתבה זו

מה אתם חושבים על מעשיהם של לוחמים אלו? מהיכן לדעתכם הם שאבו את הכוחות למעשים אלו?

האומץ להמשיך לחיות ולהשתקם

צפו באחד מפרקי הסדרה "המסע אל הנצחון" עם גיא הוכמן (בסרטון המצורף) מה ניתן ללמוד מאישיותם של הפצועים על קשייהם ועל דרכי ההתמודדות שלהם ושל בני משפחותיהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

צפו בשיר "בית לחזור" של פצועי צה״ל יחד עם עילי בוטנר -קראו את מילות השיר. מה ניתן ללמוד מהמילים על הפצועים, ותחושותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

האם אתם רואים הבדלים בין המסרים העולים משני הסרטונים? לאילו מהם אתם מרגישים קרובים יותר ומדוע?

צפו בסיפורו של אמיתי ארגמן ובסרטון הזה של ארי שפיץ.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר להם?

שיקום

בתוקף הנסיבות מדינת ישראל היא מעצמה בתחום שיקום פצועים. צפו בסרטונים המצורפים:

שאלה לדיון בכיתה: תארו אילו פעולות שיקום מסייעות לפצועים לשוב ולתפקד בחברה? אילו עוד סוגים של פעולות שיקום אתם מכירים?

הולכים לנצח גם בקרב הבא

צפו בשיר המצורף של הלהקות הצבאיות ונכי צה״ל: "הולכים לנצח גם בקרב הבא"

אילו מהמילים בשיר תואמות לדעתכם לא רק את תחושות הפצועים אלא גם את תחושותיהם של כל תושבי ישראל בשנת המלחמה שעברנו? מדוע?

מה ניתן לעשות ביום זה למען הפצועים?

להלן מספר אפשרויות לעשייה בית ספרית או כיתתית ביום זה:

• הליכה בתאום מראש למחלקות בבתי חולים בהם נמצאים הפצועים והענקת שי להם או לבני משפחותיהם-הנה כמה טיפים לביקור פצועים (בסרטון המצורף)

• נגינה בבתי חולים (לא רק עבור פצועי צה״ל כמובן)

• סיוע למשפחות הפצועים בבייביסיטר, עזרה שונה בבית -להרחבה על הסיוע הנדרש והניתן למשפחות הפצועים
•  תפילות לשלום הפצועים-רשימות חיילים פצועים לתפילה
• שמיעת שיחה מפי פצועים או בני משפחותיהם (קישורים אפשריים בתוך רשימת האתרים הרשומים מטה)

יוזמה מלמטה

היוזמה ליום ההוקרה לפצועי צה״ל היא לא יוזמה מדינתית, אלא רעיון שהציעו כמה פעילים בתנועת בני עקיבא לפני מספר שנים ולאט לאט היא אומצה בידי כלל מערכת החינוך ומערכות אחרות במדינת ישראל

• האם אתם מכירים עוד יוזמות ברוכות של תנועות שונות שהתחילו "מלמטה"?
• מה ניתן ללמוד מכאן על כוחם של אנשים פרטיים ליצור מפעלים חיוביים משמעותיים?

הצעות לפעילויות נוספות

• אתר יום ההוקרה כולל מערכי שיעור, הצעות לטקסים ותיאום הרצאות וביקורים
• אתר צה״ל – עם סרטונים ומערכים על יום ההוקרה
• מערכי שיעורים וסרטונים של משרד החינוך
• פעילות של תנועת בני עקיבא

הפוסט יום ההוקרה לפצועי צה"ל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות

1. התלמידים יכירו משמעות העלייה לישראל בעבר – על הקשיים ועל הגעגוע
2. התלמידים יחושו גאווה ושייכות לארץ ישראל
3. התלמידים יהיו מודעים לעלייה ולעולים בהווה, ועל חשיבות העלייה לקיומה של מדינת ישראל

מצגת מותאמת

חלק א' – פתיחה (10 דקות)

דיון על המילה "עולה"

•  "מה פירוש המילה עולה?"(בכיתות מתקדמות ניתוח השורש ע.ל.ה)
  באילו הקשרים משתמשים במילה זו? (עולה לכיתה א', עולה על מגדל גבוה)
• שאלה מנחה: "מדוע אנחנו אומרים שעולים לישראל, ולא 'מהגרים' כמו בעולם?"
• האם אתם מכירים עולים חדשים? עולים וותיקים? יכולים לספר עליהם?
• איך ייתכן שלמרות שאנחנו בתקופה של "מלחמה" ויש עולים רבים שמגיעים לארץ?
• סיכום קצר: הביטוי מלמד על היחס המיוחד שלנו לארץ – לא רק מקום מגורים, אלא עלייה למקום שיש לו ערך ומשמעותי מזה דורות, עולים מכל העולם לארץ הקודש.

חלק ב' – שיר "השיירה" (20 דקות)

השמעת השיר והצגת הסרטון מתוך ערוץ קק"ל ביוטיוב:
שיר השיירה – הפקת קק"ל

קריאה מודפסת

חלוקת מילות השיר לתלמידים (מצורף מטה*)

שאלות מנחות על השיר- מומלץ לבקש מהתלמידים להשיב בכתיבה במחברת, לאחר צפייה בסרטון ותוך עיון במילות השיר.

1. מתוך הסרטון שראיתם, והשיר, מהם הקשיים שמתוארים בשיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו שורות שמביעות קושי בשיר)
   – עלייה בדרכים קשות, עזיבת בית, הגעה לארץ לא מפותחת, אנשים שונים מתקשים להסתדר יחד, עבודה קשה בארץ.
2. מה מקורות הכוח של העולים לפי השיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו מהשיר את השורות שמביעות תקווה, כח)
   – חלום משותף, זיכרון של הדורות הקודמים, התקווה שממשיכה לעודד, האמונה שיהיה טוב בארץ, הכוח להיות יחד.
3. מהי "השפה אשר נרדמה" המוזכרת בשיר? למה לדעתך השפה היא עניין חשוב ומשפיע למדינה? ולעולים אליה?
4. מה לדעתך פירוש המשפט בפיזמון החוזר "ונמשכת שיירה מהמאה שעברה"?
   – העלייה אינה התחילה עכשיו: כבר דורות יהודים חולמים ועולים, והכוח שלהם עובר אלינו.

סיכום והפנמה (10 דקות)

• דיון קצר: "מה אפשר ללמוד מהעולים על אהבת הארץ ועל התמדה?"
• סיכום מורה:
  העלייה לישראל הייתה מסע קשה, אבל תמיד מלווה באמונה ובתקווה. גם היום כשעולים לארץ – הם חלק מהשיירה הגדולה של עם ישראל, שממשיכה כבר מאות שנים.

חלק ג' – העלייה לארץ כיום

מצורפים נתונים של משרד העלייה והקליטה לגבי עולים משנה האחרונה. (ניתן לחלק לקבוצות עם דף המידע)

זו הזדמנות לשוחח עם הילדים מדוע בישראל יש מדרד ייחודי לנושא הזה? מה התפקידים שלו?

קישור לנתונים – (לכיתות הצעירות – ניתן רק להתייחס לתמונה ולכותרת)

×     מה מודיע משרד העלייה והקלטה?

×     מדוע הוא פירסם את הידיעה הזו לקראת חג הפסח? האם יש קשר בין עלייה לארץ וחג הפסח?

×     מדוע השר מגיע לקבל את פני העולים?

×     האם אתה חושב שיהיה לעולים השגיעו לישראל קל או קשה להתאקלם? (הזדמנות לדבר על המילה התאקלמות).

×     כיצד ניתן להקל עליהם? 

כיוונים למשימות לבית – לבחירת המורה:

• נסו לאתר עולה חדש בסביבתכם, בבית הספר, אולי בשכונה. והכינו לו ברכת ברוך הבא אישית.
• הכינו שלט גדול לרגל יום העולה , ולכבוד העולים באיזור. ותלו מחוץ על שער בי"ס.
• שאלו את ההורים מהיכן הם עלו? אולי ההורים או הסבים עלו? והאם יש להם זכרונות שהם שמעו על העלייה לארץ, וההתאקלמות בה.
• נסו לדמיין את עצמכם בארץ אחרת. איזה מכתב געגוע הייתן כותבים אל הארץ?

חומרים נלווים

• מילות השיר "השיירה" (מודפסות).
• סרטון: שיר השיירה – קק"ל.

שיר השיירה /מילים: עלי מוהר

בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמהשוב התחילה מתעוררת

ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

הפוסט מערך שיעור "יום העולה במערכת החינוך" (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.