כיתות ג׳-ו׳ | 45–60 דקות

(למערך שיעור המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מצגת

המגילה בתחפושת — הסתרה, גבורה ואחריות

פתיח – היכרות עם הסיפור (10 דק׳)

המורה מקריאה / מחלקת המגילה ב60 שניות:
https://aish.co.il/48869702/

(תקציר קצר ורציף של העלילה)

שאלת פתיחה על בסיס הסיפור:

• מי לדעתכם הדמות הכי חזקה במגילה?
• לתת לתלמידים לדון

חלק א – מי מסתתר במגילה? (20 דק׳)

המורה כותבת על הלוח טבלה וממלאת עם התלמידים מי הדמות ומה היא מסתירה:

שאלה לאחר מילוי טבלה:

למה אנשים לפעמים מסתירים ? (תשובות : פחד, לחץ חברתי, רצון להשתייך, לא להסתבך…)

ומה זה גורם? (תחושת זיוף, חולשה, ריחוק)

ועכשיו חידה:

המגילה נמצאת בין ספרי התנ״ך.
יש דמות אחת שמוזכרת כמעט בכל התנ״ך –
ודווקא במגילה לא מופיעה אפילו פעם אחת.
מי זו?

תשובה:  אלוקים.
חז״ל אומרים שהמגילה נקראת “אסתר” מלשון הסתר.

כלומר:
הכול נראה טבעי – צירופי מקרים, החלטות, פחדים –
אבל מאחורי הקלעים מתרחש משהו גדול יותר.

גם כאן יש לנו שיעור לחיים. אנחנו סובבים ניסים גלויים – האחריות שלנו היא לשים לב, ולזהות.

חלק ב – נקודת ההיפוך: הסרת המסיכה ונטילת אחריות (20 דק')

שואלים:

מתי הסיפור באמת מתהפך?

אפשרויות: בתליית המן? בגירוש ושתי? במשתה?

תשובה: ברגע שאסתר מחליטה להפסיק להסתתר ולפעול.

פסוק:

“מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות”

תרגום:  יש רגע שבו מבינים — אם אני לא אעשה, אף אחד לא יעשה.

בהסרת המסכה אסתר לוקחת אחריות ונוהגת בגבורה.

גבורה: להתגבר (10 דק׳)

שאלה:למה אסתר גיבורה? הרי היא פחדה.

מסקנה:
גבורה ≠ לא לפחד
גבורה = להתגבר על הפחד

המורה מבקשת להעתיק מהלוח למחברת

“איזהו גיבור? הכובש את יצרו "(פרקי אבות ד, א)
גיבור הוא לא מי שמנצח אחרים – אלא מי שמנצח את עצמו.

משימה במחברת

התלמידים מעתיקים את המשפט
וכותבים 2 דוגמאות מהחיים:

• התאפקתי לא לענות בכעס
• אמא הרגיזה אותי ולא עניתי לה
• הודיתי בטעות
• השתתפתי למרות שהתביישתי

כותרת:
התגברות = גבורה

פעילות סיום "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וייקר"

אנחנו חיים היום כיהודים חופשיים ועצמאים במדינה שלנו.

(יש עדיין יהודים שחיים בפרס, וחיים תחת חשש ואיום)

מחלקים דף לבן ועליו מסיכה לבנה- צבעו והביעו איך אנחנו מביעים גאווה ישראלית.

הפוסט מערך לפורים: המגילה בתחפושת – הסתרה, גבורה ואחריות (כיתות ג׳-ו׳) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פורים הוא חג שמח וססגוני, ומגלה בין דפי המגילה נושאים מרתקים לדיון ולמידה בכיתה. 

• א) פיסת היסטוריה מרתקת של העם היהודי, הסרט החם היישר משושן.
• ב) היכרות עם אנטישמיות בשושן הבירה, מה גרם לה אז והיום? ומה עושים כנגדה?
• ג) הגורל "להיות יהודי"- האם אפשר וכדאי להיות "כמו כולם"?!, בימים ההם ובזמן הזה.

א. מגילת אסתר – הסיפור ההיסטורי הלאומי

למגילת אסתר לכאורה ישנו הקשר היסטורי מוגדר. תככים בחצר המלוכה של האימפריה הפרסית מביאים לניסיון השמדתו של העם היהודי ומסתיימים במפלת המן והצלחת מרדכי ואסתר. במהלך הדורות ניסו חוקרים ורבנים רבים לברר בדיוק מה ההקשר ההיסטורי הרחב של האירוע.

יש ששייכו אותו להתפתחויות שהיו במלחמות פרס ויוון ויש שהתייחסו למאבקים סביב הקמת בית המקדש השני בארץ ישראל. לאחת הפרשנויות העוסקת במגילה כחלק מתהליך בנין הבית השני ניתן לצפות בסרטון מושקע וחדש.

https://youtube.com/watch?v=DTod3y3PHzg

יהודי העולם החוגגים מזה אלפי שנים את פורים בדרך כלל לא התעמקו במשמעויות ההיסטוריות המדויקות של אירועי המגילה אלא במסרים העולים ממנה. נכיר את חלקם:

האנטישמיות – "ישנו עם אחד…"

המן מהמגילה הוא למעשה אב הטיפוס של האנטישמים לדורותיהם. כך נכתב במגילה:

״וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כׇּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כׇּל־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד …"

המן, ללא שום סיבה (או לכל היותר בשל סכסוך אישי עם יהודי אחד) החליט לבצע רצח המוני ולהשמיד לחלוטין יהודים חפים מפשע.

שאלות לדיון בכיתה:

• בכל דור ודור יש "המן" או "המנים" אחרים. מכירים כאלו?
• האנטישמיות הוגדרה כ- "שנאת עולם לעם עולם". מה משמעות ביטוי זה?
• מומלץ לצפות בסרטון זה (בשלוש הדקות הראשונות) ולפרט מה היו הסיבות לאנטישמיות במשך הדורות?

הסיבות או ליותר דיוק התירוצים לשנאת ישראל במשך הדורות מתחלפים כל העת. לעיתים מדובר בשנאת זרים, לעיתים בשנאה על רקע דתי, לעיתים מדובר בקנאה כלכלית, בתפיסה גזענית או בשנאה למדינת ישראל

• אתרו ברשת מקרים של גילויי אנטישמיות ארעו בעולם בשנים האחרונים? מה היה הרקע להתרחשותם?

• כיצד נבחין בהבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין אנטישמיות? לכיתות מתאימות כדאי לעיין בקישור כאן, בהגדרה המדויקת לאנטישמיות שאומצה בידי ממשלת ישראל

לי זה לא יקרה – אני כמו כולם!

"אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים" אומר מרדכי לאסתר המלכה. למה כוונתו?

אסתר ככל הנראה כמו רוב יהודי שושן חשבו שלהם "זה לא יקרה". יהודי שושן היו האליטה שהשתתפה במשתה אחשוורוש, והרגישו מצוין בממלכת פרס הסובלנית, הרגישו שהם "מקובלים" ומוגנים על ידי החברה שהם חלק ממנה.

אבל כאשר המן ביקש "להשמיד להרוג ולאבד"  – הוא חיפש את כל היהודים. הן אלו ששכחו שהם יהודים והן אלו שהבליטו את זהותם. את המן זה לא עניין….

תהליך דומה עבר לצערנו על יהודים רבים באירופה בדור הקודם שבקשו להימלט מיהדותם. על התנהלותם של אותם יהודים בשעה שהבינו שהבריחה מזהותם לא הועילה ניתן לקרוא בקישור כאן

שאלות לדיון בכיתה:

• האם העולם מכבד יותר מי שמבקש לשמור על זהותו או מי שנמלט ממנה?

יהי רצון שרווח והצלה יעמוד ליהודים גם השנה

פורים שמח לכולם!

הפוסט סיפור פורים במבט אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.