(למערך שיעור מותאם לתלמידי על יסודי לחצו כאן)

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו של יצחק רבין כמנהיג גיבור ואוהב הארץ.
2. להבין מה משמעותם של ערכים כמו אחווה, שיח מכבד ואחריות מילולית.

יום הזיכרון ליצחק רבין – אחריות, אהבת הארץ ושיח מכבד על ידי מיטל יהוד

פתיחה (10 דקות)

הרקע לציון היום- ניתן להסבר והצגה ותיווך של המורה. לפי הבנת הכיתה.

יצחק רבין, יליד ירושלים, חניך בית הספר החקלאי כדורי, חייל ומפקד בפלמ"ח ובצה"ל, רמטכ"ל בזמן הניצחון במלחמת ששת הימים, שגריר ישראל בארצות הברית, ראש הממשלה בזמן מבצע אנטבה, חותם הסכם השלום עם ירדן והסכם הביניים עם הפלסטינאים. דבר שעורר מחלוקת בין אנשים בתוך מדינת ישראל, שכללו הפגנות, שלטים וקריאות קשות מאוד כנגד ראש הממשלה.

במהלך אחת ההפגנות, נרצח רבין בידי מתנקש יהודי על רקע אידאולוגי ופוליטי.

היכרות עם דמותו של רבין

חומר עזר: סרטון "נאום הר הצופים" של רבין, דקה ראשונה

הסרטון כולל התייחסות לגבורת הלוחמים וקטעים בעלי אופי קרבי. מומלץ לצפות מראש ולשקול את התאמתו לגיל ולרגישות התלמידים.

הנחיה למורה:
הציגו לתלמידים את המשפטים הבאים מתוך הנאום:

“המלחמה היא ענין קשה ואכזרי… אך דווקא במלחמה הזו באו לידי ביטוי גילויים מופלאים של אומץ לב, אחווה ורעות.”
“הצבא שלנו איננו רק כוח, אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.”

שאלות פתיחה:

• מה פירוש “אחווה ורעות”?
• מה עלול לקרות בזמן מלחמה? ומה אומר רבין על אופיו המיוחד של צבא הגנה לישראל וחייליו?
• באילו מצבים בבית הספר, אפשר לאמץ את הדברים עליהם מדבר רבין?

פעילות מרכזית (25 דקות)

חלק א – דיון מונחה

 “החיילים נלחמו לא רק בזכות הברזל, אלא בזכות האמונה בצדקת דרכם ובאהבה העמוקה למולדת.”

העתיקו את הציטוט מתוך נאומו של יצחק רבין  למחברת והשיבו על השאלות:

• למה מתכוון רבין כשהוא אומר לא בסכות הברזל? היכן יש ברזל לחיילים?
• לפי הדברים הללו של יצחק רבין כשהיה רמטכ"ל במלחמת ששת הימים, מה נתן לחיילים כח מיוחד? מה הפך נתן להם "כח על"?
• איך אפשר להראות אהבה למדינה גם בלי להיות חייל?
  (לעזור לחברים,לתלות דגל, או מגן דוד, להגיד דברים טובים על המדינה להתנדב, לדבר בכבוד…)

חלק ב – אחריות על מילים (15 דקות)

במידה ויש תנ"ך בכיתה- לבקש מהתלמידים לפתוח בספר תהילים פרק ל"ד פסוק י"ד

“נצור לשונך מרע” (תהילים ל"ד, י"ד)

הסבר למורה: נצור זו מילה נרדפת ללשמור. וכמו נצירה של נשק, הלשון יכולה להיות כלי הורס, פוגע ומסוכן כמו כלי נשק, אם לא משתמשים בה באופן הנכון.
שוחחו בכיתה על הקשר בין "רצח רבין" לבין החשיבות של שמירה על שיח מכבד, במיוחד כשקיימת אי הסכמה.

פעילות:
כל תלמיד יקבל פתק ויכתוב:

• מילה אחת שמחזקת ומאחדת
• מילה אחת שעלינו להיזהר לא לומר לאחרים

אספו את הפתקים, ערבבו והקריאו כמה – ודונו איך מילים משפיעות על אנשים.

סיכום (10 דקות)

שאלו את הכיתה:

• מדוע נקבע יום מיוחד לזכר רצח יצחק רבין? (לזכור וללמוד כמה מסוכנת הסתה, וכיצד עלינו להתנהג כדי שלא יקרה דבר כזה שוב במדינת ישראל)
• האם גם היום אנחנו שומעים אמירות לא מכובדות שיכולות להחשב הסתה ברחוב או בחדשות?
• איך נוכל לשמור על שיח מכבד בבית הספר?

הפוסט מערך שיעור: יום רצח רבין – אחריות, אהבת הארץ ושיח מכבד (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישאל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כל ארוע היסטורי דורש פרספקטיבה

דיון במשמעות הארועים כאשר הם עדיין מתקיימים זו לא בדיוק המציאות הנדרשת לעיון היסטורי מדוקדק אבל נשאיר משהו להיסטוריונים של העתיד. 

עד אז – ציון שנתיים למלחמה, הפסקת האש ועסקת החטופים שהושלמה הם עדיין סוג של ציון דרך שניתן באמצעותו להתבונן ולהפנים מעט ממה שעובר על כולנו מאז שמחת תורה תשפ"ד. (מערכי שיעור נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן ליסודי וכאן לעל יסודי).

המציאות כרגע נזילה ומורכבת: הפסקות האש בצפון ובדרום עדיין שבריריות, בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין לא השיב החמאס את כל חללינו שברשותו, ומחלוקות קשות מתקיימות בציבור ביחס לשאלה כיצד יש להשיב את החטופים, למגר את שלטון החמאס ולחקור לעומק את הכשלים שהביאו לאסון ה7.10 ואילו לקחים להפיק ארועי המלחמה.

ובכל זאת כמה הצעות כיצד לדון ולציין את היום. הדברים נתונים כמובן לשיקול דעת המורה בהתאם לרמת הכיתה ואופייה.

מטרת הפעילות:

-עשיית סדר בארועים והבנה שלאחר שנתיים, חשוב "לראות את היער ולא רק את העצים" ולהבין את המהלך הכולל.

– הבנת ההשגים אליהם הגענו במחיר יקר כמו גם הדגשת האתגרים שעדיין נותרו

– לאפשר התבוננות מעצימה כפרט וכחלק מהלאום, על התהליך שעברנו כולנו בשנתיים האחרונות

בתפילה לשלום חיילינו, מיגור האויב, רפואת הפצועים ותקופה של שלום ונצחון לעם ישראל

חלק ב – מה היה לנו

אינטנסיביות האירועים שהתחוללו בישראל בשנתיים האחרונות תפרנס עוד מחקרים וספרים רבים. עד אז בחרנו 50 (!) מהארועים הבולטים במהלך המלחמה.

מאחר ויש נקודות רבות להתייחסות מומלץ לתת לתלמידים לעבור בזוגות על רשימת האירועים ולבקש מהם:

• לבחור ולנמק מהם לדעתם חמשת או עשרת הארועים החשובים ביותר ולדון על משמעותה של המלחמה לאור בחירת ארועים אלו.
• להציג סקירה קצרה/להפיק תוצרים באמצעות הבינה המלאכותית על הארועים השונים ולהציג אותם בתצוגה כיתתית שתמחיש את רצף ארועי המלחמה. ניתן כמובן להעזר במקורות מידע נוספים מעבר לתיאור תמצית הארועים המובאת להלן.
• לסווג את הארועים לכאלו הנחשבים כהצלחות ישראליות ולכאלו שלא ולדון על הקריקטוריונים לקביעה זו.
• לסווג את הארועים על פי זירות הלחימה השונות, הזירה הבינלאומית והזירה הישראלית הפנימית.
• לבטא את זכרונותיהם ותחושותיהם לנוכח הארועים השונים.
• לבטא את התחושה הכללית לאור הארועים, תוך הדגשת השגים הרבים והעוצמה שגילה עם ישראל לנוכח האתגר, מבלי להתעלם מהבעיות שנותרו.

סיכום המלחמה כפי שתואר בידי צה"ל:

חלק מהארועים מלווים בסרטונים המזכירים את ההתרחשויות. השתדלנו לבחור סרטונים המתאימים להקרנה לתלמידים. מומלץ למורים לבדוק את ההתאמה לכיתתם.

7.10.2023 – שמחת תורה תשפ"ד- כששת אלפים מרצחי חמאס פולשים לשטחי ישראל, מולם כ600 חיילים ואנשי כיתות הכוננות. הפלישה המפתיעה מאפשרת לאנשי החמאס ותושבי עזה להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים ובסיסים ולבצע מעשי טבח מחרידים. במהלך היום נרצחו 1163 מתושבי ישראל מהם 779 אזרחים ו251 נחטפו לרצועת עזה. אלפים נפצעו. במהלך היום בוצע בישראל גיוס כללי ובעזרת מעשי גבורה של אלפי תושבים, לוחמים ומתנדבים החל טיהור שטחי הנגב ממחבלי האויב.

8.10.2023 – כ"ג תשרי תשפ"ד- צה"ל מטהר את אזור עוטף עזה, 29 ישובים מפונים, חיזבאללה מתחיל להפגיז את ישובי הצפון ובהמשך מפונים הישובים הצמודים לגדר. מאות אלפי אזרחים מתנדבים למילואים ולסיוע ללוחמים, לנפגעים ולמפונים. רצועת עזה מופצצת מהאויר, מהיבשה ומהים. מחוות הזדהות עם ישראל ברחבי העולם. בהמשך השבוע הראשון למלחמה הוקמה ממשלת אחדות לאומית שכללה את רוב מפלגות הכנסת. לאחר מספר חודשים פרשו חלק מהמפלגות מהממשלה על רקע מחלוקת על שאלת ניהול המלחמה.

11.10.2023 – כ"ו תשרי תשפ"ד- נאום Dont של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן המזהיר את אויבי ישראל שלא לנצל את חולשתה ולא להצטרף למתקפה עליה. שבוע מאוחר יותר מבקר הנשיא בישראל ומעניק לה סיוע רב המסייע בלחימה. בהמשך המלחמה, בשל לחץ השמאל הקיצוני במפלגתו הטיל הנשיא ביידן מגבלות קשות על יצוא לישראל שפגעו בהתנהלות המלחמה.

19.10.2023 – ד' חשוון תשפ"ד- מתקפה ראשונה של החות'ים על אילת.

27.10.2023 – י"ב חשוון תשפ"ד- כוחות גדולים של צה"ל נכנסים לצפון הרצועה ומחסלים מחבלי חמאס.

28.10.2023 – י"ג חשוון תשפ"ד- מבצע ראשית האור. כוחות מיוחדים של צה"ל מחלצים את החיילת אורי מגידיש משבי החמאס.

3.11.2023 – י"ט חשוון תשפ"ד- ברחבת הכניסה למוזאון תל אביב מוקם אוהל מחאה של משפחות החטופים. בהמשך יהפוך המקום "לכיכר החטופים" ומאות אלפי ישראלים  יגיעו לצורך הזדהות עם המשפחות. לצד הרבים שביקשו להזדהות עם המשפחות בשעתם הקשה בלטו בפעילות בכיכר גורמים רבים שהפגינו בעקביות כנגד הממשלה ומדיניותה ורבים טענו כי במעשיהם  ובצעדי מחאה שהובילו שכללו חסימות כבישים והתקפות קשות ואישיות כנגד שרי הממשלה, הם מחזקים את עמדת החמאס במשא ומתן. אל מול הלחץ שהופעל על הממשלה להכנע לדרישות המרצחים, הקימו חלק מהמשפחות את "פורום תקווה" שדרש מהממשלה לנקוט כמה שיותר יד קשה כנגד החמאס כדי להביא להשבת החטופים.

9.11.2023 – כ"ה חשוון תשפ"ד- כוחות צהל משתלטים על רוב שטחה של העיר עזה ומטהרים אותה ממחבלים.

15.11.2023 – ב' כסלו תשפ"ד- העצרת הגדולה בתולדות יהדות אמריקה. מאות אלפי יהודים בעצרת הזדהות עם ישראל בעצרת מחוץ לבית הלבן בוושינגטון. גם בשאר הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתקיימות עצרות הזדהות. תומכי החמאס מארגנים הפגנות גם הם ברחבי העולם שהופכות לבמה לקריאת אנטישמיות.

24.11.2023 – י"א כסלו תשפ"ד- כשמונים ישראלים, נשים וילדים ועשרים אזרחים זרים משוחררים תמורת כמה מאות מחבלים זוטרים. במהלך ימי העסקה מתקיימת הפסקת אש.

4.12.2023 – כ"א כסלו תשפ"ד- הפסקת האש מסתיימת. כוחות צה"ל נכנסים לקיני המרצחים בשכונת סג'עיה ובחאן יונס.

15.12.2023 – ג' טבת תשפ"ד- שלושה חטופים נורים בשוגג בידי כוחות צה"ל לאחר שניסו לחבור אליהם.

2.1.2024 – כ"א טבת תשפ"ד- ישראל מחסלת בביירות את סאלח אל ערורי, סגן מנהיג החמאס.

12.1.2024 – ג' שבט תשפ"ד- מבצע "יד הזוהר". יחידות מיוחדות מחלצות מרפיח את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר.

22.1.2024 – י"ב שבט תשפ"ד- אסון אל מועזי, 21 חיילי צה"ל נהרגים בקריסת מבנה כתוצאה מירי טילי חמאס בעיירה אל מעז'י שבמרכז הרצועה. בקרבות ברצועת עזה נפלו מראשית התמרון עד לינואר 2025 כ400 לוחמים.

13.4.2024 – ו' ניסן תשפ"ד- ליל הכטבמי"ם, איראן תוקפת את ישראל במאות כלי טיס לא מאוישים. כמעט כולם מופלים בידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

20.4.2024 – י"ב אדר ב תשפ"ד- הפגנות אנטישמיות קשות כנגד ישראל ברחבי העולם ובעיקר בקמפוסים בארצות הברית ובארופה. ההפגנות מאורגנות בידי פעילי שמאל קיצוני המגובים בידי ראשי האונברסיטאות חסידי תרבות "הווק", ומדורבנות ככל הנראה בידי גורמים ממדינות ערב ובהם קטר. במהלך ימי המלחמה התחוללו ברחבי העולם כמה פיגועים אנטישמיים בהם נרצחו יהודים.

1.5.2024 – כ"ג ניסן תשפ"ד- בירושלים מוקם מאהל הגבורה. במקום מתקיימת פעילות קבועה של "פורום הגבורה" המורכב ממאות משפחות שיקיריהם נפלו בקרבות והקוראות לממשלה לפעול להכרעה מלאה של החמאס. ססמת הפורום" במותם ציווו לנו נצחון".

6.5.2024 – כ"ז ניסן תשפ"ד- כוחות צה"ל נכנסים לרפיח ומטהרים את ציר פילדלפי ששימש כמסדרון האספקה של החמאס.

3.6.2024 – כ"ו אייר תשפ"ד- החיזבאללה מגביר את ההפגזות על אזור הצפון, שרפות ענק בכל רחבי הגליל.

8.6.2024 – ב' סיון תשפ"ד- מבצע ארנון-כוחות ימ"מ מחלצים מהעיר נוסריאת בלב הרצועה את שלומי זיו, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ונעה ארגמני. במבצע נופל פקד ארנון זמורה.

13.6.2024 – ז' סיון תשפ"ד- צה"ל והשב"כ מחסלים את מוחמד דף, מגדולי הרוצחים בתולדות העימות עם הפלשתינאים והמפקד הצבאי של החמאס.

20.7.2024 – י"ד תמוז תשפ"ד- מבצע היד הארוכה. בתגובה להתקפות החות'ים על ישראל מפציץ חיל האוויר את נחל חודידה בתימן.

27.7.2024 – כ"א תמוז תשפ"ד- טבח מג'דל שאמס. טילי חיזבאללה פוגעים בקבוצת ילדים ששחקה כדורגל בכפר הדרוזי מג'דל שאמס שבחרמון. 12 ילדים נרצחים. בתגובה מחסלת ישראל את רמטכ"ל החיזבאללה פואד שוכר.

31.7.2024 – כ"ה תמוז תשפ"ד- ישראל מחסלת באיראן את אסמעיל הניה מנהיג החמאס.

27.8.2024 – כ"ג אב תשפ"ד- צה"ל מחלץ ממנהרות החמאס ברפיח את החטוף קאיד פרחאן. זמן קצר לאחר מכן מתגלות במנהרה סמוכה גופותיהם של שישה חטופים שמחבלי החמאס רצחו בדם קר, זמן קצר לפני שהגיעו אליהם חיילי צהל.

28.8.2024 – כ"ד אב תשפ"ד- צהל יוצא למבצע מחנות קיץ לביעור קיני טרור באזור צפון השומרון.

17.9.2024 – י"ד אלול תשפ"ד- מבצע הביפרים, מאות מחבלי חיזבאללה נהרגים ונפצעים כתוצאה מפיצוץ ביפרים ומכשירי קשר שהחזיקו ברשותם ומולכדו בידי ישראל. החיזבאללה סופג מכה קשה ובעולם מתפעלים רבים מרמת הביצוע הישראלית.

19.9.2024 – ט"ז אלול תשפ"ד- מבצע חיצי הצפון. לאחר שנה של הפגזות בלתי פוסקות של חיזבאללה על אזור הצפון, חיל האויר פותח במתקפה אווירית ומחסל את צמרת ארגון החיזבאללה.

27.9.204 – כ"ד אלול תשפ"ד- מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מגדולי אויבי ישראל מחוסל בבונקר שלו בביירות.

30.9.2024 – כ"ז אלול תשפ"ד- צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי בדרום לבנון ומשתלט על כל כפרי המגע ומוצבי החיזבאללה סמוך לגבול ישראל.

1.10.2024 – כ"ח אלול תשפ"ד- מתקפת טילים איראנית על ישראל. כמעט כל הטילים מופלים ללא נזק או אבידות, במקביל בפיגוע ביפו נרצחים שמונה ישראלים.

16.10.2024 – י"ד תשרי תשפ"ה- כוחות צה"ל מחסלים את מנהיג החמאס יחיא סנוואר.

26.10.2024 – כ"ד תשרי תשפ"ה- מבצע ימי תשובה. ישראל משמידה את מערכות ההגנה האווירית באיראן.

5.11.2024 – ד' חשוןן תשפ"ה- הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה לנשיא ארצות הברית. מפעיל מדיניות אוהדת כלפי ישראל ותומך בה באופן מלא מבחינה מדינית ומבחינת אספקת נשק למלחמה.

11.11.2024 – י' חשוון תשפ"ה- חברי קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו או נחטפו ביום הטבח, מחליטים לשוב לביתם ולקומם את הקיבוץ מחדש. לצידם חוזרים לביתם רוב התושבים בישובי עוטף עזה שהם נחושים להפריח ולהעצים מחדש את האזור שנפגע.

26.11.2024 – כ"ד חשוון תשפ"ה- הפסקת אש בצפון. צה"ל נסוג מחלק מהשטח אותו כבש בלבנון, למעט מספר מוצבים השולטים על ישובי הגליל. החיזבאללה נחלש מאוד וצה"ל ממשיך מדי יום להכות בפעילי הארגון. בקרבות בלבנון נפלו כ50 מלוחמי צה"ל.

8.12.2024 – ז' כסלו תשפ"ה- מבצע חץ מבשן. בעקבות התמוטטות המשטר בסוריה משמידים כוחות צה"ל את רוב אמצעי הלחימה המשמעותיים של הצבא הסורי ומשתלטים על אזור החיץ בגבול ישראל סוריה כולל פסגת החרמון.

26.12.2024 – כ"ה כסלו תשפ"ה- מבצע צלילי הכרם – בתגובה למתקפות החות'ים חיל האוויר תוקף את צנעא בירת תימן.

17.1.2025 – י"ז טבת תשפ"ה- נחתם הסכם להשבת חלק מהחטופים משבי חמאס בתמורה לשחרור מאות מחבלים רוצחים ושיבת מחבלי החמאס לחלק מהשטחים עליהם השתלט צה"ל ברצועת עזה.

4.2.2025 – ו' שבט תשפ"ה- נשיא ארצות הברית טראמפ מציע לפתור את בעיית עזה על ידי העברת תושביה למדינות אחרות. ההצעה מעוררת התלהבות רבה בקרב חוגים נרחבים בישראל. עם זאת בשלב זה נראה שהתוכנית לא מקודמת כפי שתוכנן.

18.3.2025 – י"ח אדר תשפ"ה- מבצע עוז וחרב, צה"ל תוקף ומחסל בהפתעה רבים ממחבלי החמאס. בהמשך המבצע צה"ל משתלט על מרבית שטחה של העיר רפיח ועל ציר מורג, המפריד בין חן יונס ורפיח

16.5.2025 – י"ח אייר תשפ"ה- מבצע מרכבות גדעון. המבצע שנמשך לאורך כל חודשי הקיץ נועד להשתלט על שטחים נרחבים ברצועה, לפנות מהם את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בהם היא לא תהיה תלויה בחמאס לקבלת ציוד ומזון, וכמובן ללחוץ על החמאס לשחרר את החטופים. בפעל במהלך המבצע חוסלו מחבלים רבים ,נהרסו שטחים נרחבים ברצועה, ואף חולצו מספר גופות חטופים, אולם קמפיין תעמולה שקרי שהוביל החמאס בדבר "רעב המוני" בעזה הגביל את ישראל במעשיה, ורבים טענו כי המבצע לא השיג את יעדיו.

13.6.2025 – י"ז סיוון תשפ"ה- מבצע עם כלביא. מתקפת פתע ישראלית משמידה אתרי גרעין באיראן ומחסלת מדעני גרעין רבים ואת הצמרת הצבאית האיראנית וזוכה לעליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן. חלק מההתקפות הישראליות מבוצעות בדרכים מסתוריות משטחה של איראן עצמה. במהלך המבצע מסייעים האמריקאים לישראל בהשמדת אתרי גרעין מבוצרים. העולם נדהם מיכולת המודיעין והביצוע הישראלית העוברת כל דמיון. איראן מגיבה במטחי טילים על ישראל ורוצחת 29 אזרחים. לאחר 12 ימי לחימה מסתיימים הקרבות. תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות.

16.7.2025 – כ' תמוז תשפ"ה- בעקבות מעשי טבח שמבצעים כוחות המשטר באזורים הדרוזים שבסוריה מפציץ חיל האוויר את בנין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.

22.8.2025 – ט"ז אב תשפ"ה- קמפיין הרעב. חמאס בסיוע שונאי ישראל באו"ם מפיץ בעולם קמפיין שקרי ולפיה תושבי עזה סובלים מרעב, זאת למרות שעזה מקבל סיוע הומינטרי בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הקמפיין השקרי זוכה משום מה לשיתוף פעולה של כלי תקשורת ופוליטקאים בישראל וגורם לנזק קשה לישראל בזירה הבינלאומית. טענות קשות מושמעות על כך שההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד איתו.

28.8.2025 – ד' אלול תשפ"ה- מבצע טיפת מזל. בשל המשך התקפות החות'ים על ישראל, מפציץ חיל האוויר כינוס של ראשי התנועה ומחסל את רוב חברי הממשלה החות'ית.

9.9.2025 – ט"ז אלול תשפ"ה- מבצע פסגת האש. במקביל להעמקת מתקפת צה"ל בעזה והפלת רבי קומות ברחבי הרצועה, מנסה ישראל לחסל את צמרת ארגון החמאס המתכנסת בעיר דוחא שבקטאר. לצערנו, ככל הנראה רוב ראשי החמאס לא נפגעו בתקיפה. פעם הבאה בע"ה.. עם זאת רבים סוברים שההתקפה על קטר הכריחה את שליטיה ללחוץ על חמאס כדי להגיע להסכם עם ישראל.

15.9.2025 – כ"ב אלול תשפ"ה- מתחיל השלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב. רוב תושבי עזה מפנים אותה, וצה"ל מתקדם ברחבי העיר תוך שהוא משמיד מחבלים ואת תשתיות החמאס.

9.10.2025 – י"ז תשרי תשפ"ו- נחתם הסכם שארם, בעקבות השתלטות צה"ל על שטח העיר עזה ונסיון ההתנקשות בקטר, נחתם הסכם בין ישראל לחמאס בתיווך אמריקאי מצרי טורקי וקטרי על סיום המלחמה בכמה שלבים, שהראשון שבהם הוא החזרה של כל החטופים באופן מיידי בתמורה לנסיגה חלקית של צה"ל.

13.10.2025 – כ"א תשרי תשפ"ו- שנתיים בדיוק לאחר טבח שמחת תורה חוזרים עשרים החטופים שנותרו בחיים לישראל. במקביל החמאס מתחיל להשיב את גופותיהם של 28 חללים הנמצאים בידיו. שמחה אדירה ברחבי ישראל לצד החשש מהבאות והנחישות להמשיך ולהלחם בחמאס כדי למנוע את הטב הבא. תמורת החטופים שחררה ישראל אלפי רוצחים מתועבים וצהל נסוג מחלק מרצועת עזה.

חלק ג – עם של גיבורי על

במהלך המלחמה התגלה עם ישראל בשיא עוצמתו. להלן רשימה (חלקית כמובן) של קבוצות שונות באוכלוסייה שהתגלו בשיא כוחם ויופיים בימי המלחמה. מוזמנים לחלק בין התלמידים את שמות הקבוצות ולבקש מהם לבחור למי הם היו מעניקים סוג של פרס ישראל. תלמידים שיש להם ולמשפחותיהם קשר לאחת הקבוצות מוזמנים לציין זאת.

1. לוחמי צה"ל בקבע ובסדיר
2. שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון
3. לוחמי המילואים
4. משפחות הלוחמים בסדיר בקבע ובמילואים
5. המתנדבים המסייעים למפונים ולשיקום הישובים
6. אנשי מערכת הבריאות
7. המתנדבים האזרחיים שלחמו ביום ה7.10
8. אנשי כיתות הכוננות
9. פצועי המערכה
10. המשפחות השכולות הפועלות להנצחת גבורתם של יקיריהם
11. אנשי התעשיות הבטחוניות
12. ארגוני החסד למיניהם
13. מורי ישראל (!)

חלק ד – מצעד הפזמונים

לפניכם חלק מהשירים שהפכו ללהיטים בשנתיים האחרונות. במי מהם הייתם בוחרים כ"שיר המלחמה" ומדוע. כמובן ניתן להוסיף שירים לבחירתכם.

השירים לפי סדר הא"ב

1. אנחנו לא מפחדים
2. גיבורי על
3. הביתה (קונצרט מולדת)
4. חרבו דרבו 
5. לא תנצחו אותי
6. לוחם עברי
7. לצאת מדיכאון (גם בשעות הקטנות)
8. מולדת
9. עם ישראל חי
10. פורחים לשובם
11. תמיד אוהב אותי (עוד יותר טוב)

צפו בכתבה המתארת את השירים שהיו פופולריים במהלך המלחמה וכתבו מהו התהליך החברתי אותו היא מתארת. הסבירו האם אתם מסכימים לתיאור זה.

חלק ה – איפה זה מוצא אותנו

בהתאם לרמת הכיתה ניתן לדון על מטרות המלחמה והשאלה האם הושגו או כיצד ניתן להשיגם ובעיקר על המשמעות האישית של המלחמה עבור כולנו, איזה רגשות חיזקה בנו (פטריוטיות, מסירות, הערכה לתורמים) ואילו החלישה וכדומה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מחוץ לגבולות הארץ המצב היה מורכב יותר, ונהיה מורכב מיום ליום. ביחידה זו ננסה להבין מי תומך? מה הסיבה שלא לתמוך בישראל באופן כללי ובהקשר "חרבות ברזל"?

מי בעד ומי נגד?

יהדות העולם

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו גופים, ארגונים וקבוצות התייצבו לצד ישראל במלחמתה מול המרצחים, ואילו התייצבו נגדה? מה גרם לכל אחד מהם לנקוט בעמדתו? (האו"ם, נשיאי המדינות השונות, סלבריטאים ועוד…)
• כיצד הגיבו הקהילות היהודיות בעולם? צפו בסרטון המצורף, המשקף את עצרות ההזדהות עם ישראל שנערכו עם תחילת המלחמה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

• מהן תחושותיכם לנוכח סרטון זה? האם לאור המחלוקות הקשות שפקדו את הציבור היהודי בארץ ובחו"ל במהלך השנה האחרונה, העמידה של יהדות העולם לצד ישראל הייתה מובנת מאליה?
• עיינו בכתבה מynet בקישור כאן. מה דעתכם על הנאמר בו? האם וכיצד אירועי המלחמה מחייבים שינוי ביחסי ישראל והתפוצות.

   מדינות העולם

משימת כתיבה:

תמונה שווה אלף מילים

בעיתון "מקור ראשון" פירסם שי צ'רקה את הקריקטורה הבאה:

היום ב@MakorRishon pic.twitter.com/K249mnJVSX

— שי צ'רקה shay charka (@ShayCharka) November 3, 2023

שאלות לדיון בכיתה

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר בקריקטורה זו? כיצד הדברים באו לידי ביטוי?
• חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות, שלדעתכם היוו את הבסיס לאיור זה.

שירת התקווה מסביב לעולם

הסרטון מתאר את הכינוסים הספונטניים של הקהילות היהודיות בעולם לאחר מתקפת הרצח של החמאס ב7.10.

שאלה לדיון בכיתה: מה הדבר מלמד על הקשר בין קהילות אלו למדינת ישראל?

אנטישמיות ותמיכה בערבון מוגבל ממדינות המערב

במקביל לאהדה הבסיסית רבים ממנהיגי המערב מבקשים להגביל את ישראל בתגובתה הצבאית למרצחי החמאס.

• ראו למשל את עמדת הנשיא ביידן בכתבה זו, מדוע לדעתכם מדינות המערב מסוייגות? כיצד ניתן לענות לטענותיהם?

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

מה יש להם נגד ישראל?

חוסר תמיכה מהמערב הליברלי

הקבוצה המפתיעה (יחסית) בהתנגדותה העזה, ואולי אף שנאתה, לישראל היא הליברלים הפרוגרסיבים, הפועלים בעיקר באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות המובילים בארצות המערב.

בין הדמויות הבולטות שגינו את ישראל בתוקף, ושללו את הלגיטימיות של מלחמתה נגד מרצחי החמאס, היו השחקנית אנג'לינה ג'ולי ופעילת האקלים גרטה טונברג.

• שאלות לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם דמויות אלו, שאין להן קשר ישיר לאחד הצדדים בסכסוך, בחרו לתקוף דווקא את ישראל, שהותקפה באכזריות וברצחנות?

קצת לעומק

משימת כתיבה:

גם ישראלים רבים, נתקלו בגילויים מדהימים של שנאה לישראל מצד עמיתיהם לאקדמיה, חלקם שותפים לעמדותם הליברליות עד לפני כחודש. עיינו במאמר בעיתון גלובס. נסו לסכם את הטיעונים המועלים נגד ישראל באוניברסיטאות המערביות. וכיתבו כיצד לדעתכם יכולה ישראל להתמודד עימם.

חלק מהמדענים הישראלים המופיעים בכתבה מציינים בסופה כי:

"בטח לא אחדש אם אומר שזו לא באמת בעיית הסברה. זו בעיה מהותית שנובעת מכך שיש ביקורת לגיטימית על ישראל. נגיד זאת במפורש: הכיבוש… בסופו של דבר יש באמת אלפי הרוגים בעזה כל כמה שנים כבר עשרות שנים, כולל השבוע, כולל אזרחים, כולל מאות ילדים. לא יעזור לנו 'להסביר' להם, עד שלא תיפתר הבעיה המהותית".

• שאלות לדיון בכיתה: מה דעתכם על תגובה זו ולפיה הבעייה המרכזית שמניעה את תוקפנות החמאס היא "הכיבוש"? האם מי שתומך בעמדה זו יכול להתמודד עם תמיכתם של האקדמאים בחו"ל במתקפות הרצחניות של החמאס משני צידיו של הקו הירוק?

לסיכום:

קראו את מאמרו של אריאל שנבל "כשחמאס כבש את הרווארד" הלועג להזדהות השמאל הליברלי עם הרצחנות הפלשתינאית. מה דעתכם? ומהן מסקנותיכם לאור הסקירה על תומכי ישראל ומתנגדיה בעולם? מה המשמעות של סקירה זו לגבי דמותה של מדינת ישראל לאחר המלחמה?

הפוסט מי לנו ומי לצרינו – על "חרבות ברזל", יהודים, מוסלמים ומדינות העולם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.