פתיח – על היסטוריה וזכרון היסטורי

לפני 80 שנה, כמה שבועות לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה, אירע פוגרום קשה ביהודי לוב.

• ניתן לערוך הצבעה בכיתה: מי מכיר את הפוגרום הזה או שמע עליו משהו?
• מי שמע על פרעות קישינב?
• כמה יהודים נהרגו בכל אחד מהאירועים?

הפוגרום, שתיאוריו – כפי שניתן לקרוא בפסקאות הראשונות בכתבה זו (אזהרה: תיאורים קשים) – מזכירים את האכזריות והשנאה שחוותה ישראל בשבעה באוקטובר, כמעט נשכח מלב. פוגרום קישינב בו נרצחו 59 יהודים, מוכר הרבה יותר מאשר הפוגרום ביהודי לוב, בו נרצחו 133 יהודים (כמעט פי שלושה!)

• מדוע לדעתכם פוגרום קישינב מוכר, בעוד פוגרום טריפולי כמעט ואינו מוכר, אם בכלל?
• בהתאם לאופי הכיתה, זו הזדמנות לדבר עם התלמידים על זכרון קולקטיבי.

ניתן לצפות עם התלמידים בסרטון הקצר הזה העוסק בפרעות (כדאי לעבור עליו לפני כן, יש בו כמה תמונות העלולות להיות מעט קשות).

• בעדותו של יצחק מסילתי המובאת בסרטון, הוא מתאר כיצד הפורע שפגע בו היה שכנו וחברו הערבי עאמר, שלתמיהתו של מסילתי עונה לו ״אני לא מכיר אותך, אתה יהודי – אני אהרוג אותך!״

מה ניתן לדעתכם ללמוד מעדות זו? הסבירו דבריכם.

• ניתן להזכיר גם את פרעות תרפ״ט בישוב היהודי בחברון, גם שם סמכו היהודים על ״השכנות הטובה״ שהיתה להם עם ערביי חברון, וגם שם התוצאות היו קשות ומזוויעות.

הפרהוד ביהודי עיראק (1941)

הפרהוד (=פרעות) ביהודי עיראק החל בחג השבועות של שנת 1941. במהלכו פגעו הערבים העיראקים בשכניהם היהודים ללא-רחם בצורות שונות ומשונות.

ניתן לראות עם התלמידים את הסרטון הזה, ובו עדויות של ניצולים מהפרהוד.

• בסרטון מתוארת הזיקה העמוקה והפטריוטיות שהיתה ליהודי עיראק למדינה העיראקית. האם אתם מכירים עוד אירועים בהיסטוריה בהם יהודים חשו נאמנות למולדתם, אך זו הפנתה להם עורף ופגעה בהם מתוך אנטישמיות? פרטו.
• אחד העדים בסרטון טוען כי ״אם לא היתה תעמולה גרמנית – לא היה פרהוד״. האם אתם מסכימים עם דבריו? נמקו.

היום לציון היציאה והגירוש של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן

החל משנת 2014 מציינת מדינת ישראל באופן רשמי ב-30 בנובמבר את יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן.

• מתודת ג׳יגסו: נחלק את הכיתה לקבוצות שונות, כל קבוצה תקבל/תבחר את אחת מהקהילות המובאות באתר הייעודי של יד יצחק בן צבי (בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי) ותציג בפני הכיתה את סיפורה של הקהילה המסויימת.
• לאחר מכן ניתן לערוך דיון על הדומה והשונה בין הקהילות ועל הגורמים לכך.

האמנם החיים תחת שלטון מוסלמי היו טובים יותר?

מקובלת המחשבה כי חיי היהודים תחת שלטון האסלאם היו טובים יחסית, לעומת חייהם של היהודים שחיו תחת שלטון הנצרות. במיוחד נהוג לציין את ״תור הזהב של יהדות ספרד״. אך האם באמת היהודים שחיו תחת המוסלמים חיו חיים שלווים וטובים?

יהודי העיר גרנדה שבדרומה של ספרד, חוו בעיצומו של ״תור הזהב״ פרעות קשות מאת שכניהם. הם גילו על בשרם, שהשקט ודו-הקיום יכולים להמשך רק כל עוד היהודים מושפלים ובמעמד של ד׳ימים (בני חסות) תחת מגפיו של האסלאם.

• ניתן לעיין עם התלמידים באתר זה, הסוקר מקצת מתלאותיהם של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולאתגר את התפיסה המקובלת באמצעות עובדות ונתונים.

הפילוסוף והסופר אלבר ממי, יהודי יליד צרפת ממוצא תוניסאי שפעל למען דו-קיום יהודי-ערבי, ערך בשנת 1973 דיון בו נכח בין היתר גם שליט לוב באותה העת, הרודן מועמר קדאפי. ממי הפנה אל עבר קדאפי את הדברים הבאים:

"האם נכון הדבר שהכרזת כי היהודים תמיד חיו בשלום ובשלווה בארצות הערביות? וכי אין בלבך דבר נגד היהודים אלא רק כנגד הציונים? האם ברצינות אתה מאמין במיתוס הזה, המורעף בחביבות בכדי לשכנע את אנשי המערב, שחיי היהודים בארצות הערביות היו אידיליים?… האמת היא שחיי פחד והשפלה חיינו בארצות ערביות. לא אחזור כאן על פרשה אחרת: פרשת השחיטות שלפני הציונות; הרשימה שמורה לך עמדי. האמת היא שאותם צעירים יהודים בני הארצות הערביות היו ציונים לפני אושוויץ; מדינת ישראל איננה תוצאה של אושוויץ אלא של המצב היהודי בכללותו, לרבות המצב בארצות הערביות״.

(אלבר ממי, יהודים וערבים, ספרית פועלים, תל אביב 1975, עמ׳ 23-21).

• לאור מה שלמדנו ביחידה זו, האם אתם מסכימים עם קביעתו של ממי? נמקו.

הפוסט הפוגרום שנשכח – 80 שנה לפוגרום ביהודי לוב הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות

1. התלמידים יכירו משמעות העלייה לישראל בעבר – על הקשיים ועל הגעגוע
2. התלמידים יחושו גאווה ושייכות לארץ ישראל
3. התלמידים יהיו מודעים לעלייה ולעולים בהווה, ועל חשיבות העלייה לקיומה של מדינת ישראל

מצגת מותאמת לתוכנית "בשבילי מורשת" על ידי מיטל יהוד

חלק א' – פתיחה (10 דקות)

דיון על המילה "עולה"

•  "מה פירוש המילה עולה?"(בכיתות מתקדמות ניתוח השורש ע.ל.ה)
  באילו הקשרים משתמשים במילה זו? (עולה לכיתה א', עולה על מגדל גבוה)
• שאלה מנחה: "מדוע אנחנו אומרים שעולים לישראל, ולא 'מהגרים' כמו בעולם?"
• האם אתם מכירים עולים חדשים? עולים וותיקים? יכולים לספר עליהם?
• איך ייתכן שלמרות שאנחנו בתקופה של "מלחמה" ויש עולים רבים שמגיעים לארץ?
• סיכום קצר: הביטוי מלמד על היחס המיוחד שלנו לארץ – לא רק מקום מגורים, אלא עלייה למקום שיש לו ערך ומשמעותי מזה דורות, עולים מכל העולם לארץ הקודש.

חלק ב' – שיר "השיירה" (20 דקות)

השמעת השיר והצגת הסרטון מתוך ערוץ קק"ל ביוטיוב:
שיר השיירה – הפקת קק"ל

קריאה מודפסת

חלוקת מילות השיר לתלמידים (מצורף מטה*)

שאלות מנחות על השיר- מומלץ לבקש מהתלמידים להשיב בכתיבה במחברת, לאחר צפייה בסרטון ותוך עיון במילות השיר.

1. מתוך הסרטון שראיתם, והשיר, מהם הקשיים שמתוארים בשיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו שורות שמביעות קושי בשיר)
   – עלייה בדרכים קשות, עזיבת בית, הגעה לארץ לא מפותחת, אנשים שונים מתקשים להסתדר יחד, עבודה קשה בארץ.
2. מה מקורות הכוח של העולים לפי השיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו מהשיר את השורות שמביעות תקווה, כח)
   – חלום משותף, זיכרון של הדורות הקודמים, התקווה שממשיכה לעודד, האמונה שיהיה טוב בארץ, הכוח להיות יחד.
3. מהי "השפה אשר נרדמה" המוזכרת בשיר? למה לדעתך השפה היא עניין חשוב ומשפיע למדינה? ולעולים אליה?
4. מה לדעתך פירוש המשפט בפיזמון החוזר "ונמשכת שיירה מהמאה שעברה"?
   – העלייה אינה התחילה עכשיו: כבר דורות יהודים חולמים ועולים, והכוח שלהם עובר אלינו.

סיכום והפנמה (10 דקות)

• דיון קצר: "מה אפשר ללמוד מהעולים על אהבת הארץ ועל התמדה?"
• סיכום מורה:
  העלייה לישראל הייתה מסע קשה, אבל תמיד מלווה באמונה ובתקווה. גם היום כשעולים לארץ – הם חלק מהשיירה הגדולה של עם ישראל, שממשיכה כבר מאות שנים.

חלק ג' – העלייה לארץ כיום

מצורפים נתונים של משרד העלייה והקליטה לגבי עולים משנה האחרונה. (ניתן לחלק לקבוצות עם דף המידע)

זו הזדמנות לשוחח עם הילדים מדוע בישראל יש מדרד ייחודי לנושא הזה? מה התפקידים שלו?

קישור לנתונים – (לכיתות הצעירות – ניתן רק להתייחס לתמונה ולכותרת)

×     מה מודיע משרד העלייה והקלטה?

×     מדוע הוא פירסם את הידיעה הזו לקראת חג הפסח? האם יש קשר בין עלייה לארץ וחג הפסח?

×     מדוע השר מגיע לקבל את פני העולים?

×     האם אתה חושב שיהיה לעולים השגיעו לישראל קל או קשה להתאקלם? (הזדמנות לדבר על המילה התאקלמות).

×     כיצד ניתן להקל עליהם? 

כיוונים למשימות לבית – לבחירת המורה:

• נסו לאתר עולה חדש בסביבתכם, בבית הספר, אולי בשכונה. והכינו לו ברכת ברוך הבא אישית.
• הכינו שלט גדול לרגל יום העולה , ולכבוד העולים באיזור. ותלו מחוץ על שער בי"ס.
• שאלו את ההורים מהיכן הם עלו? אולי ההורים או הסבים עלו? והאם יש להם זכרונות שהם שמעו על העלייה לארץ, וההתאקלמות בה.
• נסו לדמיין את עצמכם בארץ אחרת. איזה מכתב געגוע הייתן כותבים אל הארץ?

חומרים נלווים

• מילות השיר "השיירה" (מודפסות).
• סרטון: שיר השיירה – קק"ל.

שיר השיירה /מילים: עלי מוהר

בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמהשוב התחילה מתעוררת

ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

הפוסט מערך שיעור "יום העולה במערכת החינוך" (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

1. שהתלמידים יכירו את יום כ"ט בנובמבר ואת ההשלכות שלו.
2. שהתלמידים יכירו את הדילמה שהייתה סביב תוכנית החלוקה.
3. שהתלמידים יכירו את מפת ארץ ישראל וגבולותיה.

רקע למורה:

למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.

בסופה של מלחמת העצמאות הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.

בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.

מהלך השיעור (45 דקות)

כ"ט בנובמבר על ידי מיטל יהוד

שלב הפתיחה – 10 דקות

• המורה רושמת על הלוח ומסבירה מושגי יסודיים להבנה:
  1. עצרת האומות המאוחדות.
  2. גבולות של מדינה.
  3. הכרזת מדינה.
• המורה מציגה את האירוע: בליל כ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות והפיכת ירושלים לעיר בינלאומית.
• שיחה קצרה בכיתה: אילו שאלות מסקרן אתכם לשאול על הנושא? (המורה רושמת על הלוח או בקובץ משותף).

שלב הרקע ההיסטורי – 10 דקות

• הקרנת סרטון: הצבעת האו"ם על סיום המנדט הבריטי.

דיון בעקבות הצפייה:

• • מה קרה ביום זה ומה המשמעות ההיסטורית שלו?
  • מה היה תפקיד האו"ם?
  • אילו מדינות תמכו ואילו התנגדו?

שלב מפת הארץ – 10 דקות

• הצגת מפת החלוקה משנת 1947. על הלוח או לחלק דפים לתלמידים(מצורף)
• דיון כיתתי:
  • האם מקום מגוריכם היום היה שייך למדינה היהודית על פי התוכנית?
  • האם יש מקומות שאתם מכירים היום שנמצאים מחוץ לשטח המדינה היהודית לפי החלוקה?
  • אם הייתם חיים אז – האם הייתם תומכים או מתנגדים לתוכנית? מדוע?

אז האם יום הכרזת המדינה היה דבר משמח או עצוב?

שלב תגובות להחלטה – 10 דקות

• הצגת הדילמה- להדפיס את ההתייחסויות השונות על כרטסות.
•  לחלק את הילדים לקבוצות ולתת לכל קבוצה לבחור עם מי הם מזדהות:

מאות אלפי יהודים שמחו ורקדו ברחובות

בליל כ"ט בנובמבר, אחרי שנודע שהאו"ם החליט על הקמת מדינה יהודית, פרצה שמחה עצומה ביישוב היהודי. אנשים יצאו לרחובות, שרו ורקדו זה עם זה, אפילו זרים התחבקו והתנשקו. הייתה הרגשה שמשהו גדול קרה – חלום של דורות מתגשם סוף־סוף, והעולם מכיר בזכות העם היהודי למדינה משלו.

דוד בן גוריון – שמחה עם דאגה

דוד בן גוריון, שהיה מנהיג היישוב היהודי, הבין שיש חשיבות להחלטת האו"ם, אך בליבו הייתה גם דאגה גדולה. הוא הבין שהקמת המדינה תעלה במחירים כואבים: הצהרת האו"ם דרשה ויתור על חלקים מארץ ישראל. ובנוסף הוא הבין שכנראה תתחיל מלחמה קשה מול הערבים בארץ והמדינות מסביב שהתנגדו . שמחתו התערבבה בתחושת אחריות כבדה לעתיד.

תגובת הערבים – דחייה ואלימות

הערבים בארץ ובמדינות ערב השכנות דחו את ההחלטה לחלוטין. על אף שמעולם לא ניתן להם באופן רשמי מעבר לזה, מבחינתם לא ייתכן שהארץ תחולק ולא תהיה רק שלהם, הם המשיכו לסרב לכל חלוקה כפי שעשו בכל הניסיונות שהיו בעבר. כבר למחרת כבר פרצה האלימות שהובילה למלחמת העצמאות.

שלב הסיכום – 5 דקות

• חזרה קצרה על הנקודות המרכזיות:
  • כ"ט בנובמבר כיום מכונן בהיסטוריה הציונית.
  • חשיבות ההחלטה גם אם בפועל לא יושמה במלואה.
  • ההבדלים בין תגובת היישוב היהודי לבין תגובת הערבים.

משימת כתיבה אישית:

לנסח במחברת משפט מסכם – מה המשמעות בעיניי של כ"ט בנובמבר.

קטע הרחבה לכיתות מתקדמות: 

קראו את הקטע הבא בזוגות וכתבו בקצרה את השלבים  לקראת הכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בתקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.

באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.

בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.

1.

2.

3.

הפוסט מערך שיעור – כ"ט בנובמבר (כיתות ה'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

או שיש לנו משהו עמוק יותר שמחבר אותנו, וממשיך מאז ועד היום?

במערך זה, נדון על גורל ויעוד של העם שלנו. על עבר ועל הקשר להווה ולעתיד, באמצעות היכרות עם דבריהם של בן גוריון, ברל כצנלסון ואפילו הסופר הנודע מארק טווין.

ממקומות רבים מאוד הגענו

צפו עם התלמידים בקליפ המצורף של שיר השיירה שהפיקה קק"ל והניחו בפניהם את מילות השיר.

שאלות לדיון בכיתה:

• לפי פתיחת השיר, מה קישר בין היהודים שהיו מפוזרים ״במקומות רבים״?

• לפי השיר לאחר העלייה לארץ "מקצות ערב, מרוסיה ופולניה", נוסף עוד מאפיין שהתחיל לקשר בין היהודים הללו. מהו?

• האם אתם יכולים לחשוב על עוד מאפיינים המשותפים ליהודים ברחבי העולם, ולא הוזכרו בשיר?

• השיר מתעסק בשיירה שנמשכת "מהמאה שעברה" (הערה: הכוונה למאה ה-19, שכן השיר נכתב במאה ה-20). מדוע לדעתכם החליט המחבר להתחיל את השיירה במאה ה-19? הציעו הצעה אחרת לזמן בו "התחילה השיירה", ונמקו תשובתכם.

בין שתי תרבויות

בשיר בו עסקנו מוזכר גם "הזקן" – דוד בן גוריון – וחזונו להפרחת שממת הנגב.

במסמך "ייחוד וייעוד" אותו כתב בן גוריון, הוא כתב בין היתר את הדברים הבאים:

״אין אנו אלא אחד הגורמים המיצערים (=הקטנים) במערכת הכוחות האדירים הפועלים בעולם. לא רק בהכרעות בינלאומיות, אלא גם בקביעת גורל עמנו אנו תלויים בנסיבות ובתנאים שאין לנו שליטה עליהם. אפילו בביתנו פנימה אין אנו פטורים לגמרי מזיקה לגורמים בינלאומיים. ואף-על-פי-כן אין אנו רוצים ואין אנו רשאים לנער מעלינו האחריות הכבדה לבאות. אנו מעטים וחלשים מבחינת המספר והמשקל החמרי, אבל אין הכמות לבדה הכוח המכריע תמיד בחיי אדם ובתולדות עמים. סלילת אורח חיים חדש במעגלי ההיסטוריה אינה זכותם המיוחדת של עמים רבי-מספר. לא תמיד היו עמים עתירי אוכלוסים מורי-דרך לאנושות. גם בימים אלה עומדים בראש האומות לאו דוקא העמים המרובים ביותר באוכלוסים. לא סין והודו, אלא אמריקה ורוסיה נוהגות בעולם. בתולדות התרבות האנושית מילאו שני עמים קטנים, יהודה ויון, תפקיד גדול מכל העמים הגדולים שבימיהם ואחריהם, ועקבות השפעתם לא נימחו עד היום הזה. סגולות הרוח, סגולות נפשיות, מוסריות ושכליות, קובעות בהיסטוריה לא פחות מסגולות החומר, המשקל והמספר. סגולות הרוח מכריעות בשינוי פני ההיסטוריה ובפילוס נתיבות חדשות בהליכות אנוש. ואם נגרע חלקנו לגבי עמים אחרים מבחינת הכמות, לא נפלינו לרעה מאחרים מבחינת האיכות״.

משימת כתיבה: חלקו לתלמידים את הטקסט של בן גוריון ובקשו מהם להשיב:

• בן גוריון מעמיד זה מול זה שתי תרבויות היסטוריות: יהודה ויוון. לדבריו, "עקבות השפעתם לא נימחו עד היום הזה". מהם לדעתכם אותם מאפיינים שהחלו עוד בימי המאבק בין היהודים ליוונים, וממשיכים לפעם בעם ישראל גם בימינו אנו?

• נסו לחשוב על מאפיינים של "יהודה" ועל מאפיינים של ״יוון״ הבאים לידי ביטוי באורחות חיינו (הפרטיות והלאומיות). איזה מהיסודות כדאי לדעתכם לחזק? נמקו.

היהודי הנצחי

לפניכם קטע מתוך מאמר קצר שחיבר הסופר מארק טווין, הידוע בין היתר בזכות יצירותיו: "הרפתקאות תום סויר" ו"הרפתקאותיו של האקלברי פין".

היהודים עשו מאבק מופלא בעולם הזה, בכל הדורות; ועשו זאת כשידיהם קשורות מאחורי הגב. המצרים, הבבלים והפרסים, מילאו את הפלנטה בקול ובהדר, ואז דעכו ונעלמו; היוונים והרומים הלכו אחריהם, עשו רעש עצום, ואז נעלמו; עמים אחרים קמו והחזיקו את הלפיד שלהם גבוה במשך זמן מה, אבל הוא נשרף, והם יושבים בדמדומים עכשיו, או נעלמו. היהודים ראו את כולם, חוו את כולם, ונותרו כפי שהיו תמיד, ללא הזדקנות, ללא חולשות של גיל, ללא היחלשות של חלקי הגוף, ללא האטה באנרגיות שלו, וללא הקהיית מוחם הערני והמפולפל. כל העמים הם בני תמותה מלבד היהודים; כל שאר הכוחות חולפים, אבל הם נשארים. מהו סוד האלמוות שלהם?

הפוסט ונמשכת שיירה – היהודי הנצחי והמתחדש הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.