מטרות השיעור:

1. התלמידים יכירו את סיפורו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית.
   2. התלמידים יבינו למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית מה הערך המוסף.
   3. התלמידים יחוו קשר רגשי לשפה העברית ולזהות הישראלית.

מצגת

עברית זה אנחנו על ידי מיטל יהוד

פתיחה

שאלות פתיחה לדיון בעל-פה:
האם קרה לכם  שראיתם סרט –בשפה אחרת, ופתאום נאמרה מילה בעברית כמו "שלום" או "מזל טוב"? או אולי טיילתם בחוץ לארץ ופתאום שמעתם מישהו מדבר עברית? איך הרגשתם?

מהי ההרגשה שלנו , כשיש לנו שפה משותפת בין כולנו?

האם סבא וסבתא של ההורים שלכם דיברו עברית? מה היתה השפה שלהם?

צפייה בסרטון קצר 4 דקות – שמתאר את האתגר שעמד בפני בן יהודה. ואת אופן הפעולה:

גוף השיעור (25 דקות)

פעילות 1 – סיפור מחייה השפה
– קריאה מודרכת של סיפור קצר על אליעזר בן יהודה :

קטע קריאה – "הילד שלא דיבר עברית":
פעם, לפני יותר ממאה שנה, אף אחד כמעט לא דיבר עברית. היא הייתה שפה שאנשים רק קראו בה בתפילה ובתנ"ך, אבל לא דיברו בה ברחוב או בבית.
אבל היה אדם אחד, אליעזר בן יהודה, שהאמין שכדי שעם ישראל יחזור להיות עם בארצו, הוא צריך לדבר בשפה המקורית של העבריים, עוד מימי התנ"ך- השפה העברית. ולכן , הוא הקים עיתון ופעל להחיות את השפה. אבל החלום המיוחד שלו היה – שהוא והמשפחה שלו ידברו רק עברית.
ולכן שמר את הבן שלו לבד בבית, כי שאר הילדים דיבר בשפות אחרות. היה קשה כי לא תמיד היו להם מילים להשתמש בהן.

בהתחלה כולם צחקו עליו. הם חשבו שהוא משוגע. אבל הוא לא ויתר.
הוא כתב מילים חדשות בעברית, המציא מילים שלא היו קודם – כמו "רכבת", "עיתון", "גלידה" ו"מברשת שיניים"! והוא לימד עוד ועוד אנשים לדבר, עד שהעברית התחילה לחזור לחיים, והפכה לשפה של מדינת ישראל.
היום – בזכותו – אנחנו לומדים, כותבים, שרים ומשחקים בעברית.

שאלות להבנה:
1. למה אליעזר בן יהודה רצה שידברו בעברית?
2. מה היה קשה לו בהתחלה?
3. תנו דוגמה למילה שאתם אוהבים בעברית – אולי מילה שהוא המציא?
4. איך הייתם מרגישים אם לא הייתה לנו שפה משלנו?

פעילות 2 – משחק "עברית או לא?"
– הקריאו לתלמידים מילים: חלק בעברית, חלק באנגלית או מומצאות.
– עליהם לנחש: האם זו מילה עברית? (למשל: אופניים, סלפי, חלון, דינוזאור, לחמנייה…))

פעילות 3- היכרות עם השיר של האקדמיה ללשון עברית "שיר בעברית"

הציגו את הקליפ:

מה מיוחד בעברית לפי השיר? מילות השיר מופיעות בסוף המערך, ניתן לחלק לתלמידים)

• עברית יוצרת חיבור בין יהודים מכל התפוצות.
• עברית מחברת בין עבר לעתיד
• עברית מחברת בין קודש לחול
• עברית משמרת תרבות ויוצרת תרבות

 – כרזה לשפה העברית –
– כל תלמיד מכין שלט עם משפט שמסביר למה עברית חשובה לו.
– דוגמאות: "עברית – כי אני גר בארץ ישראל!", "עברית – השפה של סבתא ושלי"

סיכום (10 דקות)

שיחה מסכמת:
– למה לדעתכם השפה העברית כל כך חשובה?
– איך נוכל לעזור לשמור עליה?

משימת בית (רשות):
לבקש מההורים לספר לתלמידים על מילה אחת שהם לא הכירו כשהיו ילדים – ולברר מה משמעותה.

חומרי העשרה נלווים

שיר בעברית- מילות השיר:

שיר בעברית
ששרה לי אימא
שיר בעברית
שהיינו לומדים בכיתות
שיר לשפה שנודדת בין קודש לחול כבר דורות
שכותבת אותנו
בעשרים ושתיים אותיות

אַת שעשית עלייה
מכל קצוות תבל
מהחי"ת הגרונית של אחי
אל היידיש ששרה מלעיל
את שנתת לנו שם
מכנען ועד ישראל
שלא נתפרק בגלות
כמו מגדל בבל

והיום את קלילה כמו שי"ן שורקת של ילד ברחוב
לפעמים את מוקפדת כמו רי"ש של קריין חדשות
וכשבא לך לנוח, עדיין יודעת לשאול משאר השפות
מילה טובה וגם כמה קללות נדיבות

עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב
ראיתי פודל מתקן סן ברנרד שנבח "WOOF WOOF" באנגלית
בבן־יהודה לפנות ערב
אמר לו: בעברית נובחים הב הב
צודק על פניו, אבל מה עכשיו?
ואולי פה קבור הכלב, עברית?
המלחמה עלייך לא פשוטה
אומר לך דוגרי, שזה מערבית, לא בקטע פולני
איך אמרו לפניי יוסי בנאי ורבקה מיכאלי?
עברית קשה שפה, בקטע אולפני
את רוצה לקלוט את כולם אבל קשה לקלוט אותך
כי יש בך משהו יוצא מן הכלל בקטע לשוני
את כמו שף תימני שמוסיף גבינה בולגרית לסלט ואומר
Voilà – עכשיו הוא יווני!

הפוסט עברית זה אנחנו! — מערך שיעור לגילאי יסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

נתן אלתרמן (1910-1970) נחשב כאחד מגדולי המשוררים בתולדות מדינת ישראל. מאות משיריו הולחנו ורבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. גם אלפי השירים והמאמרים שכתב, שלא זכו ללחן משמשים עד היום כמקור לציטוט, השראה והעמקה.

אלתרמן, כתב שירים על כמעט כל נושא אפשרי בהוויה האנושית :אהבה ומשפחה, תיאורי נוף ומסע, תחושות ורגשות, שירי ילדים ושירי מחזות, אולם יותר מכל הוא נודע כמי שהיה סוג של פס הקול שליווה את הימים הסוערים של תקומת ישראל מאז שנות השלושים ועד סוף שנות השישים של המאה הקודמת. שיריו של אלתרמן, שהזדהה כל ימיו עם דרכו של בן גוריון ונחשב לאחד המקורבים אליו ביותר, פורסמו בדרך כלל בעיתון "דבר" ונודעו כשירי "הטור השביעי". המונים חיכו מדי שבוע לקרוא את שירתו בה הובעה השקפתו על ארועי השעה.

במלאת 55 שנה לפטירתו בכ' באדר תש"ל (28.3.1970) נעיין בכמה משיריו. לא מעטים משיריו משולבים בתוכניות הלימודים השונות בספרות ואחרים יכולים לסייע מאוד בלימוד ארועי ההיסטוריה וגם לעורר מחשבה לגבי ארועי ההווה.

• צפו בסרטון קצר על קורות חייו של אלתרמן.

• לאתר נתן אלתרמן המרכז חומרים שונים על חייו ויצירתו.

שאלות לדיון: האם אתם מכירים כיום משוררים המביעים באופן שיטתי את דעתם על עניני השעה? מדוע לדעתכם תופעה זו כיום נפוצה פחות מבעבר ומה הסיבה לכך? (בניגוד לעבר כיום יש בארץ רק משוררים בודדים המתבטאים בקביעות בעניני השעה כמו צור ארליך)

חלק ב: אלתרמן – עבר, הווה, עתיד

לפניכם רשימה של עשרה שירים מולחנים של אלתרמן העוסקים בארועים שונים הקשורים לתקומת ישראל. מומלץ להשתמש ברשימה זו כעזר ללימוד הארועים השונים. בחלק מהמקרים הוספנו הערות, הצעות לדיונים והפניות למקורות נוספים.

אנשי העלייה השניה

אלתרמן, איש תנועת העבודה שנוסדה למעשה בימי העלייה השנייה ראה את עולי עלייה זו (1904-1914) כמי שתרמו תרומה משמעותית ביותר לכינון התקומה הציונית.

• צפו בשיר (שנכתב בשנות החמישים)

• (השיר בלחן שונה ששרו אנשי להקת חיל האוויר)

דונו בכיתה מהם ההשגים של אנשי העלייה השנייה עליהם מצביע אלתרמן? מה המסר אותו ביקש להעביר במילים "בני אדם משונים מאוד"? מה משמעותו של מסר זה לדורנו?

אל תתנו להם רובים או שלום על הרובים

על רקע אימי מלחמת העולם הראשונה כתב אלתרמן בשנת 1934 את אחד השירים הפצפיסטים ביותר בתולדות השירה העברית "אל תתנו להם רובים" (על הרקע לכתיבת השיר. יש לשים לב שהשיר עלול להיות מורכב במסריו ולבדוק התאמתו לכיתה).

ארבע שנים מאוחר יותר, בימי המרד הערבי של שנת 1938 והקמת יחידות המגן והלחימה של הישוב העברי כתב אלתרמן את השיר "שלום על הרובים" שמשמש עד היום כאחד המרשים הידועים ביותר של צה״ל.

• דונו בכיתה מתי לפי אלתרמן יש להמנע מ"לתת להם רובים" ומתי חיוני להשיג "שלום על רובים"? מה ניתן ללמוד מכך לימינו?

שיר העמק

בשנת 1934 כתב אלתרמן את המנון ההתיישבות בעמק יזרעאל שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם המפעל הציוני.

• דונו בכיתה: מה טיב השילוב בין התיישבות וביטחון עליו מצביע אלתרמן? מה ניתן ללמוד מכך להיום?

שיר בוקר

שיר בוקר נכתב על ידי אלתרמן בשנת 1932.

• דונו בכיתה: מה הם המשימות המוטלות על החלוצים על פי אלתרמן? מה ניתן ללמוד מהחיבור בין המילים ללחן ביחס לאוירה שהתקיימה באותה עת בקרב בני הישוב היהודי בארץ? האם אוירה זו קיימת גם כיום? מדוע?

ראו ביצוע בן זמננו של השיר בידי תלמידי "רגבים": רשת בתי ספר חקלאיים

• מה המסר אותם מבקשים התלמידים להעביר באמצעות השיר?

על אם הדרך

השיר נכתב על רקע ימי השואה וההעפלה לארץ.

• לדיון בכיתה: לאילו פרקים בהיסטוריה היהודית רומז אלתרמן בבתים השונים של השיר? כדאי להעזר בכתבה זו.
• מהו כיוונה של ההיסטוריה היהודית לפי אלתרמן ומה ניתן ללמוד מכך לימינו?

נאום תשובה לרב חובל איטלקי

השיר נכתב על רקע ימי "ההעפלה". על הנסיבות שהביאו לכתיבת השיר ראו כאן.

• לדיון בכיתה: לאילו ארועים בתולדות ההעפלה רומז אלתרמן? את מי כיום ניתן להגדיר כאלו "הנושאים את עמם עלי שכם"?

מגש הכסף

השיר נכתב בידי אלתרמן מיד עם ראשיתה של מלחמת העצמאות במעין נבואה מצמררת על העומד להתחולל בארץ בשנה הקרובה. לביצוע בידי יהורם גאון צפו בסרטון. למילות השיר ראו כאן.

• לדיון בכיתה: מה המסר המרכזי אותו ביקש אלתרמן להעביר בשיר? מה הדמיון והשוני בין "מגש הכסף" של לוחמי תש"ח ל"מגש הכסף" של לוחמי חרבות ברזל?

אליפלט

אחד משיריו הידועים ביותר של אלתרמן שהפך להיות חלק מהקנון הקבוע של ימי הזכרון.

• לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מהשיר על מקומו ואישיותו של האדם הפשוט והצנוע? כיצד ניתן ליישם את המסרים העולים מהשיר בחיים האישיים והציבוריים בימינו?

למערך שיעור של משרד החינוך על השיר.

ריצתו של העולה דנינו

אלתרמן לא נמנע מלמתוח גם ביקורת נוקבת על מעשים בעייתים אותם ביצעה לדעתו מדינת ישראל הצעירה. אחד מהשירים הנוקבים ביותר שלו הוא "ריצתו של העולה דנינו" על רקע ימי "הסלקציה בעלייה ממרוקו" בראשית שנות החמישים.

• למילות השיר
• על הרקע לכתיבת השיר ראו כאן
• על סוגיית העליה הסלקטיבית ממרוקו ראו כאן

לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם הלחן לשיר זה שונה מסגנונם של הלחנים שראינו בשירים הקודמים? מה המסר של אלתרמן בשיר בדבריו על כך שא-ל עליון רץ עם העולה? מה ניתן ללמוד מכך להיום?

עוד חוזר הניגון

השיר לא נחשב כאחד משיריו הלאומיים של אלתרמן אולם הוא הפך להיות אחד הידועים ביותר ביצירתו. מילים

• לדיון בכיתה: מהם תחושותיכם לשמע השיר? האם אתם מזדהים עם החוויה אותו הוא מבטא?
• האם ניתן לחשוב על המסר הרלוונטי לציבור במדינת ישראל בימים אלו הנובע ממילות השיר ובעיקר מכותרתו :"עוד חוזר הניגון"?

אז אמר השטן

אחד משיריו האחרונים של אלתרמן נקרא "אז אמר השטן". לשמיעת השיר "אז אמר שטן" בביצועו של עובדיה חממה:

אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו?!

איתו האומץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושייה לו.

ואמר: לא אטול כוחו, ולא רסן אשים ומתג, ולא מורך אביא בתוכו, ולא ארפה ידיו,

רק זאת אעשה: מוחו אכהה ושכח כי איתו הצדק!

כך אמר השטן, וכמו החווירו שמיִם מאימה, בראותם אותו בקומו לבצע המזימה.

(נתן אלתרמן 1970)

שאלות לדיון בכיתה:

עיינו במילות השיר של אלתרמן, או הקשיבו לשיר ביחד בכיתה.

• מהי צדקת הדרך עליה מדבר אלתרמן בהקשר לסכסוך היהודי ערבי?
• האם לדעתכם התחושה כי "אכהה מוחו ושכח כי עימו הצדק" קשורה לצורה שבה השתקפה החברה הישראלית בשנים האחרונות בעיני המרצחים ובעיני עצמה?

משימת כתיבה:

לפני שלוש שנים, התריע האלוף במילואים יצחק בריק כי חוסר האמונה בצדקת הדרך פוגע ברוח הלחימה של צה"ל, ומשפיע על נכונותו למלחמה (ראו בקישור)

• סכמו את טיעוניו של בריק.
• האם אתם מסכימים עימו?

מה מתוך המסרים השונים אותם הביע אלתרמן בשיריו רלוונטיים לדעתכם לימינו?

הפוסט אלתרמן ואנחנו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ביחידה זו נחזור אל שתי תנועות חשובות בתולדות התנועה הציונית ומדינת ישראל, שראו בשבר הזדמנות לעשייה ולצמיחה.

מן הסערה – "הסופות בנגב"

בשלהי המאה ה-19 היו רוב רובם של יהודי העולם (כ-70% מהם) בשטחה של האימפריה הרוסית האדירה. בשנת 1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי קבוצה מחתרתית בשם נרודניה ווליה, אולם העיתונים ברוסיה, שדעות אנטישמיות היו כבר נפוצות בה, הפילו את האשמה על היהודים.
בתגובה להאשמות, פרצו בדרום-רוסיה ובאוקראינה פרעות קשות נגד היהודים, שכללו מעשי רצח ואונס למכביר. הפרעות הללו – בשלם מיקומן בדרום רוסיה – קיבלו את השם "הסופות בנגב".

המשבר בעם היהודי היה קשה. לא רק שהשלטונות הרוסיים לא ניסו למנוע מהפורעים לפגוע ביהודים, אלא שהיו מי מהם שאף סייע לפורעים. זאת ועוד, וועדות שהוקמו לבדיקת האירועים קבעו, כי האשמה מוטלת על היהודים עצמם, וכי למעשה הן היו מוצדקות.
בתגובה לשבר הגדול, החלו יהודי רוסיה לחפש מקום אחר להגר אליו. אמנם יהודים רבים עברו לארצות הברית – ובכך למעשה הפכה ארה"ב למרכז יהודי גדול ומשפיע עד ימינו – אך הפרעות היוו גם זרז לנביטתו של רעיון שנזרע כמה עשורים קודם לכן: תנועת חובבי ציון – אחד מגלגוליה הראשונים של התנועה הציונית.

יל״ג – "בנערינו ובזקנינו נלך"

בעקבות הפרעות כתב י.ל גורדון את שירו "בנערינו ובזקנינו נלך"

(מילות השיר דורשות תיווך לתלמידים):

עַם אֶחָד הָיִינוּ, עַם אֶחָד נֶהִי,

כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ;

יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי

זֶה שָׁנִים אַלְפַּים מֵעֵת נִפְזַרְנוּ

וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

בִּמְסִלּוֹת הַחַיִים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל,

אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ.

רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיך נַעַל,

כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ;

אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

[…]

עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,

וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ,

גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ

וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶה נִקְשַׁרְנוּ:

בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשּׁרֵנוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף,

אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר,

אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף

כַּעֲנִיֵי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר

הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

הַסָּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח,

מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ –

אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ.

רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ!

מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ –

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה,

וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשּׁכַח מִפִּינוּ,

רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה,

עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ;

אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ –

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

שאלות לדיון בכיתה:

1. בשירו מתאר יל"ג גם את הפירוד שנוצר בעם ישראל לאורך הדורות. אם כן, מהם לפי דבריו הדברים המאחדים את העם היהודי בכל זאת?
2. "הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ" – האם אתם יכולים לחשוב על אירועים נוספים מתולדות עמנו, המיוצגים על ידי שורה זו?
3. כותרת שירו של יל"ג, "בנערינו ובזקנינו נלך", לקוחה מדבריו של משה לפרעה. מדוע לדעתכם בחר יל"ג בארמז זה?
4. "אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ. רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ! מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ – נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ". יל"ג מעודד את העם המושפל והטבוח, ומעודד אותו כי דווקא "מתוך הסערה" תבוא הישועה. נסו לנסח שורה ברוח זו, הפונה על עם ישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

חובבי ציון

ואכן, בעקבות פרעות הסופות בנגב, החלו להתאגד ברוסיה קבוצות של "חובבי ציון". קבוצות אלו כללו אלפי יהודים – דתיים, ושאינם כאלו. קבוצות אלו יזמו את העלייה הראשונה, שבמסגרתה עלו לארץ רבבות יהודים, כאשר חוֹברים אליהם יהודים מרומניה, מתימן ומגלויות נוספות. עולים אלו הקימו עשרות מושבות, והיו המסד לישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. ישוב זה הביא עשרות שנים מאוחר יותר להקמת מדינת ישראל.

משימת כתיבה:

1. נסחו מודעת-רחוב הפונה ליהודים המצויים ברוסיה של ימי "הסופות בנגב", ובה תנסו לשכנע אותם שהפתרון מצוי בעלייה לארץ ישראל.
2. האזינו לשיר "שאו ציונה נס ודגל", המנונם של חובבי ציון- מה הלקח שניתן ללמוד לדעתכם לימינו אלה, מהמענה שנתנו חובבי ציון ל"סופות בנגב"?

גוש אמונים

במלחמת יום הכיפורים ספגה החברה הישראלית מכה קשה, ותחושה קשה השתררה בארץ. רבים שקעו באבלם האישי והציבורי. הייתה תחושה של אבדן דרך, חוסר אמון בממסד, ואפילו עלו סימני שאלה על המשך הדרך הציונית. אחת התשובות שניתנו לתחושת המשבר ולסימני השאלה על עתיד הציונות והמדינה הייתה תנועת "גוש אמונים".

בט"ו  בשבט תשל"ד  (1974) הוקמה תנועת "גוש אמונים". תנועה זו, שכללה אנשים דתיים ושאינם-דתיים, ראתה בשבר הגדול של מלחמת יום הכיפורים הזדמנות. אחד ממייסדי התנועה, גרשון שפט, אמר כי דווקא מתוך הכאב על המלחמה צמחה בהם "תקווה חדשה להתחלה חדשה" (גרשון שפט, גוש אמונים, הסיפור מאחורי הקלעים, ספריית בית אל, ישראל 1995, עמ' 33).

התנועה פעלה להקמת יישובים במקומות בהם היה חשש כי יימסרו על ידי הממשלה למדינות ערב. כך למשל, כאשר היה חשש כי ממשלת ישראל תמסור את רמת הגולן לידי הסורים, הקימו חברי התנועה יישוב בקונייטרה. אמנם קונייטרה פונה, אך היישוב קשת עומד על תילו – כמו שאר הגולן – עד ימינו אנו. הלקח שנלמד מההתיישבות בגולן היה, כי התיישבות אזרחית עשויה למנוע מסירה של שטחי הארץ לידי האוייב.

הקמת ההתיישבויות על ידי חברי גוש אמונים דמתה בעיניהם להגשמת "הציונות המעשית" בראשית ימי הציונות: גם הם סברו כי כדבריו של יוסף טרומפלדור "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו"; לאור תפיסה זו ביקשו אנשי גוש אמונים להקים ישובים ברחבי הארץ כדי לקבוע את גבולותיה של ישראל – בגולן, בפתחת רפיח וביהודה ושומרון.

כמה חודשים לאחר הקמת הגוש, ביקשו אנשיו להיאחז בתחנת הרכבת הישנה בסבסטיה, שומרון העתיקה, בירת ממלכת ישראל הקדומה,  לא הרחק משכם, בה נמצא בין היתר גם קבר יוסף. נסיונות ההיאחזות חזרו ונשנו, למרות התנגדות הממשלה, עד שלבסוף בעקבותיהם הוקם היישוב קדומים – הישוב הראשון בשומרון. בעקבות קדומים הוקמו עוד מאות ישובים בשטחי יהודה ושומרון ששינו את פניה של ישראל.

נעמי שמר – איש מוזר

בעקבות אירועי סבסטיה כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "איש מוזר":

בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר

שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט ואמר:

על משכבי בלילות אני שומע קול,

קול פעמון גדול מצלצל,

ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל:

והד עונה לי מן הגיאיות,

והזריחה בהרים היא יפה לְהלל,

וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

והיא שייכת לו,

לא כדי להחזיק בה חיל-כיבוש או חיל-מצב,

היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו.

ואז…מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם, אמרתי: "אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם".

וכך בהקיץ ובחלום ומדור לדור ומתוך הרגל:

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"

"איש מוזר" אמרתי: "תתבייש

סיסמא כל כך ישנה

הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו, ובעיקר מחוץ לאופנה.

אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה,

ואז ראיתי מסביב את העשרות את המאות ואת האלפים,

אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים

וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל:

"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם תיארה נעמי שמר את האיש כ"איש מוזר" ו"סהרורי"?
• כיצד לדעתכם חלומו של "האיש המוזר" התגשם, עד לכדי מאות ואלפים, ועד לכך שגם המשוררת רוצה שיהא חלקה עמהם?
• כיצד לדעתכם ניתן לגייס ודאות פנימית כמו זו שצריכה היתה להיות לאותו "איש מוזר" על מנת שלא יקשיב (ואף לא יענה) לכל אלו שכינו אותו "סהרורי" ו"מוזר", ועד לכדי הגשמת החלום שלו?
• נסו לדלות מן המרשתת כתבות אקטואליות בהן מואשמים אנשים החולמים חלומות דומים בדבר היותם "מוזרים" סהרוריים" או "מחוץ לאופנה" – כיצד לדעתכם צריכים לנהוג אותם אנשים?

כיצד למנף משבר לעשייה

שאלות לדיון בכיתה:

לפניכם קטע מתוך כתבתו של חנן גרינווד על מלחמת יום הכיפורים וגוש אמונים. קראו את הקטע, וחישבו: אילו תכונות צריכות לדעתכם להיות לאדם, על מנת למנף משבר גדול דווקא לעשייה, ולא לייאוש?

מפעל ההתיישבות

באתר מועצת יש"ע ישנם נתונים על גודל הישובים היהודים ביהודה ושומרון, חמישים שנה לאחר הקמת גוש אמונים: "נכון לינואר 2022 מונה האוכלוסייה הישראלית ביהודה שומרון ובקעת הירדן  491,923 תושבים בכ-150 יישובים". באתר "שלום עכשיו" (תנועה העויינת את מפעל הישובים ביהודה ושומרון) ישנם נתונים נוספים מעניינים על מפעל ההתיישבות.

משימת כתיבה:

• לאור הנתונים הנ"ל, האם לדעתכם מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הצליח או נכשל? נמקו תשובתכם.
• מה ניתן ללמוד מנחישותם של מייסדי גוש אמונים לאחר מלחמת יום כיפור, על היכולת לצאת ממשבר לצמיחה?

נקודה ועוד נקודה – צור ארליך

השיר "נקודה ועוד נקודה" של צור ארליך קורא להקמת נקודות התיישבות נוספות בהתאם לרוח מייסדי גוש אמונים (מבלי להתייחס כרגע למורכבויות החברתיות המדיניות והפוליטיות). האזינו לשיר וקראו את מילותיו:

צַו קְדוּמִים מוֹרֶה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וּלְיַשְּׁבָהּ.

נְקֻדַּת יִשּׁוּב נִדְרֶשֶׁת – קוּמִי, נְקֻדָּה טוֹבָה.

נַחֲלַת חַיִּים נָחַלְנוּ, אִם גָּלִינוּ עוֹד נָשׁוּב,

וְנַמְשִׁיךְ אֶת שֶׁהִתְחַלְנוּ וְנָקִים בָּהּ עוֹד יִשּׁוּב.

נְקֻדָּה אֶל נְקֻדָּה טוֹוָה רֶשֶׁת,

רֶשֶׁת אַהֲבָה – קוּמִי, נְקֻדָּה טוֹבָה.

עַם אֶת עֲתִידוֹ נוֹטֵעַ וְאַרְצוֹ תָּשִׁיב תְּנוּבָה

לְבָנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ – קוּמִי נְקֻדָּה טוֹבָה.

נְקֻדּוֹת חַיִּים נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר

מְחַיּוֹת אֶת הֶהָרִים וּמְחַיְּכוֹת אֶל הַמִּישׁוֹר.

נְקֻדּוֹת שֶׁל חֵן מְאִירוֹת

אֶת שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם

וְשֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת.

שאלות לדיון בכיתה:

• מהי הרוח הנושבת מהשיר?
• כיצד לדעתכם עשויה רוח זו לסייע בתחושת היציאה ממשבר לצמיחה?
• האם יש לכם הסתייגויות מרוח זו?

הפוסט ממשבר לעשייה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמדי שנה אנחנו מצטרפים לשרשרת ארוכה של אבותינו מימי יציאת מצרים ועד היום החוגגים את ליל השימורים כזכר ליציאת מצרים.

כולנו נאספים, משפחה וחברים לחזק את הברית הכרותה ביננו כבנים לעם ישראל, ומקיימים את מצוות "והגדת לבנך" המעביר את דגל המורשת והתקווה מדור לדור.

השנה בליל בסדר נזכור את אחינו החטופים המשוועים לישועה. נזכור את הלוחמים בכל הזירות, את משפחות הפצועים והנופלים ואת רבבות הגולים מבתיהם ומצפים לשוב לליל הסדר על שולחנם.

השיר שכתב אלתרמן בפסח תש"ח, נכתב בימיה של מלחמה אחרת – ומתאים כל כך לימנו אנו.

לילו של אליהו הנביא – נתן אלתרמן

הוא יגיע הסב כעברו מתמיד

על בתי ישראל באזור ואדרת
הוא יבוא אל שולחן היחידה העברית
הלובשת עשן ועפר ועופרת

את היד הוא יושיט אל כוסו כמנהג
דום תקום לפניו הפלוגה ובפתח
כדמעה אדירה של זהב ושל חג
הירח יבער ברקיע של פסח

יברך את שולחן הסעודה התמה
יברך כל פלוגה אם חונה או ניידת
יברך את הכוח הקם לאומה
שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת

ברקיע גבוה של ליל מלחמה
הירח יבער ואדמה עין היין
והסב שהזקין עם זקנת האומה
יימצא כעומד על ערשה זה הליל

וילחש אז הסב: בין מם-מם ומם-כף
לא אבחינה, שאו לקדמון שכמוני
אבל צור ישראל, המם-אב לבניו
יברך את חגכם עלי לחם העוני

יברך את שולחן הסעודה החמה…

שאלות לדיון בשולחן החג:

• מה ההמשכיות אותה מסמל אליהו הנביא המבקר את הלוחמים?

• מי זה המם – אב? איזו ברכה נותן לדעתכם ה״מם אב לבניו״?

• השיר הולחן בשנת תשל"ד זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. מדוע לדעתכם הולחן השיר דווקא אז?

• מה היה אומר אליהו הנביא בביקורו בפלוגות הלוחמים בפסח תשפ"ד- בצפון ובדרום?

הפוסט חג פסח – לילו של אליהו הנביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכ"ה בשבט תש"ב (12.2.1942) נרצח אברהם שטרן – "יאיר", מפקד הלח"י, בידי אנשי הבולשת הבריטית בדירת המסתור שלו בתל-אביב.

יאיר, היה ביום מותו מפקד של מחתרת זעירה שהישגיה היו מצומצמים ושנרדפה בידי רוב הישוב היהודי. למרות זאת הפך יאיר במהלך השנים לאחת הדמויות הידועות במערכה לתקומת ישראל, להלן נעסוק מעט בדמותו ובתורתו.

על חייו של יאיר ניתן ללמוד מהערך על שמו בוויקיפדיה, מהסרטון המצורף ובהרחבה בסרטון זה.

לאחר הכרות עם דמותו לפניכם חידון לפי הא"ב על דמותו (התשובות בסוגריים)

א- על שמו נבחר הכינוי יאיר (אלעזר בן יאיר מפקד מצדה)

ב- היחידה שאנשיה רצחו את שטרן (בולשת בריטית)

ג- ניסה לפתוח איתם במשא ומתן (גרמניה)

ד- העיתון שהקים בפולין (די טאט-המעש)

ה- שמו של אחד משיריו הידועים (הרי את מקודשת לי מולדת)

ו- חוסל כנקמה על הרצח (וילקין)

ז- מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי)

ח- אגודת הסטודנטים שהקים יאיר (חולדה)

ט- הכינוי המקובל ל"חילופי אוכלוסין" שהוצעו בעיקרי התחיה (טרנספר)

י- שם הבן (יאיר שטרן)

כ- הישוב על שמו (כוכב יאיר)

ל- המחתרת (לח"י)

מ- המלחמה שהביאה לפילוג בשורות האצ"ל (היחס לבריטים במהלך מלחמת העולם השניה)

נ- שם נקבר (נחלת יצחק)

ס- המשפחה שבדירתה הסתתר (סבוראי)

ע- מצע הלחי (עיקרי התחיה)

פ- ארץ מולדתו (פולין)

צ- ראש ממשלת בריטניה בעת רצח יאיר (צ'רצ'יל)

ק- תחנת המחתרת של הלח"י (קול המחתרת העברית)

ר- חלק על מפקדו (רזיאל)

ש- מורשתו הגדולה של יאיר (שירה)

ת- מפקד האצ"ל הראשון (תהומי)

חלק ב' – יאיר המשורר

יאיר הותיר אחריו שירים רבים שחלקם הפכו להיות נכסי צאן ברזל של השירה העברית בדור התקומה.

בחרו אחד מהשירים הבאים, קראו את מילותיו האזינו ללחן ודונו עם התלמידים, מה הייתה לדעתכם משמעות השיר בימי המנדט הבריטי ומה משמעותו עבורכם כיום, עם אילו ממסריו אתם מזדהים ועם אילו לא ומדוע?

לתשומת לב המורים. חלק מהשירים הם לא פשוטים מבחינת מסריהם ויש לבדוק את התאמתם לכיתה.

• חיילים אלמונים (מילים)

• הרי את מקודשת לי מולדת (מילים)

• השבועה (מילים)

• חיים אנו במחתרת (מילים)

• לשירים נוספים של יאיר ראו כאן

מה ניתן ללמוד משירים אלו על דמותו של יאיר?

חלק ג' – עיקרי התחיה

מפקדת הלח"י בהנהגת יאיר חיברה בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים את "עיקרי התחיה", מצע התנועה וחזונה לתקומת ישראל.

• קראו את עיקרי התחיה.

בחרו באחד מעיקרים אלו, דונו על משמעותו ועל המסר העולה ממנו, כיצד ניתן להתייחס לעקרונות אלו כשמונים שנה לאחר שנכתבו? האם הם רלוונטיים בימינו?

חלק ד' – ממנודה לגיבור

יאיר שטרן היה בחייו מנודה ומגונה על ידי רובו המוחלט של הישוב היהודי בארץ-ישראל שחלק בחריפות על דרכה של תנועת הלח"י ועל מעשיה. כשמונים שנה לאחר מותו הפך יאיר לגיבור לאומי. רחובות וישובים נקראים על שמו, שיריו מולחנים והמונים נוכחים בטקסי האזכרה השנתיים לזכרו ביום כ"ה בשבט, בסרטון המצורף.

• קראו את מאמריהם של אריה אלדד ושל אודי טנא המנסים לתת הסברים לתופעה זו.

מהם טיעוניהם? מה דעתכם על טיעונים אלה?

הרחבה והעשרה

• למאמר אקדמי המעמיק בנושא מורשתו של יאיר
• לחומרים לימודיים נוספים על יאיר ומורשתו

להבנתכם – מה ניתן ללמוד מכך שיאיר הפך מדמות מנודה לגיבור לאומי?

הפוסט יאיר – לוחם, משורר ומנהיג הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.