במערך שיעור זה, נתחיל בסקירה קצרה של הנצרות הקדומה וגלגוליה, תוך שימת דגש על ההבחנות בין פאולוס וישו, ובאמצעות אחת הגישות להבנתו של פאולוס – זו של א״ד גורדון. לאחר מכן ניגע במסרים ובערכים בהם לדעתנו ראוי לדון בכיתה. תמונת היחידה היא "אקלזיה וסינגוגה" הדימוי הנוצרי המופיע בכנסיות רבות בארופה לתיאור כביכול של היהודים הטועים מול הנצרות הכביכול מנצחת.

למערך נוסף מבית חמ״ל מורים, העוסק בנצרות הקדומה והשלכתה על יחסן של אומות העולם לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לחצו כאן.

מי אתה פאולוס?

בניגוד למה שרבים חושבים, רבים מהיסודות התיאולוגיים של הנצרות לא נקבעו על ידי ישו עצמו, אלא על ידי פאולוס – הלא הוא שאול התרסי.

• על שנותיה הראשונות של הנצרות, ראו כאן
• על שאול התרסי ופועלו להפיכתה של הנצרות מקבוצה אזוטרית לדת עולמית ראו כאן

אחת מהקביעות החשובות ביותר של פאולוס היתה הביטול של הצורך להשתייך לעם היהודי על מנת להיות נוצרי.

ישו פנה אך ורק ליהודים, ולפחות מבחינה הצהרתית טען כי לא בא לשנות דבר מהתורה והמצוות:

אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃ (מתי פרק ה, 19-17. למקור)

יחד עם זאת, כאמור, פאולוס רצה לפרוץ את גבולותיה המצומצמים של האומה היהודית – שבה הנצרות לא הצליחה לתפוס מקום משמעותי – ולכן החל לפעול למען ניתוק של הנצרות מהיהדות.

אחת מהדוֹגמוֹת המשמעותיות אותן יצר פאולוס, היתה ביטול ההבחנות שבין האומות:

וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ (אל הגלטיים, פרק ג, 28. למקור).

על מנת ליישב את יצירתו החדשה עם היהדות – ממנה צמחה הנצרות, ושבה עדיין אחז ישו עצמו – נזקק פאולוס גם לבטל את התורה ומצוותיה, בהיותן מכוונות לעם היהודי בלבד (אל הגלטיים, פרקים ג-ד). לדעתו, התורה ומצוותיה הן נחותות ונצרכו לבני האדם רק בזמן שהיו חוטאים (ולא עוד, אלא שלדבריו דווקא התורה ומצוותיה מגבירות את החטא בעולם!), אך לאחר ביאת ״המשיח״ (הלא הוא ישו), שגאל את העולם וכיפר על העולם באמצעות ייסורי צליבתו, הרי שאין עוד שום צורך בתורה ומצוותיה.

כך הושלם המהלך של פאולוס, להפיכתה של הנצרות לדת שיכולה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו. מעתה, אין עוד צורך להשתייך לעם ישראל על מנת להיות נוצרי – ובאופן כללי יותר, אין כלל הבחנה בין האומות; ולא פחות חשוב – מעתה אין עוד צורך לשמור תורה ומצוות, ובהן ברית המילה שהרתיעה רבים מקבלת היהדות והנצרות-הקדומה.

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה ראשונה: יש אומות!

א״ד גורדון התנגד לשתי הנקודות הללו בתורתו של פאולוס. ראשית נעסוק בהתקפתו על ביטול מושג האומות על ידי פאולוס.

היחיד הממשי החי רוצה לדלג על האומה החיה ישר לתוך האנושות המופשטת […] הדילוג הזה על האומה הוא החסרת חוליה בהשתלשלות החיים. […] חסר לה לאומה הדרך להכיר את כוחה ולהשיג מה שבכוחה להשיג.רואים אנחנו, כי אין האומה גדלה [מבחינה מוסרית] במידה שגדל היחיד או כי אינה גדלה כלל. למשל, הרוב הגדול של היחידים בזמננו כבר הגיעו למדרגה ידועה של מוסריות בדברים שבין אדם לחברו, בעוד שבין אומה לחברתה אין על פי האמת מוסריות נוהגת כלל, והכול מיוסד על כוח האגרוף, וכן הלאה.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 198).

• מהי לדעתו של גורדון ההשחתה המוסרית הנוצרת בעולם מהביטול-המלאכותי של האומות על ידי פאולוס?
• לדיון בכיתה: לכאורה עם ביטול מושג האומות על ידי פאולוס היו צריכות להפסק כל המלחמות בין מדינות העולם, והיה נוצר ״שלום-עולמי״. מדוע אם כן, גם בזמנו של גורדון וגם בזמננו אנו, כאלפיים שנה אחרי פאולוס, עדיין היחסים בין המדינות ״מיוסדים על כוח האגרוף״? (האם ההכרזה של פאולוס כי ״אין עוד יהודי ולא יווני״ יכולה למחוק את הרגשות הבסיסיים והטבעיים של בני האדם, בדבר קיומן של אומות?)

בשנת 1971 הוציא לאור זמר הביטלס ג׳ון לנון את שירו Imagine.

• קראו את מילות השיר (בשיעור אנגלית, ניתן לבקש מהתלמידים שיתרגמו את המילים בעצמם; בשיעורים אחרים ניתן להביא לכתה את התרגום של עודד פלד). לחילופין, ניתן לצפות בקליפ של השיר ולצרף כתוביות אוטומטיות מיוטיוב.

• האם לדעתכם החזון אותו הציב לנון יכול לקסום לאנשים? מדוע? האם אתם מתחברים אל החזון הזה? מדוע?
• האם לדעתכם החזון הזה הוא בר-מימוש בעולם הזה, או שהוא אוטופי?
• מה היה עונה לדעתכם א״ד גורדון לג׳ון לנון?

• משימת כתיבה / דיון בכיתות גבוהות: רבים מכירים את הפסוק מנבואת ישעיהו (ב, ד) ועל אחרית הימים, בהם ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה״. מה דומה ומה שונה בין פסוק זה לבין שירו של ג׳ון לנון? מדוע לדעתכם הנביא ישעיהו תולה את נבואתו זו רק לימות-המשיח?

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה שנייה: מוסר ללא מסגרת מעשית מחייבת – אינו מוסרי

כאמור, פאולוס ביטל את המצוות, ואמר כי אין בהן עוד צורך. אך להשאיר את האדם בלא אפשרות להתעלות או לכפרה – אי אפשר. לשם כך הוא פיתח את הרעיון כי ישו הוא האל (או בן-האל), וכי ייסורי הצליבה שסבל הם אלו שמכפרים על בני האדם – ובלבד שהם יאמינו בכך.

גורדון רואה בתפישה זו של פאולוס השפלה של צלם האדם, שמובילה לרדידות מוסרית. זאת ועוד, גורדון מציין את הפער בין היהדות לנצרות במיוחד בנקודה המוסרית אותה הבליטה הנצרות – ״ואהבת לרעך כמוך״. גורדון אומר כי היהדות סללה דרך להגיע אל האידיאל הנשגב הזה, באמצעות הצבת החוקים הברורים: ״לא תגנוב״, ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ ועוד, בעוד הנצרות נשארה רק עם האידיאל, וביטלה את המצוות המעשיות – ובסוף הגיעה לשנאת-אדם ששיאה במרתפי האינקוויזיציה ובשריפת אנשים על המוקד:

הנצרות צמצמה את האדם […] האדם נעשה מין ברייה עלובה שאינה יכולה ואינה צריכה ואינה רשאית לעזור לעצמה בבקשה את תיקונה, את עלייתה, את חייה העליונים. החיים העליונים ניתנים לאדם מן המוכן, ואין לו אלא לקבלם כמו שהם. בעוד שהיהדות רואה את החיים העליונים של האדם בעצם עבודתו להשגתם, בעצם בקשתו אותם, בעצם סלילת הדרך לבקשם […]

אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, הבא בתורת היהדות בבחינת מסקנה חיובית מתוך האזהרות השליליות שלפניו, מ״לא תגנוב״ עד ״לא תשנא את אחיך בלבבך…לא תיקום ולא תיטור״, כאילו בבחינת אור בוקע עולה מתוך הנפש אחרי שטוהרה מזוהמת החיים המצומצמים. אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, ובצורה עוד יותר מזהירה, נמסר על ידי הנצרות בתור כלל ראשון, בתור דבר מסוים, שאין לפניו ולא אחריו כלום, בתור דבר שאינו דורש שום הכנה ואינו מסוגל לשום התפתחות.

[…] היהדות כאילו מוסרת לאדם אור גנוז בפנסים רבים, פנס בתוך פנס, ועבודת חייו היא להוציא את האור מתוך הפנסים, להביאו יותר ויותר לידי גילוי. […] מה עשתה הנצרות? עמדה והוציאה את האור הגנוז מתוך כל הפנסים ומסרה אותו כמות שהוא לכל הרוצה בו. מובן כי רוצים נמצאו רבים לקבל אור גדול כזה בלי כל עמל, בלי כל הכנה קודמת – מי לא ירצה? כולם הריעו: אור, אור! ובתחילה באמת נראה היה לקצרי ראות כי אומנם באה הגאולה לאנושות העלובה, אבל התוצאות ידועות. העיניים, שלא התרגלו לאור הגדול, נסתמאו. במקום הרגש והמחשבה באו הדמיון והלשון; הרצון, שלא הסתגל, התלהב במידה כזו ששרף חיים את כל מי שלא התלהב כמוהו, ובשם האהבה העליונה והקדושה למד האדם לזרוע ולהצמיח שנאה ושקר עם כל תולדותיהם ותולדות תולדותיהם. ומה שיותר מעציב הוא כי האור הערטילאי והמצומצם הזה מוסיף עד היום לסמא את עיניהם אפילו של מיטיבי הראות היותר חשובים.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 205-202)

שאלות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מהחיים האישיים מצבים בהם אנחנו שואפים למטרות – אך מפספסים אותן משום שלא בנינו ״תכנית עבודה״ למען השגתן?
• מדוע לדעתכם גופים שונים – משרדי ממשלה, צבא, כיתה, בית ספר, תנועת נוער, משפחה – קובעים כללים וחוקים שונים להתנהגות החברים בהם? מדוע לא מספיק רק לומר ״ואהבת לרעך כמוך״ או ״יש להתנהג בצורה מכובדת״ וכדומה?
• חישבו על היחס הבינלאומי לפעולות ישראל במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. היו גינויים רבים לפעולות של צה״ל ברצועת עזה, וקריאה לישראל לסייע הומניטרית לעזה. האם לדעתכם יש קשר בין התיאולוגיה של פאולוס (שהיא חלק מהתרבות המערבית, גם זו החילונית), לבין האירועים הללו? נמקו.

למחשבה ולדיון – קראו את המאמר הבא (ניתן להתייחס רק לקטע האחרון, ״לא באמת השתנינו״ ואת הפסקה שלפניו):

• כיצד התפישה הפאולינית בדבר ביטול-המצוות משפיעה על התפישות החינוכיות בימינו?
• האם לדעתכם צודק פרופ׳ רוזנברג בניתוחו? מה דעתכם על פירוש הרלב״ג המובא במאמר לפסוק ״חנוך לנער על פי דרכו״?

הפוסט בין יהדות לנצרות – עיון היסטורי אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה נציע כמה דרכים לדון בתופעה: רקע תנכ"י, היסטוריה של הנצרות ופוליטיקה. כל מורה מוזמן לבחור את החלקים הרלוונטיים לכיתתו, ולהשמיט את השאר.

מי גדול ומי קטן?

מי לא מכיר את סיפור דוד וגוליית?… בואו ניזכר בו מזווית השיר הנוסטלגי של להקת "כוורת" שמתאר את האבן הפוגעת לגוליית "בול בפוני".

הביטו בקריקטורה הזו

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר?
• האם אתם מסכימים עם דעתו? נמקו!

שאלות לדיון בכיתה

כיום אויבינו מדמים אותנו לגוליית (הגדול והרשע), בעוד הפלסטינים מוצגים כדוד (הצודק והקטן). זאת משום שצה"ל מייצג מדינה גדולה וחזקה, מצוייד בכלי טיס חדישים, טנקים מתקדמים, בעוד הפלסטינים מצויידים לכל היותר ברובים, או רקטות (שרובן מיורטות באמצעות "כיפת ברזל"). אם כן, לכאורה צה"ל הוא גוליית הגדול, ואילו הפלסטינים הם דוד. אולי הם צודקים?!

אולי המאבק בין ישראל לפלסטינים אינו הוגן, ואנחנו הגדולים "הרעים" בסיפור?!

נקודות למחשבה/לדיון:

• מדוע אנחנו אוהבים (בסרטים, או בספורט) "סיפורי סינדרלה", בהם דווקא ה"אנדרדוג" החלש מצליח לזכות בתהילה ובנצחון?
• האם כשאנחנו באים לקבוע מי רע ומי טוב וצודק, זו רק שאלה מי גדול ומי קטן? האם אין מקום לבדוק בשם איזה ערך יוצא כל אחד מהצדדים לקרב?

רקע הסטורי – תחילת תרבות המערב

ישו: החלש הוא הצדיק

העולם התרבותי בקרבו אנו חיים, העולם המערבי (ארה"ב ומדינות אירופה), מתבסס לא רק על התנ"ך, אלא גם על הברית החדשה (הערה: העולם המערבי בימינו הוא עולם חילוני, אולם יחד עם זאת, הברית החדשה מונחת ביסודות התרבות והמחשבה שלו, ולו כעניין תרבותי גם אם לא באופן דתי).

אחת הדרשות המפורסמות ביותר של ישו, המכונה "הדרשה על ההר" (מתוך הברית החדשה בקישור במתי, פרק ה), פותחת בשבח לכל הסובלים בעולם הזה: "עניי הרוח", "האבלים" "הרעבים" ו"הנרדפים". לפי ישו (ראו: מרקוס, י, 25) העשירים לא יזכו ל"חיי עולם" ו"לבוא אל מלכות השמים". לפי התפישה הזו, החלש, המסכן והעני, הוא הצדיק – ואילו החזק, המוצלח והעשיר, הוא הרשע.

בסוף הדרשה על ההר אומר ישו לשומעי-לקחו מסר שהושרש עמוקות בתרבות מדינות המערב של ימנו.

הדרשה על ההר

קראו את הציטוט ממתי, פרק ה פסוק 38, וענו על השאלות:

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃

וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל׃

וְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם׃

הַשֹּׁאֵל מֵאִתְּךָ תֵּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֹת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו׃

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ׃

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ)רֹדְפֵיכֶם׃

משימת כתיבה

• לפי הכתוב, מה אמור לעשות אדם חף מפשע שחטף מכה מאדם רשע?
• לפי הטקסט, אדם שבא גנב וחוטף את מעילו בכח, עליו לוותר לו על מעילו. מה ההיגיון לפי הטקסט כאן?
• איזו חברה לדעתכם תתפתח לפי מערכת חוקים כמו בטקסט כאן, שמעודדת לקבל פשעים בסלחנות, ולא לתקן או למנוע מעשים אלימים?
• השורה הפותחת בטקסט מתייחסת למערכת החוקים היהודית המוסדרת בתורה ובגמרא, לפיה מי שפוגע או פוצע את חברו צריך לשלם "עין תחת עין שן תחת שן", כלומר חייב לפצות אותו לפי מידת הנזק. לעומת זאת מבקש ישו מתלמידיו "להפנות את הלחי השנייה". למה הוא מתכוון בביטוי ידוע זה? האם אתם מזדהים עם בקשה זו?
• ציטוט מתוך התנ"ך ספר שמות כג, ג: "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ", (אין להעדיף את המסכן והעני במהלך משפט אם איננו צודק, אפילו שהוא מסכן).

נוספת על כך אזהרה נוספת בספר דברים א, יז: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן".

ממה חוששת התורה בשני המקורות הללו?

לסיכום – מי צודק?

המסר העולה ממקורות אלו בנצרות שהקביעה מי צודק או לא, נבחנת לפי  של מי הסבל גדול יותר, ההטפה לאהוב את האויבים, בסוף הטקסט, היא אולי השיא של אמות המוסר הבלתי-נתפשות ובלתי מוסריות. המוסר היהודי דורש לעשות משפט אמת עם מי שהצדק איתו – ולא לדון אדם לפי מדדים כמו כמה הוא עני או עשיר, מסכן , קטון או גדול . מידה כנגד מידה מקימה חברה הוגנת, ובטוחה , המגנה על מי שפועל על פי אמות המוסר, ומוקיעה מי שלא.

כיפת ברזל – הצלה או אסון?

בשנת 2018 זוכה מחבל מאשמת ניסיון-לרצח, והואשם בגרימת חבלה בלבד. הסיבות לכך היו תמוהות: הסכין לא ננעצה מספיק עמוק כדי לטעון לכוונה-להמית; הדקירה היתה בגב ולא בחזה, דבר שלדעת השופטים יכול גם הוא להעיד על חוסר-כוונה להמית, אלא רק לפגוע; ומעל הכל – כיוון שהסכין נשברה לאחר הדקירה הראשונה, לא יכֹל המחבל לשוב ולדקור ולהשיג את מלוא-כוונתו להרוג.

משימת כתיבה

• מוזמנים לעיין בַּמאמר הסוקר את החלטת בית המשפט, האם ההחלטה מרתיעה נסיונות לדקירה? או מעודדת דקירות נוספות?

• האם יש בליבכם הרגשה של החלטה הוגנת כלפי אותו מחבל?
• האם לדעתכם יש להעניש פוגעים רק על פי התוצאות המעשיות ומידת "הצלחתם" בביצוע הפשע, או גם על פי הכוונה המקורית (גם אם זו תסוכל)?

למעשה, מבלי משים אימצנו כולנו את דפוס-החשיבה הזה.

כיפת ברזל היא אמנם המצאה חשובה, שהצילה נפשות רבות. יחד עם זאת, בחסות ההגנה שהיא מעניקה לנו, שכחנו שגם טיל שלא נפל (משום שהוא יורט) נורה על מנת להרוג אוכלוסייה אזרחית. אויבינו – באופן מוצהר – יורים אלפי טילים לעבר ערי וישובי ישראל במשך שנים ארוכות. ביכולתו של כל טיל שכזה לזרוע הרג והרס רב. העובדה כי רוב הטילים מיורטים, כמוה ככוונתו של המחבל להרוג, שלא באה לידי מימוש אך ורק בזכות הסכין שנשברה בטרם יכֹל לדקור בשנית. רק כאשר נופל טיל ופוגע באזרחים, מרגיש הציבור הישראלי כי "יש הצדקה" לפעולה צבאית נרחבת מצד המדינה. עד אז, אלו רק "טפטופים".

שאלות לדיון בכיתה

• כיצד לדעתכם הייתה ישראל צריכה להגיב על טילים שיורטו על ידי כיפת ברזל?
• האם לדעתכם תגובה ישראלית דרסטית לאחר "הטפטופים" הראשונים של טילים הייתה יכולה למנוע את אסון ה-7.10.2023? נמקו.

עיון תנכ״י

הפוסט דוד וגוליית 2050 – ישראל והטרור הפלשתינאי עם מי הצדק? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

המן מהמגילה הוא למעשה אב הטיפוס של האנטישמים לדורותיהם. כך נכתב במגילה:

״וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כׇּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כׇּל־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד …"

המן, ללא שום סיבה (או לכל היותר בשל סכסוך אישי עם יהודי אחד) החליט לבצע רצח המוני ולהשמיד לחלוטין יהודים חפים מפשע.

שאלות לדיון בכיתה:

• בכל דור ודור יש "המן" או "המנים" אחרים. מכירים כאלו?
• האנטישמיות הוגדרה כ- "שנאת עולם לעם עולם". מה משמעות ביטוי זה?
• מומלץ לצפות בסרטון זה (בשלוש הדקות הראשונות) ולפרט מה היו הסיבות לאנטישמיות במשך הדורות?

הסיבות או ליותר דיוק התירוצים לשנאת ישראל במשך הדורות מתחלפים כל העת. לעיתים מדובר בשנאת זרים, לעיתים בשנאה על רקע דתי, לעיתים מדובר בקנאה כלכלית, בתפיסה גזענית או בשנאה למדינת ישראל

משימת כתיבה:

• אתרו ברשת מקרים של גילויי אנטישמיות ארעו בעולם בשנים האחרונים? מה היה הרקע להתרחשותם

• כיצד נבחין בהבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין אנטישמיות? לכיתות מתאימות כדאי לעיין בקישור כאן, בהגדרה המדויקת לאנטישמיות שאומצה בידי ממשלת ישראל

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

הפוסט אנטישמיות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.