פורים הוא חג שמח וססגוני, ומגלה בין דפי המגילה נושאים מרתקים לדיון ולמידה בכיתה. 

• א) פיסת היסטוריה מרתקת של העם היהודי, הסרט החם היישר משושן.
• ב) היכרות עם אנטישמיות בשושן הבירה, מה גרם לה אז והיום? ומה עושים כנגדה?
• ג) הגורל "להיות יהודי"- האם אפשר וכדאי להיות "כמו כולם"?!, בימים ההם ובזמן הזה.

א. מגילת אסתר – הסיפור ההיסטורי הלאומי

למגילת אסתר לכאורה ישנו הקשר היסטורי מוגדר. תככים בחצר המלוכה של האימפריה הפרסית מביאים לניסיון השמדתו של העם היהודי ומסתיימים במפלת המן והצלחת מרדכי ואסתר. במהלך הדורות ניסו חוקרים ורבנים רבים לברר בדיוק מה ההקשר ההיסטורי הרחב של האירוע.

יש ששייכו אותו להתפתחויות שהיו במלחמות פרס ויוון ויש שהתייחסו למאבקים סביב הקמת בית המקדש השני בארץ ישראל. לאחת הפרשנויות העוסקת במגילה כחלק מתהליך בנין הבית השני ניתן לצפות בסרטון מושקע וחדש.

https://youtube.com/watch?v=DTod3y3PHzg

יהודי העולם החוגגים מזה אלפי שנים את פורים בדרך כלל לא התעמקו במשמעויות ההיסטוריות המדויקות של אירועי המגילה אלא במסרים העולים ממנה. נכיר את חלקם:

האנטישמיות – "ישנו עם אחד…"

המן מהמגילה הוא למעשה אב הטיפוס של האנטישמים לדורותיהם. כך נכתב במגילה:

״וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כׇּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כׇּל־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד …"

המן, ללא שום סיבה (או לכל היותר בשל סכסוך אישי עם יהודי אחד) החליט לבצע רצח המוני ולהשמיד לחלוטין יהודים חפים מפשע.

שאלות לדיון בכיתה:

• בכל דור ודור יש "המן" או "המנים" אחרים. מכירים כאלו?
• האנטישמיות הוגדרה כ- "שנאת עולם לעם עולם". מה משמעות ביטוי זה?
• מומלץ לצפות בסרטון זה (בשלוש הדקות הראשונות) ולפרט מה היו הסיבות לאנטישמיות במשך הדורות?

הסיבות או ליותר דיוק התירוצים לשנאת ישראל במשך הדורות מתחלפים כל העת. לעיתים מדובר בשנאת זרים, לעיתים בשנאה על רקע דתי, לעיתים מדובר בקנאה כלכלית, בתפיסה גזענית או בשנאה למדינת ישראל

• אתרו ברשת מקרים של גילויי אנטישמיות ארעו בעולם בשנים האחרונים? מה היה הרקע להתרחשותם?

• כיצד נבחין בהבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין אנטישמיות? לכיתות מתאימות כדאי לעיין בקישור כאן, בהגדרה המדויקת לאנטישמיות שאומצה בידי ממשלת ישראל

לי זה לא יקרה – אני כמו כולם!

"אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים" אומר מרדכי לאסתר המלכה. למה כוונתו?

אסתר ככל הנראה כמו רוב יהודי שושן חשבו שלהם "זה לא יקרה". יהודי שושן היו האליטה שהשתתפה במשתה אחשוורוש, והרגישו מצוין בממלכת פרס הסובלנית, הרגישו שהם "מקובלים" ומוגנים על ידי החברה שהם חלק ממנה.

אבל כאשר המן ביקש "להשמיד להרוג ולאבד"  – הוא חיפש את כל היהודים. הן אלו ששכחו שהם יהודים והן אלו שהבליטו את זהותם. את המן זה לא עניין….

תהליך דומה עבר לצערנו על יהודים רבים באירופה בדור הקודם שבקשו להימלט מיהדותם. על התנהלותם של אותם יהודים בשעה שהבינו שהבריחה מזהותם לא הועילה ניתן לקרוא בקישור כאן

שאלות לדיון בכיתה:

• האם העולם מכבד יותר מי שמבקש לשמור על זהותו או מי שנמלט ממנה?

יהי רצון שרווח והצלה יעמוד ליהודים גם השנה

פורים שמח לכולם!

הפוסט סיפור פורים במבט אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכל הדורות ובכל התקופות המשפחה היא העוגן והבסיס של היחיד. הדבר נכון שבעתיים כאשר עוסקים בחברה הישראלית ובדור שלנו.

נושא המשפחה כולל התייחסות להיבטים חברתיים שונים וביניהם מבנה המשפחה, קשרי נישואים, קשרי הורים ילדים ועוד. אתם מוזמנים לבחור את הנושא המתאים לכם על בסיס אופייה של הכיתה, ולדון בו לקראת יום המשפחה.

״יום האם״ ו״יום המשפחה״

בכל שנה בתאריך ל׳ בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד – מצוין בישראל בכלל ובמערכת החינוך בפרט ״יום המשפחה״.

על ״גלגוליו״ של יום זה עד לקביעת התאריך ל׳ בשבט, ניתן לקרוא כאן.

בעבר נקרא היום ״יום האם״, אך בעשורים האחרונים שונה השם ל״יום המשפחה״.

• מדוע לדעתכם שונה שמו של היום?
• האם אתם חושבים כי השינוי נכון או שגוי? נמקו.
• האם לדעתכם השינוי שנעשה בתפיסה בין יום האם ליום המשפחה, הוביל לפגיעה במעמדה של האם / האישה? נמקו.

״מה זאת אהבה?״

צפו בסרטון הזה, בו מסביר הרב חיים נבון על ספרו ״שיעורי בית״, ומציג את גישתו בנוגע לזוגיות, מיניות ומשפחה.

• מה דעתכם על הנתונים הנוגעים למשפחה ולילודה בעולם המערבי המוצגים בסרטון?
• מהן לדעתכם הבעיות שעלולות להיווצר בעקבות הנתונים הללו?
• בסרטון מתאר הרב נבון את הפער בין טבעת הנישואין העתיקה מהקהילה היהודית בפראג לבין טבעות האירוסין והנישואין בימינו. מה דעתכם על הסברו של הרב להבדל זה?
• הרב נבון דיבר על שתי גישות ביחס לזוגיות ולמשפחה: מודל של ״חוזה״ ומודל של ״ברית״. הסבירו את שני המודלים. עם איזה מן המודלים אתם מזדהים יותר? נמקו.

צפו בקטע מתוך הסרט ״כנר על הגג״, בו טוביה – היהודי המסורתי של סוף המאה ה-19, שהתחתן עם אשתו גולדה ב״שידוך״ שנקבע עבורם –מתוודע לאהבה הרומנטית שחשה בתו הודל למהפכן סוציאליסט. האהבה הרומנטית, השונה מזו שהניעה את טוביה וגולדה להתחתן, מובילה את טוביה לשאול את אשתו ״האם את אוהבת אותי"?

• מה דעתכם על תשובותיה של גולדה לשאלתו החוזרת של טוביה ״האם את אוהבת אותי?״
• איזו מהאהבות חזקה יותר לדעתכם, זו של הודל או זו של הוריה? נמקו.
• האם לדעתכם הן סותרות זו את זו, או משלימות אחת את השניה?
• בסרטון הקודם התייחס גם הרב נבון לפער בין סוגי האהבות. מהי גישתו? האם אתם מסכימים איתה? נמקו.

על קשר בין-דורי

בפתיח עסקנו במעבר מ״יום האם״ ל״יום המשפחה״. בדרך כלל במשפחה הישראלית, ובשונה מחלקים נרחבים מהעולם המערבי, ישנם עוד גורמים במשפחה מלבד ההורים: אחים ואחיות; דודים ודודות; סבים וסבתות.

• חשבו: מה ההבדלים בין סוגי הקשרים בין המרכיבים השונים של המשפחה שמנינו לעיל? מה מקבלים ונותנים בכל אחד מסוגי הקשרים הללו?
• האם אתם רוצים לשתף במליאת הכיתה על חוויה מיוחדת / קשר מיוחד שיש לכם עם מי מבני המשפחה? במה זה שונה מאשר הקשר עם ההורים?

צפו בסרטון הזה ו/או בסרטון למטה, העוסקים בתכנית הטלוויזיה ״שמונים וארבע״, בה הוקם גן ילדים במסגרתו בחלק מהזמן הילדים מבלים עם אנשים שגרים בבתי אבות.

• מה דעתכם על הפרויקט?
• מה לדעתכם מקבלים ונותנים בגן כזה הילדים, ומה המבוגרים?
• בעבר, יותר מאשר היום, היו משפחות בהן הסבים והסבתות עברו לגור עם ילדיהם ונכדיהם לעת זקנה. האם אתם חושבים כי המודל הוותיק טוב יותר או טוב פחות מהמודל הרווח כיום, בו המבוגרים עוברים לגור בדיור מוגן? נמקו.

פעילות סיכום

כתבו מכתב לבן משפחה, ובו כתבו את הרגשותיכם ומחשבותיכם בנוגע לקשר שלכם עד עתה, וכיצד ברצונכם לחזק אותו.

הפוסט יום המשפחה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חלק א' – השחרור

ב27 לינואר 1945 השתלטו כוחות הצבא האדום על מחנה אושוויץ בירקנאו, שבדרום פולין, ושחררו את אלפי האסירים שנותרו בו. השחרור הגיע מאוחר מדי למיליון ומאתיים אלף הקורבנות, כתשעים אחוז מהם יהודים, שנרצחו ונספו במחנה במשך חמש שנות קיומו.

• צפו בסרטון המצורף על מחנה אושוויץ

ז'נובי טולקצ'אב, ששירת כצייר רשמי בצבא האדום הנציח בציוריו את רשמיו משחרור המחנה. ניתן לבקש מהתלמידים לבחור אחד או כמה מציוריו ולנסות להבין מה המסר אותו ביקש להעביר באמצעות ציורים אלה.

חלק ב' – יום הזיכרון הבינלאומי

בשנת 2005 החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכריז על יום שחרור אושוויץ כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ההחלטה שקודמה ביוזמת מדינת ישראל נועדה  להנכיח ברחבי העולם את זיכרון השואה באמצעות קביעת יום ייחודי ותאריך קבוע. במדינת ישראל עצמה מצוין זיכרון השואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביום כ"ז בניסן, וביום הקדיש הכללי לנספים בשואה בעשרה בטבת.

• שאלה לדיון: מדוע לדעתכם היה למדינת ישראל עניין לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה ולא להסתפק בימי הזיכרון המצוינים בישראל?
• עיינו בהחלטת האו"ם – לתרגום בעברית

מה המסרים המרכזיים של יום הזיכרון לפי החלטת האו"ם? האם לדעתכם ישנם מסרים אחרים שהיה רצוי להדגיש או מסרים שראוי להסיר מהחלטה זו?

• צפו בסרטון המצורף בנאומו של מזכ"ל האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי משנת 2021 (על רקע ימי מגפת הקורונה).

מה המסרים אותם הוא ביקש להעביר? האם אתם מסכימים איתו? האם, לדעתכם, יש מסרים נוספים חשובים שהוא לא ציין?

• צפו בכתבה של רשת שידור גרמנית על אירועי יום הזיכרון הבינלאומי בשנת 2024 – (יש להפעיל כתוביות, כדאי לבדוק התאמה לכיתות רלוונטיות).

מהם הדגשים המרכזיים העולים מהכתבה? עם מה המרואיינת בכתבה לא נוטה להסכים ומדוע? מה דעתכם על כך?

חלק ג' – האבסורד

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025 התפרסמו בתקשורת ידיעות ולפיהם קיים חשש שבמידה וראש הממשלה ישתתף בטקס הזיכרון שיערך במחנה אושוויץ הוא ייעצר על רקע צו המעצר הבינלאומי שהוצא כנגדו בטענה לאשמת "פשעי מלחמה" אותם כביכול ביצע צה"ל ברצועת עזה.

על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג צפו בסרטון המצורף.

• מה תחושותיכם לנוכח ידיעה זו?

בסופו של דבר פולין הודיעה כי אין בכוונתה לעצור את ראש הממשלה אולם עצם העלאת האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל המגיע לטקס זיכרון לשואה באשמת פשעי מלחמה בשל מלחמת מגן של העם היהודי שפרצה בשל מעשי טבח נוראיים ביהודים שלא אירעו כמותם מאז השואה היא מדהימה.

• מה לדעתכם גרם להעלאת האפשרות האבסורדית הזו על סדר היום?
• לדעתכם – כיצד מדינת ישראל / העם היהודי בעולם צריכים להגיב על כך?
• לדעתכם – כיצד ניתן להתמודד עם האשמות מופרכות מסוג זה ברמת המדינה / העם / הפרטים?

חלק ד' – שני לקחים לשואה

דומה שמלבד אנטישמיות לשמה, ואינטרסים פוליטיים אל מול העולם המוסלמי, החלטת בית הדין והאירועים האבסורדיים שאירעו בעקבותיה ובכללם האשמת ישראל כביכול בפשעים נאצים נובעת ממחלוקת נוקבת על הלקח אותו יש ללמוד מהשואה.

יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא למנוע מעצמנו להפוך לנאצים – כלומר זהירות והימנעות מכל תפיסה אידיאולוגית או פעילות צבאית שבמסגרתה עלולים להיפגע זכויות אדם או עלולות להופיע פעולות ואמירות פוגעניות על רקע גזעני. ישנה חשיבות רבה מאוד כמובן למסר זה והוא בא לידי ביטוי בנאומים, אמירות ומערכים חינוכיים לאין ספור בארץ ובעולם.

במקביל יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא לדאוג לכך שנאצים או ממשיכי דרכם לא יוכלו להזיק לעם היהודי (ולכל בני האדם באשר הם) בהווה ובעתיד. על פי לקח זה יש להילחם מלחמת חורמה במנהיגים, עמים או תרבויות המבקשות לפגוע ללא שום הצדקה בעמים אחרים בכלל ובעם היהודי בפרט. פעילות זו דורשת מטבעה גם פעולות אסרטיביות (כולל שימוש בכוח צבאי) שנועדו למנוע מאותם גורמים לממש את זממם. כמובן שפעולות אלו נעשות בהתאם לכללי המלחמה הסבירים ותוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע.

יש הטוענים כי בשנים האחרונות ,מופנים כל המסרים הקשורים ללקחי השואה  דווקא כנגד הקורבנות או כנגד אלו המבקשים להילחם בממשיכיהם האידיאולוגיים של הנאצים, והם נדרשים בשל "זיכרון השואה" להגביל את מעשיהם ובכך להימנע מפעילות אפקטיבית כנגד הרוצחים וממשיכי דרכם. הודות לגישה זו הגענו לאבסורד שבו מואשמת דווקא ישראל בכך שהיא ממשיכה את דרכם של הנאצים..

• מה דעתכם על עמדה זו? כיצד ניתן לאזן בין שני הלקחים?

לפעילויות נוספות בנושא יום השואה הבינלאומי

• מערכים של יד ושם
• משרד החינוך

הפוסט יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הלקח של אושוויץ – שמונים שנה אחרי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשעה שנכתבים הדברים עדיין לא ברורה זהותו של הרוצח שירה בקירק בשעה שנאם בעצרת בה הציג את דעותיו בפני סטודנטים, אולם מעריכים כי הרצח בוצע על רקע עמדותיו של קירק, מראשי הדוברים של המחנה השמרני בעולם וכאמור מגדולי תומכיה של מדינת ישראל.

על קירק, דמותו ודעותיו

העיסוק בדמותו מאפשר לנו לדון עם תלמידים על התמיכה וההתנגדות לישראל ברחבי העולם, על נושא האלימות הפוליטית ההולכת וגואה מצד שונאי ישראל, ועל יכולת ההשפעה והתרומה לעולם שבאה לידי ביטוי גם אצל אנשים צעירים.

חלק א – למה הם תומכים בנו?

ישראל ניצבת במרכז תשומת הלב העולמית מזה שנים רבות. היא מדינה קטנה יחסית, השייכת לעם שהוא אחד הקטנים בעולם. הכוחות הפועלים כנגדה הינם בעלי עוצמה כלכלית עצומה, ואנטישמיות אף פעם לא חסרה בעולם. בקשו מהתלמידים להסביר מה לדעתם גורם לצעירים לא יהודים, לעמוד לימין ישראל?

חלק ב – קירק בפעולה

צפו בקטעים הבאים (ניתן לחלק כל קטע לזוג תלמידים) והציגו בכל קטע את הטענות המופנות כלפי קירק ביחס לישראל ואת תגובתו לטענות אלו

• קטע ארוך יחסית על יחסי ארה"ב וישראל
• ביחס לשאלה למי שייכת ארץ ישראל
• קטע ארוך יחסית על המלחמה בעזה
• על יחסי ישראל ארצות הברית
• על המלחמה בעזה
• על "פשעי המלחמה"

סכמו את הטיעונים המרכזיים איתם הוא התמודד וכיצד הוא עושה זאת?

חלק ג – אלימות נגד חופש הביטוי

בשלב זה כאמור עדיין לא ברור מי רצח את קירק שנורה בשידור חי לעיני המונים (לשיקול דעת המורה לגבי הסרטון שלא נשתף כאן) אולם בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ברחבי העולם המערבי פעילות אלימה מצד גופים שונים העוינים את ישראל ואת המחנה השמרני כלפי תומכי ישראל ומבטאי עמדות שמרניות.

האם לדעתכם יש קשר בין תרבות חברתית ופוליטית המנסה להשתיק דעות מנוגדות בשמה של ״תקינות פוליטית״ ובין מעשים של אלימות פיזית שלולת כל רסן?

חלק ד – לזכרו

קירק היה בן 31 במותו וכבר הספיק להפוך לדמות מרכזית בארצות הברית ובעולם כולו. כיצד לדעתכם עשה זאת? מה הדבר מלמד על יכולותיהם של אנשים צעירים להשפיע בימינו על העולם?

במידה והדבר מתאפשר ניתן לבקש מהכיתה (הזדמנות לתרגול באנגלית..) לכתוב מכתב ניחומים לאלמנתו ומשפחתו של קירק ובו הערכה על פעילותו למען ישראל

הפוסט לזכרו של אוהב ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע ״עם כלביא״

סקירה של צה״ל עם תחילת מבצע עם כלביא

איראן – תעודת זהות

איראן נמצאת כ-1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה, ועיראק.

איראן היא תיאוקרטיה, כלומר מדינה שבה השלטון נתון לאנשי הדת. לכן, בראש המדינה, אפילו מעל הנשיא, עומד ״המנהיג העליון״ (או ״מנהיג המהפכה״), שהיום הוא עלי ח׳אמינאי.

הדת השלטת באיראן היא האסלאם השיעי, עליו נמנה רוב מוחלט (כ-89%) מאזרחי המדינה.

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

מדינה עם מורשת עתיקה

בדומה ליהודים, לאיראן שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים. במאה ה-6 לפנה״ס, היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון, לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״.

צפו בסרטון על הצהרת כורש, והשיבו:

• לאור הנאמר בסרטון, מדוע לדעתכם עד היום מתגאים הפרסים בהיסטוריה העשירה שלהם, עד כדי כך שבשנת 1971 אורגנו חגיגות 2,500 שנה לאימפריה הפרסית?
• מדוע לדעתכם נבחר ״גליל כורש״, המוזכר בסרטון, למוטיב המרכזי בסמל החגיגות?
• האם לדעתכם צריכה גם מדינת ישראל לציין אירועים היסטוריים בני אלפי שנים? אילו אירועים וכיצד?

בין המאות השלישית והשביעית, שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הראשידון, ומאז שולטת בפרס הדת האיסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

המהפכה האיסלאמית

בין השנים 1925-1979 שלטה באיראן השושלת הפהלווית – ראש השושלת היה קצין בצבא האיראני, שמרד בשאה (המלך) הקודם, והשתלט על השלטון. בנו, מוחמד רזא שאה פהלווי, קיים קשרים מורכבים עם מעצמות המערב, תוך שהוא מנכס לעצמו עוד ועוד עוצמה פוליטית על חשבונם של גורמים אחרים בחברה האיראנית. תהליכים אלו של חילון, שת״פ עם המערב, ודיכוי של ההמונים, הובילו לתסיסה חברתית באיראן.

על הדרך אל המהפכה ולתוצאותיה – ניתן לצפות כאן:

המהפכן האסלאמי

עיינו בקריקטורה המצורפת להלן, ונסו לאתר בתוכה את התהליכים שהובילו למהפכה האיסלאמית (להעמקה, כדאי וניתן לקרוא עליהם עוד כאן).

• מה לדעתכם מסמלת דמותו של ח׳ומייני המחזיקה קוראן בראש הקריקטורה?

פרוייקט הפצת המהפכה האיסלאמית – איראן כראש הנחש

צפו בסרטון הזה, והשיבו:

• מהי המשמעות של הפצת הבשורה האיסלאמית בידי איראן? כיצד הרעיון של ״הסהר השיעי״ קשור בכך?
• לאור מה שראינו לעיל על המאבק הסוני-שיעי, האם ההתנגדות של המדינות הסוניות (כעיראק של סדאם חוסיין בעבר, או כסעודיה ומדינות המפרץ בימינו) נובעת מ״אהבת מרדכי״ (ישראל) או מ״שנאת המן״ (איראן)?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם, ממה צריכה ישראל להזהר בימינו, כאשר מדובר על ברית ישראל-סעודיה במאבק מול איראן?
• בסרטון הוזכרה הכחשת השואה בידי האיראנים (ובמיוחד הנשיא לשעבר אח׳מדינג׳אד), מתוך מטרה לערער על זכות הקיום של מדינת ישראל. האם לדעתכם זכות הקיום של מדינת ישראל תלויה אך ורק בשואה? מהם היסודות הנוספים עליהם אנו נשענים בזכותנו על הארץ? (ניתן לעיין גם במגילת העצמאות, ולדלות מתוכה רעיונות).

איראן וישראל

צפו בסרטון הזה ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.
• כיצד לדעתכם צריכה ישראל להתמודד עם האיום האיראני?

הפוסט מי את, איראן? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במשך שנים רבות עמד ארגון הטרור בראש החץ של אויבי ישראל בנסיונם לפגוע במדינתנו וביהודי העולם. בשנתיים האחרונות תודות להקב"ה ולכוחתינו ספג הארגון מכות קשות.
להלן נכיר מעט את החיזבאללה ותולדותיו.

איפה?! – לבנון

לבנון מחולקת בין זרמים אתניים ודתיים מגוונים ורבים. הפיצול הוביל לכמה מלחמות אזרחים, וליצירה של הסדרים פוליטיים, על מנת ליצור מאזן כוחות בין הזרמים השונים. כך למשל, נשיא לבנון הוא נוצרי-מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני, ואילו ראש הפרלמנט הוא מוסלמי-שיעי (עוד על הפוליטיקה של לבנון – בקישור כאן).

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח'ליפים הראשונים. רק הח'ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח'ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680 נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן:

יום העשוראא באסלאם השיעי

ניתן לצפות בסרטון זה, המציג את יום העשוראא בטהראן:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

חיזבאללה

פירוש השם חיזבאללה הוא "מפלגת האל". הארגון הוקם בתמיכה איראנית בשנת 1982, כארגון פורש מתנועת אמל, למרות היותה שיעית גם היא, משום שעמדתה הרשמית אז היתה שלא לפעול נגד ישראל (עוד על אמל – כאן).

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים שהתמקמו בדרום לבנון. אמנם מבחינה זו נחלה ישראל הצלחה, וראשי אש"ף הוגלו הרחק לתוניס, אולם כמו תמיד במזרח התיכון אין וואקום, ולדרום לבנון נכנס ארגון חיזבאללה שהוקם זה עתה.

חיזבאללה היה למעשה הארגון הראשון שהוציא פיגוע התאבדות המוני בעידן המודרני. ב-4 בנובמבר 1983 נכנסה מכונית תופת למפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון, וכאשר המחבל הנוהג בה הפעיל את המטען, קרס המבנה על יושביו. באירוע שנודע בשם "אסון צור השני" (ראו על כך בקישור) נהרגו 59 איש, בהם 9 חיילי צה"ל, 16 אנשי מג"ב ו-3 אנשי שב"כ.

חשוב לציין כי החיזבאללה הוא ארגון טרור בינלאומי שפוגע גם במערב בכלל ובארה״ב בפרט, כחלק ממלחמתם ב״שטן הגדול״. בהקשר זה ברצוננו להזכיר את הפיגוע על בסיס הכוח הרב-לאומי בביירות שבין השאר גבה את חייהם של 241 חיילים אמריקאים.

במהלך שנות התשעים לחמו אנשי החיזבאללה נגד לוחמי צה"ל ששהו במוצבים בדרום לבנון במגמה להגן על ישובי הגליל, ובסופו של דבר גרמו למהלך שנוי במחלוקת של ממשלת ישראל בשנת 2000 שהוציאה את צה"ל משטחי לבנון ואפשרה למחבלי החיזבאללה להתמקם צמוד לגדר הגבול.

הציר השיעי

נאום קורי העכביש

בשנת 2000 נשא מזכ"ל חיזבאללה את "נאום קורי העכביש", שקיבל את שמו משום שבמהלכו טען נסראללה כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, הרי שעוצמה זו היא כקורי עכביש, ותתפרק במהירות, בשל המצב החברתי הרעוע של החברה הישראלית (לתוכן הנאום לחצו כאן).

משימת כתיבה:

• מה דעתכם על טענתו של נסראללה, האם עוצמה צבאית מספיקה, או שעוצמתה של ישראל תלויה גם בלכידות החברתית שלה?
• חשבו: כיצד אנחנו יכולים לתרום ללכידות החברתית – בכיתה, ברשתות החברתיות וכו'?
• ישנן טענות כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה על רקע ההפגנות ששיסעו את החברה הישראלית בתקופה שקדמה לכך. מה דעתכם על טענה זו? נמקו.

מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל.

לסיכום קצר על המלחמה, ניתן לצפות בסרטון המצורף:

כפי שראינו בסרטון, מלחמת לבנון השנייה הסתיימה כאשר באו"ם התקבלה החלטה 1701, ולפיה חיזבאללה ייסוג לתוך עומק לבנון, וכוחות של האו"ם יחצצו בינו ובין ישראל.

במשך השנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל הפגיז החיזבאללה את ישובי הצפון, הביא לפינוים וכפי שהתברר למפרע מהמנהרות שאיתר צהל סמוך לגבול, החיזבאללה איים לפלוש לישובי הצפון ולחולל בהם טבח.

שאלות לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מכך על תוקפן של החלטות בינלאומיות, בכל הנוגע לבטחוננו?

חיזבאללה – מאז ועד היום

• לפי הסרטון – מהן שלוש המטרות של חיזבאללה?

• לאור מטרות אלו – האם לדעתכם מדינת ישראל יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון חיזבאללה על גבולנו הצפוני?
• לאור הסרטון ולאור מה שידוע לנו על הסבב הנוכחי, האם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 הובילה לחסכון בחיי אדם ובמניעת מלחמה, או שמא חיזקה את ארגון הטרור, והובילה לבסוף לעוד מלחמות?
• הסרטון נגמר בשתיקה רועמת של המגישים – מה לדעתכם צריכה להיות שורת החיתום של הסרטון? הציעו אפשרות משלכם!

להרחבה: כך עובדת מערכת הלבנת כספי הטרור של חיזבאללה

הקם להורגך השכם להורגו

משימות לסיכום

משימה 1 – הבנת הרקע

• מתי וכיצד הוקם חיזבאללה?
• מה הייתה מטרתו המרכזית בתחילת דרכו?
• כיצד פעילותו השפיעה על החלטת ישראל לצאת מלבנון בשנת 2000?

משימה 2 – נאום קורי העכביש

1. מה הייתה הטענה המרכזית של נסראללה בנאום זה?
2. מדוע נאום כזה חשוב לארגון כמו חיזבאללה?
3. האם לדעתכם האירועים בשנים האחרונות מחזקים או מחלישים את המסר של הנאום? הסבירו.

משימה 3 – מלחמת לבנון השנייה

• מה הייתה מטרת החלטת האו״ם 1701?
• מדוע לפי המערך היא לא פתרה את בעיית חיזבאללה?
• הביאו דוגמה אחת מהשנים האחרונות שממחישה זאת.

משימה 4 – המבצעים נגד חיזבאללה

• מבצע הביפרים
• חיסול נסראללה
• מבצע חיצי הצפון

• מה משותף למבצעים הללו?
• מה ניתן ללמוד מהם על דרך הפעולה של ישראל נגד חיזבאללה?

משימה 5 – חשיבה לעתיד

• כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתמודד בעתיד עם חיזבאללה כדי למנוע ממנו להתעצם מחדש?
• הסבירו את עמדתכם והסתמכו על לפחות דוגמה אחת מהמערך.

הפוסט דע את האויב – מי אתם חיזבאללה? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ננסה לבחון אם יש הבדל בין איזורים שונים בארץ לגבי טענה זו. ולהקנות לתלמידים את ההקשר הרחב של הדיון בסוגיה מרכזית זו.

מהו קולוניאליזם?

עיינו בהגדרה ויקיפדית של קולוניאליזם. 

משימת כתיבה:

• רשמו במילים שלכם מהו קולוניאליזם?
• מדוע לדעתכם יש המאשימים את הציונות וישראל בקולוניאליזם?
• מה המשמעות של האשמה זו? האם אתם מסכימים עמה?

לכיתות השולטות באנגלית ובהכנה ניתן לבצע צפיה מבוקרת בסרטון של אל ג'זירה המאשים את ישראל בקולוניאליזם (ניתן גם להפעיל כתוביות אוטומטיות באנגלית ולאחר מכן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית)

ציונות וקולוניאליזם

נתייחס כעת לכמה היבטים של האשמה זו

צפו בסרטון זה וענו על השאלות בכיתה:

• מדוע לפי הסרטון, מאשימים את הציונות בקולוניאליזם? כיצד הוא דוחה האשמה זו?

מראשיתה של שיבת ציון בת זמננו השקיעו יחידים וארגונים יהודים מאמץ עצום והון עתק בקניית אדמות ובהקמת ישובים בארץ ישראל. ההבנה שאחיזה בקרקע והקמת ישובים חקלאיים ועירוניים כאחד הינה חיונית לצורך הגשמת הציונות איחדה את כל התנועות והזרמים השונים שפעלו בישוב היהודי ודרבנה את יהודי העולם לתרום מיליונים לגאולת הקרקע ולבניין ישובים.

קק"ל- הקרן הקיימת לישראל

צפו בשיר "דונם פה ודונם שם" המתאר את עבודתה של הקרן הקיימת לישראל שריכזה במשך עשרות שנים את קניית אדמות הארץ והקמת הישובים

שאלות לדיון בכיתה:

• מה היו השיטות שבאמצעותם אספה הקרן הקיימת כספים על פי השיר? האם שיטות אלו קיימות גם כיום?
• "כך נפדה אדמת העם" -במילון מוגדר פדיון- "שחרור תמורת תשלום". ממי יש לשחרר את האדמה על פי השיר ומדוע?
• מה ניתן ללמוד מהשיר וממדיניות הקרן הקיימת לגבי השאלה האם הציונות היא קולוניאליסטית?

הצצה אל המפה

צפו בסרטון המצורף המתאר את הישובים החדשים

שאלות לדיון בכיתה

• אילו מהישובים אתם מזהים?
  • לפי הנוף המופיע בסרט, האם המתיישבים נישלו ערבי כלשהוא מאדמתו?

קראו את הראיון עם פרופ' גלבר בקישור

• מה הנימוקים שהוא נותן נגד ההשוואה בין הציונות לקולוניאליזם? מה דעתכם על נימוקים אלו?

יש הטוענים כי בשטחי מדינת ישראל שעד שנת 1967 אכן אין מקום לטענה כי מדובר בקולוניאליזם אך השטחים ה"כבושים" וההתיישבות בהם עונים להגדרה זו. בשל כך יש המחלקים בין הישובים היהודים שהוקמו בשטחי ישראל של עד 1967 המכונים ישובים לבין אלו שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון המכונים התנחלויות. (אגב, בעבר גם מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל כינו את עצמם מתנחלים). עולה בעצם טענה שיש הבדל בין הביקורת על הציונות כאשר מדובר על פתח תקווה או קיבוץ בארי, לבין ישובים יהודה ושומרון. האם כך זה גם בעיני אנשים מחוץ לישראל?

איך זה נראה מהזווית של עייני אויבי ישראל?

שאלות לדיון בכיתה:

• האם לדעתכם מבחינת אויבי ישראל ישנו הבדל בין התיישבות יהודית בשטחי יהודה ושומרון אותם שחררה ישראל ב1967 לבין ההתיישבות בשאר שטחי הארץ?
• מצורפים קטעים שונים מהרשת, צפו בהם וחוו דעתכם על משמעותם בהקשר לשאלת ההבדל בין האזורים השונים בארץ ישראל מבחינת אויבי ישראל

קראו את הציוץ של אריאל שנבל על המילה שחזרה על עצמה אצל מחבלי הנוח׳בה בטבח שמחת תורה:

ראיתי את התיעוד המצמרר ששודר אתמול בחדשות 12 ממצלמות ה-GoPro של מחבלי חמאס. כל פריים שם מכעיס מקומם ומטריף את המוח, אבל ישנה גם מילה אחת שיוצאת שוב ושוב מפיהם של חלאות האדם הנאצים בהטיות שונות והיא – מתנחלים. ״זו התנחלות״, ״על ההתנחלויות עכשיו״, ״מתנחלים יאללה כנס לשם״.
הרבה… pic.twitter.com/ZU6ZUPPeon

— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 9, 2024

משימת סיכום: כתבו מכתב לבן גילכם בארצות הברית או השתמשו ביצירה כלשהיא בבינה מלאכותית שתסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית.

מאז ואז היום- אין חדש

למתקדמים- נציץ בספר המכבים

גם שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה – התמודד עם טענת "הקולוניאליזם" קראו את דבריו מפסוק כז ואילך בקישור.

האזינו להלחנת דבריו בסרטון המצורף

• מה ניתן ללמוד מדברי שמעון לטענות הקולוניאליזם בן זמננו?

להרחבה: לבתי ספר מתאימים ניתן להרחיב בשאלה האם יש הבדל בין ההתיישבות להתנחלות תוך התייחסות לטענות העולות בציוץ ובסרטון:

https://twitter.com/naamuli84/status/1761762447331889572

הפוסט מה בין ציונות לכיבוש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

סייקס פיקו

גבולותיהם הנוכחיים של מדינות המזרח התיכון הם גבולות חדשים יחסית. עד למלחמת העולם הראשונה היה האזור כולו נתון לשליטתה של האימפריה העותומנית. במהלך המלחמה ועל רקע כיבוש האזור בידי מדינות ההסכמה (בעיקר בריטניה ויותר מאוחר צרפת) חילקו סיקס הבריטי ופיקו הצרפתי את שטחי המרחב על בסיס שיקולים כלכליים או צבאיים שתאמו את האינטרסים של בריטניה וצרפת. כך נוצרו ישויות מדיניות מלאכותית הכוללות קבוצות אתניות ודתיות שונות זו מזו ובדרך כלל גם עוינות זו מזו. עובדה זו בלטה בעיקר בעיראק ובסוריה בה קובצו למדינה אחת כורדים, סונים, עלווים, דרוזים וקבוצות נוספות.

שלטון מפלגת הבעת'

במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת קבלו מדינות המזרח התיכון עצמאות מבריטניה וצרפת. חשוב לציין שגם כיום, למרות כל התהפוכות העוברות על האזור נשארו רוב המדינות בגבולותיהם המקוריים כפי שנקבעו בידי השלטון האירופאי. בסוריה, לאחר סדרה של מהפכות צבאיות עלתה לשלטון מפלגת הבעת', מפלגה לאומית חילונית (יחסית..) משנת 1970 עמד בראשה חפאז אל אסאד (על דמותו) ולאחר מותו בשנת 2000 שלט במדינה בנו בשאר (על דמותו). השלטון בתקופה זו התבסס על כוחות הצבא ועל בני העדה העלאווית, עדה קטנה יחסית השוכנת ברובה באזור החוף הצפוני של סוריה שמשפחת אסד השתייכה אליה.

תחת שלטון הבעת ומשפחת אסד התקיים בסוריה משטר עריץ ואכזרי שדיכא בכוח כל ניסיון התנגדות וערעור על שלטונו. בתקופה זו הובילה סוריה את מדיניות העימות נגד ישראל, ומאז מלחמת העצמאות ועד השנים האחרונות הייתה מצויה במלחמות ובסכסוכים צבאיים עם מדינתנו.

מלחמת האזרחים בסוריה

בשנת 2011, כחלק מאירועי "האביב הערבי" שערערו את יסודותיהם של כל מדינות המזרח התיכון פרצה בסוריה מלחמת אזרחים. אל מול כוחות השלטון התקוממו שתי קבוצות עיקריות. הראשונה הייתה של מיעוטים אתניים שונים שאולצו עוד מימי הצרפתים להיכלל בתחומי סוריה ודוכאו בידי שלטון העלאווים, הבולטים שבהם היו הדרוזים בדרום המדינה והכורדים בצפונה. השנייה הייתה של קבוצות אסלאמיות קיצוניות שיצאו כנגד שלטון הבעת החילוני והכופר לטעמם (בשל היותו מבוסס על העלווים, הנתפסים ככופרים בעיני רוב הסונים תושבי סוריה). בין קבוצות אלו בלטו אנשי האחים המוסלמים לגווניהם ואנשי דעאש. המורדים שהשתלטו בימים האחרונים על סוריה משתייכים ברובם לקבוצות האסלאמיות.

במהלך המלחמה פעלו כל הצדדים באכזריות יתרה. צבא אסד שגובה ותוגבר בידי האיראנים והרוסים טבח ללא הפסקה בבני עמו וגם המורדים לא נהגו בדיוק לפי כללי המשפט הבינלאומי. במהלך המלחמה נהרגו קרוב לחצי מיליון איש ומיליוני סורים נמלטו לרחבי המזרח התיכון ולמדינות אירופה.

נפילת אסד

אחד הגורמים שסייע יותר מכל לאסד לשמור על שלטונו היה ארגון חיזבאללה. לאחר שזה הוכה קשות בידי ישראל בשבועות האחרונים, ובגיבוי טורקיה המבקשת להפיל מסיבות שונות את שלטונם של העלאווים, נצלו המורדים את שעת הכושר והצליחו להביס את כוחות המשטר ולהשתלט על דמשק. בשעה שנכתבות שורות אלו גורלו של אסד עצמו אינו ידוע. באירוע מעורבות מדינות ומעצמות רבות ומדינת ישראל עומדת דרוכה נוכח ההתפתחויות.

נושאים לדיון – סוריה

• להתערב או רק לצפות ולהיזהר

בין הכוחות הפועלים בסוריה ישנם כוחות המקורבים באופן מסוים למדינת ישראל. הבולטים שבהם הם הדרוזים והכורדים שלהם יחסי ידידות עם ישראל מזה שנים רבות, ותושבי האזורים הקרובים לגבול שקבלו מישראל סיוע הומניטרי במהלך השנים האחרונות

האם לדעתכם על מדינת ישראל לסייע או להסתייע בקבוצות אלו כדי להשפיע על דמותה של סוריה החדשה, או שמא עליה רק לצפות ולהגן מרחוק ולא להתערב בביצת הסכסוכים במדינה השסועה?

• רמת הגולן

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בקשו מנהיגים שונים בישראל למסור את רמת הגולן לסוריה תמורת הסכם שלום עם משטר אסאד. יוזמה זו נבלמה לאור מאבק נחוש של תושבי הגולן ותומכיהם לאור ההתפתחויות בסוריה והחשש מעליית שלטון אסלמי קיצוני במדינה, מה ניתן להסיק ממציאות זו לגבי מסירת שטחים אסטרטגים למדינות אויב שעתיד השלטון בהם אינו ברור, תמורת הסכם שלום?

• בגלל הרוח

צבאו של אסד הוא צבא מודרני וחזק שנהנה מתמיכה מסיבית של האיראנים והרוסים. למרות זאת הוא התמוטט במהירות לנוכח מתקפת המורדים. מה לדעתכם ניתן ללמוד מכאן על הגורמים לחוסנו או חולשתו של צבא?

הפוסט דע את האויב – סוריה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.