הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשעה שנכתבים הדברים עדיין לא ברורה זהותו של הרוצח שירה בקירק בשעה שנאם בעצרת בה הציג את דעותיו בפני סטודנטים, אולם מעריכים כי הרצח בוצע על רקע עמדותיו של קירק, מראשי הדוברים של המחנה השמרני בעולם וכאמור מגדולי תומכיה של מדינת ישראל.

על קירק, דמותו ודעותיו

העיסוק בדמותו מאפשר לנו לדון עם תלמידים על התמיכה וההתנגדות לישראל ברחבי העולם, על נושא האלימות הפוליטית ההולכת וגואה מצד שונאי ישראל, ועל יכולת ההשפעה והתרומה לעולם שבאה לידי ביטוי גם אצל אנשים צעירים.

חלק א – למה הם תומכים בנו?

ישראל ניצבת במרכז תשומת הלב העולמית מזה שנים רבות. היא מדינה קטנה יחסית, השייכת לעם שהוא אחד הקטנים בעולם. הכוחות הפועלים כנגדה הינם בעלי עוצמה כלכלית עצומה, ואנטישמיות אף פעם לא חסרה בעולם. בקשו מהתלמידים להסביר מה לדעתם גורם לצעירים לא יהודים, לעמוד לימין ישראל?

חלק ב – קירק בפעולה

צפו בקטעים הבאים (ניתן לחלק כל קטע לזוג תלמידים) והציגו בכל קטע את הטענות המופנות כלפי קירק ביחס לישראל ואת תגובתו לטענות אלו

• קטע ארוך יחסית על יחסי ארה"ב וישראל
• ביחס לשאלה למי שייכת ארץ ישראל
• קטע ארוך יחסית על המלחמה בעזה
• על יחסי ישראל ארצות הברית
• על המלחמה בעזה
• על "פשעי המלחמה"

סכמו את הטיעונים המרכזיים איתם הוא התמודד וכיצד הוא עושה זאת?

חלק ג – אלימות נגד חופש הביטוי

בשלב זה כאמור עדיין לא ברור מי רצח את קירק שנורה בשידור חי לעיני המונים (לשיקול דעת המורה לגבי הסרטון שלא נשתף כאן) אולם בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ברחבי העולם המערבי פעילות אלימה מצד גופים שונים העוינים את ישראל ואת המחנה השמרני כלפי תומכי ישראל ומבטאי עמדות שמרניות.

האם לדעתכם יש קשר בין תרבות חברתית ופוליטית המנסה להשתיק דעות מנוגדות בשמה של ״תקינות פוליטית״ ובין מעשים של אלימות פיזית שלולת כל רסן?

חלק ד – לזכרו

קירק היה בן 31 במותו וכבר הספיק להפוך לדמות מרכזית בארצות הברית ובעולם כולו. כיצד לדעתכם עשה זאת? מה הדבר מלמד על יכולותיהם של אנשים צעירים להשפיע בימינו על העולם?

במידה והדבר מתאפשר ניתן לבקש מהכיתה (הזדמנות לתרגול באנגלית..) לכתוב מכתב ניחומים לאלמנתו ומשפחתו של קירק ובו הערכה על פעילותו למען ישראל

הפוסט לזכרו של אוהב ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע ״עם כלביא״

סקירה של צה״ל עם תחילת מבצע עם כלביא

איראן – תעודת זהות

איראן נמצאת כ-1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה, ועיראק.

איראן היא תיאוקרטיה, כלומר מדינה שבה השלטון נתון לאנשי הדת. לכן, בראש המדינה, אפילו מעל הנשיא, עומד ״המנהיג העליון״ (או ״מנהיג המהפכה״), שהיום הוא עלי ח׳אמינאי.

הדת השלטת באיראן היא האסלאם השיעי, עליו נמנה רוב מוחלט (כ-89%) מאזרחי המדינה.

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

מדינה עם מורשת עתיקה

בדומה ליהודים, לאיראן שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים. במאה ה-6 לפנה״ס, היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון, לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״.

צפו בסרטון על הצהרת כורש, והשיבו:

• לאור הנאמר בסרטון, מדוע לדעתכם עד היום מתגאים הפרסים בהיסטוריה העשירה שלהם, עד כדי כך שבשנת 1971 אורגנו חגיגות 2,500 שנה לאימפריה הפרסית?
• מדוע לדעתכם נבחר ״גליל כורש״, המוזכר בסרטון, למוטיב המרכזי בסמל החגיגות?
• האם לדעתכם צריכה גם מדינת ישראל לציין אירועים היסטוריים בני אלפי שנים? אילו אירועים וכיצד?

בין המאות השלישית והשביעית, שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הראשידון, ומאז שולטת בפרס הדת האיסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

המהפכה האיסלאמית

בין השנים 1925-1979 שלטה באיראן השושלת הפהלווית – ראש השושלת היה קצין בצבא האיראני, שמרד בשאה (המלך) הקודם, והשתלט על השלטון. בנו, מוחמד רזא שאה פהלווי, קיים קשרים מורכבים עם מעצמות המערב, תוך שהוא מנכס לעצמו עוד ועוד עוצמה פוליטית על חשבונם של גורמים אחרים בחברה האיראנית. תהליכים אלו של חילון, שת״פ עם המערב, ודיכוי של ההמונים, הובילו לתסיסה חברתית באיראן.

על הדרך אל המהפכה ולתוצאותיה – ניתן לצפות כאן:

המהפכן האסלאמי

עיינו בקריקטורה המצורפת להלן, ונסו לאתר בתוכה את התהליכים שהובילו למהפכה האיסלאמית (להעמקה, כדאי וניתן לקרוא עליהם עוד כאן).

• מה לדעתכם מסמלת דמותו של ח׳ומייני המחזיקה קוראן בראש הקריקטורה?

פרוייקט הפצת המהפכה האיסלאמית – איראן כראש הנחש

צפו בסרטון הזה, והשיבו:

• מהי המשמעות של הפצת הבשורה האיסלאמית בידי איראן? כיצד הרעיון של ״הסהר השיעי״ קשור בכך?
• לאור מה שראינו לעיל על המאבק הסוני-שיעי, האם ההתנגדות של המדינות הסוניות (כעיראק של סדאם חוסיין בעבר, או כסעודיה ומדינות המפרץ בימינו) נובעת מ״אהבת מרדכי״ (ישראל) או מ״שנאת המן״ (איראן)?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם, ממה צריכה ישראל להזהר בימינו, כאשר מדובר על ברית ישראל-סעודיה במאבק מול איראן?
• בסרטון הוזכרה הכחשת השואה בידי האיראנים (ובמיוחד הנשיא לשעבר אח׳מדינג׳אד), מתוך מטרה לערער על זכות הקיום של מדינת ישראל. האם לדעתכם זכות הקיום של מדינת ישראל תלויה אך ורק בשואה? מהם היסודות הנוספים עליהם אנו נשענים בזכותנו על הארץ? (ניתן לעיין גם במגילת העצמאות, ולדלות מתוכה רעיונות).

איראן וישראל

צפו בסרטון הזה ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.
• כיצד לדעתכם צריכה ישראל להתמודד עם האיום האיראני?

הפוסט מי את, איראן? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מהראשונים שהוציא פיגוע המוני, ומזה שנים מפגע בנו ומהלך אימים על מדינת ישראל! יחידת "דע את האויב" מי אתם חיזבאללה?

איפה?! – לבנון

לבנון מחולקת בין זרמים אתניים ודתיים מגוונים ורבים. הפיצול הוביל לכמה מלחמות אזרחים, וליצירה של הסדרים פוליטיים, על מנת ליצור מאזן כוחות בין הזרמים השונים. כך למשל, נשיא לבנון הוא נוצרי-מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני, ואילו ראש הפרלמנט הוא מוסלמי-שיעי (עוד על הפוליטיקה של לבנון – בקישור כאן).

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח'ליפים הראשונים. רק הח'ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח'ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680 נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן:

יום העשוראא באסלאם השיעי

ניתן לצפות בסרטון זה, המציג את יום העשוראא בטהראן:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

חיזבאללה

פירוש השם חיזבאללה הוא "מפלגת האל". הארגון הוקם בתמיכה איראנית בשנת 1982, כארגון פורש מתנועת אמל, למרות היותה שיעית גם היא, משום שעמדתה הרשמית אז היתה שלא לפעול נגד ישראל (עוד על אמל – כאן).

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים שהתמקמו בדרום לבנון. אמנם מבחינה זו נחלה ישראל הצלחה, וראשי אש"ף הוגלו הרחק לתוניס, אולם כמו תמיד במזרח התיכון אין וואקום, ולדרום לבנון נכנס ארגון חיזבאללה שהוקם זה עתה.

חיזבאללה היה למעשה הארגון הראשון שהוציא פיגוע התאבדות המוני בעידן המודרני. ב-4 בנובמבר 1983 נכנסה מכונית תופת למפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון, וכאשר המחבל הנוהג בה הפעיל את המטען, קרס המבנה על יושביו. באירוע שנודע בשם "אסון צור השני" (ראו על כך בקישור) נהרגו 59 איש, בהם 9 חיילי צה"ל, 16 אנשי מג"ב ו-3 אנשי שב"כ.

חשוב לציין כי החיזבאללה הוא ארגון טרור בינלאומי שפוגע גם במערב בכלל ובארה״ב בפרט, כחלק ממלחמתם ב״שטן הגדול״. בהקשר זה ברצוננו להזכיר את הפיגוע על בסיס הכוח הרב-לאומי בביירות שבין השאר גבה את חייהם של 241 חיילים אמריקאים.

הציר השיעי

נאום קורי העכביש

בשנת 2000 נשא מזכ"ל חיזבאללה את "נאום קורי העכביש", שקיבל את שמו משום שבמהלכו טען נסראללה כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, הרי שעוצמה זו היא כקורי עכביש, ותתפרק במהירות, בשל המצב החברתי הרעוע של החברה הישראלית.

https://youtube.com/watch?v=wPF_o2s4RVk

משימת כתיבה:

• מה דעתכם על טענתו של נסראללה, האם עוצמה צבאית מספיקה, או שעוצמתה של ישראל תלויה גם בלכידות החברתית שלה?
• חשבו: כיצד אנחנו יכולים לתרום ללכידות החברתית – בכיתה, ברשתות החברתיות וכו'?
• ישנן טענות כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה על רקע ההפגנות ששיסעו את החברה הישראלית בתקופה שקדמה לכך. מה דעתכם על טענה זו? נמקו.

מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל.

לסיכום קצר על המלחמה, ניתן לצפות בסרטון המצורף:

כפי שראינו בסרטון, מלחמת לבנון השנייה הסתיימה כאשר באו"ם התקבלה החלטה 1701, ולפיה חיזבאללה ייסוג לתוך עומק לבנון, וכוחות של האו"ם יחצצו בינו ובין ישראל.

עם זאת, בעקבות אירועי חצי השנה האחרונה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ובכלל, ניתן לראות כי החלטה 1701 לא סייעה לבטחונה של ישראל, ולא השיגה את מטרתה.

שאלות לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מכך על תוקפן של החלטות בינלאומיות, בכל הנוגע לבטחוננו?

חיזבאללה – מאז ועד היום

• לפי הסרטון – מהן שלוש המטרות של חיזבאללה?

• לאור מטרות אלו – האם לדעתכם מדינת ישראל יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון חיזבאללה על גבולנו הצפוני?
• לאור הסרטון ולאור מה שידוע לנו על הסבב הנוכחי, האם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 הובילה לחסכון בחיי אדם ובמניעת מלחמה, או שמא חיזקה את ארגון הטרור, והובילה לבסוף לעוד מלחמות?
• הסרטון נגמר בשתיקה רועמת של המגישים – מה לדעתכם צריכה להיות שורת החיתום של הסרטון? הציעו אפשרות משלכם!

להרחבה: כך עובדת מערכת הלבנת כספי הטרור של חיזבאללה

איראן – ראש הנחש

כאמור, חיזבאללה היא הכוח הקדמי של "ראש הנחש" האיראני. לכן, אמנם מערך זה עוסק בחיזבאללה, אך מומלץ להביא בכיתה גם את ההקשר הכללי.

צפו בסרטון ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.

הפוסט דע את האויב – מי אתם חיזבאללה? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ננסה לבחון אם יש הבדל בין איזורים שונים בארץ לגבי טענה זו. ולהקנות לתלמידים את ההקשר הרחב של הדיון בסוגיה מרכזית זו.

מהו קולוניאליזם?

עיינו בהגדרה ויקיפדית של קולוניאליזם. 

משימת כתיבה:

• רשמו במילים שלכם מהו קולוניאליזם?
• מדוע לדעתכם יש המאשימים את הציונות וישראל בקולוניאליזם?
• מה המשמעות של האשמה זו? האם אתם מסכימים עמה?

לכיתות השולטות באנגלית ובהכנה ניתן לבצע צפיה מבוקרת בסרטון של אל ג'זירה המאשים את ישראל בקולוניאליזם (ניתן גם להפעיל כתוביות אוטומטיות באנגלית ולאחר מכן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית)

ציונות וקולוניאליזם

נתייחס כעת לכמה היבטים של האשמה זו

צפו בסרטון זה וענו על השאלות בכיתה:

• מדוע לפי הסרטון, מאשימים את הציונות בקולוניאליזם? כיצד הוא דוחה האשמה זו?

מראשיתה של שיבת ציון בת זמננו השקיעו יחידים וארגונים יהודים מאמץ עצום והון עתק בקניית אדמות ובהקמת ישובים בארץ ישראל. ההבנה שאחיזה בקרקע והקמת ישובים חקלאיים ועירוניים כאחד הינה חיונית לצורך הגשמת הציונות איחדה את כל התנועות והזרמים השונים שפעלו בישוב היהודי ודרבנה את יהודי העולם לתרום מיליונים לגאולת הקרקע ולבניין ישובים.

קק"ל- הקרן הקיימת לישראל

צפו בשיר "דונם פה ודונם שם" המתאר את עבודתה של הקרן הקיימת לישראל שריכזה במשך עשרות שנים את קניית אדמות הארץ והקמת הישובים

שאלות לדיון בכיתה:

• מה היו השיטות שבאמצעותם אספה הקרן הקיימת כספים על פי השיר? האם שיטות אלו קיימות גם כיום?
• "כך נפדה אדמת העם" -במילון מוגדר פדיון- "שחרור תמורת תשלום". ממי יש לשחרר את האדמה על פי השיר ומדוע?
• מה ניתן ללמוד מהשיר וממדיניות הקרן הקיימת לגבי השאלה האם הציונות היא קולוניאליסטית?

הצצה אל המפה

צפו בסרטון המצורף המתאר את הישובים החדשים

שאלות לדיון בכיתה

• אילו מהישובים אתם מזהים?
  • לפי הנוף המופיע בסרט, האם המתיישבים נישלו ערבי כלשהוא מאדמתו?

קראו את הראיון עם פרופ' גלבר בקישור

• מה הנימוקים שהוא נותן נגד ההשוואה בין הציונות לקולוניאליזם? מה דעתכם על נימוקים אלו?

יש הטוענים כי בשטחי מדינת ישראל שעד שנת 1967 אכן אין מקום לטענה כי מדובר בקולוניאליזם אך השטחים ה"כבושים" וההתיישבות בהם עונים להגדרה זו. בשל כך יש המחלקים בין הישובים היהודים שהוקמו בשטחי ישראל של עד 1967 המכונים ישובים לבין אלו שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון המכונים התנחלויות. (אגב, בעבר גם מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל כינו את עצמם מתנחלים). עולה בעצם טענה שיש הבדל בין הביקורת על הציונות כאשר מדובר על פתח תקווה או קיבוץ בארי, לבין ישובים יהודה ושומרון. האם כך זה גם בעיני אנשים מחוץ לישראל?

איך זה נראה מהזווית של עייני אויבי ישראל?

שאלות לדיון בכיתה:

• האם לדעתכם מבחינת אויבי ישראל ישנו הבדל בין התיישבות יהודית בשטחי יהודה ושומרון אותם שחררה ישראל ב1967 לבין ההתיישבות בשאר שטחי הארץ?
• מצורפים קטעים שונים מהרשת, צפו בהם וחוו דעתכם על משמעותם בהקשר לשאלת ההבדל בין האזורים השונים בארץ ישראל מבחינת אויבי ישראל

קראו את הציוץ של אריאל שנבל על המילה שחזרה על עצמה אצל מחבלי הנוח׳בה בטבח שמחת תורה:

ראיתי את התיעוד המצמרר ששודר אתמול בחדשות 12 ממצלמות ה-GoPro של מחבלי חמאס. כל פריים שם מכעיס מקומם ומטריף את המוח, אבל ישנה גם מילה אחת שיוצאת שוב ושוב מפיהם של חלאות האדם הנאצים בהטיות שונות והיא – מתנחלים. ״זו התנחלות״, ״על ההתנחלויות עכשיו״, ״מתנחלים יאללה כנס לשם״.
הרבה… pic.twitter.com/ZU6ZUPPeon

— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 9, 2024

משימת סיכום: כתבו מכתב לבן גילכם בארצות הברית או השתמשו ביצירה כלשהיא בבינה מלאכותית שתסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית.

מאז ואז היום- אין חדש

למתקדמים- נציץ בספר המכבים

גם שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה – התמודד עם טענת "הקולוניאליזם" קראו את דבריו מפסוק כז ואילך בקישור.

האזינו להלחנת דבריו בסרטון המצורף

• מה ניתן ללמוד מדברי שמעון לטענות הקולוניאליזם בן זמננו?

להרחבה: לבתי ספר מתאימים ניתן להרחיב בשאלה האם יש הבדל בין ההתיישבות להתנחלות תוך התייחסות לטענות העולות בציוץ ובסרטון:

https://twitter.com/naamuli84/status/1761762447331889572

הפוסט מה בין ציונות לכיבוש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

סייקס פיקו

גבולותיהם הנוכחיים של מדינות המזרח התיכון הם גבולות חדשים יחסית. עד למלחמת העולם הראשונה היה האזור כולו נתון לשליטתה של האימפריה העותומנית. במהלך המלחמה ועל רקע כיבוש האזור בידי מדינות ההסכמה (בעיקר בריטניה ויותר מאוחר צרפת) חילקו סיקס הבריטי ופיקו הצרפתי את שטחי המרחב על בסיס שיקולים כלכליים או צבאיים שתאמו את האינטרסים של בריטניה וצרפת. כך נוצרו ישויות מדיניות מלאכותית הכוללות קבוצות אתניות ודתיות שונות זו מזו ובדרך כלל גם עוינות זו מזו. עובדה זו בלטה בעיקר בעיראק ובסוריה בה קובצו למדינה אחת כורדים, סונים, עלווים, דרוזים וקבוצות נוספות.

שלטון מפלגת הבעת'

במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת קבלו מדינות המזרח התיכון עצמאות מבריטניה וצרפת. חשוב לציין שגם כיום, למרות כל התהפוכות העוברות על האזור נשארו רוב המדינות בגבולותיהם המקוריים כפי שנקבעו בידי השלטון האירופאי. בסוריה, לאחר סדרה של מהפכות צבאיות עלתה לשלטון מפלגת הבעת', מפלגה לאומית חילונית (יחסית..) משנת 1970 עמד בראשה חפאז אל אסאד (על דמותו) ולאחר מותו בשנת 2000 שלט במדינה בנו בשאר (על דמותו). השלטון בתקופה זו התבסס על כוחות הצבא ועל בני העדה העלאווית, עדה קטנה יחסית השוכנת ברובה באזור החוף הצפוני של סוריה שמשפחת אסד השתייכה אליה.

תחת שלטון הבעת ומשפחת אסד התקיים בסוריה משטר עריץ ואכזרי שדיכא בכוח כל ניסיון התנגדות וערעור על שלטונו. בתקופה זו הובילה סוריה את מדיניות העימות נגד ישראל, ומאז מלחמת העצמאות ועד השנים האחרונות הייתה מצויה במלחמות ובסכסוכים צבאיים עם מדינתנו.

מלחמת האזרחים בסוריה

בשנת 2011, כחלק מאירועי "האביב הערבי" שערערו את יסודותיהם של כל מדינות המזרח התיכון פרצה בסוריה מלחמת אזרחים. אל מול כוחות השלטון התקוממו שתי קבוצות עיקריות. הראשונה הייתה של מיעוטים אתניים שונים שאולצו עוד מימי הצרפתים להיכלל בתחומי סוריה ודוכאו בידי שלטון העלאווים, הבולטים שבהם היו הדרוזים בדרום המדינה והכורדים בצפונה. השנייה הייתה של קבוצות אסלאמיות קיצוניות שיצאו כנגד שלטון הבעת החילוני והכופר לטעמם (בשל היותו מבוסס על העלווים, הנתפסים ככופרים בעיני רוב הסונים תושבי סוריה). בין קבוצות אלו בלטו אנשי האחים המוסלמים לגווניהם ואנשי דעאש. המורדים שהשתלטו בימים האחרונים על סוריה משתייכים ברובם לקבוצות האסלאמיות.

במהלך המלחמה פעלו כל הצדדים באכזריות יתרה. צבא אסד שגובה ותוגבר בידי האיראנים והרוסים טבח ללא הפסקה בבני עמו וגם המורדים לא נהגו בדיוק לפי כללי המשפט הבינלאומי. במהלך המלחמה נהרגו קרוב לחצי מיליון איש ומיליוני סורים נמלטו לרחבי המזרח התיכון ולמדינות אירופה.

נפילת אסד

אחד הגורמים שסייע יותר מכל לאסד לשמור על שלטונו היה ארגון חיזבאללה. לאחר שזה הוכה קשות בידי ישראל בשבועות האחרונים, ובגיבוי טורקיה המבקשת להפיל מסיבות שונות את שלטונם של העלאווים, נצלו המורדים את שעת הכושר והצליחו להביס את כוחות המשטר ולהשתלט על דמשק. בשעה שנכתבות שורות אלו גורלו של אסד עצמו אינו ידוע. באירוע מעורבות מדינות ומעצמות רבות ומדינת ישראל עומדת דרוכה נוכח ההתפתחויות.

נושאים לדיון – סוריה

• להתערב או רק לצפות ולהיזהר

בין הכוחות הפועלים בסוריה ישנם כוחות המקורבים באופן מסוים למדינת ישראל. הבולטים שבהם הם הדרוזים והכורדים שלהם יחסי ידידות עם ישראל מזה שנים רבות, ותושבי האזורים הקרובים לגבול שקבלו מישראל סיוע הומניטרי במהלך השנים האחרונות

האם לדעתכם על מדינת ישראל לסייע או להסתייע בקבוצות אלו כדי להשפיע על דמותה של סוריה החדשה, או שמא עליה רק לצפות ולהגן מרחוק ולא להתערב בביצת הסכסוכים במדינה השסועה?

• רמת הגולן

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בקשו מנהיגים שונים בישראל למסור את רמת הגולן לסוריה תמורת הסכם שלום עם משטר אסאד. יוזמה זו נבלמה לאור מאבק נחוש של תושבי הגולן ותומכיהם לאור ההתפתחויות בסוריה והחשש מעליית שלטון אסלמי קיצוני במדינה, מה ניתן להסיק ממציאות זו לגבי מסירת שטחים אסטרטגים למדינות אויב שעתיד השלטון בהם אינו ברור, תמורת הסכם שלום?

• בגלל הרוח

צבאו של אסד הוא צבא מודרני וחזק שנהנה מתמיכה מסיבית של האיראנים והרוסים. למרות זאת הוא התמוטט במהירות לנוכח מתקפת המורדים. מה לדעתכם ניתן ללמוד מכאן על הגורמים לחוסנו או חולשתו של צבא?

הפוסט דע את האויב – סוריה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ישראל ומצרים – עד הסכם השלום

היחסים בין ישראל למצרים עד להסכם השלום היו קשים ורעים. עד הסכם השלום מצרים הייתה הגדולה באויבותיה של מדינת ישראל בכל אחת ממלחמות ישראל: מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; וכמובן – מלחמת יום הכפורים.

• ניתן לחלק את התלמידים לחמש קבוצות, ובאמצעות מתודת ג׳יקסו כל אחת מהקבוצות תלמד את שאר הכיתה בקצרה על המהלכים והתוצאות העיקריים בין ישראל למצרים בכל אחת מהמלחמות שלעיל.

הסכם השלום עם מצרים

בסוף שנת 1977 הפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת את ישראל והעולם כולו, כאשר הודיע כי הוא מוכן להגיע לישראל ולדון על הסכם שלום בין המדינות.

עד לרגע בו יצא נשיא מצרים מהמטוס, רבים לא האמינו כי הדבר יקרה, והיו אף חששות כי במקום נשיא מצרים יצאו מהמטוס חיילי קומנדו מצריים, שיטבחו בהנהגה הישראלית שתחכה על המסלול.

• לאור מה שלמדתם בנוגע ליחסים בין ישראל למצרים עד לנאומו של סאדאת, האם הייתם מאמינים כי כוונתו בנוגע להסכם שלום רצינית? נמקו.
• ממה, להבנתכם, נבעה התפנית בעמדה המצרית? יש הטוענים שמדובר בכישלון מצרי להכריע את מדינת ישראל במלחמות, ויש הטוענים כי מדובר בסיבות אחרות. איזו טענה נראית לכם משכנעת יותר ומדוע?

גם לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, הפער בין הצדדים והאיבה ההדדית היו נותרו רבים. מי שנכנס לעובי הקורה על מנת לגשר בין הפערים, היה נשיא ארה״ב דאז, ג׳ימי קרטר. הוא כינס את ראשי המדינות במעונו בקמפ-דייוויד, וכאשר הם מנותקים מהתקשורת ומדעת הקהל במדינותיהם, דחף אותם קרטר לחתום על הסכם השלום.

• עיינו בקריקטורה הזו, והסבירו כיצד היא מתארת את היחסים בין ישראל למצרים באותה העת.

מאת יואל בוכוולדישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920 – אוסף יואל בוכוולד, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, CC BY-SA 3.0, קישור

הנסיגה מסיני

הסכמי השלום כללו נסיגה ישראלית מלאה מחצי האי סיני – שטח עצום בגודלו (בוודאי ביחס לגודלה של מדינת ישראל), אשר מלבד היישובים הישראליים שפונו נעקרו ממנו, היווה עומק אסטרטגי חשוב מאין כמותו בהגנה על המדינה. נסיגה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היחסים בין מדינות העולם, דומה שמעולם לא נסוגה מדינה שנצחה את רעותה במלחמות שנכפו עליה משטחים אותם כבשה.

על החרבת הישובים היהודים בסיני ומשמעותה לאחר עשרות שנים צפו בסרטון המצורף:

לפניכם אמירות של מנהיגים, בנוגע להסכמי שלום שנחתמו בין מדינות-אויב. עם איזו מבין האמירות אתם מזדהים? נמקו.

• מנחם בגין, בעקבות הביקורת נגדו על הסכם השלום עם מצרים והנסיגה הישראלית מסיני: ״אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום.יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!״
• לאחר חתימת הסכם מינכן בין בריטניה לגרמניה הנאצית, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ׳מברליין כי: ״…ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו. אנו מודים לכם מעומק ליבנו. שובו לביתכם ושתהיה לכם שינה ערבה״. בתגובה לכך אמר ווינסטון צ׳רצ׳יל כי ״בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה – ותזכה במלחמה!״.

הסכם השלום במבחן הזמן

כאמור, הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הוותיק מבין הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הוא שרד אפילו את הטלטלה שעברה על מצרים בימי ״האביב הערבי״ והמהפכות שבעקבותיו.

עם זאת, יש להצביע על מספר נקודות חשובות:

• מדינת ישראל פרסמה אזהרת מסע המורה לישראלים שלא-להגיע למצרים ולחצי האי סיני ולמצרים. לאלו השוהים שם – היא ממליצה לחזור מיידית לארץ.
• בשנת 2011 הותקפה שגרירות ישראל במצרים. באירועים הקשים והמסוכנים הללו גילה ההמון המצרי כי למרות הסכם השלום בן עשרות-השנים, האיבה של העם המצרי לישראל לא פסקה, ואולי אף התגברה. ההתקפה הייתה השראה לסדרת הטלוויזיה "תחריר" (בסרטון המצורף)

• קב״ט השגרירות הישראלית במצרים מספר, כי באחת מהשיחות שהיו לו עם השומר המצרי בבניין-המגורים שבו שכן במצרים, הוא שם לב כי ״כשדיברתי איתו שמתי לב שהוא כל הזמן מציץ מעבר לגב שלי, כאילו מנסה לראות שם משהו. חשבתי שהוא זיהה בליטה של נשק או מכשיר קשר מתחת לחולצה, עד שלבסוף הוא שאל אותי במבוכה: 'איך אתה מצליח להחביא את הזנב שלך?'. התייחסתי לשאלה הזאת בחיוך, אבל כשסיפרתי על כך למחרת לדיפלומט ישראלי בכיר, הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר לי שמוחמד לא צחק. 'תצפה בערוץ המצרי הממשלתי ותבין', הוא אמר. בערב צפיתי בסדרה עלילתית, ובשלב מסוים הבנתי שהערפד עם הניבים הבולטים והזנב המחודד שמופיע שם הוא למעשה ישראלי. בהמשך נראו דמויות בלבוש של יהודים חרדים אוכלות להנאתן ילדים פלסטינים. (למקור).
  • האם הסיפור מזכיר לכם תוכן אותו למדתם בשיעורי היסטוריה?
  • מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מכך שהתוכן האנטישמי המדובר שודר בערוץ הממשלתי של מצרים?

הסכם השלום ולקח השביעי באוקטובר

בשנים האחרונות מצרים מפרה את הסכם השלום, ומכניסה עוד ועוד כוחות צבאיים לחצי האי סיני.

על ההתחמשות המצרית והפרת הסכמי השלום ראו בסרטון המצורף:

• ד״ר גיא בכור טוען כי אין לחשוש כיום ממלחמה מול מצרים.

• • שימו לב היטב לטיעונים שלו – האם לדעתו אין לחשוש ממלחמה משום שהמצרים אוהבי-ישראל, או מסיבות אחרות? מהן? חוו את עמדתכם על טיעוניו.
  • מה יקרה לדעתכם ביום שבו אותן סיבות תיפטרנה לא תהיינה רלוונטיות? נמקו.
• מומחים אחרים מתריעים בחשש גדול מפני ההתעצמות המצרית בסיני, וטוענים כי לאחר ההפתעות-הרעות של האויב והכשל הראשוני של צה"ל לעמוד מולן במהלך מלחמת יום הכפורים והשביעי באוקטובר, יש לקחת ברצינות את הסיכוי כי מלחמה מול מצרים תפרוץ בעתיד הקרוב.
• עם איזו דעה אתם מזדהים? נמקו.

הפוסט מצרים – שכן או אויב? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מחוץ לגבולות הארץ המצב היה מורכב יותר, ונהיה מורכב מיום ליום. ביחידה זו ננסה להבין מי תומך? מה הסיבה שלא לתמוך בישראל באופן כללי ובהקשר "חרבות ברזל"?

מי בעד ומי נגד?

יהדות העולם

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו גופים, ארגונים וקבוצות התייצבו לצד ישראל במלחמתה מול המרצחים, ואילו התייצבו נגדה? מה גרם לכל אחד מהם לנקוט בעמדתו? (האו"ם, נשיאי המדינות השונות, סלבריטאים ועוד…)
• כיצד הגיבו הקהילות היהודיות בעולם? צפו בסרטון המצורף, המשקף את עצרות ההזדהות עם ישראל שנערכו עם תחילת המלחמה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

• מהן תחושותיכם לנוכח סרטון זה? האם לאור המחלוקות הקשות שפקדו את הציבור היהודי בארץ ובחו"ל במהלך השנה האחרונה, העמידה של יהדות העולם לצד ישראל הייתה מובנת מאליה?
• עיינו בכתבה מynet בקישור כאן. מה דעתכם על הנאמר בו? האם וכיצד אירועי המלחמה מחייבים שינוי ביחסי ישראל והתפוצות.

   מדינות העולם

משימת כתיבה:

תמונה שווה אלף מילים

בעיתון "מקור ראשון" פירסם שי צ'רקה את הקריקטורה הבאה:

היום ב@MakorRishon pic.twitter.com/K249mnJVSX

— שי צ'רקה shay charka (@ShayCharka) November 3, 2023

שאלות לדיון בכיתה

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר בקריקטורה זו? כיצד הדברים באו לידי ביטוי?
• חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות, שלדעתכם היוו את הבסיס לאיור זה.

שירת התקווה מסביב לעולם

הסרטון מתאר את הכינוסים הספונטניים של הקהילות היהודיות בעולם לאחר מתקפת הרצח של החמאס ב7.10.

שאלה לדיון בכיתה: מה הדבר מלמד על הקשר בין קהילות אלו למדינת ישראל?

אנטישמיות ותמיכה בערבון מוגבל ממדינות המערב

במקביל לאהדה הבסיסית רבים ממנהיגי המערב מבקשים להגביל את ישראל בתגובתה הצבאית למרצחי החמאס.

• ראו למשל את עמדת הנשיא ביידן בכתבה זו, מדוע לדעתכם מדינות המערב מסוייגות? כיצד ניתן לענות לטענותיהם?

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

מה יש להם נגד ישראל?

חוסר תמיכה מהמערב הליברלי

הקבוצה המפתיעה (יחסית) בהתנגדותה העזה, ואולי אף שנאתה, לישראל היא הליברלים הפרוגרסיבים, הפועלים בעיקר באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות המובילים בארצות המערב.

בין הדמויות הבולטות שגינו את ישראל בתוקף, ושללו את הלגיטימיות של מלחמתה נגד מרצחי החמאס, היו השחקנית אנג'לינה ג'ולי ופעילת האקלים גרטה טונברג.

• שאלות לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם דמויות אלו, שאין להן קשר ישיר לאחד הצדדים בסכסוך, בחרו לתקוף דווקא את ישראל, שהותקפה באכזריות וברצחנות?

קצת לעומק

משימת כתיבה:

גם ישראלים רבים, נתקלו בגילויים מדהימים של שנאה לישראל מצד עמיתיהם לאקדמיה, חלקם שותפים לעמדותם הליברליות עד לפני כחודש. עיינו במאמר בעיתון גלובס. נסו לסכם את הטיעונים המועלים נגד ישראל באוניברסיטאות המערביות. וכיתבו כיצד לדעתכם יכולה ישראל להתמודד עימם.

חלק מהמדענים הישראלים המופיעים בכתבה מציינים בסופה כי:

"בטח לא אחדש אם אומר שזו לא באמת בעיית הסברה. זו בעיה מהותית שנובעת מכך שיש ביקורת לגיטימית על ישראל. נגיד זאת במפורש: הכיבוש… בסופו של דבר יש באמת אלפי הרוגים בעזה כל כמה שנים כבר עשרות שנים, כולל השבוע, כולל אזרחים, כולל מאות ילדים. לא יעזור לנו 'להסביר' להם, עד שלא תיפתר הבעיה המהותית".

• שאלות לדיון בכיתה: מה דעתכם על תגובה זו ולפיה הבעייה המרכזית שמניעה את תוקפנות החמאס היא "הכיבוש"? האם מי שתומך בעמדה זו יכול להתמודד עם תמיכתם של האקדמאים בחו"ל במתקפות הרצחניות של החמאס משני צידיו של הקו הירוק?

לסיכום:

קראו את מאמרו של אריאל שנבל "כשחמאס כבש את הרווארד" הלועג להזדהות השמאל הליברלי עם הרצחנות הפלשתינאית. מה דעתכם? ומהן מסקנותיכם לאור הסקירה על תומכי ישראל ומתנגדיה בעולם? מה המשמעות של סקירה זו לגבי דמותה של מדינת ישראל לאחר המלחמה?

הפוסט מי לנו ומי לצרינו – על "חרבות ברזל", יהודים, מוסלמים ומדינות העולם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.

מערך זה דן בשאלת גבולותיה של הארץ, נושא שדומה שפעמים רבות הבורות לגביו גדולה ומזיקה.

הכרזת עצרת האומות המאוחדות

הציגו בכיתה את סרטון ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בישראל, והעלו לדיון שאלות לגבי כ"ט בנובמבר:

שאלות לדיון בכיתה

• מה ארע ביום זה? מה משמעותו ההסטורית?
• מהו תפקידו של האו"ם באותה תקופה? היכן התקיימה ההצבעה?
• אילו מדינות תמכו? ואילו מדינות התנגדו?

גבולותיה של ארץ ישראל

לאורך ההיסטוריה, הייתה ארץ ישראל, בדרך כלל, חלק מאימפריות אזוריות, וככזאת לגבולותיה הייתה משמעות מעטה, והם היו רלוונטיים רק לגבי חלוקה מנהלית למחוזות או צרכים מנהליים אחרים.

פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה הייתה לארץ ישראל משמעות כיחידה מדינית עצמאית, וממילא הייתה חשיבות גדולה לקביעת גבולותיה.  פעם אחת התנהלה הארץ כיחידה מדינית עצמאית בימי שלטון עם ישראל בארצו בתקופת בית המקדש הראשון והשני, ופעם שניה בדורנו בימי המנדט הבריטי ועם הקמת מדינת ישראל.

בימי המקרא ובית שני (למעוניינים ניתן לדלג היישר לתקופת המנדט הבריטי)

משמעות המושג גבול בימי התנ"ך הייתה שונה מזו של ימינו. עם זאת להגדרת גבולות הארץ בימי השלטון של עם ישראל בארצו הייתה משמעות מרחיקת לכת מבחינה הלכתית, הואיל ושטחי ארץ ישראל מחויבים במצוות שונות (על המשמעות ההלכתית של קביעת גבולות הארץ ניתן להרחיב כאן).

ימי המקרא ובית שני

לאורך התקופות בהן שלט עם ישראל בארצו, השתנו גבולותיה של הארץ מספר פעמים.

1. לעיתים הם היו על בסיס גבולות ההבטחה שנתנה לאבות "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו) – גבולות אלו היו בפועל גבולות הארץ רק לעיתים רחוקות, כמו בימי דוד ושלמה, או בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל.
2. במקרים אחרים נקבע הגבול על בסיס מקומות הישוב של בני ישראל שהגיעו לארץ ממצרים ("גבול עולי מצרים").ישנן שיטות שונות היכן ממוקם גבול זה, את השיטות המקובלות ניתן לראות כאן בקישור בעמ' 3).
3. ראו בקישור זה את גבולות הארץ בימי שיבת ציון וראשית הבית השני, אז נאלצו יהודי הארץ להסתפק בגבולות צרים יותר.

על ההבדלים השונים בין גבול עולי מצרים לגבול עולי בבל, ניתן לצפות בסרטון זה, לעיון נרחב בנושא ראו כאן. גבולות אלו הלכו והתרחבו בימי ממלכת החשמונאים והגיעו בשיאם לשטחים הגדולים משטחי מדינת ישראל של היום.

לאחר השתלטות רומא על יהודה ואובדן העצמאות של עם ישראל בארצו, הפכה הארץ לחלק מהאימפריות השונות וגבולותיה היו פחות רלוונטיים.

על רקע האמור, השיבו על השאלות:

• ציינו הבדלים בהם הבחנתם, בין גבולות הארץ בתקופות השונות
• האם (מלבד המשמעות ההלכתית) ישנה משמעות כיום לגבולות הארץ בימי בית ראשון ושני?
• אילו שטחים משמעותיים שהיו בשליטת עם ישראל בימי בית ראשון ושני, אינם נמצאים בשליטת ישראל כיום?

תקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.

באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.

לטופס המנדט צורפה מפה זו שנועדה לתחם את גבולות השטח שנועד לבית הלאומי היהודי שטח שכולל את ארץ ישראל ההיסטורית משתי גדות הירדן.

שתי גדות לירדן

זמן קצר לאחר הכרזת חבר הלאומים, החליטה ממשלת בריטניה משיקולים פוליטיים שהיו קשורים להתחייבויות שונות שנתנו לשבטים ערבים במהלך מלחמת העולם הראשונה, לקרוע משטחי הבית הלאומי היהודי את עבר הירדן המזרחי, ולהקים בו את אמירות עבר הירדן  שהפכה לימים לממלכת ירדן.

יהודים רבים ובראשם זאב ז'בוטינסקי התנגדו לקריעת עבר הירדן משטחי ארץ ישראל. התנגדות זו באה לידי ביטוי בשירו המפורסם של ז'בוטינסקי :"שתי גדות לירדן" (שמאל הירדן) ובסמליהם של ארגון האצ"ל ותנועת החרות שראו את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל.

שאלות לדיון בכיתה

• האם בציבוריות הישראלית בפרט, ובדעת הקהל העולמית בכלל, מודעים לדעתכם לכך שעבר הירדן המזרחי נקרע מעל ארץ ישראל ההיסטורית? מדוע? מה ההשלכות למודעות או לחוסר מודעות לכך?

ועדת פיל – מפת החלוקה

במהלך שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה העשרים פעלו ערביי ארץ ישראל באלימות כנגד תושביה היהודים של הארץ. גלי הפרעות שחוללו הערבים ,ורצונם של הבריטים להשיג שקט, הביאו להצעות בריטיות שונות לחלוקתה של ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית וערבית. הידועה שבהצעות אלו הייתה הצעת החלוקה של ועדת פִּיל בשנת 1937.

עיינו במפת החלוקה של 1937 – האם מקום מגוריכם היה אמור להיות בשטחי המדינה היהודית, או הערבית?

היהודים התווכחו ודנו רבות האם לקבל על התוכנית. ניתן לראות כאן דוגמא לויכוחים אלו. בסופו של דבר נטו רוב היהודים לקבל את ההצעה, אם כי בכאב רב בשל הוויתור על שטחים עצומים ומשמעותיים מארץ ישראל, ובראשם ירושלים.

שאלות לדיון בכיתה

• ניתן לדון בכיתה בנימוקים בעד ונגד החלוקה של שנת 1937. עם זאת חשוב להבין את ההקשר ההיסטורי של התקופה (עליית הנאציזם, המרד הערבי וכו') ולכן יש לבדוק את ההתאמה לדיון בנושא בכיתה.

מפת החלוקה

הערבים מצידם דחו את התוכנית מכל וכל והחריפו את התקפותיהם על היהודים. בסופו של דבר נגנזה תוכנית החלוקה, ובמקומה ביקשו הבריטים לבטל את הצהרת בלפור ולהעביר את ארץ ישראל כולה לשלטון ערבי, תוכנית שסוכלה בשל מלחמת העולם השנייה ופעולות המחתרות היהודיות.

בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.

שאלות לדיון בכיתה

עיינו במפת החלוקה של 1947 והשיבו:

• האם מקום מגוריכם היה אמור להימצא בשטחי המדינה היהודית?
• מדוע לדעתכם חלו שינויים במפה של שנת 1947 לעומת המפה של 1937?

יחס הישוב היהודי להחלטת העצרת הכללית של האו"ם

הישוב היהודי בארץ והעולם היהודי כולו עשה כל מאמץ כדי שהעצרת הכללית של האו"ם תקבל את הצעת החלוקה. צפו בסרטון והשיבו:

• כיצד פעל העולם היהודי כדי להשיג את החלטת כ"ט בנובמבר?
• מדוע לדעתכם הייתה שמחה כה אדירה על ההחלטה בקרב היהודים בארץ ובעולם?

משימת כתיבה

למרות השמחה היהודית הגדולה היו רבים שלא שמחו. ננסה להבין מי ולמה?

צפו בסרטון על תגובתו של בן גוריון להחלטת החלוקה.

קראו על תגובתו של הרב צבי יהודה קוק להחלטה.

• מדוע שני האישים היו עצובים בליל החלוקה?
• מדוע בכל זאת שמחו על קבלת התוכנית?

תגובת העולם הערבי להכרזת כ"ט בנובמבר

הערבים כהרגלם, דחו את ההצעה ולמחרת כ"ט בנובמבר החלו במתקפת דמים על היהודים שהפכה למלחמת העצמאות.

לתיאור קצר של אירועי המלחמה ומשמעותה ראו כאן:

בסופה של המלחמה הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.

בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.

צפו בסרטון המצורף, והסבירו מהי החשיבות ומהי הבעייתיות בציון כ"ט בנובמבר.

איך זה נראה כיום?

התמונה העליונה מופצת כיום בקרב גורמים פרו פלשתינאים בעולם. התמונה התחתונה מייצגת את העובדות לאשורן. הגדירו כיצד באה לידי ההצגה השקרית של ההיסטוריה של חלוקת ארץ ישראל בתמונה העליונה (למורה: יתכן ויהיה צורך בתיווך לכיתה של האנגלית בתמונה).

• מדוע לדעתכם רבים בעולם מאמינים לתמונה שקרית זו?
• מה ההשלכות של אמונה זו?
• כיצד ניתן להתמודד עם אמונה זו?

להרחבה ניתן להיעזר במפות אלו המסכמות את הדיון על גבולותיה של ארץ ישראל

הפוסט כ"ט בנובמבר – על חלוקה וגבולות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.