נפתח בכמה עובדות:

• מרד בר כוכבא התרחש בשנים 132-135.
• סביב המרד (ישנה מחלוקת בין ההסטוריונים האם לפניו או לאחריו) גזרו הרומאים גזירות דת קשות על היהודים, כאשר נראה שהחמורה שבהן היא הפיכת ירושלים לעיר-אלילית.
• המרד גבה הרוגים רבים מהחברה היהודית, ולאחריו התגברה מאוד הירידה היהודית מהארץ.
• למעוניינים: סקירה היסטורית קצרה על המרד, בסרטון מבית מכון מגלי״ם.

צפו בסרטון למטה ודונו: כיצד ראה מחבר השיר, לוין קיפניס, את דמותו של בר כוכבא, ואת מורשתו ההיסטורית?

יהדות השרירים

צפו בסרטון של ״היהודים באים״ ודונו:

• מה היתה מטרתם של יוצרי הסרטון? נמקו תשובתכם.
• האם אתם מסכימים עם הסרטון? נמקו דעתכם.

בקונגרס השני בבאזל, שהתרחש בשנת 1898, נשא מקס נורדאו נאום, שזכה לימים לכינוי ״יהדות השרירים״:

״רק עכשיו אנחנו יכולים ליתן לעצמנו דין וחשבון מן השַמות הנוראות, שחוללו בתוכנו שמונה-עשרה מאות שנות הגלות. בפעם הראשונה אחר מלחמת הייאוש של בר כוכבא הגדול – שרק מעריצי ההצלחה הנקלים יכולים להחשיב אותו פחות מאת החשמונאים המזהירים – חוזרת ונשמעת בתוך היהדות הדרישה, שכלל ישראל יחגור כולו עוז להראות לעצמו ולעולם כולו כמה עוד צפונים בו רוח חיים, תקוות חיים, חפץ חיים״.

• למה מתכוון נורדאו במשפט המודגש?
• האם והיכן אתם מכירים מסביבתכם ״הערצת הצלחה״ (גם בחיי היום-יום הרגילים)? מה דעתכם על תופעה זו? מדוע?ֿ
• מה היה עונה נורדאו ליוצרי ״היהודים באים״?

גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת

לנורדאו (ולכל מי שמכיר את ההיסטוריה) ברור כי מרד החשמונאים היה הצלחה. צפו בסרטון נוסף של ״היהודים באים״, העוסק במרד החשמונאים:

• מה דומה בין הסרטונים (לפעמים עד לרמת הציטוט)? מה לדעתכם מלמד הדבר?
• האם העובדה כי יהודה המקבי מת בקרב (לאחר נצחונות רבים ומזהירים) אכן מלמדת על כשלון מרד החשמונאים? נמקו.
• לכיתות היסטוריה מתקדמות: ערכו השוואה בין מרד החשמונאים למרד בר כוכבא.

ברל כצנלסון אמר כי:

״דמויות הענקים של רבי עקיבא ובר כוכבא מסמלות את שני האפיקים של הגבורה הישראלית שלאחר החורבן, גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת… יסוד הגבורה הוא עצם מעצמו של סוד הקיום הישראלי״.

• מי לדעתכם משתי הדמויות המוזכרות בדבריו של כצנלסון מסמלות את ״גבורת הרוח המקודשת״, ומי את ״גבורת הזרוע״?
• האם ניתן לוותר על אחת משתי זרועות אלו? נמקו.
• כיצד לדעתכם באות לידי ביטוי שתי גבורות אלו במלחמת חרבות ברזל?

שאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא

הוויכוח בשאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא נמשך גם לאחר נורדאו, בין יהושפט הרכבי ואריה אלדד.

כך כתב יהושפט הרכבי:

״דיכויו של מרד בר כוכבא חולל את הפורענות הלאומית, המדינית-צבאית החמורה ביותר בתולדותינו. פורענות שהייתה גדולה יותר מחורבן בית ראשון ומחורבן בית שני. […] וגרר את ישראל לצרה הצבאית-המדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. […] הבעיה איננה איך בר כוכבא טעה – לכך יכולים להיות הסברים מתרצים – אלא כיצד הגענו אנו להערצת טעותו, וכיצד משפיע הדבר על הלך מחשבתנו הלאומית. בהערצת מרד בר כוכבא אנו נקלעים למיצר של הערצת חורבננו והתרוננות ממעשה התאבדות לאומי… הבעיה איננה בר כוכבא, אלא אנו.״

(יהושפט הרכבי, בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא).

לעומתו טוען ישראל אלדד:

״גם מצדה וגם בר כוכבא לא הפכו מעולם להיות פולחן של חורבן, כפי שחוזר וטוען הרכבי. הרי גם מקדשי השם בגלויות גיבורים היו, מוסרים נפשם על התורה והאמונה, משמע, אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם. החידוש החינוכי במצדה ובמרד בר כוכבא היה במלחמה על חירות ובשניהם הכוונה לחירות מדינית… מבחינה חינוכית וגם היסטורית מי שמעריץ ומלמד להעריץ את אלה שנלחמו על חירות העם, עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה… ובניסוחו של ידין שערער על הרכבי והגן על מרד בר כוכבא: "יש דברים שאינם נמדדים לפי טריטוריות שאבדו, כי אם לפי ערכים שאבדו".״

(ישראל אלדד, פולמוס: החורבן ולקחיו)

• מי לדעתכם צודק בוויכוח, הרכבי או אלדד? נמקו.
• דבריו של מי מתאימים לסרטונים של ״היהודים באים״, ומי מתאים לדבריו של נורדאו?ֿ
• למה לדעתכם מתכוון אלדד באומרו כי ״עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה״?
• ״אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם״. אילו ערכים בחייכם הם ערכים שעליהם ראוי להקריב את החיים האישיים?
• בחרו דמות אחת ממלחמת ״חרבות ברזל״ שבפעולותיה אתם רואים שיקוף של דבריו של אלדד?
• כתבו מכתב למערכת של ״היהודים באים״, ובו תגובתכם לסרטון/ים שלהם בהם צפינו. בדבריכם עליכם להתייחס הן לעובדות ההיסטוריות, הן לערכים.

הפוסט הוא קרא לדרור הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.