פתיחה: מי היה הרמב"ם?

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) אינו עוד פרשן. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה היהודית, ועליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". נפתח בהיכרות עם האיש שחי חיים של פליט נרדף, אך הפך למנהיג העולם היהודי ולרופא המלך.

נפתח בצפייה באחד משני הסרטוני הבאים (בהתאם לאופי הכיתה, ולזמן הנתון בידינו):

• אפשרות א: סרטון מבית צה״ר.

• אפשרות ב: סרטון של ״חדשות מהעבר״.

שאלות לדיון בעקבות הצפייה:

• הרמב"ם נדד בין ספרד, מרוקו, ארץ ישראל ולבסוף מצרים. כיצד, לדעתכם, חיי הנדודים והרדיפות השפיעו על כתיבתו ועל רצונו לעשות "סדר" ביהדות?
• הרמב"ם היה גם איש הלכה, גם פילוסוף וגם רופא. האם בימינו אנו רואים שילובים כאלה אצל מנהיגים רוחניים? מדוע לדעתכם זה נדיר יותר היום? מהו לדעתכם המצב הרצוי יותר? נמקו.

כתביו של הרמב״ם:

כפי שראינו, הרמב"ם כתב חיבורים מרכזיים בתחומים שונים, ששינו את ארון הספרים היהודי:

1. פירוש המשניות: שמטרתו הנגשת המשנה – הספר הבסיסי ביותר של התורה שבעל פה – לכל אדם.
2. משנה תורה (״היד החזקה״): ספר הלכה המקיף את כל תחומי החיים, המסודר על פי נושאים, ומטרתו היתה להיות מעין ״קודקס הלכתי״ שעל פיו יורו הלכה כל בית ישראל.
3. מורה נבוכים: חיבור פילוסופי שנועד ליישב בין הפילוסופיה לבין האמונה.

• האם לדעתכם צריך לנסות ליישב בין האמונה ובין דעות גלובליות הרווחות בעולם בכל דור ודור? נמקו.

לימוד תורה ופרנסה:

אחד הנושאים הטעונים ביותר ביחסי דת ומדינה בישראל הוא נושא "תורתו אומנותו" והתקצוב הממשלתי ללומדי תורה. עמדת הרמב"ם בנושא זה היא חריפה וחד-משמעית, ועומדת בניגוד מוחלט לנורמה המקובלת בעולם החרדי-ליטאי של ימינו (מודל "חברת הלומדים" שהתפתח החל מהמאה ה-19).

בהלכות תלמוד תורה פרק ג, הלכות י-יא כותב הרמב״ם כך:

״כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.

אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא, שנאמר (תהלים קכ״ח, ב׳) ״יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך״: אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – לעולם הבא שכולו טוב״.

• הרמב"ם משתמש בביטויים קשים מאוד ("חילל את השם", "כיבה מאור הדת") נגד מי שמתפרנס מלימוד תורה. כיצד, אם כן, העולם החרדי כיום מבסס את קיומו על כך?
• האם לדעתכם החרדים צודקים או טועים בנושא זה? נמקו.
• האם לדעתכם המודל של הרמב"ם (עבודה ולימוד) ישים במדינת ישראל המודרנית? האם ניתן להצמיח "גדולי דור" כשהם צריכים לעבוד לפרנסתם כרופאים או מהנדסים? האם לדעתכם ישנה סתירה בין לימודי החול ו/או יציאה לעבודה ובין התגדלות בתורה וברוח? נמקו.

הפוסט הרמב״ם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה למעלה מעשור מציינת מדינת ישראל מדי שנה ביום י"ז בכסלו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה.

פצועי מערכות ישראל

מתי?

 התאריך נקבע ביום י"ז כסלו, התאריך העברי של החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר – על משמעותו של יום זה ראו כאן).

 ביום זה היו כבר ההרוגים והפצועים הראשונים במלחמת העצמאות.

מה המשמעות של קביעת יום ההוקרה לפצועים דווקא ביום זה?

מי?

מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד מימי שנות המאבק בבריטים ובערבים שקדמו להקמתה, נפצעו רבבות ישראלים במהלך המלחמות, פעולות צבאיות ופיגועים. בין הפצועים ישנם כאלו שהצליחו לחזור לתפקוד מלא ויש שכאלו הסובלים מנכויות שונות או מאושפזים בבתי חולים לשנים ארוכות. בין הנפגעים ישנם גם נפגעי נפש (פוסט טראומה) הסובלים מקשיים בתפקוד היום יומי, גם מבלי שהסביבה מודעת לפגיעה ממנה הם סובלים. (על נתוני הפצועים במלחמת חרבות ברזל ראו כאן).

 (בהתאמה מראש בהתאם לאופי הכיתה) האם אתם מכירים באופן אישי פצועי צה״ל או פעולות איבה? ספרו לנו את סיפורם

למה?

מדוע לדעתכם הוחלט לקיים יום הוקרה לפצועים? למי הוא חשוב וכיצד הוא מסייע לפצועים, לבני משפחותיהם ולנו?

מה אנו לומדים מפצועי צה״ל?

• מסירות לאומה גם במחיר הכאב

קראו על מעשיהם של הלוחמים הבאים וכתבה זו

מה אתם חושבים על מעשיהם של לוחמים אלו? מהיכן לדעתכם הם שאבו את הכוחות למעשים אלו?

האומץ להמשיך לחיות ולהשתקם

צפו באחד מפרקי הסדרה "המסע אל הנצחון" עם גיא הוכמן (בסרטון המצורף) מה ניתן ללמוד מאישיותם של הפצועים על קשייהם ועל דרכי ההתמודדות שלהם ושל בני משפחותיהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

צפו בשיר "בית לחזור" של פצועי צה״ל יחד עם עילי בוטנר -קראו את מילות השיר. מה ניתן ללמוד מהמילים על הפצועים, ותחושותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

האם אתם רואים הבדלים בין המסרים העולים משני הסרטונים? לאילו מהם אתם מרגישים קרובים יותר ומדוע?

צפו בסיפורו של אמיתי ארגמן ובסרטון הזה של ארי שפיץ.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר להם?

שיקום

בתוקף הנסיבות מדינת ישראל היא מעצמה בתחום שיקום פצועים. צפו בסרטונים המצורפים:

שאלה לדיון בכיתה: תארו אילו פעולות שיקום מסייעות לפצועים לשוב ולתפקד בחברה? אילו עוד סוגים של פעולות שיקום אתם מכירים?

הולכים לנצח גם בקרב הבא

צפו בשיר המצורף של הלהקות הצבאיות ונכי צה״ל: "הולכים לנצח גם בקרב הבא"

אילו מהמילים בשיר תואמות לדעתכם לא רק את תחושות הפצועים אלא גם את תחושותיהם של כל תושבי ישראל בשנת המלחמה שעברנו? מדוע?

מה ניתן לעשות ביום זה למען הפצועים?

להלן מספר אפשרויות לעשייה בית ספרית או כיתתית ביום זה:

• הליכה בתאום מראש למחלקות בבתי חולים בהם נמצאים הפצועים והענקת שי להם או לבני משפחותיהם-הנה כמה טיפים לביקור פצועים (בסרטון המצורף)

• נגינה בבתי חולים (לא רק עבור פצועי צה״ל כמובן)

• סיוע למשפחות הפצועים בבייביסיטר, עזרה שונה בבית -להרחבה על הסיוע הנדרש והניתן למשפחות הפצועים
•  תפילות לשלום הפצועים-רשימות חיילים פצועים לתפילה
• שמיעת שיחה מפי פצועים או בני משפחותיהם (קישורים אפשריים בתוך רשימת האתרים הרשומים מטה)

יוזמה מלמטה

היוזמה ליום ההוקרה לפצועי צה״ל היא לא יוזמה מדינתית, אלא רעיון שהציעו כמה פעילים בתנועת בני עקיבא לפני מספר שנים ולאט לאט היא אומצה בידי כלל מערכת החינוך ומערכות אחרות במדינת ישראל

• האם אתם מכירים עוד יוזמות ברוכות של תנועות שונות שהתחילו "מלמטה"?
• מה ניתן ללמוד מכאן על כוחם של אנשים פרטיים ליצור מפעלים חיוביים משמעותיים?

הצעות לפעילויות נוספות

• אתר יום ההוקרה כולל מערכי שיעור, הצעות לטקסים ותיאום הרצאות וביקורים
• אתר צה״ל – עם סרטונים ומערכים על יום ההוקרה
• מערכי שיעורים וסרטונים של משרד החינוך
• פעילות של תנועת בני עקיבא

הפוסט יום ההוקרה לפצועי צה"ל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: שיעור אחד (45–60 דקות)

למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן

מטרות השיעור:

• להכיר את המשמעות של יום ההוקרה לפצועי צה"ל.

• לעורר הזדהות והבנה כלפי אנשים שנפצעו כדי להגן על מדינת ישראל.

• לעודד מחשבה על ערכים של עזרה, אמפתיה, כוח רצון ותקווה.

פתיחה (10 דקות)

שאלה פתוחה לדיון בכיתה:

"מה זה פצוע צה"ל? האם שמעתם פעם סיפור על חייל שנפצע?"

הקרנה קצרה (עד 3 דקות): דוקותיים: עדי דואגת לחיילים הגיבורים שנפצעו במלחמה"

מצורף קישור לתוכנית של כאן 11, לגבי מערך התמיכה בפצועי צה"ל – מתאים לצפייה עד דקה 2:22.

החלק הראשון חושף בעדינות את הפצועים, ואת העובדה שהם מקווים להחלים ולחזור חזרה בגבורה לצבא.

שאלות על הלוח – לענות המחברת או לדיון, תלוי בקשב של הכיתה-

• מה הרגשתם כשראיתם את הסרטון? (לתווך את את המושג "פצוע צה"ל" ומה ההבדל בין סתם פצוע
• מה מייחד את הפצועים שלנו?(בסרט הם אומרים שמחכים לחזור לחברים וליחידה שלהם)
• למה קבעו יום מיוחד לכבוד פצועי צה"ל? (כי מי שנפצע עשה זאת למען המדינה- ואנחנו רוצים להכיר תודה)
• מה לדעתכם עוזר לפצועים להמשיך הלאה? (הערכה, הכרה באומץ ובגבורה שלהם. עזרה במה שצריך, מה עוד?)

משימת כתיבה אישית (10 דקות)- כותרת מתוך עיתון ידיעות אחרונות:

ניתן לחלק לכיתה כטקסט עם שאלות:

(הציטוט מייצג רצון של לוחם שכבר הקריב למען המדינה את היכולת לראות, כאשר לחם בעזה.

ועדיין ממשך לקצות לתת ולתרום לה. מבהיר שהגיבורים האמיתיים הם אלו שחושבים על הנתינה גם כשחווים משבר. — כוח רצון שבאמצעותו מדביק השראה סביבו. וכן ראוי לציון המאמץ של המדינה לאפשר לו בעזרת מכשיר מיוחד, ובני שירות שמאפשרים לו להתגבר על הפציעה שלו)

• קראו את הכותרת של הכתבה. מה היא מספרת לנו על החייל מתן לוי?
• האם השם של החייל , מתאים למה שמספרת הכתבה?
• מה מרגש ומיוחד בכתבה?
• מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?

משימות קבוצתיות (25 דקות)

התחלקות ל-3–4 קבוצות. או ל4 תחנות שהתלמידים עוברים בינהם:

• כתיבת מכתב תודה לחייל פצוע:

עמדה עם מעטפות ודפים- התלמידים כותבים מכתבי עידוד חיזוק ואיחולי החלמה לחיילים פצועים. את המכתבים ניתן להעביר למחלקת שיקום באחד מבתי החולים בארץ.

• הכנת שלט כיתתי מושקע- לתלות מחוץ לבית הספר:

יצירת שלט ובו טקסט שמביע הערכה תמיכה והוקרה: תודה לגיבורים שלנו, אומרים תודה, מצדיעים לכם

מורה יכול/ה לעבור בין הקבוצות ולהכווין לפי הצורך.

משימת בית – בחירה מתוך שתי אפשרויות

ראיון משפחתי:
שאלו את אחד מההורים, סבא/סבתא: האם הכירו חייל שנפצע? מה קרה לו? מה הוא עושה כיום?

סיום (5 דקות)

השמעת שיר "בית לחזור" של עילי בוטנר ופצועי צה"ל
לינק לשיר

שיחה מסכמת:

• מהו "בית" בשביל הפצועים?
• מה נותן להם תקווה? ומה יכול לתת לנו תקווה?

הצעות להרחבה:

• ניתן להזמין לכיתה פצוע צה"ל שיספר את סיפורו (אם אפשרי לוגיסטית).
• אפשר להפוך את התוצרים הכיתתיים (כרטיסים, מכתבים, פוסטרים) לתערוכה בבית הספר.

הפוסט מערך שיעור ליום ההוקרה לפצועי צה"ל (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה מובא סיפורו הייחודי של הדר והקרב בו נפל ומקורות לדיון על הדרך בה ניהלה משפחתו את המאבק להשבתו.

חלק א – הדר-דמות המופת

עיינו במקורות הבאים, והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על דמותו של הדר? מדוע המילים שנבחרו כדי לציין את דמותו הם "העז והענווה" מה ניתן ללמוד מכך?

על קורות חייו של הדר

על אמרותיו ודרכו של הדר (מתוך אתר בני עקיבא, תחת הכותרת של שמו)

השיר עוז וענווה שנכתב לזכרו

קליפ שעשו חבריו של גולדין לזכרו

מתוך דבריו של אביו פרופ' שמחה גולדין

חלק ב – קרב הגבורה

על קרב רפיח בו נפל הדר

סרטון קצר יחסית

סרטון ארוך יותר

הקרב בו נפל הדר והנסיונות לחילוצו היו אחד קרבות הגבורה החשובים במהלך מבצע צוק איתן. כיצד לדעתכם באו ערכי צה"ל ומדינת ישראל בפעילותם של הלוחמים בעת הקרב?

חלק ג – מאבק המשפחה

במשך 11 שנים נאבקה משפחת גולדין להשבת גופתו של בנה. עיקר דרישותיה היו לא להכנע לדרישות החמאס לשחרור מחבלים אלא להטיל כמה שיותר עיצומים ועונשים על החמאס ועל כלל תושבי רצועת עזה שרובם ככולם היו והינם תומכים נלהבים של החמאס. בין השאר דרשו בני המשפחה להעניש את תושבי עזה ואנשי החמאס באמצעות מניעת התרי עבודה, מניעת העברת כספים, הימנעות מהקלות מכל סוג שהוא ואף מאספקת חיסונים בעת הקורונה עד שישיבו את הנעדרים.

דרישותיהם לא התקבלו והדר יחד עם אורון שאול הי"ד, והאזרחים אברה מנגיסטו והשאם א סייד נותרו בידי חמאס עד המלחמה הנוכחית.

עיינו בכתבה זו (בשתי הפסקאות הראשונות) מה דרשה משפחת גולדין שמדינת ישראל תעשה? מדוע לדעתכם המדינה לא עשתה זאת?

מה דעתכם על דרישתה של משפחת גולדין לעומת דרישות שהעלו משפחות אחרות של חטופים ונעדרים במהלך השנתיים האחרונות?

קראו מאמר זה – האם אתם מסכימים עם התזה ולפיה אם היינו שומעים בקולה של משפחת גולדין אולי ניתן היה למנוע את ה7.10? מדוע?

מה הלקח שלדעתכם צריכה ללמוד מדינת ישראל מפרשה זו?

הפוסט הדר שב הביתה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי על יסודי לחצו כאן)

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו של יצחק רבין כמנהיג גיבור ואוהב הארץ.
2. להבין מה משמעותם של ערכים כמו אחווה, שיח מכבד ואחריות מילולית.

יום הזיכרון ליצחק רבין – אחריות, אהבת הארץ ושיח מכבד

פתיחה (10 דקות)

הרקע לציון היום- ניתן להסבר והצגה ותיווך של המורה. לפי הבנת הכיתה.

יצחק רבין, יליד ירושלים, חניך בית הספר החקלאי כדורי, חייל ומפקד בפלמ"ח ובצה"ל, רמטכ"ל בזמן הניצחון במלחמת ששת הימים, שגריר ישראל בארצות הברית, ראש הממשלה בזמן מבצע אנטבה, חותם הסכם השלום עם ירדן והסכם הביניים עם הפלסטינאים. דבר שעורר מחלוקת בין אנשים בתוך מדינת ישראל, שכללו הפגנות, שלטים וקריאות קשות מאוד כנגד ראש הממשלה.

במהלך אחת ההפגנות, נרצח רבין בידי מתנקש יהודי על רקע אידאולוגי ופוליטי.

היכרות עם דמותו של רבין

חומר עזר: סרטון "נאום הר הצופים" של רבין, דקה ראשונה

הסרטון כולל התייחסות לגבורת הלוחמים וקטעים בעלי אופי קרבי. מומלץ לצפות מראש ולשקול את התאמתו לגיל ולרגישות התלמידים.

הנחיה למורה:
הציגו לתלמידים את המשפטים הבאים מתוך הנאום:

“המלחמה היא ענין קשה ואכזרי… אך דווקא במלחמה הזו באו לידי ביטוי גילויים מופלאים של אומץ לב, אחווה ורעות.”
“הצבא שלנו איננו רק כוח, אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.”

שאלות פתיחה:

• מה פירוש “אחווה ורעות”?
• מה עלול לקרות בזמן מלחמה? ומה אומר רבין על אופיו המיוחד של צבא הגנה לישראל וחייליו?
• באילו מצבים בבית הספר, אפשר לאמץ את הדברים עליהם מדבר רבין?

פעילות מרכזית (25 דקות)

חלק א – דיון מונחה

 “החיילים נלחמו לא רק בזכות הברזל, אלא בזכות האמונה בצדקת דרכם ובאהבה העמוקה למולדת.”

העתיקו את הציטוט מתוך נאומו של יצחק רבין  למחברת והשיבו על השאלות:

• למה מתכוון רבין כשהוא אומר לא בסכות הברזל? היכן יש ברזל לחיילים?
• לפי הדברים הללו של יצחק רבין כשהיה רמטכ"ל במלחמת ששת הימים, מה נתן לחיילים כח מיוחד? מה הפך נתן להם "כח על"?
• איך אפשר להראות אהבה למדינה גם בלי להיות חייל?
  (לעזור לחברים,לתלות דגל, או מגן דוד, להגיד דברים טובים על המדינה להתנדב, לדבר בכבוד…)

חלק ב – אחריות על מילים (15 דקות)

במידה ויש תנ"ך בכיתה- לבקש מהתלמידים לפתוח בספר תהילים פרק ל"ד פסוק י"ד

“נצור לשונך מרע” (תהילים ל"ד, י"ד)

הסבר למורה: נצור זו מילה נרדפת ללשמור. וכמו נצירה של נשק, הלשון יכולה להיות כלי הורס, פוגע ומסוכן כמו כלי נשק, אם לא משתמשים בה באופן הנכון.
שוחחו בכיתה על הקשר בין "רצח רבין" לבין החשיבות של שמירה על שיח מכבד, במיוחד כשקיימת אי הסכמה.

פעילות:
כל תלמיד יקבל פתק ויכתוב:

• מילה אחת שמחזקת ומאחדת
• מילה אחת שעלינו להיזהר לא לומר לאחרים

אספו את הפתקים, ערבבו והקריאו כמה – ודונו איך מילים משפיעות על אנשים.

סיכום (10 דקות)

שאלו את הכיתה:

• מדוע נקבע יום מיוחד לזכר רצח יצחק רבין? (לזכור וללמוד כמה מסוכנת הסתה, וכיצד עלינו להתנהג כדי שלא יקרה דבר כזה שוב במדינת ישראל)
• האם גם היום אנחנו שומעים אמירות לא מכובדות שיכולות להחשב הסתה ברחוב או בחדשות?
• איך נוכל לשמור על שיח מכבד בבית הספר?

הפוסט מערך שיעור: יום רצח רבין – אחריות, אהבת הארץ ושיח מכבד (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישאל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כל ארוע היסטורי דורש פרספקטיבה

דיון במשמעות הארועים כאשר הם עדיין מתקיימים זו לא בדיוק המציאות הנדרשת לעיון היסטורי מדוקדק אבל נשאיר משהו להיסטוריונים של העתיד. 

עד אז – ציון שנתיים למלחמה, הפסקת האש ועסקת החטופים שהושלמה הם עדיין סוג של ציון דרך שניתן באמצעותו להתבונן ולהפנים מעט ממה שעובר על כולנו מאז שמחת תורה תשפ"ד. (מערכי שיעור נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן ליסודי וכאן לעל יסודי).

המציאות כרגע נזילה ומורכבת: הפסקות האש בצפון ובדרום עדיין שבריריות, בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין לא השיב החמאס את כל חללינו שברשותו, ומחלוקות קשות מתקיימות בציבור ביחס לשאלה כיצד יש להשיב את החטופים, למגר את שלטון החמאס ולחקור לעומק את הכשלים שהביאו לאסון ה7.10 ואילו לקחים להפיק ארועי המלחמה.

ובכל זאת כמה הצעות כיצד לדון ולציין את היום. הדברים נתונים כמובן לשיקול דעת המורה בהתאם לרמת הכיתה ואופייה.

מטרת הפעילות:

-עשיית סדר בארועים והבנה שלאחר שנתיים, חשוב "לראות את היער ולא רק את העצים" ולהבין את המהלך הכולל.

– הבנת ההשגים אליהם הגענו במחיר יקר כמו גם הדגשת האתגרים שעדיין נותרו

– לאפשר התבוננות מעצימה כפרט וכחלק מהלאום, על התהליך שעברנו כולנו בשנתיים האחרונות

בתפילה לשלום חיילינו, מיגור האויב, רפואת הפצועים ותקופה של שלום ונצחון לעם ישראל

חלק ב – מה היה לנו

אינטנסיביות האירועים שהתחוללו בישראל בשנתיים האחרונות תפרנס עוד מחקרים וספרים רבים. עד אז בחרנו 50 (!) מהארועים הבולטים במהלך המלחמה.

מאחר ויש נקודות רבות להתייחסות מומלץ לתת לתלמידים לעבור בזוגות על רשימת האירועים ולבקש מהם:

• לבחור ולנמק מהם לדעתם חמשת או עשרת הארועים החשובים ביותר ולדון על משמעותה של המלחמה לאור בחירת ארועים אלו.
• להציג סקירה קצרה/להפיק תוצרים באמצעות הבינה המלאכותית על הארועים השונים ולהציג אותם בתצוגה כיתתית שתמחיש את רצף ארועי המלחמה. ניתן כמובן להעזר במקורות מידע נוספים מעבר לתיאור תמצית הארועים המובאת להלן.
• לסווג את הארועים לכאלו הנחשבים כהצלחות ישראליות ולכאלו שלא ולדון על הקריקטוריונים לקביעה זו.
• לסווג את הארועים על פי זירות הלחימה השונות, הזירה הבינלאומית והזירה הישראלית הפנימית.
• לבטא את זכרונותיהם ותחושותיהם לנוכח הארועים השונים.
• לבטא את התחושה הכללית לאור הארועים, תוך הדגשת השגים הרבים והעוצמה שגילה עם ישראל לנוכח האתגר, מבלי להתעלם מהבעיות שנותרו.

סיכום המלחמה כפי שתואר בידי צה"ל:

חלק מהארועים מלווים בסרטונים המזכירים את ההתרחשויות. השתדלנו לבחור סרטונים המתאימים להקרנה לתלמידים. מומלץ למורים לבדוק את ההתאמה לכיתתם.

7.10.2023 – שמחת תורה תשפ"ד- כששת אלפים מרצחי חמאס פולשים לשטחי ישראל, מולם כ600 חיילים ואנשי כיתות הכוננות. הפלישה המפתיעה מאפשרת לאנשי החמאס ותושבי עזה להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים ובסיסים ולבצע מעשי טבח מחרידים. במהלך היום נרצחו 1163 מתושבי ישראל מהם 779 אזרחים ו251 נחטפו לרצועת עזה. אלפים נפצעו. במהלך היום בוצע בישראל גיוס כללי ובעזרת מעשי גבורה של אלפי תושבים, לוחמים ומתנדבים החל טיהור שטחי הנגב ממחבלי האויב.

8.10.2023 – כ"ג תשרי תשפ"ד- צה"ל מטהר את אזור עוטף עזה, 29 ישובים מפונים, חיזבאללה מתחיל להפגיז את ישובי הצפון ובהמשך מפונים הישובים הצמודים לגדר. מאות אלפי אזרחים מתנדבים למילואים ולסיוע ללוחמים, לנפגעים ולמפונים. רצועת עזה מופצצת מהאויר, מהיבשה ומהים. מחוות הזדהות עם ישראל ברחבי העולם. בהמשך השבוע הראשון למלחמה הוקמה ממשלת אחדות לאומית שכללה את רוב מפלגות הכנסת. לאחר מספר חודשים פרשו חלק מהמפלגות מהממשלה על רקע מחלוקת על שאלת ניהול המלחמה.

11.10.2023 – כ"ו תשרי תשפ"ד- נאום Dont של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן המזהיר את אויבי ישראל שלא לנצל את חולשתה ולא להצטרף למתקפה עליה. שבוע מאוחר יותר מבקר הנשיא בישראל ומעניק לה סיוע רב המסייע בלחימה. בהמשך המלחמה, בשל לחץ השמאל הקיצוני במפלגתו הטיל הנשיא ביידן מגבלות קשות על יצוא לישראל שפגעו בהתנהלות המלחמה.

19.10.2023 – ד' חשוון תשפ"ד- מתקפה ראשונה של החות'ים על אילת.

27.10.2023 – י"ב חשוון תשפ"ד- כוחות גדולים של צה"ל נכנסים לצפון הרצועה ומחסלים מחבלי חמאס.

28.10.2023 – י"ג חשוון תשפ"ד- מבצע ראשית האור. כוחות מיוחדים של צה"ל מחלצים את החיילת אורי מגידיש משבי החמאס.

3.11.2023 – י"ט חשוון תשפ"ד- ברחבת הכניסה למוזאון תל אביב מוקם אוהל מחאה של משפחות החטופים. בהמשך יהפוך המקום "לכיכר החטופים" ומאות אלפי ישראלים  יגיעו לצורך הזדהות עם המשפחות. לצד הרבים שביקשו להזדהות עם המשפחות בשעתם הקשה בלטו בפעילות בכיכר גורמים רבים שהפגינו בעקביות כנגד הממשלה ומדיניותה ורבים טענו כי במעשיהם  ובצעדי מחאה שהובילו שכללו חסימות כבישים והתקפות קשות ואישיות כנגד שרי הממשלה, הם מחזקים את עמדת החמאס במשא ומתן. אל מול הלחץ שהופעל על הממשלה להכנע לדרישות המרצחים, הקימו חלק מהמשפחות את "פורום תקווה" שדרש מהממשלה לנקוט כמה שיותר יד קשה כנגד החמאס כדי להביא להשבת החטופים.

9.11.2023 – כ"ה חשוון תשפ"ד- כוחות צהל משתלטים על רוב שטחה של העיר עזה ומטהרים אותה ממחבלים.

15.11.2023 – ב' כסלו תשפ"ד- העצרת הגדולה בתולדות יהדות אמריקה. מאות אלפי יהודים בעצרת הזדהות עם ישראל בעצרת מחוץ לבית הלבן בוושינגטון. גם בשאר הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתקיימות עצרות הזדהות. תומכי החמאס מארגנים הפגנות גם הם ברחבי העולם שהופכות לבמה לקריאת אנטישמיות.

24.11.2023 – י"א כסלו תשפ"ד- כשמונים ישראלים, נשים וילדים ועשרים אזרחים זרים משוחררים תמורת כמה מאות מחבלים זוטרים. במהלך ימי העסקה מתקיימת הפסקת אש.

4.12.2023 – כ"א כסלו תשפ"ד- הפסקת האש מסתיימת. כוחות צה"ל נכנסים לקיני המרצחים בשכונת סג'עיה ובחאן יונס.

15.12.2023 – ג' טבת תשפ"ד- שלושה חטופים נורים בשוגג בידי כוחות צה"ל לאחר שניסו לחבור אליהם.

2.1.2024 – כ"א טבת תשפ"ד- ישראל מחסלת בביירות את סאלח אל ערורי, סגן מנהיג החמאס.

12.1.2024 – ג' שבט תשפ"ד- מבצע "יד הזוהר". יחידות מיוחדות מחלצות מרפיח את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר.

22.1.2024 – י"ב שבט תשפ"ד- אסון אל מועזי, 21 חיילי צה"ל נהרגים בקריסת מבנה כתוצאה מירי טילי חמאס בעיירה אל מעז'י שבמרכז הרצועה. בקרבות ברצועת עזה נפלו מראשית התמרון עד לינואר 2025 כ400 לוחמים.

13.4.2024 – ו' ניסן תשפ"ד- ליל הכטבמי"ם, איראן תוקפת את ישראל במאות כלי טיס לא מאוישים. כמעט כולם מופלים בידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

20.4.2024 – י"ב אדר ב תשפ"ד- הפגנות אנטישמיות קשות כנגד ישראל ברחבי העולם ובעיקר בקמפוסים בארצות הברית ובארופה. ההפגנות מאורגנות בידי פעילי שמאל קיצוני המגובים בידי ראשי האונברסיטאות חסידי תרבות "הווק", ומדורבנות ככל הנראה בידי גורמים ממדינות ערב ובהם קטר. במהלך ימי המלחמה התחוללו ברחבי העולם כמה פיגועים אנטישמיים בהם נרצחו יהודים.

1.5.2024 – כ"ג ניסן תשפ"ד- בירושלים מוקם מאהל הגבורה. במקום מתקיימת פעילות קבועה של "פורום הגבורה" המורכב ממאות משפחות שיקיריהם נפלו בקרבות והקוראות לממשלה לפעול להכרעה מלאה של החמאס. ססמת הפורום" במותם ציווו לנו נצחון".

6.5.2024 – כ"ז ניסן תשפ"ד- כוחות צה"ל נכנסים לרפיח ומטהרים את ציר פילדלפי ששימש כמסדרון האספקה של החמאס.

3.6.2024 – כ"ו אייר תשפ"ד- החיזבאללה מגביר את ההפגזות על אזור הצפון, שרפות ענק בכל רחבי הגליל.

8.6.2024 – ב' סיון תשפ"ד- מבצע ארנון-כוחות ימ"מ מחלצים מהעיר נוסריאת בלב הרצועה את שלומי זיו, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ונעה ארגמני. במבצע נופל פקד ארנון זמורה.

13.6.2024 – ז' סיון תשפ"ד- צה"ל והשב"כ מחסלים את מוחמד דף, מגדולי הרוצחים בתולדות העימות עם הפלשתינאים והמפקד הצבאי של החמאס.

20.7.2024 – י"ד תמוז תשפ"ד- מבצע היד הארוכה. בתגובה להתקפות החות'ים על ישראל מפציץ חיל האוויר את נחל חודידה בתימן.

27.7.2024 – כ"א תמוז תשפ"ד- טבח מג'דל שאמס. טילי חיזבאללה פוגעים בקבוצת ילדים ששחקה כדורגל בכפר הדרוזי מג'דל שאמס שבחרמון. 12 ילדים נרצחים. בתגובה מחסלת ישראל את רמטכ"ל החיזבאללה פואד שוכר.

31.7.2024 – כ"ה תמוז תשפ"ד- ישראל מחסלת באיראן את אסמעיל הניה מנהיג החמאס.

27.8.2024 – כ"ג אב תשפ"ד- צה"ל מחלץ ממנהרות החמאס ברפיח את החטוף קאיד פרחאן. זמן קצר לאחר מכן מתגלות במנהרה סמוכה גופותיהם של שישה חטופים שמחבלי החמאס רצחו בדם קר, זמן קצר לפני שהגיעו אליהם חיילי צהל.

28.8.2024 – כ"ד אב תשפ"ד- צהל יוצא למבצע מחנות קיץ לביעור קיני טרור באזור צפון השומרון.

17.9.2024 – י"ד אלול תשפ"ד- מבצע הביפרים, מאות מחבלי חיזבאללה נהרגים ונפצעים כתוצאה מפיצוץ ביפרים ומכשירי קשר שהחזיקו ברשותם ומולכדו בידי ישראל. החיזבאללה סופג מכה קשה ובעולם מתפעלים רבים מרמת הביצוע הישראלית.

19.9.2024 – ט"ז אלול תשפ"ד- מבצע חיצי הצפון. לאחר שנה של הפגזות בלתי פוסקות של חיזבאללה על אזור הצפון, חיל האויר פותח במתקפה אווירית ומחסל את צמרת ארגון החיזבאללה.

27.9.204 – כ"ד אלול תשפ"ד- מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מגדולי אויבי ישראל מחוסל בבונקר שלו בביירות.

30.9.2024 – כ"ז אלול תשפ"ד- צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי בדרום לבנון ומשתלט על כל כפרי המגע ומוצבי החיזבאללה סמוך לגבול ישראל.

1.10.2024 – כ"ח אלול תשפ"ד- מתקפת טילים איראנית על ישראל. כמעט כל הטילים מופלים ללא נזק או אבידות, במקביל בפיגוע ביפו נרצחים שמונה ישראלים.

16.10.2024 – י"ד תשרי תשפ"ה- כוחות צה"ל מחסלים את מנהיג החמאס יחיא סנוואר.

26.10.2024 – כ"ד תשרי תשפ"ה- מבצע ימי תשובה. ישראל משמידה את מערכות ההגנה האווירית באיראן.

5.11.2024 – ד' חשוןן תשפ"ה- הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה לנשיא ארצות הברית. מפעיל מדיניות אוהדת כלפי ישראל ותומך בה באופן מלא מבחינה מדינית ומבחינת אספקת נשק למלחמה.

11.11.2024 – י' חשוון תשפ"ה- חברי קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו או נחטפו ביום הטבח, מחליטים לשוב לביתם ולקומם את הקיבוץ מחדש. לצידם חוזרים לביתם רוב התושבים בישובי עוטף עזה שהם נחושים להפריח ולהעצים מחדש את האזור שנפגע.

26.11.2024 – כ"ד חשוון תשפ"ה- הפסקת אש בצפון. צה"ל נסוג מחלק מהשטח אותו כבש בלבנון, למעט מספר מוצבים השולטים על ישובי הגליל. החיזבאללה נחלש מאוד וצה"ל ממשיך מדי יום להכות בפעילי הארגון. בקרבות בלבנון נפלו כ50 מלוחמי צה"ל.

8.12.2024 – ז' כסלו תשפ"ה- מבצע חץ מבשן. בעקבות התמוטטות המשטר בסוריה משמידים כוחות צה"ל את רוב אמצעי הלחימה המשמעותיים של הצבא הסורי ומשתלטים על אזור החיץ בגבול ישראל סוריה כולל פסגת החרמון.

26.12.2024 – כ"ה כסלו תשפ"ה- מבצע צלילי הכרם – בתגובה למתקפות החות'ים חיל האוויר תוקף את צנעא בירת תימן.

17.1.2025 – י"ז טבת תשפ"ה- נחתם הסכם להשבת חלק מהחטופים משבי חמאס בתמורה לשחרור מאות מחבלים רוצחים ושיבת מחבלי החמאס לחלק מהשטחים עליהם השתלט צה"ל ברצועת עזה.

4.2.2025 – ו' שבט תשפ"ה- נשיא ארצות הברית טראמפ מציע לפתור את בעיית עזה על ידי העברת תושביה למדינות אחרות. ההצעה מעוררת התלהבות רבה בקרב חוגים נרחבים בישראל. עם זאת בשלב זה נראה שהתוכנית לא מקודמת כפי שתוכנן.

18.3.2025 – י"ח אדר תשפ"ה- מבצע עוז וחרב, צה"ל תוקף ומחסל בהפתעה רבים ממחבלי החמאס. בהמשך המבצע צה"ל משתלט על מרבית שטחה של העיר רפיח ועל ציר מורג, המפריד בין חן יונס ורפיח

16.5.2025 – י"ח אייר תשפ"ה- מבצע מרכבות גדעון. המבצע שנמשך לאורך כל חודשי הקיץ נועד להשתלט על שטחים נרחבים ברצועה, לפנות מהם את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בהם היא לא תהיה תלויה בחמאס לקבלת ציוד ומזון, וכמובן ללחוץ על החמאס לשחרר את החטופים. בפעל במהלך המבצע חוסלו מחבלים רבים ,נהרסו שטחים נרחבים ברצועה, ואף חולצו מספר גופות חטופים, אולם קמפיין תעמולה שקרי שהוביל החמאס בדבר "רעב המוני" בעזה הגביל את ישראל במעשיה, ורבים טענו כי המבצע לא השיג את יעדיו.

13.6.2025 – י"ז סיוון תשפ"ה- מבצע עם כלביא. מתקפת פתע ישראלית משמידה אתרי גרעין באיראן ומחסלת מדעני גרעין רבים ואת הצמרת הצבאית האיראנית וזוכה לעליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן. חלק מההתקפות הישראליות מבוצעות בדרכים מסתוריות משטחה של איראן עצמה. במהלך המבצע מסייעים האמריקאים לישראל בהשמדת אתרי גרעין מבוצרים. העולם נדהם מיכולת המודיעין והביצוע הישראלית העוברת כל דמיון. איראן מגיבה במטחי טילים על ישראל ורוצחת 29 אזרחים. לאחר 12 ימי לחימה מסתיימים הקרבות. תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות.

16.7.2025 – כ' תמוז תשפ"ה- בעקבות מעשי טבח שמבצעים כוחות המשטר באזורים הדרוזים שבסוריה מפציץ חיל האוויר את בנין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.

22.8.2025 – ט"ז אב תשפ"ה- קמפיין הרעב. חמאס בסיוע שונאי ישראל באו"ם מפיץ בעולם קמפיין שקרי ולפיה תושבי עזה סובלים מרעב, זאת למרות שעזה מקבל סיוע הומינטרי בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הקמפיין השקרי זוכה משום מה לשיתוף פעולה של כלי תקשורת ופוליטקאים בישראל וגורם לנזק קשה לישראל בזירה הבינלאומית. טענות קשות מושמעות על כך שההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד איתו.

28.8.2025 – ד' אלול תשפ"ה- מבצע טיפת מזל. בשל המשך התקפות החות'ים על ישראל, מפציץ חיל האוויר כינוס של ראשי התנועה ומחסל את רוב חברי הממשלה החות'ית.

9.9.2025 – ט"ז אלול תשפ"ה- מבצע פסגת האש. במקביל להעמקת מתקפת צה"ל בעזה והפלת רבי קומות ברחבי הרצועה, מנסה ישראל לחסל את צמרת ארגון החמאס המתכנסת בעיר דוחא שבקטאר. לצערנו, ככל הנראה רוב ראשי החמאס לא נפגעו בתקיפה. פעם הבאה בע"ה.. עם זאת רבים סוברים שההתקפה על קטר הכריחה את שליטיה ללחוץ על חמאס כדי להגיע להסכם עם ישראל.

15.9.2025 – כ"ב אלול תשפ"ה- מתחיל השלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב. רוב תושבי עזה מפנים אותה, וצה"ל מתקדם ברחבי העיר תוך שהוא משמיד מחבלים ואת תשתיות החמאס.

9.10.2025 – י"ז תשרי תשפ"ו- נחתם הסכם שארם, בעקבות השתלטות צה"ל על שטח העיר עזה ונסיון ההתנקשות בקטר, נחתם הסכם בין ישראל לחמאס בתיווך אמריקאי מצרי טורקי וקטרי על סיום המלחמה בכמה שלבים, שהראשון שבהם הוא החזרה של כל החטופים באופן מיידי בתמורה לנסיגה חלקית של צה"ל.

13.10.2025 – כ"א תשרי תשפ"ו- שנתיים בדיוק לאחר טבח שמחת תורה חוזרים עשרים החטופים שנותרו בחיים לישראל. במקביל החמאס מתחיל להשיב את גופותיהם של 28 חללים הנמצאים בידיו. שמחה אדירה ברחבי ישראל לצד החשש מהבאות והנחישות להמשיך ולהלחם בחמאס כדי למנוע את הטב הבא. תמורת החטופים שחררה ישראל אלפי רוצחים מתועבים וצהל נסוג מחלק מרצועת עזה.

חלק ג – עם של גיבורי על

במהלך המלחמה התגלה עם ישראל בשיא עוצמתו. להלן רשימה (חלקית כמובן) של קבוצות שונות באוכלוסייה שהתגלו בשיא כוחם ויופיים בימי המלחמה. מוזמנים לחלק בין התלמידים את שמות הקבוצות ולבקש מהם לבחור למי הם היו מעניקים סוג של פרס ישראל. תלמידים שיש להם ולמשפחותיהם קשר לאחת הקבוצות מוזמנים לציין זאת.

1. לוחמי צה"ל בקבע ובסדיר
2. שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון
3. לוחמי המילואים
4. משפחות הלוחמים בסדיר בקבע ובמילואים
5. המתנדבים המסייעים למפונים ולשיקום הישובים
6. אנשי מערכת הבריאות
7. המתנדבים האזרחיים שלחמו ביום ה7.10
8. אנשי כיתות הכוננות
9. פצועי המערכה
10. המשפחות השכולות הפועלות להנצחת גבורתם של יקיריהם
11. אנשי התעשיות הבטחוניות
12. ארגוני החסד למיניהם
13. מורי ישראל (!)

חלק ד – מצעד הפזמונים

לפניכם חלק מהשירים שהפכו ללהיטים בשנתיים האחרונות. במי מהם הייתם בוחרים כ"שיר המלחמה" ומדוע. כמובן ניתן להוסיף שירים לבחירתכם.

השירים לפי סדר הא"ב

1. אנחנו לא מפחדים
2. גיבורי על
3. הביתה (קונצרט מולדת)
4. חרבו דרבו 
5. לא תנצחו אותי
6. לוחם עברי
7. לצאת מדיכאון (גם בשעות הקטנות)
8. מולדת
9. עם ישראל חי
10. פורחים לשובם
11. תמיד אוהב אותי (עוד יותר טוב)

צפו בכתבה המתארת את השירים שהיו פופולריים במהלך המלחמה וכתבו מהו התהליך החברתי אותו היא מתארת. הסבירו האם אתם מסכימים לתיאור זה.

חלק ה – איפה זה מוצא אותנו

בהתאם לרמת הכיתה ניתן לדון על מטרות המלחמה והשאלה האם הושגו או כיצד ניתן להשיגם ובעיקר על המשמעות האישית של המלחמה עבור כולנו, איזה רגשות חיזקה בנו (פטריוטיות, מסירות, הערכה לתורמים) ואילו החלישה וכדומה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.