במערך זה מובא סיפורו הייחודי של הדר והקרב בו נפל ומקורות לדיון על הדרך בה ניהלה משפחתו את המאבק להשבתו.

חלק א – הדר-דמות המופת

עיינו במקורות הבאים, והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על דמותו של הדר? מדוע המילים שנבחרו כדי לציין את דמותו הם "העז והענווה" מה ניתן ללמוד מכך?

על קורות חייו של הדר

על אמרותיו ודרכו של הדר (מתוך אתר בני עקיבא, תחת הכותרת של שמו)

השיר עוז וענווה שנכתב לזכרו

קליפ שעשו חבריו של גולדין לזכרו

מתוך דבריו של אביו פרופ' שמחה גולדין

חלק ב – קרב הגבורה

על קרב רפיח בו נפל הדר

סרטון קצר יחסית

סרטון ארוך יותר

הקרב בו נפל הדר והנסיונות לחילוצו היו אחד קרבות הגבורה החשובים במהלך מבצע צוק איתן. כיצד לדעתכם באו ערכי צה"ל ומדינת ישראל בפעילותם של הלוחמים בעת הקרב?

חלק ג – מאבק המשפחה

במשך 11 שנים נאבקה משפחת גולדין להשבת גופתו של בנה. עיקר דרישותיה היו לא להכנע לדרישות החמאס לשחרור מחבלים אלא להטיל כמה שיותר עיצומים ועונשים על החמאס ועל כלל תושבי רצועת עזה שרובם ככולם היו והינם תומכים נלהבים של החמאס. בין השאר דרשו בני המשפחה להעניש את תושבי עזה ואנשי החמאס באמצעות מניעת התרי עבודה, מניעת העברת כספים, הימנעות מהקלות מכל סוג שהוא ואף מאספקת חיסונים בעת הקורונה עד שישיבו את הנעדרים.

דרישותיהם לא התקבלו והדר יחד עם אורון שאול הי"ד, והאזרחים אברה מנגיסטו והשאם א סייד נותרו בידי חמאס עד המלחמה הנוכחית.

עיינו בכתבה זו (בשתי הפסקאות הראשונות) מה דרשה משפחת גולדין שמדינת ישראל תעשה? מדוע לדעתכם המדינה לא עשתה זאת?

מה דעתכם על דרישתה של משפחת גולדין לעומת דרישות שהעלו משפחות אחרות של חטופים ונעדרים במהלך השנתיים האחרונות?

קראו מאמר זה – האם אתם מסכימים עם התזה ולפיה אם היינו שומעים בקולה של משפחת גולדין אולי ניתן היה למנוע את ה7.10? מדוע?

מה הלקח שלדעתכם צריכה ללמוד מדינת ישראל מפרשה זו?

הפוסט הדר שב הביתה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כל ארוע היסטורי דורש פרספקטיבה

דיון במשמעות הארועים כאשר הם עדיין מתקיימים זו לא בדיוק המציאות הנדרשת לעיון היסטורי מדוקדק אבל נשאיר משהו להיסטוריונים של העתיד. 

עד אז – ציון שנתיים למלחמה, הפסקת האש ועסקת החטופים שהושלמה הם עדיין סוג של ציון דרך שניתן באמצעותו להתבונן ולהפנים מעט ממה שעובר על כולנו מאז שמחת תורה תשפ"ד. (מערכי שיעור נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן ליסודי וכאן לעל יסודי).

המציאות כרגע נזילה ומורכבת: הפסקות האש בצפון ובדרום עדיין שבריריות, בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין לא השיב החמאס את כל חללינו שברשותו, ומחלוקות קשות מתקיימות בציבור ביחס לשאלה כיצד יש להשיב את החטופים, למגר את שלטון החמאס ולחקור לעומק את הכשלים שהביאו לאסון ה7.10 ואילו לקחים להפיק ארועי המלחמה.

ובכל זאת כמה הצעות כיצד לדון ולציין את היום. הדברים נתונים כמובן לשיקול דעת המורה בהתאם לרמת הכיתה ואופייה.

מטרת הפעילות:

-עשיית סדר בארועים והבנה שלאחר שנתיים, חשוב "לראות את היער ולא רק את העצים" ולהבין את המהלך הכולל.

– הבנת ההשגים אליהם הגענו במחיר יקר כמו גם הדגשת האתגרים שעדיין נותרו

– לאפשר התבוננות מעצימה כפרט וכחלק מהלאום, על התהליך שעברנו כולנו בשנתיים האחרונות

בתפילה לשלום חיילינו, מיגור האויב, רפואת הפצועים ותקופה של שלום ונצחון לעם ישראל

חלק ב – מה היה לנו

אינטנסיביות האירועים שהתחוללו בישראל בשנתיים האחרונות תפרנס עוד מחקרים וספרים רבים. עד אז בחרנו 50 (!) מהארועים הבולטים במהלך המלחמה.

מאחר ויש נקודות רבות להתייחסות מומלץ לתת לתלמידים לעבור בזוגות על רשימת האירועים ולבקש מהם:

• לבחור ולנמק מהם לדעתם חמשת או עשרת הארועים החשובים ביותר ולדון על משמעותה של המלחמה לאור בחירת ארועים אלו.
• להציג סקירה קצרה/להפיק תוצרים באמצעות הבינה המלאכותית על הארועים השונים ולהציג אותם בתצוגה כיתתית שתמחיש את רצף ארועי המלחמה. ניתן כמובן להעזר במקורות מידע נוספים מעבר לתיאור תמצית הארועים המובאת להלן.
• לסווג את הארועים לכאלו הנחשבים כהצלחות ישראליות ולכאלו שלא ולדון על הקריקטוריונים לקביעה זו.
• לסווג את הארועים על פי זירות הלחימה השונות, הזירה הבינלאומית והזירה הישראלית הפנימית.
• לבטא את זכרונותיהם ותחושותיהם לנוכח הארועים השונים.
• לבטא את התחושה הכללית לאור הארועים, תוך הדגשת השגים הרבים והעוצמה שגילה עם ישראל לנוכח האתגר, מבלי להתעלם מהבעיות שנותרו.

סיכום המלחמה כפי שתואר בידי צה"ל:

חלק מהארועים מלווים בסרטונים המזכירים את ההתרחשויות. השתדלנו לבחור סרטונים המתאימים להקרנה לתלמידים. מומלץ למורים לבדוק את ההתאמה לכיתתם.

7.10.2023 – שמחת תורה תשפ"ד- כששת אלפים מרצחי חמאס פולשים לשטחי ישראל, מולם כ600 חיילים ואנשי כיתות הכוננות. הפלישה המפתיעה מאפשרת לאנשי החמאס ותושבי עזה להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים ובסיסים ולבצע מעשי טבח מחרידים. במהלך היום נרצחו 1163 מתושבי ישראל מהם 779 אזרחים ו251 נחטפו לרצועת עזה. אלפים נפצעו. במהלך היום בוצע בישראל גיוס כללי ובעזרת מעשי גבורה של אלפי תושבים, לוחמים ומתנדבים החל טיהור שטחי הנגב ממחבלי האויב.

8.10.2023 – כ"ג תשרי תשפ"ד- צה"ל מטהר את אזור עוטף עזה, 29 ישובים מפונים, חיזבאללה מתחיל להפגיז את ישובי הצפון ובהמשך מפונים הישובים הצמודים לגדר. מאות אלפי אזרחים מתנדבים למילואים ולסיוע ללוחמים, לנפגעים ולמפונים. רצועת עזה מופצצת מהאויר, מהיבשה ומהים. מחוות הזדהות עם ישראל ברחבי העולם. בהמשך השבוע הראשון למלחמה הוקמה ממשלת אחדות לאומית שכללה את רוב מפלגות הכנסת. לאחר מספר חודשים פרשו חלק מהמפלגות מהממשלה על רקע מחלוקת על שאלת ניהול המלחמה.

11.10.2023 – כ"ו תשרי תשפ"ד- נאום Dont של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן המזהיר את אויבי ישראל שלא לנצל את חולשתה ולא להצטרף למתקפה עליה. שבוע מאוחר יותר מבקר הנשיא בישראל ומעניק לה סיוע רב המסייע בלחימה. בהמשך המלחמה, בשל לחץ השמאל הקיצוני במפלגתו הטיל הנשיא ביידן מגבלות קשות על יצוא לישראל שפגעו בהתנהלות המלחמה.

19.10.2023 – ד' חשוון תשפ"ד- מתקפה ראשונה של החות'ים על אילת.

27.10.2023 – י"ב חשוון תשפ"ד- כוחות גדולים של צה"ל נכנסים לצפון הרצועה ומחסלים מחבלי חמאס.

28.10.2023 – י"ג חשוון תשפ"ד- מבצע ראשית האור. כוחות מיוחדים של צה"ל מחלצים את החיילת אורי מגידיש משבי החמאס.

3.11.2023 – י"ט חשוון תשפ"ד- ברחבת הכניסה למוזאון תל אביב מוקם אוהל מחאה של משפחות החטופים. בהמשך יהפוך המקום "לכיכר החטופים" ומאות אלפי ישראלים  יגיעו לצורך הזדהות עם המשפחות. לצד הרבים שביקשו להזדהות עם המשפחות בשעתם הקשה בלטו בפעילות בכיכר גורמים רבים שהפגינו בעקביות כנגד הממשלה ומדיניותה ורבים טענו כי במעשיהם  ובצעדי מחאה שהובילו שכללו חסימות כבישים והתקפות קשות ואישיות כנגד שרי הממשלה, הם מחזקים את עמדת החמאס במשא ומתן. אל מול הלחץ שהופעל על הממשלה להכנע לדרישות המרצחים, הקימו חלק מהמשפחות את "פורום תקווה" שדרש מהממשלה לנקוט כמה שיותר יד קשה כנגד החמאס כדי להביא להשבת החטופים.

9.11.2023 – כ"ה חשוון תשפ"ד- כוחות צהל משתלטים על רוב שטחה של העיר עזה ומטהרים אותה ממחבלים.

15.11.2023 – ב' כסלו תשפ"ד- העצרת הגדולה בתולדות יהדות אמריקה. מאות אלפי יהודים בעצרת הזדהות עם ישראל בעצרת מחוץ לבית הלבן בוושינגטון. גם בשאר הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתקיימות עצרות הזדהות. תומכי החמאס מארגנים הפגנות גם הם ברחבי העולם שהופכות לבמה לקריאת אנטישמיות.

24.11.2023 – י"א כסלו תשפ"ד- כשמונים ישראלים, נשים וילדים ועשרים אזרחים זרים משוחררים תמורת כמה מאות מחבלים זוטרים. במהלך ימי העסקה מתקיימת הפסקת אש.

4.12.2023 – כ"א כסלו תשפ"ד- הפסקת האש מסתיימת. כוחות צה"ל נכנסים לקיני המרצחים בשכונת סג'עיה ובחאן יונס.

15.12.2023 – ג' טבת תשפ"ד- שלושה חטופים נורים בשוגג בידי כוחות צה"ל לאחר שניסו לחבור אליהם.

2.1.2024 – כ"א טבת תשפ"ד- ישראל מחסלת בביירות את סאלח אל ערורי, סגן מנהיג החמאס.

12.1.2024 – ג' שבט תשפ"ד- מבצע "יד הזוהר". יחידות מיוחדות מחלצות מרפיח את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר.

22.1.2024 – י"ב שבט תשפ"ד- אסון אל מועזי, 21 חיילי צה"ל נהרגים בקריסת מבנה כתוצאה מירי טילי חמאס בעיירה אל מעז'י שבמרכז הרצועה. בקרבות ברצועת עזה נפלו מראשית התמרון עד לינואר 2025 כ400 לוחמים.

13.4.2024 – ו' ניסן תשפ"ד- ליל הכטבמי"ם, איראן תוקפת את ישראל במאות כלי טיס לא מאוישים. כמעט כולם מופלים בידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

20.4.2024 – י"ב אדר ב תשפ"ד- הפגנות אנטישמיות קשות כנגד ישראל ברחבי העולם ובעיקר בקמפוסים בארצות הברית ובארופה. ההפגנות מאורגנות בידי פעילי שמאל קיצוני המגובים בידי ראשי האונברסיטאות חסידי תרבות "הווק", ומדורבנות ככל הנראה בידי גורמים ממדינות ערב ובהם קטר. במהלך ימי המלחמה התחוללו ברחבי העולם כמה פיגועים אנטישמיים בהם נרצחו יהודים.

1.5.2024 – כ"ג ניסן תשפ"ד- בירושלים מוקם מאהל הגבורה. במקום מתקיימת פעילות קבועה של "פורום הגבורה" המורכב ממאות משפחות שיקיריהם נפלו בקרבות והקוראות לממשלה לפעול להכרעה מלאה של החמאס. ססמת הפורום" במותם ציווו לנו נצחון".

6.5.2024 – כ"ז ניסן תשפ"ד- כוחות צה"ל נכנסים לרפיח ומטהרים את ציר פילדלפי ששימש כמסדרון האספקה של החמאס.

3.6.2024 – כ"ו אייר תשפ"ד- החיזבאללה מגביר את ההפגזות על אזור הצפון, שרפות ענק בכל רחבי הגליל.

8.6.2024 – ב' סיון תשפ"ד- מבצע ארנון-כוחות ימ"מ מחלצים מהעיר נוסריאת בלב הרצועה את שלומי זיו, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ונעה ארגמני. במבצע נופל פקד ארנון זמורה.

13.6.2024 – ז' סיון תשפ"ד- צה"ל והשב"כ מחסלים את מוחמד דף, מגדולי הרוצחים בתולדות העימות עם הפלשתינאים והמפקד הצבאי של החמאס.

20.7.2024 – י"ד תמוז תשפ"ד- מבצע היד הארוכה. בתגובה להתקפות החות'ים על ישראל מפציץ חיל האוויר את נחל חודידה בתימן.

27.7.2024 – כ"א תמוז תשפ"ד- טבח מג'דל שאמס. טילי חיזבאללה פוגעים בקבוצת ילדים ששחקה כדורגל בכפר הדרוזי מג'דל שאמס שבחרמון. 12 ילדים נרצחים. בתגובה מחסלת ישראל את רמטכ"ל החיזבאללה פואד שוכר.

31.7.2024 – כ"ה תמוז תשפ"ד- ישראל מחסלת באיראן את אסמעיל הניה מנהיג החמאס.

27.8.2024 – כ"ג אב תשפ"ד- צה"ל מחלץ ממנהרות החמאס ברפיח את החטוף קאיד פרחאן. זמן קצר לאחר מכן מתגלות במנהרה סמוכה גופותיהם של שישה חטופים שמחבלי החמאס רצחו בדם קר, זמן קצר לפני שהגיעו אליהם חיילי צהל.

28.8.2024 – כ"ד אב תשפ"ד- צהל יוצא למבצע מחנות קיץ לביעור קיני טרור באזור צפון השומרון.

17.9.2024 – י"ד אלול תשפ"ד- מבצע הביפרים, מאות מחבלי חיזבאללה נהרגים ונפצעים כתוצאה מפיצוץ ביפרים ומכשירי קשר שהחזיקו ברשותם ומולכדו בידי ישראל. החיזבאללה סופג מכה קשה ובעולם מתפעלים רבים מרמת הביצוע הישראלית.

19.9.2024 – ט"ז אלול תשפ"ד- מבצע חיצי הצפון. לאחר שנה של הפגזות בלתי פוסקות של חיזבאללה על אזור הצפון, חיל האויר פותח במתקפה אווירית ומחסל את צמרת ארגון החיזבאללה.

27.9.204 – כ"ד אלול תשפ"ד- מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מגדולי אויבי ישראל מחוסל בבונקר שלו בביירות.

30.9.2024 – כ"ז אלול תשפ"ד- צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי בדרום לבנון ומשתלט על כל כפרי המגע ומוצבי החיזבאללה סמוך לגבול ישראל.

1.10.2024 – כ"ח אלול תשפ"ד- מתקפת טילים איראנית על ישראל. כמעט כל הטילים מופלים ללא נזק או אבידות, במקביל בפיגוע ביפו נרצחים שמונה ישראלים.

16.10.2024 – י"ד תשרי תשפ"ה- כוחות צה"ל מחסלים את מנהיג החמאס יחיא סנוואר.

26.10.2024 – כ"ד תשרי תשפ"ה- מבצע ימי תשובה. ישראל משמידה את מערכות ההגנה האווירית באיראן.

5.11.2024 – ד' חשוןן תשפ"ה- הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה לנשיא ארצות הברית. מפעיל מדיניות אוהדת כלפי ישראל ותומך בה באופן מלא מבחינה מדינית ומבחינת אספקת נשק למלחמה.

11.11.2024 – י' חשוון תשפ"ה- חברי קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו או נחטפו ביום הטבח, מחליטים לשוב לביתם ולקומם את הקיבוץ מחדש. לצידם חוזרים לביתם רוב התושבים בישובי עוטף עזה שהם נחושים להפריח ולהעצים מחדש את האזור שנפגע.

26.11.2024 – כ"ד חשוון תשפ"ה- הפסקת אש בצפון. צה"ל נסוג מחלק מהשטח אותו כבש בלבנון, למעט מספר מוצבים השולטים על ישובי הגליל. החיזבאללה נחלש מאוד וצה"ל ממשיך מדי יום להכות בפעילי הארגון. בקרבות בלבנון נפלו כ50 מלוחמי צה"ל.

8.12.2024 – ז' כסלו תשפ"ה- מבצע חץ מבשן. בעקבות התמוטטות המשטר בסוריה משמידים כוחות צה"ל את רוב אמצעי הלחימה המשמעותיים של הצבא הסורי ומשתלטים על אזור החיץ בגבול ישראל סוריה כולל פסגת החרמון.

26.12.2024 – כ"ה כסלו תשפ"ה- מבצע צלילי הכרם – בתגובה למתקפות החות'ים חיל האוויר תוקף את צנעא בירת תימן.

17.1.2025 – י"ז טבת תשפ"ה- נחתם הסכם להשבת חלק מהחטופים משבי חמאס בתמורה לשחרור מאות מחבלים רוצחים ושיבת מחבלי החמאס לחלק מהשטחים עליהם השתלט צה"ל ברצועת עזה.

4.2.2025 – ו' שבט תשפ"ה- נשיא ארצות הברית טראמפ מציע לפתור את בעיית עזה על ידי העברת תושביה למדינות אחרות. ההצעה מעוררת התלהבות רבה בקרב חוגים נרחבים בישראל. עם זאת בשלב זה נראה שהתוכנית לא מקודמת כפי שתוכנן.

18.3.2025 – י"ח אדר תשפ"ה- מבצע עוז וחרב, צה"ל תוקף ומחסל בהפתעה רבים ממחבלי החמאס. בהמשך המבצע צה"ל משתלט על מרבית שטחה של העיר רפיח ועל ציר מורג, המפריד בין חן יונס ורפיח

16.5.2025 – י"ח אייר תשפ"ה- מבצע מרכבות גדעון. המבצע שנמשך לאורך כל חודשי הקיץ נועד להשתלט על שטחים נרחבים ברצועה, לפנות מהם את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בהם היא לא תהיה תלויה בחמאס לקבלת ציוד ומזון, וכמובן ללחוץ על החמאס לשחרר את החטופים. בפעל במהלך המבצע חוסלו מחבלים רבים ,נהרסו שטחים נרחבים ברצועה, ואף חולצו מספר גופות חטופים, אולם קמפיין תעמולה שקרי שהוביל החמאס בדבר "רעב המוני" בעזה הגביל את ישראל במעשיה, ורבים טענו כי המבצע לא השיג את יעדיו.

13.6.2025 – י"ז סיוון תשפ"ה- מבצע עם כלביא. מתקפת פתע ישראלית משמידה אתרי גרעין באיראן ומחסלת מדעני גרעין רבים ואת הצמרת הצבאית האיראנית וזוכה לעליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן. חלק מההתקפות הישראליות מבוצעות בדרכים מסתוריות משטחה של איראן עצמה. במהלך המבצע מסייעים האמריקאים לישראל בהשמדת אתרי גרעין מבוצרים. העולם נדהם מיכולת המודיעין והביצוע הישראלית העוברת כל דמיון. איראן מגיבה במטחי טילים על ישראל ורוצחת 29 אזרחים. לאחר 12 ימי לחימה מסתיימים הקרבות. תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות.

16.7.2025 – כ' תמוז תשפ"ה- בעקבות מעשי טבח שמבצעים כוחות המשטר באזורים הדרוזים שבסוריה מפציץ חיל האוויר את בנין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.

22.8.2025 – ט"ז אב תשפ"ה- קמפיין הרעב. חמאס בסיוע שונאי ישראל באו"ם מפיץ בעולם קמפיין שקרי ולפיה תושבי עזה סובלים מרעב, זאת למרות שעזה מקבל סיוע הומינטרי בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הקמפיין השקרי זוכה משום מה לשיתוף פעולה של כלי תקשורת ופוליטקאים בישראל וגורם לנזק קשה לישראל בזירה הבינלאומית. טענות קשות מושמעות על כך שההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד איתו.

28.8.2025 – ד' אלול תשפ"ה- מבצע טיפת מזל. בשל המשך התקפות החות'ים על ישראל, מפציץ חיל האוויר כינוס של ראשי התנועה ומחסל את רוב חברי הממשלה החות'ית.

9.9.2025 – ט"ז אלול תשפ"ה- מבצע פסגת האש. במקביל להעמקת מתקפת צה"ל בעזה והפלת רבי קומות ברחבי הרצועה, מנסה ישראל לחסל את צמרת ארגון החמאס המתכנסת בעיר דוחא שבקטאר. לצערנו, ככל הנראה רוב ראשי החמאס לא נפגעו בתקיפה. פעם הבאה בע"ה.. עם זאת רבים סוברים שההתקפה על קטר הכריחה את שליטיה ללחוץ על חמאס כדי להגיע להסכם עם ישראל.

15.9.2025 – כ"ב אלול תשפ"ה- מתחיל השלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב. רוב תושבי עזה מפנים אותה, וצה"ל מתקדם ברחבי העיר תוך שהוא משמיד מחבלים ואת תשתיות החמאס.

9.10.2025 – י"ז תשרי תשפ"ו- נחתם הסכם שארם, בעקבות השתלטות צה"ל על שטח העיר עזה ונסיון ההתנקשות בקטר, נחתם הסכם בין ישראל לחמאס בתיווך אמריקאי מצרי טורקי וקטרי על סיום המלחמה בכמה שלבים, שהראשון שבהם הוא החזרה של כל החטופים באופן מיידי בתמורה לנסיגה חלקית של צה"ל.

13.10.2025 – כ"א תשרי תשפ"ו- שנתיים בדיוק לאחר טבח שמחת תורה חוזרים עשרים החטופים שנותרו בחיים לישראל. במקביל החמאס מתחיל להשיב את גופותיהם של 28 חללים הנמצאים בידיו. שמחה אדירה ברחבי ישראל לצד החשש מהבאות והנחישות להמשיך ולהלחם בחמאס כדי למנוע את הטב הבא. תמורת החטופים שחררה ישראל אלפי רוצחים מתועבים וצהל נסוג מחלק מרצועת עזה.

חלק ג – עם של גיבורי על

במהלך המלחמה התגלה עם ישראל בשיא עוצמתו. להלן רשימה (חלקית כמובן) של קבוצות שונות באוכלוסייה שהתגלו בשיא כוחם ויופיים בימי המלחמה. מוזמנים לחלק בין התלמידים את שמות הקבוצות ולבקש מהם לבחור למי הם היו מעניקים סוג של פרס ישראל. תלמידים שיש להם ולמשפחותיהם קשר לאחת הקבוצות מוזמנים לציין זאת.

1. לוחמי צה"ל בקבע ובסדיר
2. שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון
3. לוחמי המילואים
4. משפחות הלוחמים בסדיר בקבע ובמילואים
5. המתנדבים המסייעים למפונים ולשיקום הישובים
6. אנשי מערכת הבריאות
7. המתנדבים האזרחיים שלחמו ביום ה7.10
8. אנשי כיתות הכוננות
9. פצועי המערכה
10. המשפחות השכולות הפועלות להנצחת גבורתם של יקיריהם
11. אנשי התעשיות הבטחוניות
12. ארגוני החסד למיניהם
13. מורי ישראל (!)

חלק ד – מצעד הפזמונים

לפניכם חלק מהשירים שהפכו ללהיטים בשנתיים האחרונות. במי מהם הייתם בוחרים כ"שיר המלחמה" ומדוע. כמובן ניתן להוסיף שירים לבחירתכם.

השירים לפי סדר הא"ב

1. אנחנו לא מפחדים
2. גיבורי על
3. הביתה (קונצרט מולדת)
4. חרבו דרבו 
5. לא תנצחו אותי
6. לוחם עברי
7. לצאת מדיכאון (גם בשעות הקטנות)
8. מולדת
9. עם ישראל חי
10. פורחים לשובם
11. תמיד אוהב אותי (עוד יותר טוב)

צפו בכתבה המתארת את השירים שהיו פופולריים במהלך המלחמה וכתבו מהו התהליך החברתי אותו היא מתארת. הסבירו האם אתם מסכימים לתיאור זה.

חלק ה – איפה זה מוצא אותנו

בהתאם לרמת הכיתה ניתן לדון על מטרות המלחמה והשאלה האם הושגו או כיצד ניתן להשיגם ובעיקר על המשמעות האישית של המלחמה עבור כולנו, איזה רגשות חיזקה בנו (פטריוטיות, מסירות, הערכה לתורמים) ואילו החלישה וכדומה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמה דגשים חשובים:

• חשוב שיהיה מסך עם מקרן וסאונד
• ניתן להסיר או להוסיף קטעים בהתאם לקהל היעד. זהו בסיס לעבודה.
• במידה ויש צורך, ניתן בהחלט לחלק את הקטעים בין מספר קריינים.
• מצורף שקף שישמש כשקופית רקע למסך למהלך הטקס.
• מצורף פולדר להדפסה, על גביו יחזיק כל קריין את הטקסט שהוא מקריא.

אנו ממליצים לגשת להכנת הטקס מתוך תחושת אחריות ומתוך הבנה שזיכרון, זהו גורם מכונן ומשפיע על חוסן וזהות של עם שלם, הן בהווה והן בעתיד. ואתם עורכי הטקס בעלי השפעה משמעותית על הקהל שניצב לפניכם.

חשוב שלצד ביטוי לאירועים הקשים יהיה ביטוי לכוחות החיוביים שעלו מן העם בזמנים קשים אלו ובהן תקווה, תפילה, גבורה, רעות. שפה מחזקת של אנחנו! חיבור רגשי למולדת.התייחסות להקשר ההיסטורי – ולמבט לעתיד.

קישור לטקס המלא באתר "פורום הזיכרון הלאומי".

לבקשתכם, לנוחיותכם, מצורף להלן הטקס באופן פחות מעוצב. אך עם הטקסטים פתוחים ונתונים לגזירה ועריכה:

קישור לרקע למקרן

קריין/נית א: היום אנו מציינים את יום מתקפת הטרור בשמחת תורה התשפ"ד- 7/10/2023 בעקבותיה החלה ישראל במלחמת "חרבות ברזל".

אילו יכולנו באמת להזכיר ולזכור את כל מי שנתעלה השמיימה בסערת הימים (נוראֵי ההוֹד) הללו- לא היה מספיק לנו יום זכרון אחד, היינו צריכים ימים שלמים, רק כדי להזכיר את השמות.. את הפנים.. את המעשים..את המילים.

קריין/נית ב: ואולי היינו מבקשים לעמוד מול כל זאת רק בדומיה- ללא מילים כלל-

להודות שאין לנו מילים. רק קול דממה דקה מן הדקה…ובסיומה- תפילה חרישית- שראשיתה כראשית סיפורו של העם הזה והיא נצח, כמוהו.

קישור לסרטון – "התנערי" (5:04 דקות)

קריין/נית: הרבה עמדנו משתאים ללא מילים במלחמה הזו. ללא מילים מול הכאב, ובאותה נשימה ללא מילים מול העוצמה של האור שהתגלה בנו- וביתר בהירות בלוחמים שלנו – ראינו וידענו:

נפלאים מאיתנו. הבטנו בעיני לוחמינו וראינו בעינינו ממש- איך מקום הגבורה שם מקום העדינות והחסד- איך הידיים ידי נשר והלב כנפי יונה.

הנה מכתב שכתב לוחם מילואים בימי הלחימה הראשונים למשפחה בכפר עזה:

שלום אחים יקרים. אני לא יודע מי אתם, אבל התארחנו מחלקה של לוחמי צנחנים בבית שלכם בכפר עזה.

עברנו בבתים רבים, סרקנו, חיפשנו אם יש מחבלים לחסל, אם יש ניצולים להציל או לצערנו מתים לקבור, אם יש אמצעי חבלה ולחימה שמסכנים את כוחותינו.

אבל היינו גם צריכים לשהות זמן ממושך יותר, האמת שמאוד השתדלנו לשהות בלילה במבנים ציבוריים בקיבוץ,
להשאיר לכם את המקום הפרטי שעזבתם בסערה – רק שלכם, אבל לפעמים הצורך המבצעי ואילוצים שונים דרשו מאיתנו להיכנס לבתים פרטיים. כדי להגן על השכנים שלכם, כדי להגן על החיילים שלנו.

היה לי קשה, אני לא יודע אם אתם חטופים, מתים או חיים. ראינו רק את התמונות על המקרר, את החיוך של הילדים המתוקים, והקירות והעיצוב החמים והיפה של הבית, סיפרו לנו איזה משפחה מדהימה אתם. נראה לי שהתארגנתם לאיזה חופש משפחתי בצפון.

ממש השתדלנו, לא נגענו בדברים אישיים, השתדלנו לא להכנס לחדרים, קיפלנו את השטיח בסלון והזזנו בעדינות את הצעצועים, את הכורסאות, גם את הכיסא עם הכביסה המקופלת הכנסתי לחדר. לא לקחנו אוכל רק השתמשנו בברזים למים. כשיצאנו החזרנו הכל למקום וניקינו את הזבל.

יש שם מדף אחד קטן שקצת יצא מהקיר בגלל ציוד הלחימה – סליחה.

אני מקווה שכשהמלחמה הזאת תסתיים, אחרי שמדינת ישראל תנקום את נקמתכם ותשיב את כבודה הלאומי- נשוב לכפר עזה, יחד נפריח את המקום ויחזרו ילדים לשחק ברחובות, אני מקווה שאתם חיים, בלי נדר אחזור לתקן את המדף שיצא מהקיר…תודה על האירוח. מקווה שאתם בטוב."

קריין/נית 2: מכתב לנמענים לא ידועים. המשפחה ששהינו בביתה בכפר עזה.

קישור לסרטון – עידן עמדי מדבר לאחר הפציעה (3:46 דקות)

קריין/קריינית: בימי המלחמה נאלצנו לנוע בין  הכללי לפרטי…בין הקרוב לנו לבין  המעגלים הרחוקים יותר שפתאום קַרבו לנו גם. נאלצנו להרחיב את מִנעד החיבוק וההכלה, להגדיל את מוטת הכנפיים של תפילותינו על שמות שלא הכרנו ופתאום נלחשו בדמעות, ולנסוע קילומטרים לנחם כי זה האֵבֵל של כולנו, ולעיתים, לעיתים נחתה המכה קרוב מאוד, והמעגל הרחב נמזג במעגלי הקהילה והישוב, השכונה והרחוב…(/במעגלי הקהילה והרחוב, הסניף או בית הספר…)

*כאן ניתן להכניס קליפ של נופלי הישוב/ בית הספר

( או קטע זכרון למישהו שהוא נופל מקומי)*

קריין/נית:

מיהו חייל?

בשעות הראשונות של המִתקפה, כאשר ההפתעה וההלם שִתקו את המערכות והצבא עדיין לא פעל בצורה מסודרת ורחבה מספיק בשדות הקֵטֵל- קמו אנשים- לא כי קראו להם- לא כי גוייסו- אלא כי ליבם הזניק אותם לחוש לעזרת אחיהם הזועקים. אנשים תפסו רכב, תפסו נשק ורצו.. נכנסים לתוך התופת- כי איפה שצריך אותי- שם אהיה.

קישור לסרטון – האחים קלמנזון ואביחיל ראובן (13:17 דקות)

• הקטע על האחים קלמנזון לקוח מתוך הסידרה "גיבורים", נסלי ברדה של mako, ערוץ 12 וקשת. כל הזכויות שייכות לנ"ל.

קטע במה- מלחמתי – קישור למוזיקה (2:08 ד')

המוזיקה נוצרה ע"י נעמי חיות והזכויות שמורות לה.

קריין/נית:

פַּנִים

רגע לפני שרַגְשה עלינו האֵימה, עוד היינו עסוקים בוויכוחים נוקבים בתוכנו- מהם פניה של החברה בישראל? ההפגנות רעשו, השלטים שיסעו, היחד איים להיקרע, התפרים העדינים התרופפו…

אבל אז קם עלינו, אויב מר ופרץ לתוככי יישובנו ובתינו- מחפש אחר פנינו- להשחית.

פנינו- ולא, לא היה לאויב הבדל בין פני תינוק, לפני זקן, בין פני אדם חובש כיפה או פני רעיה צעירה- הוא חיפש את הפנים של ישראל- וכשאנחנו חשבנו –  עם מפוזר ומפורד- הוא בקולו הטמא- הודיע לנו- עם אחד. כולכם אחד.

קישור לסרטון התנדבות  (2:38 ד')

קריין/נית: אחרי שהעשן מתפוגג, בין שֵם שהוּתר לפרסום לבין סבב מילואים נוסף, מתחילים להתגלות חיים- סיפורים ומילים- ציטוטי אמת ויופי- ויש רצון לצאת לרחוב ולתלות על כל תחנת אוטובוס, כל עמוד תאורה  או מעקה את הפנים האמיתיות שלנו. שלא נשכח.

קישור לקליפ סטיקרים (1:50 ד')

קריין/נית: גם בתוך החושך- לא ניתן שלא לזכור ולהכיר טובה על רגעי האור:

אם מישהו היה מספר לנו לפני כמה שנים שישראל תצליח להוציא לפועל סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי ביפרים ומאות מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בלבנון ובסוריה בתוך יומיים.

מכה שלמעשה הביאה, ביחד עם מבצע חיצי הצפון, מבצע סדר חדש, והתמרון הקרקעי בלבנון, להכרעת זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל לטובת ישראל – האם היינו מאמינים?

אם מישהו היה מספר לנו לפני עשור, שכמו מגדל קלפים,

יפלו אויביה המאיימים של מדינת ישראל בזה אחר זה- ובראשם נסראללה?

שיחיא סינוואר יפול כאחרון המחבלים העלובים  ביותר לידֵינו ומשטר אסד יתמוטט לעיננו- היינו מאמינים??

אם מישהו היה מספר לנו בארבעים השנה האחרונות- שישראל תעֵז פנים לבדה מול מעצמת איראן המתחמשת באֵרֵס- ועם יקום כלביא-

שיֵצאו משטח ישראל כ-200 מטוסים לטיסת פתע מעל העויינת שבאויבנו וכל המטוסים ישובו בשלום- היינו מאמינים??

שבמבצע צבאי של מדינה שקטנה פי כ75 ממדינת איראן העצומה תצליח ישראל

לבצע פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן, כולל פגיעה במתקני גרעין ברחבי המדינה, הריגת בכירים בצמרת הביטחון ובמשמרות המהפכה, השמדת 80% ממערך ההגנה האווירית והשגת עליונות אווירית בשמי איראן.

האם היינו יכולים להאמין??

ויש לציין כי בישיבת הממשלה ערב המבצע, הוצגה לממשלה הערכת צה"ל כי במלחמה עלולים להיהרג לנו בין 800 ל-4,000 אזרחים(!)

ונכון שכל אבדה שספגנו היא עולם ומלואו, אך האם אנחנו יכולים להבין את סדר גדול האירוע??

יותר משהיינו מאמינים, היינו כחולמים.

קריין/נית ב:

יש חשבון ויש חשבון…

יש חשבון שבו אנו המפסידים

והם המנצחים.

הנה הוכנו- נשפך דמנו

חרב עברה

בבתינו

ברחובותינו

ויכלה לנו

פילחה בליבנו

ונפלנו—

אך בחשבון אחר

טַמיר יותר

כשמתפזר אבק השרפה

ואור נשפךְ

על החיים שנגדעו

התמונה מתבהרת

ולא ניתן לטעות

הניצחון אינו שייך למי שמנופף חרב ומרעיש את העולם בצעקות מוות.

אלַא לְאֵלֵה שבשקט

שרים חייהם ומותם- שירת נצח- שירת חיים. שיר שכולו אהבה.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן,
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹקינוּ,
מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם
בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ
נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,
וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,
וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב
"כִּי יה' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַזֵּק וְתִשְׁמוֹר וְתִנְצוֹר אֶת אֲחֵינוּ בֵּית יִשְֹרָאֵל, הַשְּׁבוּיִים וְהַשְׁבוּיוֹת, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בַּעֲבוּרָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, יִשְׁמְרֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם,

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וִישִׁיבֵם מְהֵרָה לְחֵיק מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, ונֹאמַר אָמֵן.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

_______________________________________

תודה לצוות "בית מחזות" על יצירת התוכן- לפיתוח התוכן והרחבת הטקסט ניתן לפנות בקישור.

התכנים עובדו ונערכו לשימוש חינוכי וללא מטרות רווח. במידה ומצאת פגיעה בזכויות כאלו ואחרות- נודה ליידוע "פורום הזיכרון הלאומי" ואנו נתקן בהתאם.

הפוסט הנחיות והמלצות למארגני טקס 7.10 – שנתיים למתקפת הפתע על ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ג–ו | משך: 60–75 דק׳
דגש: ידע היסטורי, פעילות חקר, היכרות גיאוגרפית, ערכי עמידה, תקומה וחוסן.

מטרות השיעור

1. תיווך מידע בדבר האירועים המרכזיים במלחמת חרבות ברזל.
2. שיתוף וגילוי אמפטיה. לכאב ולאסון בארועי הטבח ב7 באוקטובר, לדאגה לחיי החטופים, ולשלום החיילים.
3. הבנת הישגי צה"ל באמצעות ציר ניצחונות חלקי.
4. פיתוח חוסן אישי וקהילתי דרך לימוד על עמידה והתגברות.
5. היכרות וידיעת מפת הארץ.

1. פתיחה – חידון ידע (10 דק׳)

שאלות: (ניתן לקיים חידון כיתתי, או לתת לתלמידים להשיב על דפי שאלות)

1. באיזה חג פרצה מלחמת חרבות ברזל?
2. מי יזם את המתקפה ב־7.10.2023?
3. מהי מנהרה תת־קרקעית ולמה היא משמשת?
4. אילו שני ארגונים פעלו נגד ישראל במקביל במלחמה זו?
5. מה פירוש המושג "חטופים"?
6. איזו פעולה מוצלחת של צה״ל קיבלה את הכינוי "מבצע הביפרים"?
7. מהו "נמר" בצה"ל? (רכב ממוגן לחימה)
8. בזכות איזה מאכל ניצלה רחל מאופקים מהמחבלים? (עוגיות)
9. איזה הר עם שלג הצטרף לשטח ישראל? (החרמון הסורי)
10. איך קוראים לגוף ששולח הודעות סמס כשיש חשש לירי טילים? (פיקוד העורף)

2. מה אני מרגיש?

לפזר כרטיסי רגשות ובהן, חשש, פחד, צער, שמחה, גבורה, אומר, התגברות, סקרנות, אי וודאות, צחוק, חרדה, געגוע, גאווה, גבורה.

לבקש ממתנדבים לבחור כרטיס ולשתף במשפט המתייחס לתחושה אישית מאותה שבת או לגבי החטופים.

3. ציר (חלקי) של הניצחונות (15 דק׳) –

להכין מראש כרטיס לכל אחת מהנקודות. ולהזמין תלמידים לסדר ציר זמן על גבי הרצפה.

1. עצירת ההסתערות – הדיפת המחבלים והצלת אזרחים (7–8 באוקטובר 2023)
2. מבצע הביפרים – פגיעה מתואמת במאות מחבלים באמצעות אמצעי קשר ממולכדים (ספטמבר 2024)
3. שחרור חטופים – גל ראשון (נובמבר 2023)
4. פגיעה במנהרות ראשיות של חמאס (דצמבר 2023)
5. חיסול מוחמד דף – ראש הזרוע הצבאית של חמאס (13 ביולי 2024)
6. חיסול בכיר חיזבאללה (פועד שקור) – תקיפה סמוך לביירות (30 ביולי 2024)
7. חיסול בכיר חיזבאללה (חסן נסראללה) – תקיפה ממוקדת במטה בביירות (27 בספטמבר 2024)
8. חיסול יחיא סינוואר – מנהיג חמאס ברצועה (16 באוקטובר 2024)
9. מבצע "עם כלביא" – פעולה משולבת של יחידות מיוחדות בהובלת צה״ל, במענה לאיום האיראני (יוני 2025)

3. פעילות חקר – “דסק כתבים” (15 דק׳)

הכיתה תחולק לקבוצות, כל קבוצה מקבלת דף מידע קצר, מכינה דיווח חדשותי של 3–4 משפטים ומציגה לכיתה.

הנושאים לקבוצות:

• מבצע הביפרים – איך הטעו את האויב באמצעי קשר.
• צוות קלמנזון – לוחמים שפעלו תחת אש להצלת אזרחים.
• מבצע חץ הבשן – תקיפה רחבה של מטרות חיזבאללה בסוריה ובלבנון.
• מבצע עם כלביא – פעולה משולבת של יחידות מיוחדות.

4. פעילות התמצאות במפה (15 דק׳)

כל תלמיד מקבל מפה אילמת עם 15 נקודות ציון מסומנות (ללא שמות). משימה: למלא ליד כל נקודה את השם המתאים.

• רשימת מקומות: מטולה, קריית שמונה, נהריה, צפת, טבריה, עפולה, חיפה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, שדרות, קיבוץ בארי, קיבוץ נחל עוז, נתיב העשרה, מעבר ארז.

לסיכום חלק זה: הצגת המפה המלאה על הלוח והסבר קצר על כל מקום.

5. סיום – החיטה צומחת שוב (10–15 דק׳) השמעת השיר “החיטה צומחת שוב” (בית אחד ופזמון).

• דיון קצר על המסר: תקומה אחרי חורבן, בנייה מחדש, חוסן אישי ולאומי.
• פעילות: כל תלמיד מקבל ציור גרעין חיטה וכותב בו:
  1. עובדה חשובה שלמד היום.
  2. ערך שהוא לוקח מהשיעור.
• תליית הגרעינים על לוח “זרעי ידע ותקומה” בכיתה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל: לדעת, להבין, לפעול (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

לפתוח שנה עם מבט אופטימי, המתייחס למצב, אך עוזר למצוא נקודות חוסן וגישה בריאה גם כאשר המציאות הלא פשוטה. להציע ולהכיר להם "עוגנים" מחזקים של מבט חיובי, אכפתיות, שותפות ותקווה.

(למערך פתיחת שנה לחינוך העל יסודי לחצו כאן)

מצגת

מרימים את הראש – מרימים את הדגל על ידי מיטל יהוד

פתיחה – בוחרים להביט בטוב

אפשרות א' לפתיחה:

פתיחת שיחה בכיתה:
"שתפו בדבר קטן או גדול ששימח אתכם במהלך השבוע האחרון?" למי שמתקשה- במהלך החופש?

רושמים את התשובות על הלוח או על לבבות צבעוניים.
– המורה מתייחס למציאות בישראל, ושואל מי מהתלמידים יודע מה זה מלחמת "חרבות ברזל"? מה מדברים בחדשות בחודשים האחרונים?

(המורה יתווך מידע כללי עדכני לגבי המלחמה, בהתאם לגיל הילדים ולמה שעולה בכיתה, אין צורך לרדת לפרטים)

שאלה- אז איך זה שאנחנו עדיין שמחים מכל מה שכתבנו כאן?

גם כשיש מציאות לא פשוטה, חשוב לחפש את הדברים הטובים שמסביבנו ולזכור שאנחנו יכולים לבחור איךלהסתכל על הדברים.

אפשרות ב' לפתיחה:

. צפייה בשיר "כל עוד"  של יוני רכטר – על יום ראשון ללימודים.

שיחה של פתיחה

שאלות לשיחה:

• מה נותן לילד שבשיר כח עם ההתחלה של שנה חדשה?
• מה נתן לאבא שבשיר כח?
• מתי הרגשתם חשש , ואבא או אמא נתנו לכם תחושת ביטחון?
• מה לדעתכם פירוש המילים "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע"? (זהו ציטוט שיוני רכטר לקח)

לב הפעילות: סיפורים שמרימים את הלב

מציגים לתלמידים סיפורים קצרים על מעשים טובים מהתקופה האחרונה, אפשר במליאה בכיתה.

המלצה: לאפשר עבודה בקבוצות, לתת לכל קבוצה סיפור אחד או את מכלול הסיפורים(תלוי בגיל ובזמן), ולהשיב על שאלות המתייחסות לסיפורים, ולהציג במליאה :

– סיפור 1 – המכתבים של ילדי בארי

ביום הראשון של בית הספר, הילדים בקיבוץ בארי הגיעו עם קלמרים, ילקוטים… וגם עם מכתבים.
הם כתבו מכתבים לחיילים ששומרים עליהם ואיחלו להם בריאות וחוזק.
אחד הילדים כתב: "תודה שאתה שומר עלינו. אתה הגיבור שלי."

שאלות לדיון:

• מה הרגשתם כששמעתם את הסיפור?
• מה לדעתכם הרגישו החיילים שקיבלו את המכתבים?

– סיפור 2 – סבא וסבתא במדים

קבוצה של סבים וסבתות באשקלון באו לבשל כל בוקר לחיילים בבסיס הקרוב.
הם אמרו: "אנחנו לא יכולים להילחם – אבל אנחנו יכולים לתת אהבה דרך האוכל."

שאלות לדיון:

• האם גם אתם מכירים מישהו מהמשפחה שעוזר למען אחרים?
• מה לדעתכם מרגיש חייל שמקבל אוכל חם מסבתא שהוא לא מכיר?

– סיפור 3 – הילדים שנטעו תקווה

קבוצת ילדים בקיבוץ כרם שלום, יחד עם המבוגרים, יצאה לנטוע עצים.
המורה אמרה להם: "כל עץ שניטע – הוא סימן שאנחנו לא מפחדים, ואנחנו בונים את העתיד."

שאלות לדיון:

• מה זה אומר "לנטוע תקווה"?
• איך עץ יכול לספר סיפור של אומץ?

סיפור 4 – הילד והתחפושת

ילד בן 9 מקריית שמונה התחפש לגיבור־על וחילק סוכריות לחיילים.
כששאלו אותו למה, הוא אמר: "אם אני מצליח לגרום להם לחייך, עשיתי את שלי."

שאלות לדיון:

• האם לפעמים מעשה קטן כמו חיוך או ממתק – עושה שינוי גדול?
• איזה גיבור־על אתם הייתם רוצים להיות?

–

אז מה לעשות?

כותבים על הלוח את הציטוט מספר משלי י"ב, כ"ה:

"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה." (הסבר מילולי- כשיש בלב דאגה, כדאי לשתף ולשוחח על זה, ואז לעשות משהו טוב שיגרום לשמחה)

מה עושים כשקשה? או כשעצוב? אחרי ששיתפנו ושוחחנו על מה מטריד אותנו. איך אפשר להתמודד עם העצב או הדאגה

דיון על שלוש דרכי תגובה לצער ואיך זה משפיע עלינו ועל הסביבה:
1. להתעלם
2. להיות עצוב
3. לעשות משהו טוב

לסכם- התעלמות לא באמת מעלימה. להיות עצוב לא מועיל לי ולא לסביבה. לעשות משהו טוב, כמו שראינו בסיפורים שלמדנו על תושבי בארי או כרם שלום. זה גם עוזר לאחרים וגן משמח אותנו ומחזק אותנו.

איך נוכל לעשות משהו טוב?

אפשר להציע לכיתה להכין יוזמה כיתתית: שלט עידוד, קופסת ברכות, תרומה וכו'.

סיכום ומשימה להמשך והשראה כיתתית:

שיר: "לא תנצחו אותי" יהודם גאון וחיילות צה"ל –

דיון:
– מה הרגשתם כששמעתם את השיר?
– מה זה אומר "לא תנצחו אותי" עבורכם?

פעילות: לחלק את התלמידים לזוגות או קבוצות ולתת משימה להפנמה והשראה:

כל צמד או קבוצה מקשטים וצובעים משפט מחזק או ציור מעורר תקווה והשראה – ויוצרים יחד לוח השראה כיתתי לפתיחת השנה.

הפוסט מרימים את הראש – מרימים את הדגל – מערך פתיחת שנה לבית הספר היסודי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מהראשונים שהוציא פיגוע המוני, ומזה שנים מפגע בנו ומהלך אימים על מדינת ישראל! יחידת "דע את האויב" מי אתם חיזבאללה?

איפה?! – לבנון

לבנון מחולקת בין זרמים אתניים ודתיים מגוונים ורבים. הפיצול הוביל לכמה מלחמות אזרחים, וליצירה של הסדרים פוליטיים, על מנת ליצור מאזן כוחות בין הזרמים השונים. כך למשל, נשיא לבנון הוא נוצרי-מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני, ואילו ראש הפרלמנט הוא מוסלמי-שיעי (עוד על הפוליטיקה של לבנון – בקישור כאן).

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח'ליפים הראשונים. רק הח'ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח'ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680 נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן:

יום העשוראא באסלאם השיעי

ניתן לצפות בסרטון זה, המציג את יום העשוראא בטהראן:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

חיזבאללה

פירוש השם חיזבאללה הוא "מפלגת האל". הארגון הוקם בתמיכה איראנית בשנת 1982, כארגון פורש מתנועת אמל, למרות היותה שיעית גם היא, משום שעמדתה הרשמית אז היתה שלא לפעול נגד ישראל (עוד על אמל – כאן).

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים שהתמקמו בדרום לבנון. אמנם מבחינה זו נחלה ישראל הצלחה, וראשי אש"ף הוגלו הרחק לתוניס, אולם כמו תמיד במזרח התיכון אין וואקום, ולדרום לבנון נכנס ארגון חיזבאללה שהוקם זה עתה.

חיזבאללה היה למעשה הארגון הראשון שהוציא פיגוע התאבדות המוני בעידן המודרני. ב-4 בנובמבר 1983 נכנסה מכונית תופת למפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון, וכאשר המחבל הנוהג בה הפעיל את המטען, קרס המבנה על יושביו. באירוע שנודע בשם "אסון צור השני" (ראו על כך בקישור) נהרגו 59 איש, בהם 9 חיילי צה"ל, 16 אנשי מג"ב ו-3 אנשי שב"כ.

חשוב לציין כי החיזבאללה הוא ארגון טרור בינלאומי שפוגע גם במערב בכלל ובארה״ב בפרט, כחלק ממלחמתם ב״שטן הגדול״. בהקשר זה ברצוננו להזכיר את הפיגוע על בסיס הכוח הרב-לאומי בביירות שבין השאר גבה את חייהם של 241 חיילים אמריקאים.

הציר השיעי

נאום קורי העכביש

בשנת 2000 נשא מזכ"ל חיזבאללה את "נאום קורי העכביש", שקיבל את שמו משום שבמהלכו טען נסראללה כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, הרי שעוצמה זו היא כקורי עכביש, ותתפרק במהירות, בשל המצב החברתי הרעוע של החברה הישראלית.

https://youtube.com/watch?v=wPF_o2s4RVk

משימת כתיבה:

• מה דעתכם על טענתו של נסראללה, האם עוצמה צבאית מספיקה, או שעוצמתה של ישראל תלויה גם בלכידות החברתית שלה?
• חשבו: כיצד אנחנו יכולים לתרום ללכידות החברתית – בכיתה, ברשתות החברתיות וכו'?
• ישנן טענות כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה על רקע ההפגנות ששיסעו את החברה הישראלית בתקופה שקדמה לכך. מה דעתכם על טענה זו? נמקו.

מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל.

לסיכום קצר על המלחמה, ניתן לצפות בסרטון המצורף:

כפי שראינו בסרטון, מלחמת לבנון השנייה הסתיימה כאשר באו"ם התקבלה החלטה 1701, ולפיה חיזבאללה ייסוג לתוך עומק לבנון, וכוחות של האו"ם יחצצו בינו ובין ישראל.

עם זאת, בעקבות אירועי חצי השנה האחרונה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ובכלל, ניתן לראות כי החלטה 1701 לא סייעה לבטחונה של ישראל, ולא השיגה את מטרתה.

שאלות לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מכך על תוקפן של החלטות בינלאומיות, בכל הנוגע לבטחוננו?

חיזבאללה – מאז ועד היום

• לפי הסרטון – מהן שלוש המטרות של חיזבאללה?

• לאור מטרות אלו – האם לדעתכם מדינת ישראל יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון חיזבאללה על גבולנו הצפוני?
• לאור הסרטון ולאור מה שידוע לנו על הסבב הנוכחי, האם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 הובילה לחסכון בחיי אדם ובמניעת מלחמה, או שמא חיזקה את ארגון הטרור, והובילה לבסוף לעוד מלחמות?
• הסרטון נגמר בשתיקה רועמת של המגישים – מה לדעתכם צריכה להיות שורת החיתום של הסרטון? הציעו אפשרות משלכם!

להרחבה: כך עובדת מערכת הלבנת כספי הטרור של חיזבאללה

איראן – ראש הנחש

כאמור, חיזבאללה היא הכוח הקדמי של "ראש הנחש" האיראני. לכן, אמנם מערך זה עוסק בחיזבאללה, אך מומלץ להביא בכיתה גם את ההקשר הכללי.

צפו בסרטון ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.

הפוסט דע את האויב – מי אתם חיזבאללה? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה נכיר את עולם המושגים הזה, ננסה להבין יחד מהו מקומם ותפקידיהם של ארגונים אלו המכונים "החברה האזרחית" לעומת מוסדות המדינה בכלל ובשעת חירום בפרט.

באין מדינה יש אזרחים?

צפו בשניים או יותר מתוך סדרת הפרקים בסדרת "באין מדינה יש אזרחים" שהפיק ערוץ כאן 11 (יש לשקול איזה מהפרקים מותאם לתלמידיכם)

בקשו מהתלמידים להשיב לאחר הצפייה:

• עם איזה אתגר התמודדו המתנדבים המוצגים בפרק?
• מה הייתה הציפיה מהמדינה ומוסדותיה במקרה זה?
• מדוע לדעתכם הדבר לא נעשה?

מה זה בעצם ארגוני חברה אזרחית?

כפי שצפינו בתוכנית, אירועי המלחמה המחישו את חשיבותה של החברה האזרחית – ננסה להבין את משמעותו.

חברה אזרחית מוגדרת על פי מחקר של האוניברסיטה העברית (מאת מיכל אלמוג ואיתי גרינשפן) בצורה הבאה:

"מרחב עצמאי הכולל מוסדות, ארגונים, רשתות חברתיות ופרטים (והערכים שהם מביאים איתם) הנמצא בין תחומי הפעילות של המשפחה, המדינה והשוק, והמאופיין על ידי מערך של כללים אזרחיים שבו בני אדם מתאגדים באופן וולונטרי על מנת לקדם מטרות ואינטרסים משותפים״.

משימת כתיבה:

• הסבירו את המושג במילים שלכם.
• הביאו שלוש דוגמאות לארגוני חברה אזרחית מתחומים שונים, ובעזרתה לסווג את ארגוני החברה האזרחית לאור מטרותיהם (רווחה, חינוך, דת, מטרות פוליטיות, איכות סביבה וכו')
• מה היחס בין הארגונים הללו למוסדות המדינה?
• נסו להציע איזה משרד ממשלתי מקביל לכל אחד מארגוני החברה האזרחית שרשמתם בדוגמאות.

"בדיעבד" או "מלכתחילה"

ישנם שתי גישות לקיומם ולתפקידם של ארגוני החברה האזרחית:

"בדיעבד" – לפי גישה זו, הציבור מממן באמצעות מיסים את המדינה ומוסדותיה וראוי לכן שהם יעניקו את מכלול השירותים בהם משולבים אנשי החברה האזרחית. בהתאם, ארגוני חברה אזרחית נאלצים להתערב במקומות שבהם המדינה מועלת בתפקידה זה, אולם יעדם הסופי הוא שהמדינה תיקח את האחריות על עצמה בחזרה.

"מלכתחילה" – לפי גישה זו, לתפקיד של מדינה ישנם גבולות (היקף האחריות של מדינה היא מחלוקת ארוכת שנים בין סוציאליסטים לליברלים שלא נכנס אליה כרגע…) וברור שהמדינה אינה מסוגלת בכלל לספק את כל צרכי האזרחים. על פי גישה זו התארגנויות מקומיות של אזרחים, מתאימות יותר לספק מענה מיטבי לצרכים שונים, והן חיוניות לקיומה של חברה בריאה כי הן המעניקות לאזרחים תחושה של נתינה ומעורבות ההופכת אותם לאזרחים ולאנשים טובים יותר.

במסורת היהודית

היהדות מעלה על נס את תפיסת החסד, (מומלץ להרחיב בערך זה) חסד הוא עשיית מעשה "מעבר למה שנדרש", וקיימת חובה ערכית על כל אדם לעשות ככל יכולתו כדי לסייע לחבריו ולציבור מעבר לחובותיו החוקיים. עזרה הדדית שאינה חובה ואינה ממוסדת מטעם מוסדות המדינה, אך היא חובה מוסרית ערכית כחברה. תפיסה זו מופיעה שוב ושוב בסיפורי אבות האומה, בציווי הנביאים ובמסורת היהודית על כל גווניה וקהילותיה.

בתפיסה הליברלית המערבית

גם בתפיסה הליברלית המערבית יש חשיבות רבה לתפקידם של ארגוני החברה האזרחית מעבר לתפקיד המדינה. אחד ההוגים שדגל בגישה זו היה אלקסיס דה טוקוויל, שבספרו על ארצות הברית ("הדמוקרטיה באמריקה") טען כי תפיסת ההתנדבות האזרחית שבמסגרתה אזרחים פועלים בצורה עצמאית ואינם תלויים במדינה או ממתינים למעורבותה, היא העומדת מאחורי עוצמתה של אמריקה.

בהתייחסו לאגודות האזרחיות השונות באמריקה ציין דה טוקוויל:

 "רק השפעתם ההדדית של בני אדם זה על זה (מרצונם החופשי) מחדשת רגשות ודעות, מרחיבה את הלב ומפתחת את רוח האדם"

משימת כתיבה:

• עם אילו מהגישות אתם מזדהים של "בדיעבד" או "לכתחילה"? נמקו את תשובתכם
• באילו תחומים לדעתכם המדינה היא זו שחייבת לפעול, ולא גוף אזרחי בשמה? מדוע?
• באילו מקומות על המדינה לעשות את מלאכתה אך ברור שיש מקום גדול להתנדבות?
• באילו מקרים יעיל יותר שארגונים אזרחים פועלים ולא המינה באופן ממוסד?

 דגש למורה: התשובות לשאלות הנ"ל נתונות במחלוקת הן ברמה העקרונית והן הפרקטית, בכל מקרה חשוב להבהיר לתלמידים שלא מדובר במצב דיכוטמי ש"המדינה צריכה לעשות הכל" לעומת "המדינה לא עושה כלום והמתנדבים עושים במקומה", אלא במציאות מורכבת.

ניתן לדון בנושא זה לאור דוגמאות שונות מימי המלחמה

• הגנה על ישוב מפני מחבלים
• הבאת ממתקים לחיילים
• דאגה לפעילויות בידור למפונים
• מתן סיוע כספי שיאפשר למשפחות מפונים להתקיים
• ביקור אצל פצועי המלחמה
• דאגה כלכלית למי שאיבדו את מקום עבודתם
• השגת ידיים עובדות לטובת חקלאים שנותרו ללא עובדים
• השתתפות המונים בהלוויות חיילים בודדים

על חסד

חשוב להדגיש:

ישנם בהחלט תחומים שהם אחריותה של הממשלה ובכך שהיא לא מלאה את תפקידה היא בהחלט כשלה ומעלה באמון הציבור. עם זאת, לא ניתן לצפות מהממשלה להיענות בצורה מלאה לכל הצרכים. וודאי שלא בשעת חירום. הקולקטיב "מדינה" מטבעו נוקשה, מתקשה להתאים לשינויים, כפוף לכללים (כמו פרסום מכרזים, בעייה בהשגת תקציבים, מגבלות משפטיות, חוסר כח אדם  ועוד) ומתעדף לפי סדר העדיפויות הלאומי, שאינו תמיד מסוגל לספק מענה לצרכים נקודתיים.

התייחסות מאוזנת יותר לתפקידה של המדינה בתנאי חרום, מאפשרת להצביע על כשלים אבל גם להבין את מגבלות יכולת המענה הממשלתי, ולהדגיש את האחריות האישית של אזרחים ואת הזכות והחובה שלהם לסייע למדינה ולסייע זה לזה בשעת מצוקה.

צפו בסרטון על החסד בשעת המלחמה וענו על שאלות לדיון בכיתה:

• מה המסר העולה מהסרטון?
• מה השוני בינו לבין המסר העולה מהסרטונים "באין מדינה יש אזרחים" אותם ראיתם בתחילת המערך?
• עם איזה מהמסרים אתה מזדהה יותר? האם לדעתכם לסדרה "באין מדינה" היה מסר פוליטי מסוים מעבר להצגת פעילותם של המתנדבים?
• האם אתם חשים שהפעילים השונים הם "פראיירים"?
• איך המשפט הזה גורם לכם להרגיש?

כדאי לעיין גם בכתבה "גאווה להיות פראיירים".

משימת כתיבה: מהן ההשלכות האישיות והציבוריות של ראיית  את המתנדבים כ"פראיירים" לעומת אפיונם כאנשים הראויים לשבח?

כדאי מאוד לסיים בסקר בקרב התלמידים אילו התנדבויות הם עצמם מבצעים בימי המלחמה ולהציע להם מגוון אפשרויות.

הלקח מהחודשים האחרונים: יותר התנדבות – פחות ביורוקרטיה ממשלתית

קראו את המאמר הבא מאת הרב חיים נבון וענו: מה הלקח העולה מדברי הרב נבון ביחס לשאלת היחס בין חברה אזרחית לארגון ממשלתי?

אחרי שגילינו כמה רצון טוב יש לנו, אנחנו צריכים להרעיף אותו על סביבותינו גם בימים כתיקונם

כשגיסי המ"פ יצא הביתה, אחרי חודשיים בשטח, הנחנו שיגיע עטור ברעמת שיער פרועה ובמדים מטונפים. במקום זה גילינו קצין כמו־בריטי, עם תספורת מוקפדת ומדים מעומלנים. "זו התספורת הכי יפה שראיתי עליך אי פעם", התפעלה אשתי, אחותו של הלוחם הבכיר. הנ"ל הסביר: "זה מהסַפּרים של מעלות". מתברר שבכל יום בשעה 13:00 סגרו ספרי מעלות את מספרותיהם, ונסעו כולם לספר בחינם את המילואימניקים שהגנו על עירם. "ואיפה ערמות הכביסה?" שאלנו, והלוחם חייך: "נשות מעלות באו בכל יום לעשות לנו כביסה".

הרבה ביקורת נשמעה בחודשים האחרונים על תפקוד רשויות המדינה בתחילת המלחמה. אם מדובר בביקורת על חרפת המחדל הביטחוני – היא מוצדקת לגמרי, אך לא עליה אני מדבר כאן. כוונתי לביקורת על "המחדל האזרחי": למה מתנדבים היו צריכים לפנק את החיילים במנגל, להציע עזרה בשיעורי בית לילדי המילואימניקים ולהזמין את המעגל הרביעי של המפונים לנפוש בצימר שלהם? למה המדינה לא עשתה זאת?

ככלל אצבע, נדמה לי שעדיף לשאול פחות מה המדינה עשתה בשבילנו. בזיכרון הפוליטי הישראלי הטיעון הזה מתועד במילותיו של הפוליטיקאי הססגוני שמואל פלאטו־שרון. זה רץ לכנסת ב־1977, זכה במספר קולות שהספיק לשני מנדטים, אך רשם ברשימה רק את עצמו, ולכן איבד את המנדט השני. פלאטו־שרון נהג לצעוק בכנסת על יריביו הפוליטיים: "מה אתה עשית בשביל מדינה?!"

את הדרישה הזו העלה לפניו פוליטיקאי חשוב בהרבה. בנאום ההשבעה שלו ב־1961 ניסח הנשיא הדמוקרטי ג'ון פ' קנדי תביעה מהדהדת: "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשבילה". לפני שהיה נשיא כיהן קנדי כסנטור מטעם מדינת מסצ'וסטס. שישים שנה לאחר מכן הצהיר הסנטור הדמוקרטי ממסצ'וסטס, אד מרקי: "הגיע הזמן שנשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילנו". מתברר שהמפלגה הדמוקרטית השתנתה לא מעט בעשורים שעברו מאז קנדי. אך מי שעסוק תמיד במיצוי זכויותיו, מי ששואל תמיד מה המדינה עושה בשבילו – תמיד כועס ותמיד ממורמר. מי ששואל מה הוא יכול לעשות למענה – חי חיים אחרים לגמרי.

מה באמת מביא אנשים לעשות למען מדינתם? בעיקר עובדה אחת: שהמדינה היא כלי ביד העם. המדינה יקרה לאזרחיה לא כשהיא מבטאת בירוקרטיה אזרחית, אלא כשהיא מייצגת את רוחו של עמם ואת סמליו העתיקים. הגדודים שצעדו לעזה לא הניפו אישורים מביטוח לאומי ולא קראו מפסקי בית המשפט העליון, אלא תקעו בשופר וצעקו "שמע ישראל". וכשזוכרים שהמדינה היא כלי בידי העם, מבינים גם שיש לעם כלים נוספים מעבר לה. המדינה לא צריכה לעשות הכול. כשאזרחים נלהבים באים לחיילים עם סירים של קוסקוס חם, מתנדבים לשמרטפות קבועה על ילדי המילואימניקים או מציעים לשלם במקומם בשווארמה, הם אינם ממלאים את מקומה של המדינה אלא מבטאים בעצמם רוח לאומית בריאה וחיונית.

אלפיים שנה לא הייתה ליהודים מדינה. בשנים הללו למדו אבותינו איך יהודים דואגים אלו לאלו בלי תיווכם של מנגנונים בירוקרטיים ריכוזיים ונוקשים. ההיסטוריון הדגול שלום בארון העיד: "בכל תולדותינו, כנראה מעולם לא גווע יהודי ברעב בעודו חי בקהילה יהודית" – וזאת למרות עוניין הנורא של הקהילות הללו. הסופר עמוס עוז ציין פעם בהתפעלות שבקהילות היהודיות של הגלות לא היה איש שלא למד קרוא וכתוב. נחמה ליבוביץ כתבה שאפילו בקהילה היהודית הענייה, הנידחת והמרודה ביותר לא היו הומלסים. הערים המפוארות בעולם, אמרה ליבוביץ, אינן יכולות היום להתפאר בכך. מן הסתם עוז וליבוביץ הגזימו קצת – אך לא הרבה. העיירה היהודית הייתה רחוקה מלהיות מושלמת, אך רוח הנתינה והערבות ההדדית הביאה בה להישגים חברתיים יוצאי דופן.

יש כאלו שהלקח שלהם מגל ההתנדבות במלחמה הוא שצריך להעצים את הבירוקרטיה הממשלתית, כי אין סיבה שעם יהיה תלוי ברצון הטוב של אנשיו. המסקנה שלי היא הפוכה: אחרי שגילינו כמה רצון טוב יש לנו, אנחנו צריכים להרעיף אותו על סביבותינו גם בימים כתיקונם. ברור שצריך רשת ביטחון ממשלתית עבור אלו שאין מי שידאג להם. אך ככל שאנחנו דואגים לאנשים שסביבנו, פחות מהם יהיו זקוקים לרשת הזו. אני לא מכיר אף אדם שמצא עבודה דרך לשכת התעסוקה; אני מכיר עשרות מובטלים שמצאו עבודה דרך ידידים ומכרים שדאגו להם.

מבלוריתו של גיסי למדתי שההתנדבות האזרחית אינה פתרון דחק שבדיעבד, אלא התרחיש הרצוי לכתחילה: שום משרד ממשלתי לא היה מפיק תספורת כל כך מוצלחת.

הפוסט חברה אזרחית ומדינה בימי מלחמה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מחוץ לגבולות הארץ המצב היה מורכב יותר, ונהיה מורכב מיום ליום. ביחידה זו ננסה להבין מי תומך? מה הסיבה שלא לתמוך בישראל באופן כללי ובהקשר "חרבות ברזל"?

מי בעד ומי נגד?

יהדות העולם

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו גופים, ארגונים וקבוצות התייצבו לצד ישראל במלחמתה מול המרצחים, ואילו התייצבו נגדה? מה גרם לכל אחד מהם לנקוט בעמדתו? (האו"ם, נשיאי המדינות השונות, סלבריטאים ועוד…)
• כיצד הגיבו הקהילות היהודיות בעולם? צפו בסרטון המצורף, המשקף את עצרות ההזדהות עם ישראל שנערכו עם תחילת המלחמה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

• מהן תחושותיכם לנוכח סרטון זה? האם לאור המחלוקות הקשות שפקדו את הציבור היהודי בארץ ובחו"ל במהלך השנה האחרונה, העמידה של יהדות העולם לצד ישראל הייתה מובנת מאליה?
• עיינו בכתבה מynet בקישור כאן. מה דעתכם על הנאמר בו? האם וכיצד אירועי המלחמה מחייבים שינוי ביחסי ישראל והתפוצות.

   מדינות העולם

משימת כתיבה:

תמונה שווה אלף מילים

בעיתון "מקור ראשון" פירסם שי צ'רקה את הקריקטורה הבאה:

היום ב@MakorRishon pic.twitter.com/K249mnJVSX

— שי צ'רקה shay charka (@ShayCharka) November 3, 2023

שאלות לדיון בכיתה

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר בקריקטורה זו? כיצד הדברים באו לידי ביטוי?
• חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות, שלדעתכם היוו את הבסיס לאיור זה.

שירת התקווה מסביב לעולם

הסרטון מתאר את הכינוסים הספונטניים של הקהילות היהודיות בעולם לאחר מתקפת הרצח של החמאס ב7.10.

שאלה לדיון בכיתה: מה הדבר מלמד על הקשר בין קהילות אלו למדינת ישראל?

אנטישמיות ותמיכה בערבון מוגבל ממדינות המערב

במקביל לאהדה הבסיסית רבים ממנהיגי המערב מבקשים להגביל את ישראל בתגובתה הצבאית למרצחי החמאס.

• ראו למשל את עמדת הנשיא ביידן בכתבה זו, מדוע לדעתכם מדינות המערב מסוייגות? כיצד ניתן לענות לטענותיהם?

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

מה יש להם נגד ישראל?

חוסר תמיכה מהמערב הליברלי

הקבוצה המפתיעה (יחסית) בהתנגדותה העזה, ואולי אף שנאתה, לישראל היא הליברלים הפרוגרסיבים, הפועלים בעיקר באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות המובילים בארצות המערב.

בין הדמויות הבולטות שגינו את ישראל בתוקף, ושללו את הלגיטימיות של מלחמתה נגד מרצחי החמאס, היו השחקנית אנג'לינה ג'ולי ופעילת האקלים גרטה טונברג.

• שאלות לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם דמויות אלו, שאין להן קשר ישיר לאחד הצדדים בסכסוך, בחרו לתקוף דווקא את ישראל, שהותקפה באכזריות וברצחנות?

קצת לעומק

משימת כתיבה:

גם ישראלים רבים, נתקלו בגילויים מדהימים של שנאה לישראל מצד עמיתיהם לאקדמיה, חלקם שותפים לעמדותם הליברליות עד לפני כחודש. עיינו במאמר בעיתון גלובס. נסו לסכם את הטיעונים המועלים נגד ישראל באוניברסיטאות המערביות. וכיתבו כיצד לדעתכם יכולה ישראל להתמודד עימם.

חלק מהמדענים הישראלים המופיעים בכתבה מציינים בסופה כי:

"בטח לא אחדש אם אומר שזו לא באמת בעיית הסברה. זו בעיה מהותית שנובעת מכך שיש ביקורת לגיטימית על ישראל. נגיד זאת במפורש: הכיבוש… בסופו של דבר יש באמת אלפי הרוגים בעזה כל כמה שנים כבר עשרות שנים, כולל השבוע, כולל אזרחים, כולל מאות ילדים. לא יעזור לנו 'להסביר' להם, עד שלא תיפתר הבעיה המהותית".

• שאלות לדיון בכיתה: מה דעתכם על תגובה זו ולפיה הבעייה המרכזית שמניעה את תוקפנות החמאס היא "הכיבוש"? האם מי שתומך בעמדה זו יכול להתמודד עם תמיכתם של האקדמאים בחו"ל במתקפות הרצחניות של החמאס משני צידיו של הקו הירוק?

לסיכום:

קראו את מאמרו של אריאל שנבל "כשחמאס כבש את הרווארד" הלועג להזדהות השמאל הליברלי עם הרצחנות הפלשתינאית. מה דעתכם? ומהן מסקנותיכם לאור הסקירה על תומכי ישראל ומתנגדיה בעולם? מה המשמעות של סקירה זו לגבי דמותה של מדינת ישראל לאחר המלחמה?

הפוסט מי לנו ומי לצרינו – על "חרבות ברזל", יהודים, מוסלמים ומדינות העולם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה נציע כמה דרכים לדון בתופעה: רקע תנכ"י, היסטוריה של הנצרות ופוליטיקה. כל מורה מוזמן לבחור את החלקים הרלוונטיים לכיתתו, ולהשמיט את השאר.

מי גדול ומי קטן?

מי לא מכיר את סיפור דוד וגוליית?… בואו ניזכר בו מזווית השיר הנוסטלגי של להקת "כוורת" שמתאר את האבן הפוגעת לגוליית "בול בפוני".

הביטו בקריקטורה הזו

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר?
• האם אתם מסכימים עם דעתו? נמקו!

שאלות לדיון בכיתה

כיום אויבינו מדמים אותנו לגוליית (הגדול והרשע), בעוד הפלסטינים מוצגים כדוד (הצודק והקטן). זאת משום שצה"ל מייצג מדינה גדולה וחזקה, מצוייד בכלי טיס חדישים, טנקים מתקדמים, בעוד הפלסטינים מצויידים לכל היותר ברובים, או רקטות (שרובן מיורטות באמצעות "כיפת ברזל"). אם כן, לכאורה צה"ל הוא גוליית הגדול, ואילו הפלסטינים הם דוד. אולי הם צודקים?!

אולי המאבק בין ישראל לפלסטינים אינו הוגן, ואנחנו הגדולים "הרעים" בסיפור?!

נקודות למחשבה/לדיון:

• מדוע אנחנו אוהבים (בסרטים, או בספורט) "סיפורי סינדרלה", בהם דווקא ה"אנדרדוג" החלש מצליח לזכות בתהילה ובנצחון?
• האם כשאנחנו באים לקבוע מי רע ומי טוב וצודק, זו רק שאלה מי גדול ומי קטן? האם אין מקום לבדוק בשם איזה ערך יוצא כל אחד מהצדדים לקרב?

רקע הסטורי – תחילת תרבות המערב

ישו: החלש הוא הצדיק

העולם התרבותי בקרבו אנו חיים, העולם המערבי (ארה"ב ומדינות אירופה), מתבסס לא רק על התנ"ך, אלא גם על הברית החדשה (הערה: העולם המערבי בימינו הוא עולם חילוני, אולם יחד עם זאת, הברית החדשה מונחת ביסודות התרבות והמחשבה שלו, ולו כעניין תרבותי גם אם לא באופן דתי).

אחת הדרשות המפורסמות ביותר של ישו, המכונה "הדרשה על ההר" (מתוך הברית החדשה בקישור במתי, פרק ה), פותחת בשבח לכל הסובלים בעולם הזה: "עניי הרוח", "האבלים" "הרעבים" ו"הנרדפים". לפי ישו (ראו: מרקוס, י, 25) העשירים לא יזכו ל"חיי עולם" ו"לבוא אל מלכות השמים". לפי התפישה הזו, החלש, המסכן והעני, הוא הצדיק – ואילו החזק, המוצלח והעשיר, הוא הרשע.

בסוף הדרשה על ההר אומר ישו לשומעי-לקחו מסר שהושרש עמוקות בתרבות מדינות המערב של ימנו.

הדרשה על ההר

קראו את הציטוט ממתי, פרק ה פסוק 38, וענו על השאלות:

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃

וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל׃

וְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם׃

הַשֹּׁאֵל מֵאִתְּךָ תֵּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֹת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו׃

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ׃

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ)רֹדְפֵיכֶם׃

משימת כתיבה

• לפי הכתוב, מה אמור לעשות אדם חף מפשע שחטף מכה מאדם רשע?
• לפי הטקסט, אדם שבא גנב וחוטף את מעילו בכח, עליו לוותר לו על מעילו. מה ההיגיון לפי הטקסט כאן?
• איזו חברה לדעתכם תתפתח לפי מערכת חוקים כמו בטקסט כאן, שמעודדת לקבל פשעים בסלחנות, ולא לתקן או למנוע מעשים אלימים?
• השורה הפותחת בטקסט מתייחסת למערכת החוקים היהודית המוסדרת בתורה ובגמרא, לפיה מי שפוגע או פוצע את חברו צריך לשלם "עין תחת עין שן תחת שן", כלומר חייב לפצות אותו לפי מידת הנזק. לעומת זאת מבקש ישו מתלמידיו "להפנות את הלחי השנייה". למה הוא מתכוון בביטוי ידוע זה? האם אתם מזדהים עם בקשה זו?
• ציטוט מתוך התנ"ך ספר שמות כג, ג: "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ", (אין להעדיף את המסכן והעני במהלך משפט אם איננו צודק, אפילו שהוא מסכן).

נוספת על כך אזהרה נוספת בספר דברים א, יז: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן".

ממה חוששת התורה בשני המקורות הללו?

לסיכום – מי צודק?

המסר העולה ממקורות אלו בנצרות שהקביעה מי צודק או לא, נבחנת לפי  של מי הסבל גדול יותר, ההטפה לאהוב את האויבים, בסוף הטקסט, היא אולי השיא של אמות המוסר הבלתי-נתפשות ובלתי מוסריות. המוסר היהודי דורש לעשות משפט אמת עם מי שהצדק איתו – ולא לדון אדם לפי מדדים כמו כמה הוא עני או עשיר, מסכן , קטון או גדול . מידה כנגד מידה מקימה חברה הוגנת, ובטוחה , המגנה על מי שפועל על פי אמות המוסר, ומוקיעה מי שלא.

כיפת ברזל – הצלה או אסון?

בשנת 2018 זוכה מחבל מאשמת ניסיון-לרצח, והואשם בגרימת חבלה בלבד. הסיבות לכך היו תמוהות: הסכין לא ננעצה מספיק עמוק כדי לטעון לכוונה-להמית; הדקירה היתה בגב ולא בחזה, דבר שלדעת השופטים יכול גם הוא להעיד על חוסר-כוונה להמית, אלא רק לפגוע; ומעל הכל – כיוון שהסכין נשברה לאחר הדקירה הראשונה, לא יכֹל המחבל לשוב ולדקור ולהשיג את מלוא-כוונתו להרוג.

משימת כתיבה

• מוזמנים לעיין בַּמאמר הסוקר את החלטת בית המשפט, האם ההחלטה מרתיעה נסיונות לדקירה? או מעודדת דקירות נוספות?

• האם יש בליבכם הרגשה של החלטה הוגנת כלפי אותו מחבל?
• האם לדעתכם יש להעניש פוגעים רק על פי התוצאות המעשיות ומידת "הצלחתם" בביצוע הפשע, או גם על פי הכוונה המקורית (גם אם זו תסוכל)?

למעשה, מבלי משים אימצנו כולנו את דפוס-החשיבה הזה.

כיפת ברזל היא אמנם המצאה חשובה, שהצילה נפשות רבות. יחד עם זאת, בחסות ההגנה שהיא מעניקה לנו, שכחנו שגם טיל שלא נפל (משום שהוא יורט) נורה על מנת להרוג אוכלוסייה אזרחית. אויבינו – באופן מוצהר – יורים אלפי טילים לעבר ערי וישובי ישראל במשך שנים ארוכות. ביכולתו של כל טיל שכזה לזרוע הרג והרס רב. העובדה כי רוב הטילים מיורטים, כמוה ככוונתו של המחבל להרוג, שלא באה לידי מימוש אך ורק בזכות הסכין שנשברה בטרם יכֹל לדקור בשנית. רק כאשר נופל טיל ופוגע באזרחים, מרגיש הציבור הישראלי כי "יש הצדקה" לפעולה צבאית נרחבת מצד המדינה. עד אז, אלו רק "טפטופים".

שאלות לדיון בכיתה

• כיצד לדעתכם הייתה ישראל צריכה להגיב על טילים שיורטו על ידי כיפת ברזל?
• האם לדעתכם תגובה ישראלית דרסטית לאחר "הטפטופים" הראשונים של טילים הייתה יכולה למנוע את אסון ה-7.10.2023? נמקו.

עיון תנכ״י

הפוסט דוד וגוליית 2050 – ישראל והטרור הפלשתינאי עם מי הצדק? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.