מטרות:

1. לעורר תחושת שייכות, גאווה ואחריות למדינה.
   2. לחבר את חג העצמאות לתכנים של ערכים, תודה, ואכפתיות.
   3. לאפשר שיח מותאם גיל על מהי "מדינה" ומה התפקיד שלנו בה.

מצגת

יום העצמאות – תודה ומחוייבות על ידי מיטל יהוד

פתיחה (10 דקות)

שאלה פותחת בכיתה:
מה אתם אוהבים ביום העצמאות?

מעבר קצר ע"י המורה:
זה באמת חג שמח עם פעילויות משמחות. זה יום הולדת לכל המדינה, אבל יום העצמאות הוא גם הזדמנות להבין ולהכיר את הסיפור של הקמת המדינה שלנו, את היחוד שלה מאז ועד היום. והזדמנות להגיד תודה – ולהיזכר שישלנו תפקיד בבנייה של המדינה.

טקסט קריאה – ציטוט מתוך עיתון:

לצעירים רק כותרת מישראל היום: לתלמידי ה-ו ניתן לקרוא מאמר זה

"עם כל הקשיים – מדינת ישראל היא נס. חברה שיש בה כל כך הרבה טוב. אנחנו לא רקשמחים על מה שיש – אלא גם אחראים לשמור עליו." (ישראל היום, תשפ"ד)

שאלות שיחה בעקבות הציטוט:

1. מה לדעתכם הכותב מתכוון כשהוא כותב ש"ישראל היא נס"?
   2. למה חשוב לא רק לשמוח – אלא גם לשמור על מה שיש?
   3. איך ילדים יכולים להיות "אחראים למדינה"?

סרטון מומלץ לצפייה- , שמספר בצורה ברורה את סיפור הקמת המדינה, יחד עם הזדמנות להעריך את הנס הגדול והמאבקים שקדמו לעצמאות:

סרטון לכיתות ה-ו. הישגים של מדינת ישראל: ("כנגד כל הסיכויים" – AISH)

שיח כיתתי – מחברים את הסרטון לחיים שלנו:

– מה מיוחד במדינת ישראל?  נסו לצין כמה שיותר עובדות שאתם זוכרים.

– איך אתם אומרים תודה למדינה?
– באילו דרכים אנחנו יכולים להראות שאכפת לנו מישראל?

פעילות סיכום (10–15 דקות)

אפשרות א: "לב תודה למדינה"
– כל תלמיד מצייר לב וכותב בו:
• על מה אני מודה במדינה?
• מה אני מתחייב לעשות השבוע כדי לשמח מישהו?

אפשרות ב: "דגל המחוייבות"
– כל תלמיד מצייר דגל ישראל קטן, ובתוכו משפט אחד שמביע מחוייבות למדינה (כגון: “אתנדב”, למען חיילים, אטייל בארץ “אעזור לחברים”, “אניף דגל" ," אגיד תודה”. ,

סיכום על הלוח (לכתיבה משותפת):

| תודה על… | מחוייבות שלי היא… |
|————|———————–|
|              |                            |
|              |                            |

משימות בחירה – לשיעורי בית –

• ראיון : דברו עם מישהו מבוגר בבית, או מצוות בית הספר, ושאלו אותו:
  "למה בעיניך מדינת ישראל היא דבר חשוב?" ניתן להוסיף שאלות.
• יצירת גרף הישגים של המדינה/המצאות ישראליות אפשר גם ליצור כמצגת (עבודה עם מחשב/פלאפון).
• בחירת דמות משמעותית במדינה ולכתוב עליה ת"ז ומדוע היא מוערכת בעיניכם. מה תרומתה למדינה?
• כתיבה אישית- אילו ערכים חשובים לי במדינה ומדוע?
• חיבור שיר על אהבת הארץ.

הפוסט יום העצמאות – תודה ומחוייבות. מערך שיעור ליסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך המובא להלן נביא כמה תקדימים היסטוריים מהארץ ומהעולם על צורת ההתנהלות של עורף מופגז בימי מלחמה ועל המשמעות המכרעת של התנהלות זו לגבי גורל המערכה.

חלק א : בין חזית לעורף

צפו בסרטון המצורף המתאר את אחת מהמתקפות האיראניות על ישראל עם תחילת מבצע "עם כלביא" (לשיקול המורה האם להמליץ על הצפייה לתלמידים)

• הסבירו – מה לדעתכם הייתה מטרת האיראנים במטחי הטילים שכוונו הישר למטרות אזרחיות?

הערה – רצוי להסביר לתלמידים כי הכוונה לא הייתה בכיבוש שטח או השמדת יכולת צבאיות אלא זריעת פחד שמטרתו למוטט את המורל הלאומי ולגרום להפסקת המלחמה ולסוג של כניעה.

דונו עם התלמידים בשאלה – כיצד ניתן לסכל מטרה זו? האמנם די רק ביכולות ההגנה הצבאיות של יירוט הטילים או השמדת בסיסי השיגור?

חלק ב : רקע לבליץ

הדוגמא הידועה ביותר בהיסטוריה למתקפה קטלנית על אוכלוסייה אזרחית במטרה למוטט את רוחה להביא לכניעה, הייתה "הבליץ", ההפצצות הגרמניות על בריטניה בקיץ 1940.

״ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מדיניותנו? אשיב לכם: היא להילחם בים, ביבשה ובאוויר, בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו; לצאת לקרב נגד עריצות מפלצתית, שלא הייתה איומה ממנה ברשימות האפלות והאיומות של פשעי האנושות. זוהי מדיניותנו. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון; ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון, אין הישרדות״.

• ניתן לשאול את התלמידים – מי לדעתם אמר את הדברים לעיל, ומתי.
• מהי הרוח העולה מהדברים?
• האם הדברים יכולים להיות רלוונטיים גם לתושבי ישראל בימים אלו ממש?

הנואם הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ווינסטון צ׳רצ׳יל, שבמאי 1940 – כאשר גרמניה הנאצית השתלטה במהירות על עוד ועוד מדינות באירופה, כולל צרפת – עמד בפני העם הבריטי, ואמר להם את האמת בפרצוף: המצב קשה, והוא עתיד להמשיך להיות קשה עוד זמן רב, אך בסוף העם הבריטי ינצח.

• האם, לדעתכם, לאמירה כי העתיד הקרוב הולך להיות קשה, אך הוא חלק מתהליך ארוך שבסופו ניצחון, היה חלק בבניית החוסן של העם הבריטי?

כפי שצ׳רצ׳יל ״הבטיח״ – אכן המצב לא הפך לטוב יותר בחודשים שלאחר הנאום: צרפת נפלה במהירות בפני גרמניה הנאצית, ומעל 300,000 חיילים שנשלחו מבריטניה לסייע לצרפת, נלכדו בעיר החוף דנקירק, והיו מטרה קלה לצבא הגרמני.

• על מבצע דינמו – מבצע החילוץ – ניתן לקרוא כאן.
• על המצב במערב אירופה, כולל מבצע דינמו, ניתן לשמוע בפרק 5 של הפודקאסט על מלחמת העולם השנייה של יובל מלחי, כאן.
• על האירועים הללו נעשה סרט בשם ״שעה אפלה״. ניתן לצפות בחלקים מהנאום כפי שעובדו לסרט.

הדרך שהוביל צ׳רצ׳יל לא היתה קלה, והוא נתקל בהתנגדויות גם מתוך קבינט המלחמה שלו, שהיו בו מי שהציעו כניעה והסכם מול הגרמנים.

צפו בקטע הזה, מתוך הסרט ״שעה אפלה״, המציג את המחלוקת המדוברת. באחד מרגעי השיא אומר צ׳רצ׳יל כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם טיגריס, כשהראש שלך נמצא בתוך הפה שלו.

• האם, לדעתכם, האמירה הזו יכולה להתאים גם למצב שלנו, בו איראן עמדה על סף פצצה גרעינית, וארה״ב קראה לה לשולחן המו״מ?
• האם, לדעתכם, צדקה ישראל בפעולה הצבאית ופתיחת המלחמה הישירה מול איראן, בעת שהאיראנים עוד התנהלו מול האמריקנים במישור הדיפלומטי? נמקו.

הנאום הבא של צ׳רצ׳יל, המוכר בשם ״נילחם בחופים״, הגיע לאחר השלמת הפינוי מדנקירק. בנאום זה הדגיש ראש ממשלת בריטניה כי ניצחון לא-מושג בעזרת נסיגות, וכי למרות ההצלחה הכבירה של המבצע ההירואי, אין להתבשם מכך, אלא יש לחתור לנצחון מתוך הכרעת האויב.

״גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע״.

• כפי שניתן לקרוא, צ׳רצ׳יל המשיך להציג בפני העם הבריטי את הסכנות שעוד צפויות לו, והכין אותו לגרוע ביותר. האם, לדעתכם, יש חשיבות לפירוט הזה?
• האם וכיצד עשוי להיות יתרון להתכוננות למצבים קשים? האם, לדעתכם, זה תורם לחוסן הנפשי, או שמא מחליש? נמקו.

חלק ג : הבליץ

לפניכם סרטון קצר על הבליץ

צפו בסרטון והסבירו:

• מדוע יצאו הנאצים ל"בליץ"?
• מה היו ממדי הפגיעה בבריטניה?
• האם הצליחו הנאצים במשימתם? מדוע?

ניתן לקרוא כאן להרחבה על הבליץ, ולהאזין להסכת של יובל מלחי (פרק 6, ניתן לבקש מהתלמידים לשמוע את ההסכת ולהגיע ממנו למסקנות כיצד הצליחו הבריטים לעמוד במתקפה)

קטע מתוך ספרו של וינסטון צ'רציל על מלחמת העולם השניה, כרך ב', שעתם הנאה:

מטרתם הראשונה של הגרמנים היתה להשמיד את הכוח האווירי שלנו; השניה היתה לשבור את רוחו של איש־לונדון, או לפחות להוציא את הכרך הגדול שבעולם מגדר מקום נוֹשב. במטרות החדשות האלו לא הצליח האויב. נצחונו של חיל־האוויר־המלכותי הושג על ידי העזתם של טייסינו וכושר־המעשה שלהם, על ידי טיבם המצוין של מטוסינו, ועל ידי ארגונם הנפלא. מיליוני אנשים פשוטים וצנועים, שהוכיחו לעולם מה כוחו של ציבּור שנתגדל בחופש, עתידים היו עתה לגלות סגולות אחרות מפוארות לא־פחות, הכרחיות לא־פחות לחייה של בריטניה…

ום אחד אחרי ארוחת־הצהרים בא שר־האוצר, קינגסלי ווּד, לראותני לרגל עסקיו במס. 10 והנה שמענו התפוצצות כבדה מאד מעבר לנהר בלונדון הדרומית. לקחתיו אתי לראות מה אירע. הפצצה נפלה בפקהם. היא היתה גדולה מאד – מן־הסתם מוקש־יבשה. היא החריבה או עירערה לגמרי עשרים או שלושים בתים קטנים בני שלוש קומות ופערה חלל ניכּר ברובע הזה העני עד מאד. דגלים בריטיים קטנים ומעוררי־חמלה כבר ננעצו בין החרבות. כיון שהוּכרה המכונית שלי, באו הבריות במרוצה מכל עבר ועד־מהרה נתאסף קהל של יותר מאלפיים. כל האנשים האלה היו אחוּזים התלהבות עזה. הם נתקהלו סביבנו, מריעים ומגלים את כל האותות של חיבּה נאמנה, חפצים לגעת בבגדי וללטפם. אפשר היה לחשוב שהבאתי להם איזו טובת־הנאה ממשית ונאה אשר תשביח את גורלם בחיים. מורשי־לבי נרעשו כליל, ואני בכיתי. איזמי, שהיה אתי, מספר ששמע אשה זקנה אומרת, “רואים אתם, באמת איכפת לו. הוא בוכה”. לא היו אלו דמעות עצב כי אם דמעות פליאה והתפעלות. “אבל ראה, הבט לכאן”, אמרו, ומשכוּני אל מרכז ההריסות. שם היה מכתש עצום, אולי ארבעים יארד רחבו ועשרים רגל עמקו. נטוּי בקצה המכתש ממש היה מקלט אנדרסון אחד, ובפתחו הנעוה קידמו את פנינו איש צעיר לימים, אשתו ושלושת ילדיו, בריאים ושלמים אך כפי הנראה המומי־נפץ. הם היו במקום ברגע ההתפוצצות. הם לא יכלו לספר מאומה על חוויותיהם. אבל היה היו כאן, וגאים היו על כך. השכנים ראו בהם יצורי־פלא הראויים לקנאה. כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך־רוח נזעם יותר את ההמון הדל הזה. “תחזיר להם” קראו, ו“שיספגו גם הם”. קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם; והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים. מונים, בהפצצת־השיגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפּצצות וחמרי־הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עמו את מידת־הדין עד תוּמה. וי לבני־אנוש העלובים!

(מתוך פרויקט בן יהודה)

• מה ניתן ללמוד מהקטע על כח העמידה של תושבי לונדון?
• מה עודד אותם לעמוד מול המתקפה?
• צפו בתיאור הססמאות שליוו את תושבי בריטניה בימי הבליץ. מה היה המסר שלהם? מה ניתן ללמוד מהם למצבנו?

במהלך ימי "הבליץ" אמר וינסטון צ'רצ'יל על תושבי בריטניה –

Let us therefore brace ourselves to our duties and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'

לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'.

• הסבירו את כוונתו?
• האם לדעתכם מתאים משפט זה גם לתיאור התנהלותם של תושבי ישראל במהלך המלחמה?

(להרחבה על הנאום לחצו כאן)

הבליץ הסתיים בכישלון מבחינת הנאצים. הגרמנים לא הצליחו לשבור את כח העמידה של תושבי בריטניה וחיל האויר הבריטי גרם לגרמנים נזקים משמעותיים. ארבע שנים מאוחר יותר נצחו הבריטים ובעלי בריתם את גרמניה הנאצית.

חלק ד : תש"ח

בחודש הראשון שלאחר הקמת המדינה הפציץ חיל האויר המצרי בקביעות את תל-אביב וגרם למאות הרוגים. ישראל הצעירה נעדרה באותו שלב מטוסים שיוכלו להדוף את התקפות האויב

קראו על אירועי אותם ימים

• מה הייתה מטרת המצרים בהפצצת העיר?
• מה היה היקף הנזקים?
• כיצד התמודדו תושבי תל-אביב עם ההפצצות?

קראו כיצד הגיב בן גוריון להפצצת העיר:

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

• הסבירו מה גרם, לדעתכם, לבן גוריון להאמין ביכולת העמידה של תושבי העיר?

חלק ה : עם כלביא

מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם התקפות טילים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כתבו את הדומה והשונה בין מצבה של ישראל היום למצבה בשנת 1948 ולמצבם של תושבי לונדון בימי הבליץ? התייחסו להתנהלותם של רוב אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. ניתן להעזר גם בקליפ המצורף מראשית המלחמה

האם, לדעתכם, אזרחי ישראל מפגינים אותה יכולת עמידה כמו אזרחי בריטניה ב1940 וכמו אזרחי ישראל בתש"ח? הביאו דוגמאות לביסוס טענתכם.

הציעו הצעות מעשיות לחיזוק החוסן הלאומי והסבירו את חשיבותן? הסבירו מה, לדעתכם, תפקידו של הנוער בנושא זה בימים אלו? האם אתם יכולים ליישם באופן מיידי את ההצעה אותה הצעתם?

הפוסט עורף חזק – עם חזק הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית ומה יהיו השלכותיה אולם האירוע מאפשר לנו לדון עם תלמדינו בהקשרים ההיסטוריים והערכיים של פינוי תושבי הרצועה.

חלק א – פינוי אוכלוסייה בהיסטוריה העולמית

במהלך המאה העשרים היו כמה מקרים בהם פונתה האוכלוסייה של אחד או שני הצדדים ממקום מושבם לאזור אחר בעקבות סכסוך דמים ממושך. בחלק מהמקרים הדבר נעשה בכפיה, בחלק – במסגרת הסכם בין-לאומי.

עיינו בתיאור האירועים בהם בוצעה העברת אוכלוסייה (המכונה גם טרנספר) במהלך המאה העשרים ודונו בשאלה – מה דומה ומה שונה בין המציאות שעמדה ברקע להעברות אוכלוסייה אלו לבין המציאות הנוכחית ברצועת עזה.

• הסכם לוזאן (חילופי אוכלוסין בין טורקיה ליוון)
• גרוש הגרמנים בעקבות מלחמת העולם השנייה (כדאי להתמקד בעיקר באירועים בפולין ובצ'כסלובקיה)
• חילופי האוכלוסייה בין הודו לפקיסטן
• חילופי האוכלוסייה בקפריסין (בתחתית הערך)

חלק ב – רעיון הטרנספר והסכסוך היהודי ערבי

מאז ראשית העימות היהודי ערבי עלו על סדר היום הצעות שונות לפתרון העימות. המרכזית שבהם הייתה חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אולם הצעה זו נדחתה בידי האוכלוסייה הערבית שהעדיפה מלחמה על פני הסכם שלום.

• כך קרה בשנת 1937 בעת דחיית ההצעה של ועדת פיל
• בעת הצעת תוכנית החלוקה בשנת 1947

• בפתיחת מלחמת הטרור הפלסטינית בשנת 2000

• ובהמשך הלחימה מרצועת עזה ששיאה בטבח שהחל ב-7.10.2023

ניתן לדון בכיתה על דרכים אחרות שהוצעו לפתרון הסכסוך והסיבות לכישלונם.

אל מול כשלון רעיון החלוקה, היו לאורך השנים הוגים יהודים ולא יהודים שהציעו לפנות בהסכמה את האוכלוסייה הערבית משטחי ארץ ישראל.

• עיינו בציטוטים הבאים של ברל כצנלסון (ממנהיגי תנועת העבודה) משנת 1937 ושל שר המושבות הבריטי הדוכס מדבונשיר, משנת 1943
  • ברל כצנלסון
  • הדוכס מדובנשיר

• למקורות נוספים בהקשר לעמדתם של מנהיגים ציוניים ביחס לרעיון פינוי התושבים הערבים ראו כאן
  • חוו את עמדתכם המנומקת על דבריהם.
  • מדוע להבנתכם ההצעות לא יצאו אל הפועל?

חלק ג – מלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות עזבו רבים מערביי ארץ-ישראל את בתיהם והפכו לפליטים בשטחי ארץ-ישראל שנותרו בידי מדינות ערב כמו יהודה שומרון ורצועת עזה, או בשטחי מדינות ערב השונות. חלק מהערבים נטשו את בתיהם בעצמם וחלק גורשו בידי כוחות צה"ל לאחר שהאוכלוסייה הערבית ניסתה למנוע את הקמת מדינת ישראל ולהשמיד את הישוב היהודי בארץ.

תוך כדי המלחמה וגם עם סיומה נדרשה ישראל לאפשר את שובם של הפליטים, אך סירבה לעשות זאת. בבתיהם של הפליטים התיישבו מאות אלפי עולים שהגיעו מרחבי העולם ורבים מכפריהם ועריהם הפכן לישובים יהודים.

• להבנתכם – מה גרם או הוביל למדיניות זו? מדוע?
• מה דעתכם על מדיניות זו? האם היא מוצדקת?

לכיתות מתאימות כדאי לעיין בדיונים שנערכו בממשלת ישראל באותה עת ולעמוד על הנימוקים שגרמו לישראל להימנע משיבת הפליטים.

חשוב לציין!!!

• בכל שטחי ארץ ישראל שנותרו בידי הערבים עם סיום מלחמת העצמאות לא נותר יהודי האחד. הישובים היהודים שהתקיימו באזור כמו גוש עציון או הרובע היהודי בירושלים נחרבו ותושביהם נרצחו או גורשו
• במהלך מלחמת העצמאות והשנים שלאחריה גורשו מאות אלפי יהודים ממדינות ערב, פעמים רבות (כמו בעיראק ומצרים) תוך גזל רכושם, וזאת ללא שום פעילות מצידם כנגד האוכלוסייה המקומית. בניגוד לפליטים הערבים מארץ ישראל שנותרו ברובם בתנאי מצוקה במחנות פליטים תוך הסתמכות קבועה על סיוע בינלאומי, הפכו היהודים שגורשו מארצות ערב במדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל והם וצאצאיהם חיו והשתלבו בה הצלחה רבה

על גרוש יהודי ארצות ערב צפו בסרטון:

חלק ד – רעיון פינוי האוכלוסייה 2025-1948

במהלך השנים עלו הצעות שונות לפינוי תושבים ערבים מהשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל, אולם הם לעולם לא הבשילו למציאות ממשית. אירועי העברת אוכלוסייה היחידים שבוצעו בשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל היו העברתם בכפיה של תושבי חבל ימית מבתיהם במסגרת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982 וגירושם של תושבי גוש קטיף מבתיהם בשנת 2005 במסגרת תוכנית "ההתנתקות".

חוו את עמדתכם המנומקת – האם יש להתייחס באופן שונה ל-

• העברת אוכלוסייה יהודית והעברת אוכלוסייה ערבית?
• העברה של אזרחי המדינה משטח אחד בשליטתה לשטח אחר שבשליטתה, לבין העברה משטח מסוים לשטח אחר לחלוטין שמצוי תחת שליטה של ישות מדינית אחרת?
• חלק מהתומכים הנלהבים מפינוי יהודים מבתיהם במסגרת "הסדרי שלום" שונים, מתנגדים בנחרצות לרעיון פינוי האוכלוסייה העזתית. מה לדעתכם הסיבה לכך?

חלק ה – פינוי תושבי רצועת עזה

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" מתלבטת מדינת ישראל בשאלת "היום שאחרי ברצועת עזה". המציאות ובה ארגון החמאס לא הושמד, רוב האוכלוסייה המקומית מזדהה אתו, תושבי ישראל חוששים ובצדק מפני הישנות הטבח ומגלים ברובם אי אמון באוכלוסייה הפלשתינאית, ובנוסף – סוגיית שחרור החטופים הקורעת את לב כולנו עדיין לא נפתרה, כל אלו מקשים על תוכנית "היום שאחרי".

• אילו רעיונות אתם מכירים לפתרון קבוע לבעיית עזה לאור הנסיבות הנוכחיות?
• מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של פתרונות אלו (להרחבה בנושא, ניתן להשתמש בראיונות כבסיס לשיעור או כמתן עבודה לתלמידים)

רבים טוענים כי תושבי עזה עצמם כמו גם חלק מהערבים תושבי יהודה ושומרון מעוניינים להתפנות לאזורים אחרים בעולם (ראו נתונים) כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתייחס למציאות זו ומדוע?

בעקבות תוכנית הנשיא טראמפ (בסרטון המצורף) עלה רעיון העברת האוכלוסייה (הטרנספר) על סדר היום.

• לפניכם שלוש תגובות – מה הנימוקים של כל אחד מהם? עם מי מהם אתם מזדהים יותר ומדוע?
  • העיתונאי עמיחי אתאלי
  • העתונאי מתן צורי
  • ד"ר אבי שילון

סיכום

• מה התחדש לכם היום בשיעור?
  • מבחינת העובדות.
  • מבחינת הרעיונות.
• שתפו במחשבות או בתובנות שלכם מהשיעור – מה אתם לוקחים ממנו?

הפוסט תכנית פינוי עזה של הנשיא טראמפ—האמנם מזרח תיכון חדש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

״טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד״

לקראת יום העצמאות שנערך בצילה של מלחמת חרבות ברזל היו שקראו לבטל או לצמצם את החגיגות ואת ארועי החג השונים, ראו לדוגמא במאמר זה.

שאלות לדיון בכיתה על גבי הטקסט:

• רשמו מהם הטיעונים בעד ונגד ביטול ארועי ציון יום העצמאות?
• הביעו דעתכם האישית לגבי כל אחד מהטיעונים. מה הייתם ממליצים לעשות ומדוע?

הדיון על השאלה האם לציין את היום בצל המלחמה הקשה מהווה הזדמנות לדון בשאלה-

מה אנחנו חוגגים בעצם ביום העצמאות?

קראו את מאמרו של קלמן ליבסקינד: את יום העצמאות הזה נחגוג בעוצמה גדולה מבעבר |

רשימה של יישובים שעמדו בחזית

לרגל יום העצמאות ומתוך הוקרה ואהבה לישובים בדרום ובצפון העומדים בחזית המלחמה הכנו חידון על פי סדר הא"ב על ישובים שונים העומדים בחזית- רובם מהנגב המערבי ומגבול הצפון ושניים מיהודה ושומרון. לשימושכם בכיתה ולסעודות יום העצמאות.

א- (6 ישובים) עיר של גיבורים בדרום שהתחילה כמקום שידע לטרקטורים תקלות לתקן / וקיבוץ כעץ חסון שמול אויב עמד הכן / בצפון מושב של עונת פריחה עם אתגרי בטחון ארוכי שנים / וקיבוץ שבו מעל הנחל כלי קשת מנגנים/ להנטקה מאשכנז אבן זכרון / והרבה עוצמה מאירה ממסתורי הרי מירון

ב- (4 ישובים) שוב חומה ומגדל על שם ההוגה שבעל כרחו הפך לסמל כואב / ובגליל-ליד בית כנסת ויער עתיק הוא יושב / בעמק החולה על שם הרופא שגם קיבל בית חולים / ואת "הבאסה" הפכו לישוב פורח עם בננות ותרנגולים

ג- (4 ישובים) על שם המקום בו בנחלי הנגב נקווים מים, ושדרות נמצאת ליד / וקרוב לחוף על שם הגשר שפוצץ במחיר הי"ד / ישוב נוצרי בו פעל גיבור מימי חורבן בית המקדש / וישוב גלילי בו האיכר את התבואה דש

ד- (4) ראש עיריית תל אביב הונצח על גבול הלבנון / ואצבע הגליל ישוב עם שם קצר על שם השבט של שמשון / צורה גאומטרית עם יקב מפורסם / וסוג של צבי נותן שם למושב שבגליל העליון ממוקם

ה- (1) ליד ארמון של האמיר הדרוזי ולקייקים הנוער נחפז והישוב הדתי שהיה בעבר הועבר די בכח לאזור המרכז..

ו- (1) אות בעייתית אז הפעם נחרוג לישוב ליד העיר בנה חיאל / וסמוך אליה פרח נוי גדל

ז- (2) רוזנוולד יסתפק בראשי תיבות מול החיזבאללה / ובשער הקיבוץ הדרומי ניצוצות של אש עמדו בגבורה

ח- (2) ישוב קטן במדבר שספג מכה קשה וממנה בע"ה יתאושש ויחזור להבנות / וסמל ישובי חומה ומגדל שנתן שם ללא מעט בנות

ט- (2) מדרום לצפת קורת גג שהיא גם ישוב (וגם שם מוסד בו כסף מגלגלים..) / ובהר חברון סל מלא שיבולים

י- (4) על שם גיבור המרד ועמדו גם מול המצרים והמרצחים מהרצועה / וממנו לכל האזור (ובעיקר למבטחים) יצאו לוחמים לישועה / בני תימן בישוב על שם בן שמעון ספגו מכה ועוד ממנה יפרחו ויצליחו בעזרת הא-ל / ומטה הנטוע באדמת הנגב לא יצליח להזיז אף מחבל

כ- (4) געגועים לדרום, למחסום ולגיבורים שנפלו על חרבם / וכפר  שם מעריצו של הרמב"ם/בצפון כפר השומרים וקברו של הגידם ברום ההר / ובדרום-ישוב פורח שהפך לסמל עם שם העיר ממנה חדר אויב ביום נמהר

ל- (2) קרוב לחוף הים התיכון על שם סנטור אוהב ישראל התיישבו איכרים / ובצד המזרחי אש אל מול ההרים

מ- (7) את הדרך פרצו בקיבוץ הדרומי בחקלאות וגם מול אויב ידעו לעמוד בעז / וישוב על גובה פני הים בגליל הצליח לאחוז/ ההר הקדוש הוא גם יעד מבוקש לטילי האויב שמעבר לגבול / ובקבוץ הגלילי עם משמרות הכהונה ומורשת תש״ח, ממשיכים למרות הכל באיסוף היבול / והמושבה הותיקה שבקצה הכביש סופגת אבל תקום עם קרח ואפרסקים / ועל צלע ההר ממשיכים מורשת עוד מלפני הקמת המדינה שני קיבוצים

נ- (8) ההאחזות הראשונה שידעה שכול עוד משנות החמישים / ותלם בקרקע בעוצמה למרות הכמות העצומה של נרצחים וחטופים / מסיני הועתק הישוב צמוד לחומה / ועל שם הזקן (והחריש) השיבו מלחמה / גנרטור מושתק, גבורה ומורשת של פלמ"ח וצינור / ועירו של צדיק שלוחמיה את האויב בשער הצליחו לעצור / חריש נוסף ודנגור נקראה בארץ גרר / ועל חוף הים החליטו שהגעתון הוא נהר

ס- (2) סערה בחולות ואל מול פני המלחמה / וטנק לעזרת הקיבוץ המסייע בא בעת המהומה

ע- (3) עין הנחל ועין מספר הנופלים / וקיבוץ הנעורים שהדף בקרב גבורה את המחבלים

פ- (1) מחולות ימית למערב בנגב הועבר / ברית בין שכנים הביאה להצלה במחיר מר

צ- (1) עיר המקובלים ופיקוד הצפון / לכה דודי בנוף הרי מירון

ק- (1) ידעה כבר שנים קשות ועתה די נטושה / תחזור ותפרח עם ישיבת הסדר ואוכלוסיה ומנהיגות נחושה

ר- (2) חברים בקיבוץ, במחנה וביער שזכרונם נצרב בלב אומה / ובגובה השבט הגלילי עוד תהיה תקומה

ש- (4) העיר שהפכה לסמל המאבק באויב שברצועה וחווה פריחה ותקומה / והקיבוץ את שם החרמון נושא ברמה / מוקפת ביערות ואחת האכסניות הנאות בישראל / ועל הגבול לא רק בט"ו בשבט נבחן החקלאי העמל

ת- (1) היה היה גבור חידה יפה תואר / ובגליל ניתן לסיים תואר

תשובות (להסברים לכל תשובה – בויקיפדיה)

א- אופקים, ארז, אביבים, אילון, אבן מנחם, אור הגנוז

ב- בארי, ברעם, בית הלל, בצת

ג- גבים, גשר הזיו, גוש חלב, גרן

ד- דוב"ב, דן, דלתון, דישון

ה- הגושרים

ו- ורד יריחו

ז- זרעית, זיקים

ח- חולית, חניתה

ט- טפחות, טנא עומרים

י- יד מרדכי, ישע, יכיני, יתד

כ- כיסופים, כפר מימון, כפר גלעדי, כפר עזה

ל- לימן, להבות הבשן

מ- מפסים, מתת, מירון, מלכיה, מטולה, משגב עם, מנרה

נ- נחל עוז, ניר עוז, נתיב העשרה, ניר יצחק, נתיבות, ניר עם, נירים, נהריה

ס- סופה, סעד

ע- עין הבשור, עין השלושה, עלומים

פ- פריגן

צ- צפת

ק- קרית שמונה

ר- רעים, רמות נפתלי

ש- (1) שדרות, שלומי, שניר, שתולה

ת- תל חי

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.