פתיח – על היסטוריה וזכרון היסטורי

לפני 80 שנה, כמה שבועות לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה, אירע פוגרום קשה ביהודי לוב.

• ניתן לערוך הצבעה בכיתה: מי מכיר את הפוגרום הזה או שמע עליו משהו?
• מי שמע על פרעות קישינב?
• כמה יהודים נהרגו בכל אחד מהאירועים?

הפוגרום, שתיאוריו – כפי שניתן לקרוא בפסקאות הראשונות בכתבה זו (אזהרה: תיאורים קשים) – מזכירים את האכזריות והשנאה שחוותה ישראל בשבעה באוקטובר, כמעט נשכח מלב. פוגרום קישינב בו נרצחו 59 יהודים, מוכר הרבה יותר מאשר הפוגרום ביהודי לוב, בו נרצחו 133 יהודים (כמעט פי שלושה!)

• מדוע לדעתכם פוגרום קישינב מוכר, בעוד פוגרום טריפולי כמעט ואינו מוכר, אם בכלל?
• בהתאם לאופי הכיתה, זו הזדמנות לדבר עם התלמידים על זכרון קולקטיבי.

ניתן לצפות עם התלמידים בסרטון הקצר הזה העוסק בפרעות (כדאי לעבור עליו לפני כן, יש בו כמה תמונות העלולות להיות מעט קשות).

• בעדותו של יצחק מסילתי המובאת בסרטון, הוא מתאר כיצד הפורע שפגע בו היה שכנו וחברו הערבי עאמר, שלתמיהתו של מסילתי עונה לו ״אני לא מכיר אותך, אתה יהודי – אני אהרוג אותך!״

מה ניתן לדעתכם ללמוד מעדות זו? הסבירו דבריכם.

• ניתן להזכיר גם את פרעות תרפ״ט בישוב היהודי בחברון, גם שם סמכו היהודים על ״השכנות הטובה״ שהיתה להם עם ערביי חברון, וגם שם התוצאות היו קשות ומזוויעות.

הפרהוד ביהודי עיראק (1941)

הפרהוד (=פרעות) ביהודי עיראק החל בחג השבועות של שנת 1941. במהלכו פגעו הערבים העיראקים בשכניהם היהודים ללא-רחם בצורות שונות ומשונות.

ניתן לראות עם התלמידים את הסרטון הזה, ובו עדויות של ניצולים מהפרהוד.

• בסרטון מתוארת הזיקה העמוקה והפטריוטיות שהיתה ליהודי עיראק למדינה העיראקית. האם אתם מכירים עוד אירועים בהיסטוריה בהם יהודים חשו נאמנות למולדתם, אך זו הפנתה להם עורף ופגעה בהם מתוך אנטישמיות? פרטו.
• אחד העדים בסרטון טוען כי ״אם לא היתה תעמולה גרמנית – לא היה פרהוד״. האם אתם מסכימים עם דבריו? נמקו.

היום לציון היציאה והגירוש של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן

החל משנת 2014 מציינת מדינת ישראל באופן רשמי ב-30 בנובמבר את יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן.

• מתודת ג׳יגסו: נחלק את הכיתה לקבוצות שונות, כל קבוצה תקבל/תבחר את אחת מהקהילות המובאות באתר הייעודי של יד יצחק בן צבי (בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי) ותציג בפני הכיתה את סיפורה של הקהילה המסויימת.
• לאחר מכן ניתן לערוך דיון על הדומה והשונה בין הקהילות ועל הגורמים לכך.

האמנם החיים תחת שלטון מוסלמי היו טובים יותר?

מקובלת המחשבה כי חיי היהודים תחת שלטון האסלאם היו טובים יחסית, לעומת חייהם של היהודים שחיו תחת שלטון הנצרות. במיוחד נהוג לציין את ״תור הזהב של יהדות ספרד״. אך האם באמת היהודים שחיו תחת המוסלמים חיו חיים שלווים וטובים?

יהודי העיר גרנדה שבדרומה של ספרד, חוו בעיצומו של ״תור הזהב״ פרעות קשות מאת שכניהם. הם גילו על בשרם, שהשקט ודו-הקיום יכולים להמשך רק כל עוד היהודים מושפלים ובמעמד של ד׳ימים (בני חסות) תחת מגפיו של האסלאם.

• ניתן לעיין עם התלמידים באתר זה, הסוקר מקצת מתלאותיהם של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולאתגר את התפיסה המקובלת באמצעות עובדות ונתונים.

הפילוסוף והסופר אלבר ממי, יהודי יליד צרפת ממוצא תוניסאי שפעל למען דו-קיום יהודי-ערבי, ערך בשנת 1973 דיון בו נכח בין היתר גם שליט לוב באותה העת, הרודן מועמר קדאפי. ממי הפנה אל עבר קדאפי את הדברים הבאים:

"האם נכון הדבר שהכרזת כי היהודים תמיד חיו בשלום ובשלווה בארצות הערביות? וכי אין בלבך דבר נגד היהודים אלא רק כנגד הציונים? האם ברצינות אתה מאמין במיתוס הזה, המורעף בחביבות בכדי לשכנע את אנשי המערב, שחיי היהודים בארצות הערביות היו אידיליים?… האמת היא שחיי פחד והשפלה חיינו בארצות ערביות. לא אחזור כאן על פרשה אחרת: פרשת השחיטות שלפני הציונות; הרשימה שמורה לך עמדי. האמת היא שאותם צעירים יהודים בני הארצות הערביות היו ציונים לפני אושוויץ; מדינת ישראל איננה תוצאה של אושוויץ אלא של המצב היהודי בכללותו, לרבות המצב בארצות הערביות״.

(אלבר ממי, יהודים וערבים, ספרית פועלים, תל אביב 1975, עמ׳ 23-21).

• לאור מה שלמדנו ביחידה זו, האם אתם מסכימים עם קביעתו של ממי? נמקו.

הפוסט הפוגרום שנשכח – 80 שנה לפוגרום ביהודי לוב הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה נכיר את עולם המושגים הזה, ננסה להבין יחד מהו מקומם ותפקידיהם של ארגונים אלו המכונים "החברה האזרחית" לעומת מוסדות המדינה בכלל ובשעת חירום בפרט.

באין מדינה יש אזרחים?

צפו בשניים או יותר מתוך סדרת הפרקים בסדרת "באין מדינה יש אזרחים" שהפיק ערוץ כאן 11 (יש לשקול איזה מהפרקים מותאם לתלמידיכם)

בקשו מהתלמידים להשיב לאחר הצפייה:

• עם איזה אתגר התמודדו המתנדבים המוצגים בפרק?
• מה הייתה הציפיה מהמדינה ומוסדותיה במקרה זה?
• מדוע לדעתכם הדבר לא נעשה?

מה זה בעצם ארגוני חברה אזרחית?

כפי שצפינו בתוכנית, אירועי המלחמה המחישו את חשיבותה של החברה האזרחית – ננסה להבין את משמעותו.

חברה אזרחית מוגדרת על פי מחקר של האוניברסיטה העברית (מאת מיכל אלמוג ואיתי גרינשפן) בצורה הבאה:

"מרחב עצמאי הכולל מוסדות, ארגונים, רשתות חברתיות ופרטים (והערכים שהם מביאים איתם) הנמצא בין תחומי הפעילות של המשפחה, המדינה והשוק, והמאופיין על ידי מערך של כללים אזרחיים שבו בני אדם מתאגדים באופן וולונטרי על מנת לקדם מטרות ואינטרסים משותפים״.

משימת כתיבה:

• הסבירו את המושג במילים שלכם.
• הביאו שלוש דוגמאות לארגוני חברה אזרחית מתחומים שונים, ובעזרתה לסווג את ארגוני החברה האזרחית לאור מטרותיהם (רווחה, חינוך, דת, מטרות פוליטיות, איכות סביבה וכו')
• מה היחס בין הארגונים הללו למוסדות המדינה?
• נסו להציע איזה משרד ממשלתי מקביל לכל אחד מארגוני החברה האזרחית שרשמתם בדוגמאות.

"בדיעבד" או "מלכתחילה"

ישנם שתי גישות לקיומם ולתפקידם של ארגוני החברה האזרחית:

"בדיעבד" – לפי גישה זו, הציבור מממן באמצעות מיסים את המדינה ומוסדותיה וראוי לכן שהם יעניקו את מכלול השירותים בהם משולבים אנשי החברה האזרחית. בהתאם, ארגוני חברה אזרחית נאלצים להתערב במקומות שבהם המדינה מועלת בתפקידה זה, אולם יעדם הסופי הוא שהמדינה תיקח את האחריות על עצמה בחזרה.

"מלכתחילה" – לפי גישה זו, לתפקיד של מדינה ישנם גבולות (היקף האחריות של מדינה היא מחלוקת ארוכת שנים בין סוציאליסטים לליברלים שלא נכנס אליה כרגע…) וברור שהמדינה אינה מסוגלת בכלל לספק את כל צרכי האזרחים. על פי גישה זו התארגנויות מקומיות של אזרחים, מתאימות יותר לספק מענה מיטבי לצרכים שונים, והן חיוניות לקיומה של חברה בריאה כי הן המעניקות לאזרחים תחושה של נתינה ומעורבות ההופכת אותם לאזרחים ולאנשים טובים יותר.

במסורת היהודית

היהדות מעלה על נס את תפיסת החסד, (מומלץ להרחיב בערך זה) חסד הוא עשיית מעשה "מעבר למה שנדרש", וקיימת חובה ערכית על כל אדם לעשות ככל יכולתו כדי לסייע לחבריו ולציבור מעבר לחובותיו החוקיים. עזרה הדדית שאינה חובה ואינה ממוסדת מטעם מוסדות המדינה, אך היא חובה מוסרית ערכית כחברה. תפיסה זו מופיעה שוב ושוב בסיפורי אבות האומה, בציווי הנביאים ובמסורת היהודית על כל גווניה וקהילותיה.

בתפיסה הליברלית המערבית

גם בתפיסה הליברלית המערבית יש חשיבות רבה לתפקידם של ארגוני החברה האזרחית מעבר לתפקיד המדינה. אחד ההוגים שדגל בגישה זו היה אלקסיס דה טוקוויל, שבספרו על ארצות הברית ("הדמוקרטיה באמריקה") טען כי תפיסת ההתנדבות האזרחית שבמסגרתה אזרחים פועלים בצורה עצמאית ואינם תלויים במדינה או ממתינים למעורבותה, היא העומדת מאחורי עוצמתה של אמריקה.

בהתייחסו לאגודות האזרחיות השונות באמריקה ציין דה טוקוויל:

 "רק השפעתם ההדדית של בני אדם זה על זה (מרצונם החופשי) מחדשת רגשות ודעות, מרחיבה את הלב ומפתחת את רוח האדם"

משימת כתיבה:

• עם אילו מהגישות אתם מזדהים של "בדיעבד" או "לכתחילה"? נמקו את תשובתכם
• באילו תחומים לדעתכם המדינה היא זו שחייבת לפעול, ולא גוף אזרחי בשמה? מדוע?
• באילו מקומות על המדינה לעשות את מלאכתה אך ברור שיש מקום גדול להתנדבות?
• באילו מקרים יעיל יותר שארגונים אזרחים פועלים ולא המינה באופן ממוסד?

 דגש למורה: התשובות לשאלות הנ"ל נתונות במחלוקת הן ברמה העקרונית והן הפרקטית, בכל מקרה חשוב להבהיר לתלמידים שלא מדובר במצב דיכוטמי ש"המדינה צריכה לעשות הכל" לעומת "המדינה לא עושה כלום והמתנדבים עושים במקומה", אלא במציאות מורכבת.

ניתן לדון בנושא זה לאור דוגמאות שונות מימי המלחמה

• הגנה על ישוב מפני מחבלים
• הבאת ממתקים לחיילים
• דאגה לפעילויות בידור למפונים
• מתן סיוע כספי שיאפשר למשפחות מפונים להתקיים
• ביקור אצל פצועי המלחמה
• דאגה כלכלית למי שאיבדו את מקום עבודתם
• השגת ידיים עובדות לטובת חקלאים שנותרו ללא עובדים
• השתתפות המונים בהלוויות חיילים בודדים

על חסד

חשוב להדגיש:

ישנם בהחלט תחומים שהם אחריותה של הממשלה ובכך שהיא לא מלאה את תפקידה היא בהחלט כשלה ומעלה באמון הציבור. עם זאת, לא ניתן לצפות מהממשלה להיענות בצורה מלאה לכל הצרכים. וודאי שלא בשעת חירום. הקולקטיב "מדינה" מטבעו נוקשה, מתקשה להתאים לשינויים, כפוף לכללים (כמו פרסום מכרזים, בעייה בהשגת תקציבים, מגבלות משפטיות, חוסר כח אדם  ועוד) ומתעדף לפי סדר העדיפויות הלאומי, שאינו תמיד מסוגל לספק מענה לצרכים נקודתיים.

התייחסות מאוזנת יותר לתפקידה של המדינה בתנאי חרום, מאפשרת להצביע על כשלים אבל גם להבין את מגבלות יכולת המענה הממשלתי, ולהדגיש את האחריות האישית של אזרחים ואת הזכות והחובה שלהם לסייע למדינה ולסייע זה לזה בשעת מצוקה.

צפו בסרטון על החסד בשעת המלחמה וענו על שאלות לדיון בכיתה:

• מה המסר העולה מהסרטון?
• מה השוני בינו לבין המסר העולה מהסרטונים "באין מדינה יש אזרחים" אותם ראיתם בתחילת המערך?
• עם איזה מהמסרים אתה מזדהה יותר? האם לדעתכם לסדרה "באין מדינה" היה מסר פוליטי מסוים מעבר להצגת פעילותם של המתנדבים?
• האם אתם חשים שהפעילים השונים הם "פראיירים"?
• איך המשפט הזה גורם לכם להרגיש?

כדאי לעיין גם בכתבה "גאווה להיות פראיירים".

משימת כתיבה: מהן ההשלכות האישיות והציבוריות של ראיית  את המתנדבים כ"פראיירים" לעומת אפיונם כאנשים הראויים לשבח?

כדאי מאוד לסיים בסקר בקרב התלמידים אילו התנדבויות הם עצמם מבצעים בימי המלחמה ולהציע להם מגוון אפשרויות.

הלקח מהחודשים האחרונים: יותר התנדבות – פחות ביורוקרטיה ממשלתית

קראו את המאמר הבא מאת הרב חיים נבון וענו: מה הלקח העולה מדברי הרב נבון ביחס לשאלת היחס בין חברה אזרחית לארגון ממשלתי?

אחרי שגילינו כמה רצון טוב יש לנו, אנחנו צריכים להרעיף אותו על סביבותינו גם בימים כתיקונם

כשגיסי המ"פ יצא הביתה, אחרי חודשיים בשטח, הנחנו שיגיע עטור ברעמת שיער פרועה ובמדים מטונפים. במקום זה גילינו קצין כמו־בריטי, עם תספורת מוקפדת ומדים מעומלנים. "זו התספורת הכי יפה שראיתי עליך אי פעם", התפעלה אשתי, אחותו של הלוחם הבכיר. הנ"ל הסביר: "זה מהסַפּרים של מעלות". מתברר שבכל יום בשעה 13:00 סגרו ספרי מעלות את מספרותיהם, ונסעו כולם לספר בחינם את המילואימניקים שהגנו על עירם. "ואיפה ערמות הכביסה?" שאלנו, והלוחם חייך: "נשות מעלות באו בכל יום לעשות לנו כביסה".

הרבה ביקורת נשמעה בחודשים האחרונים על תפקוד רשויות המדינה בתחילת המלחמה. אם מדובר בביקורת על חרפת המחדל הביטחוני – היא מוצדקת לגמרי, אך לא עליה אני מדבר כאן. כוונתי לביקורת על "המחדל האזרחי": למה מתנדבים היו צריכים לפנק את החיילים במנגל, להציע עזרה בשיעורי בית לילדי המילואימניקים ולהזמין את המעגל הרביעי של המפונים לנפוש בצימר שלהם? למה המדינה לא עשתה זאת?

ככלל אצבע, נדמה לי שעדיף לשאול פחות מה המדינה עשתה בשבילנו. בזיכרון הפוליטי הישראלי הטיעון הזה מתועד במילותיו של הפוליטיקאי הססגוני שמואל פלאטו־שרון. זה רץ לכנסת ב־1977, זכה במספר קולות שהספיק לשני מנדטים, אך רשם ברשימה רק את עצמו, ולכן איבד את המנדט השני. פלאטו־שרון נהג לצעוק בכנסת על יריביו הפוליטיים: "מה אתה עשית בשביל מדינה?!"

את הדרישה הזו העלה לפניו פוליטיקאי חשוב בהרבה. בנאום ההשבעה שלו ב־1961 ניסח הנשיא הדמוקרטי ג'ון פ' קנדי תביעה מהדהדת: "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשבילה". לפני שהיה נשיא כיהן קנדי כסנטור מטעם מדינת מסצ'וסטס. שישים שנה לאחר מכן הצהיר הסנטור הדמוקרטי ממסצ'וסטס, אד מרקי: "הגיע הזמן שנשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילנו". מתברר שהמפלגה הדמוקרטית השתנתה לא מעט בעשורים שעברו מאז קנדי. אך מי שעסוק תמיד במיצוי זכויותיו, מי ששואל תמיד מה המדינה עושה בשבילו – תמיד כועס ותמיד ממורמר. מי ששואל מה הוא יכול לעשות למענה – חי חיים אחרים לגמרי.

מה באמת מביא אנשים לעשות למען מדינתם? בעיקר עובדה אחת: שהמדינה היא כלי ביד העם. המדינה יקרה לאזרחיה לא כשהיא מבטאת בירוקרטיה אזרחית, אלא כשהיא מייצגת את רוחו של עמם ואת סמליו העתיקים. הגדודים שצעדו לעזה לא הניפו אישורים מביטוח לאומי ולא קראו מפסקי בית המשפט העליון, אלא תקעו בשופר וצעקו "שמע ישראל". וכשזוכרים שהמדינה היא כלי בידי העם, מבינים גם שיש לעם כלים נוספים מעבר לה. המדינה לא צריכה לעשות הכול. כשאזרחים נלהבים באים לחיילים עם סירים של קוסקוס חם, מתנדבים לשמרטפות קבועה על ילדי המילואימניקים או מציעים לשלם במקומם בשווארמה, הם אינם ממלאים את מקומה של המדינה אלא מבטאים בעצמם רוח לאומית בריאה וחיונית.

אלפיים שנה לא הייתה ליהודים מדינה. בשנים הללו למדו אבותינו איך יהודים דואגים אלו לאלו בלי תיווכם של מנגנונים בירוקרטיים ריכוזיים ונוקשים. ההיסטוריון הדגול שלום בארון העיד: "בכל תולדותינו, כנראה מעולם לא גווע יהודי ברעב בעודו חי בקהילה יהודית" – וזאת למרות עוניין הנורא של הקהילות הללו. הסופר עמוס עוז ציין פעם בהתפעלות שבקהילות היהודיות של הגלות לא היה איש שלא למד קרוא וכתוב. נחמה ליבוביץ כתבה שאפילו בקהילה היהודית הענייה, הנידחת והמרודה ביותר לא היו הומלסים. הערים המפוארות בעולם, אמרה ליבוביץ, אינן יכולות היום להתפאר בכך. מן הסתם עוז וליבוביץ הגזימו קצת – אך לא הרבה. העיירה היהודית הייתה רחוקה מלהיות מושלמת, אך רוח הנתינה והערבות ההדדית הביאה בה להישגים חברתיים יוצאי דופן.

יש כאלו שהלקח שלהם מגל ההתנדבות במלחמה הוא שצריך להעצים את הבירוקרטיה הממשלתית, כי אין סיבה שעם יהיה תלוי ברצון הטוב של אנשיו. המסקנה שלי היא הפוכה: אחרי שגילינו כמה רצון טוב יש לנו, אנחנו צריכים להרעיף אותו על סביבותינו גם בימים כתיקונם. ברור שצריך רשת ביטחון ממשלתית עבור אלו שאין מי שידאג להם. אך ככל שאנחנו דואגים לאנשים שסביבנו, פחות מהם יהיו זקוקים לרשת הזו. אני לא מכיר אף אדם שמצא עבודה דרך לשכת התעסוקה; אני מכיר עשרות מובטלים שמצאו עבודה דרך ידידים ומכרים שדאגו להם.

מבלוריתו של גיסי למדתי שההתנדבות האזרחית אינה פתרון דחק שבדיעבד, אלא התרחיש הרצוי לכתחילה: שום משרד ממשלתי לא היה מפיק תספורת כל כך מוצלחת.

הפוסט חברה אזרחית ומדינה בימי מלחמה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בחלק א- יוצג הרגע ההסטורי והחוקי, כדי להבין אך נוצר מעמד שונה לציבורים שונים בישראל.

בחלק ב- ננסה להבין את משמעות ההבדל בין "חובה כלפי המדינה" או "זכותי מהמדינה". ולדון בהשלכות של הדבר על סוגיית השוויון בנטל.

בחלק ג- לסיום, לאור הטענה שאם לומדים תורה פטורים מיציאה למלחמה – ניתן הצצה לעולם התורה וההלכה והתורה לגבי חשיבות הלחימה וההגנה על העם והארץ גם עבור לומדי תורה.

קשרי המלחמה

צפו בסרטון הזה בכיתה וענו, מה תחושותיכם לגביו?

 מאז תחילת המלחמה צפו ועלו שוב הדיונים והמחלוקות בדבר, חלוקה שווה בין אזרחי המדינה בנטל ה"תרומה למדינה". יהיו שיתעקשו כי הדיון הוא לגבי גיוס לצבא דווקא. יהיו שיסבירו שכדי לאפשר למגזר הערבי והחרדי הזדמנות לשאת בנטל, ניתן למצוא שירות לאומי מקביל. כך או כך אין שום הסכמה, נכון לרגעים אלו.

ככל שהמלחמה בדרום ובצפון מתמשכת, הדיון הולך ומתעצם, הן מטעמים טכניים של צורך בכוחות רעננים ומתחדשים. והן ברמה המוסרית, שהתחושה של חוסר הגינות מלווה את העובדה שיש המסכנים את חייהם אל מול האויב ויש שפטורים מכך.

חלק א'- ככה זה התחיל…

בעשור הראשון של המדינה, הגיעו ראשיה להסדר עם ראשי ההנהגה החרדית, ולפיה יינתן פטור משירות צבאי לבני תורה חרדים. בתקופה ההיא, שנים ספורות לאחר השואה, הקהילות החרדיות שספגו מכה קשה – פיזית ורוחנית – היו מצומצמות, ומדובר היה בפטור למאות בודדות של תלמידים. לאורך השנים ניתנה הרחבה מסויימת למכסת הלומדים שקיבלו פטור צבאי על בסיס "תורתו אומנותו", אך עד אמצע שנות השבעים, היה מדובר על פחות מ-1000 איש שקיבלו פטור שכזה.

בסוף שנות השבעים הקהילות החרדיות כבר גדלו מבחינת היקף האוכלוסייה, ולא פחות חשוב – החליטו להכנס כשותפות לקואליציות, לקחת חלק משמעותי יותר בהנהגת המדינה. כחלק משותפות זו, הצליחה "אגודת ישראל" להשיג פטור גורף לבחורי ישיבות שהצהירו כי "תורתם אומנותם".

ראו סרטון מצורף על תולדות הפטור מגיוס שניתן לציבור החרדי:

״חברת הלומדים״

אט אט הפכה החברה החרדית למה שקיבל את הכינוי "חברת לומדים" – חברה שבה האתוס המרכזי הוא לימוד התורה. הצבת לימוד התורה כאתוס מכונן ומרכזי כל כך, עיצבה בפועל את כל המאפיינים החברתיים של החברה החרדית: הן את הגבולות בין מי שנחשב "חרדי" למי שנחשב כמחוץ לחברה החרדית, הן את חלוקת התפקידים המגדרית בתוך החברה עצמה, והן את מצבן הכלכלי של משפחות חרדיות רבות שחיו לאור הערך המרכזי הזה.

מנגד, בקרב חלקים רבים בחברה הישראלית הלכה וגברה התרעומת כלפי החברה החרדית, שצעיריה נמנעים משירות צבאי. קריאתו של משה רבנו כלפי השבטים שהוא חשד בהם ברצון להשתמט מלחימה: "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?!" מהדהדת בחלל החברה הישראלית (ציטוט של משה רבנו בספר במדבר, הפונה בנזיפה לשבטים גד וראובן בדרישה שיצטרפו לכל אחיהם למאבק על כיבוש הארץ).

חוק טל

בסוף שנות התשעים מונתה על ידי ראש הממשלה דאז אהוד ברק ועדה שבראשה עמד שופט העליון לשעבר צבי טל. הוועדה עסקה בשאלות החברתיות והכלכליות של אי-גיוסם של כל כך הרבה בני ישיבה.

הוועדה הבינה כי לאחר עשורים רבים בהם ניתן פטור לבני תורה, ולאחר שאתוס חברת הלומדים תפס מקום כל כך מרכזי בעיצוב החברה החרדית, הרי שלא ניתן יהיה ליישם גיוס חובה בכפייה על עשרות אלפי חרדים.

מתוך כך, בשנת 2002 חוקקה הכנסת את מה שקיבל את הכינוי "חוק טל", ובו ניסיון להלך בין הטיפות ולהגיע להסדרה פוליטית בתוך הכנסת – נציגת ריבונות העם במדינת ישראל. בקצרה, החוק קבע כי עד גיל 23 יוכלו בחורי הישיבות לדחות את גיוסם, אך בגיל 23 יצטרכו לבחור בין שתי אפשרויות: המשך לימוד בישיבה, או גיוס מקוצר לחודשים ספורים, שיבוץ למערך המילואים או לשירות אזרחי לשנה אחת.

לכאורה מדובר היה בחוק שמאזן בין האתוס של החברה החרדית מחד, ומאידך מאפשר לבחור החרדי לבחור בגיל 23 להיות שותף בחברה הישראלית, תוך שותפות שלו בנטל הלאומי (אם כי באופן מקוצר).

דא עקא, מאז שנחקק החוק, הוא ספג ביקורות מצדו של בית המשפט העליון. בשנת 2012 אף פסל בית המשפט העליון את החלטת הכנסת להאריך את משך תחולת החוק, בנימוקים כי החוק אינו חוקתי ומידתי, וכי בפועל החוק לא הוביל לעלייה בגיוסם של החרדים. מאז ועד ימינו ממש, שאלת גיוס החרדים היא שאלה שקורעת את החברה הישראלית, חורצת את גורלן של ממשלות, וגורמת לבוקה ומבולקה פוליטית וחברתית.

שאלות לדיון בכיתה:

• הכנסו לקישור ודונו בכיתה על המבנה ועל מסקנות ועדת טל
• האם לדעתכם בג"ץ צדק בכך שביטל את חוק טל ומנע בכך את הסדר גיוס החרדים לצה"ל?

חלק ב'- מגילת החובות

עם קום המדינה, נדרשו מנהיגי העם לשאלת המבנה החוקי שלה. כחלק מהדיון, הדגיש בן גוריון את השיח הנכון במדינה דמוקרטית. לדבריו, במדינה דמוקרטית השיח לא צריך להיות "שיח זכויות", שבו האדם והאזרח חושבים ודורשים כל הזמן מה "מגיע לי", אלא שיח חובות, שבו האדם והאזרח נרתמים לטובת העם, המדינה והארץ. לדבריו של דוד בן גוריון:

"במדינה חפשית כמדינת־ישראל אין כלל צורך בהכרזת חירויות – במדינה זו חפשי כל אדם לעשות הכל, אלא אם החוק אוסר במפורש משהו. במאה השמונה־עשרה, שעמדה כולה בסימן שלטון עריצים – היה צורך במגילת זכויות אדם. בארצות שבהן עדיין נשללת חירות העם וזכותו לקבוע ברצונו החפשי השלטון והחוק – יש צורך להילחם על זכויות האדם. בארצות החפשיות, בארצות הדמוקרטיה, שבהן שליט העם, יש צורך במגילת החובות, ופירושה אצלנו – חובות למולדת, לעם, לעליה, לקיבוץ גלויות, לבנין הארץ, לבטחון לזולת, לחלש.

אנו, יותר מכל ארץ חפשית ודמוקרטית אחרת שמראש מובטחות בה זכויות האדם ביסודן, זקוקים למגילת חובות. המשימות הגדולות והקשות שהטילה ההיסטוריה על דור מקימי המדינה, בוניה ומגיניה, לא יתכנו בלי מגילת־חובות שנטיל על עצמנו, ברצוננו הטוב, מתוך הכרת יעודנו החלוצי למשך תקופה לא־קצרה".

משימת כתיבה:

קראו את דבריו של דוד בן גוריון והשיבו על השאלות :

• מה דעתכם על נקודת המבט החריגה (בוודאי בימינו) הזו של בן גוריון?
• כיצד לדעתכם ניתן לשנות את השיח שלנו בכיתה, במשפחה ובחברה משיח-זכויות לשיח-חובות? האם לדעתכם זה ישפר את מצבנו?
• האם לדעתכם מי שאינם שותפים למגילת-החובות של המדינה (ובתוכה גיוס לצה"ל) זכאים ליהנות מהזכויות המוקנות בה? נמקו.
• האם לדעתכם ניתן לכפות בחוק ובאמצעות כוחה של המדינה (וזרועות האכיפה שלה) על הציבור החרדי שותפות למגילת החובות (וגיוס לצה"ל בכלל זה), או שישנה דרך אחרת? אם הצעתם דרך אחרת – מהי?

חובה שהיא זכות וזכות שהיא חובה

קראו את הציטוטים הבאים של משרתי צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", בחרו מהם מקור אחד, איתו הזדהיתם ביותר, והסבירו מדוע בחרתם דווקא בו.

• סמ"ר עדי ליאון, בן 20 בנופלו: "אני יוצא למלחמה הזאת בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה…זה החינוך שנתנו לי הוריי, בזה אני מאמין, מקווה שתזכרו אותי, עדי" (מקור).

• מיד עם פרוץ המלחמה, התייצב אל"מ במיל משה פלד, למרות היותו בן 78, למערכה: "לא חיכיתי לקריאה, הנעתי את האוטו ויצאתי לדרך", "מעבר לתחושת החובה האישית, יצאתי למילואים בהתרגשות ובשמחה על הזכות לשרת את המדינה שלי בעת הזו עם הנהגים המתנדבים של מרכז הובלה, ומייחל שחיילינו יחזרו הביתה בשלום" (מקור).

• רס"ר במיל' עזרא יכין, בן 95, התנדב גם הוא: "ב-95 שנות חיי נוכחתי לגלות שאין בעולם כמו גיבורי ישראל…גם אחרי שנים רבות בצה"ל אני גאה לעלות על מדים כל פעם מחדש. ברגע שנכנסתי למערכת הצבאית הבנתי שזה לנצח – כל עוד אני חי אהיה איש צבא" (מקור).

• סמל ערן אלוני, בן 19 בנופלו: "אני ערן אלוני, בן 17, ואני יודע על עצמי דבר אחד – נועדתי לעשות משהו משמעותי בחיים האלה. בארץ הזאת. משהו שיגרום לשינוי, אבל שינוי ממקום שקט. עשיתי שינוי, ומילד בלי תחומי עניין בכלל הבנתי פחות או יותר את המסלול שלי בחיים, והוא הצבא. חשוב לי להיות לוחם (בגדס"ר גולני) להפוך לקצין וממש לעלות בשרשרת הפיקוד. אני חושב שיש לי את הכלים אבל אני עדיין צריך הכוונה כדי להיות מפקד טוב, ובזה הייתי רוצה שאדם משמעותי יעזור לי" (מקור).

משימת כתיבה:

יש לכם אח חרדי. כתבו לו מכתב מנומק, ובו תנסו להסביר לו את חשיבות השירות בצה"ל, ומדוע לדעתכם עליו להתגייס.

ומה ביום שאחרי…

בכתבה במקור ראשון עולה הטענה כי לא החרדים – אך גם לא הציבור הכללי – מעוניינים בגיוס חרדי לצה"ל, שידרוש מהצבא שינוי עמוק על מנת לאפשר לחיילים החרדיים לשמור על ארחות חייהם במסגרת הצבאית. בכתבה אחרת באותו אתר מתמודד אריאל שנבל עם טענות כאלו ואחרות מהצד החרדי.

שאלות לדיון בכיתה:

• האם הציבוריות הישראלית מוכנה לוויתורים שייעשו על מנת לשלב את החרדים במסגרת הצבאית?
• האם לדעתכם יש לפגוע ב"כור ההיתוך" הצה"לי, לטובת שירות של בני המגזר החרדי בצבא?

חלק ג'- מהי עמדת התורה וההלכה ביחס לצבא

למקורות יהודיים, מן התורה ומן ההלכה, בדבר חובת הגיוס לצה"ל:

• פרק ד – מהלכות צבא ומלחמה – פניני הלכה
• "מלחמת מצווה" ולימוד תורה | ערוץ ７
• מלחמת מצווה ומלחמת רשות / הרב שלמה גורן

הפוסט גיוס, שירות לאומי ונשיאה בנטל משותף הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הסוגייה סבוכה ורגישה וכולנו תפילה שמנהיגי המדינה ידעו לכלכל צעדיהם בתבונה בנושא זה.

במערך נעלה כמה נקודות עקרוניות לדיון ביחס לנושא זה – על בסיס ארועים ומקורות שונים מההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של מדינת ישראל.

מה נכתב במסורת היהודית בהקשר לנושא פדיון שבויים?

במסורת היהודית יש שני מסרים מרכזיים ביחס לפדיון שבויים- נכיר אותם מתוך דברי הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מגדולי הפסוקים בתקופת ימי הביניים).

רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח:

ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו (=מהצורך לשחררו) הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה הנימוק המרכזי שמעלה הרמב"ם לחשיבותה הרבה של מצוות פדיון שבויים?
• מה ניתן ללמוד ממצווה זו לגבי היהודים ברחבי העולם?
• בכיתות מתאימות ניתן למנות את מספרם הרב של המצוות (שבע!) שבשמן מחייב הרמב"ם את מצוות פדיון שבויים
• בעקבות דבריו של הרמב"ם נהגו יהודים בכל רחבי העולם לעשות מאמצי על בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי והחברתי כדי לפדות שבויים שנשבו בידי גויים.

  • ראו לדוגמא מתוך אתר הספריה הלאומית, את פעילותו ומסירותו של הרמב"ם עצמו לצורך קיומה של המצווה בקישור הזה

למרות כל מה שלמדנו עד כה, באותו הפרק, מוסיף הרמב"ם הלכה נוספת:

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

משימת כתיבה:

• הסבירו בלשונכם את הסייגים של הרמב"ם למצוות פדיון שבויים
• כיצד להבנתכם מתיישבים הדברים הללו על רקע הציטוט הקודם של הרמב"ם?

המהר״ם

בשנת 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות כשנתפס כשניסה לעלות לישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. המהר"ם סירב שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

צפו בסיפורו המדהים (האמיתי!) של המהר"ם (רבי מאיר בן רבי ברוך) מרוטנברג, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים בסרטון.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע התנגד המהר"ם לכך שהיהודים יפדו אותו?
• האם ניתן ללמוד מגישתו לימינו? אם כן – מה, ומדוע? אם לא – מדוע?

• חשוב להדגיש כי הדיונים על פדיון שבויים ברמב"ם ובתקופת המהר"ם, התרחשו במסגרת של קהילות יהודיות נטולות ריבונות ולא במסגרת מדינה עצמאית. כמו כן, ברוב המקרים פדיון השבויים היו תלוי בתשלום דמי כופר. – לדעתכם מה ניתן ומה לא ניתן להסיק ממציאות זו למציאות של מדינת ישראל בת זמננו

מדינת ישראל ונושא פדיון שבויים וחטופים

עם הקמתה של מדינת ישראל והתעצמות העימות בינה לבין מדינות ערב, נקלעה מדינת ישראל לא פעם למקרים בהם נפלו חיילים ואזרחים בשבי אויב. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל עשתה ישראל מאמצים עילאים כדי להשיב את השבויים לביתם, תוך שהיא נאמנה לצו של "אין לך מצוה גדולה מפדיון שבויים". ברוב המקרים הפעילה ישראל לחץ צבאי ובד בבד הסכימה לשחרר חיילי אויב תמורת חייליה ואזרחיה.

ראו לדוגמא את נחישותה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים כאשר ביקשו ממנה האמריקאים לאפשר הפסקת אש מבלי לתת מענה לצורך בהשבת השבויים הישראלים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה ניתן ללמוד מנחישותה?
• מדוע מעלה גולדה זכרון ילדותה במהלך השיחה?

חטיפת אזרחים

מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת התמודדה ישראל עם מציאות חדשה. לעיתים קרה שנחטפו אזרחים ישראלים חסרי מגן בידי ארגוני הטרור. הטרוריסטים שחטפו אזרחים באמצעות חטיפות מטוסים, השתלטות על בתי ספר ובתי ילדים, דרשו לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו בהוצאתם להורג במידה ודרישותיהם לא ייענו.

ראו מספר דוגמאות לארועים כאלו בקישור כאן.

המדיניות הישראלית היתה באופן חד משמעי לא להכנע לטרור ולנסות לחלץ את בני הערובה באמצעות שימוש בכוח צבאי. לעיתים הדבר הצליח כמו במבצע יונתן ב1976, (מצורף סרטון אנימציה קצר המתאר את המבצע) ולעיתים נכשל כמו בנסיון חילוצו של נחשון וקסמן.

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם היה הבדל בין יחסה של ישראל לחיילים שנפלו בשבי מדינות ערב לבין אזרחים או חיילים שנשבו בידי ארגוני הטרור?

• קיים עיקרון לפיו "אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במדיניותה של ישראל שלא להכנע לטרור?
• מה היה עלול לקרות במידה וישראל הייתה נכנעת לדרישות החוטפים?

שינוי בהתנהלות מדינת ישראל

המדיניות הישראלית העקבית בנושא זה השתנתה במספר מקרים בהם נשבו חיילים בידי ארגוני טרור למשך זמן ממושך וההערכה הייתה כי לא ניתן לחלצם באופן צבאי. (במקרים אחרים מסרה ישראל למחבלים אסירים בודדים או גופות תמורת גופות חייליה). כך קרה בין השאר בפרשת החייל אברהם עמרם במהלך מבצע ליטני, ובמקרים נוספים.

• המקרים הידועים ביותר היו בעסקת ג'בריל ב1985, (ראו בסרטון) שכללה:

שחרור של שלושה חיילי צה"ל תמורת 1150 מחבלים.

• השני בעסקת שליט בשנת 2011.

שחרור חייל צה"ל תמורת 1027 מחבלים (כולל יחיא סנוואר).

במקרים אלו חזרו חיילים לביתם לשמחתו הרבה של כל עם ישראל, אך מאידך המחבלים המשוחררים ששבו ברובם לטרור וכרסום ההרתעה של מדינת ישראל בעקבות העסקאות גרמו נזק ממשי לבטחון המדינה (על הנזק שגרמה עסקת ג'בריל שבין השאר המחבלים שהשתחררו במסגרתה הביאו לפרוץ האיניתפאדה הראשונה ועל הנזק הבטחוני שגרמה עסקת שליט צפו בסרטון)

על הקשר בין מתקפת הרצח של החמאס לעסקת שליט ראו כאן.

שאלות לדיון בכיתה:

• בדיעבד, האם לדעתכם לאור תוצאות עסקאות אלו הייתה צריכה ישראל לבצע את עסקאות שליט וג'יבריל או להיות נאמנה לעקרון שלפיו לא מנהלים משא ומתן עם ארגוני טרור?
• יש הטוענים כי מתקפת החמאס שבמסגרתה נחטפו מאות ישראלים נבעה מרצונו של החמאס לשחזר את תקדים עסקת שליט בצורה רחבה בהרבה? מה דעתכם על כך? מהן ההשלכות של תובנה זו?
• יש הטוענים כי עצם הדיון על הצורך להענות לדרישות ארגוני הטרור מעודד את האויב ומביא לכשלון הנסיון להשיב את השבויים. מה דעתכם?
• הדיון הרגיש בעסקאות אלו מחדד את המתח בין ראיית הצרכים הלאומיים המחייבים יכולת עמידה והרתעה מול הטרור לבין החובה לתת מענה לחייל וכל שכן האזרח הנתון בידי מרצחים. לדעתכם – מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בעת הכרעות אלו?

שבויים ונעדרים

לפניכם מספר שירים שחוברו על רקע ארועים של שבויים ובני ערובה במהלך ההיסטוריה הישראלית

ארץ צבי (על רקע מבצע יונתן בשנת 1976) למילות השיר

כשתבוא (על רקע נפילתו של רון ארד בשבי בשנת 1986) למילות השיר

משימת כתיבה:

• מה ההבדל בין המסר של שני השירים? עם אילו מהם אתם מזדהים יותר? מדוע?
• אילו ערכים צריכים לדעתכם להוביל את החברה הישראלית כאשר היא דנה בנושאים אלו?

• כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא פדיון שבויים: ״בכל מחיר״ לעומת תפיסת ״לעשות כל מאמץ״. בססו את עמדתכם על נתונים עובדתיים.

צפו בסופה של הסדרה ״שבויים״ מבית כאן11 (החל מדקה 50:25):

• בסרטון הוצג נרטיב לפיו מי שתומך בעסקה הם היחידים שאוחזים בערכים ערכיים ומוסריים – האם אתם מסכימים עם גישה זו? נמקו.

בתפילה לשובם בשלום במהרה של כל השבויים והחטופים.

הפוסט פדיון שבויים – השבת החטופים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך המובא להלן נביא כמה תקדימים היסטוריים מהארץ ומהעולם על צורת ההתנהלות של עורף מופגז בימי מלחמה ועל המשמעות המכרעת של התנהלות זו לגבי גורל המערכה.

חלק א : בין חזית לעורף

צפו בסרטון המצורף המתאר את אחת מהמתקפות האיראניות על ישראל עם תחילת מבצע "עם כלביא" (לשיקול המורה האם להמליץ על הצפייה לתלמידים)

• הסבירו – מה לדעתכם הייתה מטרת האיראנים במטחי הטילים שכוונו הישר למטרות אזרחיות?

הערה – רצוי להסביר לתלמידים כי הכוונה לא הייתה בכיבוש שטח או השמדת יכולת צבאיות אלא זריעת פחד שמטרתו למוטט את המורל הלאומי ולגרום להפסקת המלחמה ולסוג של כניעה.

דונו עם התלמידים בשאלה – כיצד ניתן לסכל מטרה זו? האמנם די רק ביכולות ההגנה הצבאיות של יירוט הטילים או השמדת בסיסי השיגור?

חלק ב : רקע לבליץ

הדוגמא הידועה ביותר בהיסטוריה למתקפה קטלנית על אוכלוסייה אזרחית במטרה למוטט את רוחה להביא לכניעה, הייתה "הבליץ", ההפצצות הגרמניות על בריטניה בקיץ 1940.

״ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מדיניותנו? אשיב לכם: היא להילחם בים, ביבשה ובאוויר, בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו; לצאת לקרב נגד עריצות מפלצתית, שלא הייתה איומה ממנה ברשימות האפלות והאיומות של פשעי האנושות. זוהי מדיניותנו. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון; ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון, אין הישרדות״.

• ניתן לשאול את התלמידים – מי לדעתם אמר את הדברים לעיל, ומתי.
• מהי הרוח העולה מהדברים?
• האם הדברים יכולים להיות רלוונטיים גם לתושבי ישראל בימים אלו ממש?

הנואם הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ווינסטון צ׳רצ׳יל, שבמאי 1940 – כאשר גרמניה הנאצית השתלטה במהירות על עוד ועוד מדינות באירופה, כולל צרפת – עמד בפני העם הבריטי, ואמר להם את האמת בפרצוף: המצב קשה, והוא עתיד להמשיך להיות קשה עוד זמן רב, אך בסוף העם הבריטי ינצח.

• האם, לדעתכם, לאמירה כי העתיד הקרוב הולך להיות קשה, אך הוא חלק מתהליך ארוך שבסופו ניצחון, היה חלק בבניית החוסן של העם הבריטי?

כפי שצ׳רצ׳יל ״הבטיח״ – אכן המצב לא הפך לטוב יותר בחודשים שלאחר הנאום: צרפת נפלה במהירות בפני גרמניה הנאצית, ומעל 300,000 חיילים שנשלחו מבריטניה לסייע לצרפת, נלכדו בעיר החוף דנקירק, והיו מטרה קלה לצבא הגרמני.

• על מבצע דינמו – מבצע החילוץ – ניתן לקרוא כאן.
• על המצב במערב אירופה, כולל מבצע דינמו, ניתן לשמוע בפרק 5 של הפודקאסט על מלחמת העולם השנייה של יובל מלחי, כאן.
• על האירועים הללו נעשה סרט בשם ״שעה אפלה״. ניתן לצפות בחלקים מהנאום כפי שעובדו לסרט.

הדרך שהוביל צ׳רצ׳יל לא היתה קלה, והוא נתקל בהתנגדויות גם מתוך קבינט המלחמה שלו, שהיו בו מי שהציעו כניעה והסכם מול הגרמנים.

צפו בקטע הזה, מתוך הסרט ״שעה אפלה״, המציג את המחלוקת המדוברת. באחד מרגעי השיא אומר צ׳רצ׳יל כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם טיגריס, כשהראש שלך נמצא בתוך הפה שלו.

• האם, לדעתכם, האמירה הזו יכולה להתאים גם למצב שלנו, בו איראן עמדה על סף פצצה גרעינית, וארה״ב קראה לה לשולחן המו״מ?
• האם, לדעתכם, צדקה ישראל בפעולה הצבאית ופתיחת המלחמה הישירה מול איראן, בעת שהאיראנים עוד התנהלו מול האמריקנים במישור הדיפלומטי? נמקו.

הנאום הבא של צ׳רצ׳יל, המוכר בשם ״נילחם בחופים״, הגיע לאחר השלמת הפינוי מדנקירק. בנאום זה הדגיש ראש ממשלת בריטניה כי ניצחון לא-מושג בעזרת נסיגות, וכי למרות ההצלחה הכבירה של המבצע ההירואי, אין להתבשם מכך, אלא יש לחתור לנצחון מתוך הכרעת האויב.

״גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע״.

• כפי שניתן לקרוא, צ׳רצ׳יל המשיך להציג בפני העם הבריטי את הסכנות שעוד צפויות לו, והכין אותו לגרוע ביותר. האם, לדעתכם, יש חשיבות לפירוט הזה?
• האם וכיצד עשוי להיות יתרון להתכוננות למצבים קשים? האם, לדעתכם, זה תורם לחוסן הנפשי, או שמא מחליש? נמקו.

חלק ג : הבליץ

לפניכם סרטון קצר על הבליץ

צפו בסרטון והסבירו:

• מדוע יצאו הנאצים ל"בליץ"?
• מה היו ממדי הפגיעה בבריטניה?
• האם הצליחו הנאצים במשימתם? מדוע?

ניתן לקרוא כאן להרחבה על הבליץ, ולהאזין להסכת של יובל מלחי (פרק 6, ניתן לבקש מהתלמידים לשמוע את ההסכת ולהגיע ממנו למסקנות כיצד הצליחו הבריטים לעמוד במתקפה)

קטע מתוך ספרו של וינסטון צ'רציל על מלחמת העולם השניה, כרך ב', שעתם הנאה:

מטרתם הראשונה של הגרמנים היתה להשמיד את הכוח האווירי שלנו; השניה היתה לשבור את רוחו של איש־לונדון, או לפחות להוציא את הכרך הגדול שבעולם מגדר מקום נוֹשב. במטרות החדשות האלו לא הצליח האויב. נצחונו של חיל־האוויר־המלכותי הושג על ידי העזתם של טייסינו וכושר־המעשה שלהם, על ידי טיבם המצוין של מטוסינו, ועל ידי ארגונם הנפלא. מיליוני אנשים פשוטים וצנועים, שהוכיחו לעולם מה כוחו של ציבּור שנתגדל בחופש, עתידים היו עתה לגלות סגולות אחרות מפוארות לא־פחות, הכרחיות לא־פחות לחייה של בריטניה…

ום אחד אחרי ארוחת־הצהרים בא שר־האוצר, קינגסלי ווּד, לראותני לרגל עסקיו במס. 10 והנה שמענו התפוצצות כבדה מאד מעבר לנהר בלונדון הדרומית. לקחתיו אתי לראות מה אירע. הפצצה נפלה בפקהם. היא היתה גדולה מאד – מן־הסתם מוקש־יבשה. היא החריבה או עירערה לגמרי עשרים או שלושים בתים קטנים בני שלוש קומות ופערה חלל ניכּר ברובע הזה העני עד מאד. דגלים בריטיים קטנים ומעוררי־חמלה כבר ננעצו בין החרבות. כיון שהוּכרה המכונית שלי, באו הבריות במרוצה מכל עבר ועד־מהרה נתאסף קהל של יותר מאלפיים. כל האנשים האלה היו אחוּזים התלהבות עזה. הם נתקהלו סביבנו, מריעים ומגלים את כל האותות של חיבּה נאמנה, חפצים לגעת בבגדי וללטפם. אפשר היה לחשוב שהבאתי להם איזו טובת־הנאה ממשית ונאה אשר תשביח את גורלם בחיים. מורשי־לבי נרעשו כליל, ואני בכיתי. איזמי, שהיה אתי, מספר ששמע אשה זקנה אומרת, “רואים אתם, באמת איכפת לו. הוא בוכה”. לא היו אלו דמעות עצב כי אם דמעות פליאה והתפעלות. “אבל ראה, הבט לכאן”, אמרו, ומשכוּני אל מרכז ההריסות. שם היה מכתש עצום, אולי ארבעים יארד רחבו ועשרים רגל עמקו. נטוּי בקצה המכתש ממש היה מקלט אנדרסון אחד, ובפתחו הנעוה קידמו את פנינו איש צעיר לימים, אשתו ושלושת ילדיו, בריאים ושלמים אך כפי הנראה המומי־נפץ. הם היו במקום ברגע ההתפוצצות. הם לא יכלו לספר מאומה על חוויותיהם. אבל היה היו כאן, וגאים היו על כך. השכנים ראו בהם יצורי־פלא הראויים לקנאה. כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך־רוח נזעם יותר את ההמון הדל הזה. “תחזיר להם” קראו, ו“שיספגו גם הם”. קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם; והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים. מונים, בהפצצת־השיגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפּצצות וחמרי־הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עמו את מידת־הדין עד תוּמה. וי לבני־אנוש העלובים!

(מתוך פרויקט בן יהודה)

• מה ניתן ללמוד מהקטע על כח העמידה של תושבי לונדון?
• מה עודד אותם לעמוד מול המתקפה?
• צפו בתיאור הססמאות שליוו את תושבי בריטניה בימי הבליץ. מה היה המסר שלהם? מה ניתן ללמוד מהם למצבנו?

במהלך ימי "הבליץ" אמר וינסטון צ'רצ'יל על תושבי בריטניה –

Let us therefore brace ourselves to our duties and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'

לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'.

• הסבירו את כוונתו?
• האם לדעתכם מתאים משפט זה גם לתיאור התנהלותם של תושבי ישראל במהלך המלחמה?

(להרחבה על הנאום לחצו כאן)

הבליץ הסתיים בכישלון מבחינת הנאצים. הגרמנים לא הצליחו לשבור את כח העמידה של תושבי בריטניה וחיל האויר הבריטי גרם לגרמנים נזקים משמעותיים. ארבע שנים מאוחר יותר נצחו הבריטים ובעלי בריתם את גרמניה הנאצית.

חלק ד : תש"ח

בחודש הראשון שלאחר הקמת המדינה הפציץ חיל האויר המצרי בקביעות את תל-אביב וגרם למאות הרוגים. ישראל הצעירה נעדרה באותו שלב מטוסים שיוכלו להדוף את התקפות האויב

קראו על אירועי אותם ימים

• מה הייתה מטרת המצרים בהפצצת העיר?
• מה היה היקף הנזקים?
• כיצד התמודדו תושבי תל-אביב עם ההפצצות?

קראו כיצד הגיב בן גוריון להפצצת העיר:

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

• הסבירו מה גרם, לדעתכם, לבן גוריון להאמין ביכולת העמידה של תושבי העיר?

חלק ה : עם כלביא

מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם התקפות טילים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כתבו את הדומה והשונה בין מצבה של ישראל היום למצבה בשנת 1948 ולמצבם של תושבי לונדון בימי הבליץ? התייחסו להתנהלותם של רוב אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. ניתן להעזר גם בקליפ המצורף מראשית המלחמה

האם, לדעתכם, אזרחי ישראל מפגינים אותה יכולת עמידה כמו אזרחי בריטניה ב1940 וכמו אזרחי ישראל בתש"ח? הביאו דוגמאות לביסוס טענתכם.

הציעו הצעות מעשיות לחיזוק החוסן הלאומי והסבירו את חשיבותן? הסבירו מה, לדעתכם, תפקידו של הנוער בנושא זה בימים אלו? האם אתם יכולים ליישם באופן מיידי את ההצעה אותה הצעתם?

הפוסט עורף חזק – עם חזק הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשבועות האחרונים מאז תחילת המלחמה אנו עדים לגילויים של גבורה, אחדות ונכונות אין קץ לנתינה ולמסירות בקרב כל חלקי עם ישראל. זוהי הזדמנות יוצאת דופן לייצר שיח והעמקה בנוגע לערכים אלו.

בחלק ב' נרחיב את הדיון עם הכיתה בדבר אמונה בצדקת הדרך.

בקישורים הבאים מובאים סרטונים, המתארים ביטויים שונים לאחדות ולמסירות הנפוצים כרגע בעם ישראל. ניתן לצפות בכולם או בחלקם עם התלמידים, ולאחר מכן לדון בכיתה בנקודות העולות מהסרטונים.

גבורה, הקרבה ומסירות

חיילי צה"ל ממתינים לכניסה לעזה

שאלות לדיון בכיתה:

• מהי הרוח הכללית העולה מדברי החיילים?
• מה לדעתכם מניע אותם להקרבה ולמסירות? עם אילו מהסיבות ו"החלומות" אותם מעלים חיילי צה"ל אתם מזדהים?

אזרחים מלווים את חיילי צה"ל בדרכם למלחמה

שאלות לדיון בכיתה:

• מהו המסר הכללי של הסרטון?
• מה לדעתכם מרגישים האזרחים בדרכם לחזית?
• מה הייתם רוצים לומר לחיילים בנגמ"שים?
• מדוע לדעתכם נבחר דווקא השיר "אין לי ארץ אחרת" ללוות את הקליפ? כיצד מתכתב השיר עם דבריה של גולדה מאיר, אותם ציטט הנשיא ביידן בנאומו: "הנשק הסודי של ישראל הוא, שאין לנו מקום אחר ללכת אליו"?

מה מחבר בינינו?

השיר 'מולדת' של חנן בן ארי

שאלות לדיון בכיתה:

• מהן תחושותיכם לנוכח השיר והתמונות המלוות אותו?
• מהו לדעתכם הרעיון שעומד מאחורי הפזמון: "שר לך שיר ישן נשאר נאמן"?
• מדוע לדעתכם בחר חנן בן ארי לסיים את הקליפ בצילום חתונת החיילים, והאמירה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"?

משימת כתיבה:

להלן מאמרו הקצר של פרופ' יובל אלבשן על "המספר האישי והמספר מאושוויץ". ניתן לחלק לתלמידים את המאמר, ולדון איתם בנקודות העולות ממנו.

• מהו לדעתו של אלבשן המניע המרכזי לאחדות בעם לאור אירועי השבועות האחרונים?
• האם לדעתכם מניע זה מספיק כדי לשמר את האחדות והמוטיבציה לאורך זמן?

 סיכום ביניים:

• בדיון בכיתה ניתן לעמוד על הנקודות הבאות כמניעות את המוטיבציה ורגשות האחדות הלאומיים: תחושת "אין ברירה"; רצון להציל ולנקום על מה שנעשה לנו; תחושת אחדות וסולידריות כללית בין חלקי עם ישראל, השותפים כולם לגורל אחד.
• בימים אלו הולכת המערכה ומתמשכת, ואין לדעת כמה זמן היא תארך ולאן תתפתח. כיצד ניתן לדעתכם לשמר את המוטיבציה ואת רגשות האחדות, גם כאשר האירוע הופך מאירוע קצר מועד – המנקז אליו עוצמות ורגשות – למעין ריצת מרתון ארוכה וקשה, העלולה לכלול גם ירידות ומשברים? האם גורמי המוטיבציה והאחדות שהובאו לעיל יספיקו לאורך זמן?
• ניתן לדון עם התלמידים בהצעות שונות לשמירת החוסן האישי והלאומי לאורך זמן.

חלק ב' – אמונה בצדקת הדרך

אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו?!

איתו האומץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושייה לו.

ואמר: לא אטול כוחו, ולא רסן אשים ומתג, ולא מורך אביא בתוכו, ולא ארפה ידיו,

רק זאת אעשה: מוחו אכהה ושכח כי איתו הצדק!

כך אמר השטן, וכמו החווירו שמיִם מאימה, בראותם אותו בקומו לבצע המזימה.

(נתן אלתרמן 1970)

לשמיעת השיר "אז אמר שטן" בביצועו של עובדיה חממה

שאלות לדיון בכיתה:

עיינו במילות השיר של אלתרמן, או הקשיבו לשיר ביחד בכיתה.

• מהי צדקת הדרך עליה מדבר אלתרמן בהקשר לסכסוך היהודי ערבי?
• האם לדעתכם התחושה כי "אכהה מוחו ושכח כי עימו הצדק" קשורה לצורה שבה השתקפה החברה הישראלית בשנים האחרונות בעיני המרצחים ובעיני עצמה?

משימת כתיבה:

לפני שלוש שנים, התריע האלוף במילואים יצחק בריק כי חוסר האמונה בצדקת הדרך פוגע ברוח הלחימה של צה"ל, ומשפיע על נכונותו למלחמה (ראו בקישור)

• סכמו את טיעוניו של בריק.
• האם אתם מסכימים עימו?

סיכום ביניים:

תחושה של חוסר ברירה או רצון לנקמה והצלה הינן תחושות חזקות ומשמעותיות, אולם מטבען הן קצרות מועד. לצורך מאבק ממושך ופיתוח חוסן לאומי, עַם זקוק לאמונה בצדקת דרכו. אמונה זו מביאה ללכידות ולעוצמה. כיצד ניתן לשמר ולטפח רוח זו בחברה הישראלית כיום? כדאי לשמוע את הצעות התלמידים.

הדברים קשורים כמובן בשאלת הזהות היהודית ומשמעותה במדינת ישראל, ועליה נרחיב בפעמים אחרות.

התקווה

שאלות לדיון בכיתה

נקודה חשובה ואחרונה, המאפשרת איסוף כוח ועוצמה בעת משבר, היא התקווה.

צפו בשירו של אריאל הורביץ אני מאמין

• מהו המסר העולה מהשיר?
• עם איזה ביטוי יהודי הוא מתכתב?

האם ניתן לקשר בין שיריה של אימו של אריאל הורביץ – נעמי שמר ז"ל – למסרים העולים משירו של בנהּ? הביאו דוגמאות לכך.

להרחבה:

• על המניעים והכוחות לשימור כוחו של עם לאורך זמן, ראו את מאמרו של ד"ר אסף מלאך, "מעבר לטוב המשותף" (קישור)

על מסירות ואמונה בצדקת הדרך צפו בנאום הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי, ״הנני״:

הפוסט צידה למרתון וצדקת הדרך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מחוץ לגבולות הארץ המצב היה מורכב יותר, ונהיה מורכב מיום ליום. ביחידה זו ננסה להבין מי תומך? מה הסיבה שלא לתמוך בישראל באופן כללי ובהקשר "חרבות ברזל"?

מי בעד ומי נגד?

יהדות העולם

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו גופים, ארגונים וקבוצות התייצבו לצד ישראל במלחמתה מול המרצחים, ואילו התייצבו נגדה? מה גרם לכל אחד מהם לנקוט בעמדתו? (האו"ם, נשיאי המדינות השונות, סלבריטאים ועוד…)
• כיצד הגיבו הקהילות היהודיות בעולם? צפו בסרטון המצורף, המשקף את עצרות ההזדהות עם ישראל שנערכו עם תחילת המלחמה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

• מהן תחושותיכם לנוכח סרטון זה? האם לאור המחלוקות הקשות שפקדו את הציבור היהודי בארץ ובחו"ל במהלך השנה האחרונה, העמידה של יהדות העולם לצד ישראל הייתה מובנת מאליה?
• עיינו בכתבה מynet בקישור כאן. מה דעתכם על הנאמר בו? האם וכיצד אירועי המלחמה מחייבים שינוי ביחסי ישראל והתפוצות.

   מדינות העולם

משימת כתיבה:

תמונה שווה אלף מילים

בעיתון "מקור ראשון" פירסם שי צ'רקה את הקריקטורה הבאה:

היום ב@MakorRishon pic.twitter.com/K249mnJVSX

— שי צ'רקה shay charka (@ShayCharka) November 3, 2023

שאלות לדיון בכיתה

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר בקריקטורה זו? כיצד הדברים באו לידי ביטוי?
• חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות, שלדעתכם היוו את הבסיס לאיור זה.

שירת התקווה מסביב לעולם

הסרטון מתאר את הכינוסים הספונטניים של הקהילות היהודיות בעולם לאחר מתקפת הרצח של החמאס ב7.10.

שאלה לדיון בכיתה: מה הדבר מלמד על הקשר בין קהילות אלו למדינת ישראל?

אנטישמיות ותמיכה בערבון מוגבל ממדינות המערב

במקביל לאהדה הבסיסית רבים ממנהיגי המערב מבקשים להגביל את ישראל בתגובתה הצבאית למרצחי החמאס.

• ראו למשל את עמדת הנשיא ביידן בכתבה זו, מדוע לדעתכם מדינות המערב מסוייגות? כיצד ניתן לענות לטענותיהם?

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

מה יש להם נגד ישראל?

חוסר תמיכה מהמערב הליברלי

הקבוצה המפתיעה (יחסית) בהתנגדותה העזה, ואולי אף שנאתה, לישראל היא הליברלים הפרוגרסיבים, הפועלים בעיקר באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות המובילים בארצות המערב.

בין הדמויות הבולטות שגינו את ישראל בתוקף, ושללו את הלגיטימיות של מלחמתה נגד מרצחי החמאס, היו השחקנית אנג'לינה ג'ולי ופעילת האקלים גרטה טונברג.

• שאלות לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם דמויות אלו, שאין להן קשר ישיר לאחד הצדדים בסכסוך, בחרו לתקוף דווקא את ישראל, שהותקפה באכזריות וברצחנות?

קצת לעומק

משימת כתיבה:

גם ישראלים רבים, נתקלו בגילויים מדהימים של שנאה לישראל מצד עמיתיהם לאקדמיה, חלקם שותפים לעמדותם הליברליות עד לפני כחודש. עיינו במאמר בעיתון גלובס. נסו לסכם את הטיעונים המועלים נגד ישראל באוניברסיטאות המערביות. וכיתבו כיצד לדעתכם יכולה ישראל להתמודד עימם.

חלק מהמדענים הישראלים המופיעים בכתבה מציינים בסופה כי:

"בטח לא אחדש אם אומר שזו לא באמת בעיית הסברה. זו בעיה מהותית שנובעת מכך שיש ביקורת לגיטימית על ישראל. נגיד זאת במפורש: הכיבוש… בסופו של דבר יש באמת אלפי הרוגים בעזה כל כמה שנים כבר עשרות שנים, כולל השבוע, כולל אזרחים, כולל מאות ילדים. לא יעזור לנו 'להסביר' להם, עד שלא תיפתר הבעיה המהותית".

• שאלות לדיון בכיתה: מה דעתכם על תגובה זו ולפיה הבעייה המרכזית שמניעה את תוקפנות החמאס היא "הכיבוש"? האם מי שתומך בעמדה זו יכול להתמודד עם תמיכתם של האקדמאים בחו"ל במתקפות הרצחניות של החמאס משני צידיו של הקו הירוק?

לסיכום:

קראו את מאמרו של אריאל שנבל "כשחמאס כבש את הרווארד" הלועג להזדהות השמאל הליברלי עם הרצחנות הפלשתינאית. מה דעתכם? ומהן מסקנותיכם לאור הסקירה על תומכי ישראל ומתנגדיה בעולם? מה המשמעות של סקירה זו לגבי דמותה של מדינת ישראל לאחר המלחמה?

הפוסט מי לנו ומי לצרינו – על "חרבות ברזל", יהודים, מוסלמים ומדינות העולם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.

מערך זה דן בשאלת גבולותיה של הארץ, נושא שדומה שפעמים רבות הבורות לגביו גדולה ומזיקה.

הכרזת עצרת האומות המאוחדות

הציגו בכיתה את סרטון ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בישראל, והעלו לדיון שאלות לגבי כ"ט בנובמבר:

שאלות לדיון בכיתה

• מה ארע ביום זה? מה משמעותו ההסטורית?
• מהו תפקידו של האו"ם באותה תקופה? היכן התקיימה ההצבעה?
• אילו מדינות תמכו? ואילו מדינות התנגדו?

גבולותיה של ארץ ישראל

לאורך ההיסטוריה, הייתה ארץ ישראל, בדרך כלל, חלק מאימפריות אזוריות, וככזאת לגבולותיה הייתה משמעות מעטה, והם היו רלוונטיים רק לגבי חלוקה מנהלית למחוזות או צרכים מנהליים אחרים.

פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה הייתה לארץ ישראל משמעות כיחידה מדינית עצמאית, וממילא הייתה חשיבות גדולה לקביעת גבולותיה.  פעם אחת התנהלה הארץ כיחידה מדינית עצמאית בימי שלטון עם ישראל בארצו בתקופת בית המקדש הראשון והשני, ופעם שניה בדורנו בימי המנדט הבריטי ועם הקמת מדינת ישראל.

בימי המקרא ובית שני (למעוניינים ניתן לדלג היישר לתקופת המנדט הבריטי)

משמעות המושג גבול בימי התנ"ך הייתה שונה מזו של ימינו. עם זאת להגדרת גבולות הארץ בימי השלטון של עם ישראל בארצו הייתה משמעות מרחיקת לכת מבחינה הלכתית, הואיל ושטחי ארץ ישראל מחויבים במצוות שונות (על המשמעות ההלכתית של קביעת גבולות הארץ ניתן להרחיב כאן).

ימי המקרא ובית שני

לאורך התקופות בהן שלט עם ישראל בארצו, השתנו גבולותיה של הארץ מספר פעמים.

1. לעיתים הם היו על בסיס גבולות ההבטחה שנתנה לאבות "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו) – גבולות אלו היו בפועל גבולות הארץ רק לעיתים רחוקות, כמו בימי דוד ושלמה, או בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל.
2. במקרים אחרים נקבע הגבול על בסיס מקומות הישוב של בני ישראל שהגיעו לארץ ממצרים ("גבול עולי מצרים").ישנן שיטות שונות היכן ממוקם גבול זה, את השיטות המקובלות ניתן לראות כאן בקישור בעמ' 3).
3. ראו בקישור זה את גבולות הארץ בימי שיבת ציון וראשית הבית השני, אז נאלצו יהודי הארץ להסתפק בגבולות צרים יותר.

על ההבדלים השונים בין גבול עולי מצרים לגבול עולי בבל, ניתן לצפות בסרטון זה, לעיון נרחב בנושא ראו כאן. גבולות אלו הלכו והתרחבו בימי ממלכת החשמונאים והגיעו בשיאם לשטחים הגדולים משטחי מדינת ישראל של היום.

לאחר השתלטות רומא על יהודה ואובדן העצמאות של עם ישראל בארצו, הפכה הארץ לחלק מהאימפריות השונות וגבולותיה היו פחות רלוונטיים.

על רקע האמור, השיבו על השאלות:

• ציינו הבדלים בהם הבחנתם, בין גבולות הארץ בתקופות השונות
• האם (מלבד המשמעות ההלכתית) ישנה משמעות כיום לגבולות הארץ בימי בית ראשון ושני?
• אילו שטחים משמעותיים שהיו בשליטת עם ישראל בימי בית ראשון ושני, אינם נמצאים בשליטת ישראל כיום?

תקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.

באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.

לטופס המנדט צורפה מפה זו שנועדה לתחם את גבולות השטח שנועד לבית הלאומי היהודי שטח שכולל את ארץ ישראל ההיסטורית משתי גדות הירדן.

שתי גדות לירדן

זמן קצר לאחר הכרזת חבר הלאומים, החליטה ממשלת בריטניה משיקולים פוליטיים שהיו קשורים להתחייבויות שונות שנתנו לשבטים ערבים במהלך מלחמת העולם הראשונה, לקרוע משטחי הבית הלאומי היהודי את עבר הירדן המזרחי, ולהקים בו את אמירות עבר הירדן  שהפכה לימים לממלכת ירדן.

יהודים רבים ובראשם זאב ז'בוטינסקי התנגדו לקריעת עבר הירדן משטחי ארץ ישראל. התנגדות זו באה לידי ביטוי בשירו המפורסם של ז'בוטינסקי :"שתי גדות לירדן" (שמאל הירדן) ובסמליהם של ארגון האצ"ל ותנועת החרות שראו את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל.

שאלות לדיון בכיתה

• האם בציבוריות הישראלית בפרט, ובדעת הקהל העולמית בכלל, מודעים לדעתכם לכך שעבר הירדן המזרחי נקרע מעל ארץ ישראל ההיסטורית? מדוע? מה ההשלכות למודעות או לחוסר מודעות לכך?

ועדת פיל – מפת החלוקה

במהלך שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה העשרים פעלו ערביי ארץ ישראל באלימות כנגד תושביה היהודים של הארץ. גלי הפרעות שחוללו הערבים ,ורצונם של הבריטים להשיג שקט, הביאו להצעות בריטיות שונות לחלוקתה של ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית וערבית. הידועה שבהצעות אלו הייתה הצעת החלוקה של ועדת פִּיל בשנת 1937.

עיינו במפת החלוקה של 1937 – האם מקום מגוריכם היה אמור להיות בשטחי המדינה היהודית, או הערבית?

היהודים התווכחו ודנו רבות האם לקבל על התוכנית. ניתן לראות כאן דוגמא לויכוחים אלו. בסופו של דבר נטו רוב היהודים לקבל את ההצעה, אם כי בכאב רב בשל הוויתור על שטחים עצומים ומשמעותיים מארץ ישראל, ובראשם ירושלים.

שאלות לדיון בכיתה

• ניתן לדון בכיתה בנימוקים בעד ונגד החלוקה של שנת 1937. עם זאת חשוב להבין את ההקשר ההיסטורי של התקופה (עליית הנאציזם, המרד הערבי וכו') ולכן יש לבדוק את ההתאמה לדיון בנושא בכיתה.

מפת החלוקה

הערבים מצידם דחו את התוכנית מכל וכל והחריפו את התקפותיהם על היהודים. בסופו של דבר נגנזה תוכנית החלוקה, ובמקומה ביקשו הבריטים לבטל את הצהרת בלפור ולהעביר את ארץ ישראל כולה לשלטון ערבי, תוכנית שסוכלה בשל מלחמת העולם השנייה ופעולות המחתרות היהודיות.

בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.

שאלות לדיון בכיתה

עיינו במפת החלוקה של 1947 והשיבו:

• האם מקום מגוריכם היה אמור להימצא בשטחי המדינה היהודית?
• מדוע לדעתכם חלו שינויים במפה של שנת 1947 לעומת המפה של 1937?

יחס הישוב היהודי להחלטת העצרת הכללית של האו"ם

הישוב היהודי בארץ והעולם היהודי כולו עשה כל מאמץ כדי שהעצרת הכללית של האו"ם תקבל את הצעת החלוקה. צפו בסרטון והשיבו:

• כיצד פעל העולם היהודי כדי להשיג את החלטת כ"ט בנובמבר?
• מדוע לדעתכם הייתה שמחה כה אדירה על ההחלטה בקרב היהודים בארץ ובעולם?

משימת כתיבה

למרות השמחה היהודית הגדולה היו רבים שלא שמחו. ננסה להבין מי ולמה?

צפו בסרטון על תגובתו של בן גוריון להחלטת החלוקה.

קראו על תגובתו של הרב צבי יהודה קוק להחלטה.

• מדוע שני האישים היו עצובים בליל החלוקה?
• מדוע בכל זאת שמחו על קבלת התוכנית?

תגובת העולם הערבי להכרזת כ"ט בנובמבר

הערבים כהרגלם, דחו את ההצעה ולמחרת כ"ט בנובמבר החלו במתקפת דמים על היהודים שהפכה למלחמת העצמאות.

לתיאור קצר של אירועי המלחמה ומשמעותה ראו כאן:

בסופה של המלחמה הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.

בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.

צפו בסרטון המצורף, והסבירו מהי החשיבות ומהי הבעייתיות בציון כ"ט בנובמבר.

איך זה נראה כיום?

התמונה העליונה מופצת כיום בקרב גורמים פרו פלשתינאים בעולם. התמונה התחתונה מייצגת את העובדות לאשורן. הגדירו כיצד באה לידי ההצגה השקרית של ההיסטוריה של חלוקת ארץ ישראל בתמונה העליונה (למורה: יתכן ויהיה צורך בתיווך לכיתה של האנגלית בתמונה).

• מדוע לדעתכם רבים בעולם מאמינים לתמונה שקרית זו?
• מה ההשלכות של אמונה זו?
• כיצד ניתן להתמודד עם אמונה זו?

להרחבה ניתן להיעזר במפות אלו המסכמות את הדיון על גבולותיה של ארץ ישראל

הפוסט כ"ט בנובמבר – על חלוקה וגבולות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

"יום הניצחון" נחוג ברחבי אירופה בהתלהבות עצומה ובמדינות רבות הוא מצוין עד היום מדי שנה בשנה. בעשורים האחרונים קבעה כנסת ישראל כי יום זה הוא יום זיכרון והוקרה ממלכתי ללוחמים בנאצים ובמיוחד למאות אלפי הלוחמים היהודים שפעלו במסגרת צבאות בעלות הברית. להלן נדון בכמה נקודות בעלות משמעויות ערכיות וחינוכיות המתבססות על מורשתו של יום זה.

א. משמעות היום

(בכיתות בהם חסר ידע בסיסי על מלחמת העולם השנייה, מומלץ להתחיל בסקירה קצרה של המלחמה. ניתן להעזר בסרטון התמציתי של יד ושם)

צפו בסרטון המצורף על יום הניצחון שהופק בידי מיזם "הלו"ז העברי".

דונו בכיתה לאור הסרט בשאלות הבאות:

• מה משמעותו של יום זה במדינת ישראל?
• האם יום זה רלוונטי רק לקהילת יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר ("חבר העמים") או לכלל אזרחי ישראל?
• "יום הניצחון" הוא מעין השלמה ל-"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" (מתוך הסרטון) – מה דעתכם על היגד זה ומה משמעותו?

מה דעתכם על הדברים של אחת הדוברות בסרט ולפיו היא אינה חוגגת את היום בשל הקורבנות הרבים אותם הכירה? התייחסו גם לדבריו של בן גוריון ביום הניצחון

ב. הלוחם היהודי

• "יום הניצחון" הוא מעין השלמה ל"יום הזכרון לשואה ולגבורה" (מתוך הסרטון) – מה דעתכם על היגד זה ומה משמעותו?

צפו במקורות הבאים (ניתן לחלק את המקורות בין התלמידים)

סיפורי וטרנים:

סיפור הלוחמים והפרטיזנים:

מאמרים על פועלם של הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית. מתוך מאגרי המידע במוזיאון הלוחם היהודי בלטרון

• ספרו לכיתה על אחד הסיפורים אותם קראתם. כיצד הסיפור השפיע עליכם ביחס להבנת ההתמודדות של היהודים עם אירועי השואה?
• אילו לקחים ניתן ללמוד מפועלם של הלוחמים היהודים למדינת ישראל של היום?

ניתן להתייחס לערכים השונים שבאו לידי ביטוי בסרטון – כמו הצורך בהקרבה למען המולדת, כיבוד המבוגרים, היכולת לקום מתבוסה לניצחון. מה מזה רלוונטי למדינת ישראל של ימינו?

ג. איך משמידים את הרוע?

מבחינה צבאית לאורך כל מלחמת העולם השנייה היה הצבא הגרמני טוב יותר מצבאות בעלות הברית שעמדו מולו. איכות לוחמיו ומפקדיו וכמו גם כלי הנשק שלו, נחישותו ומנגנוני הסיוע והאספקה היו טובים לעין שיעור מאלו של בעלות הברית שתחילה התנהלו בצורה מפולגת ומהוססת.

על השאלה – כיצד בכל זאת נצחו בעלות הברית במלחמה ענו ההיסטוריונים במהלך השנים מגוון רב של תשובות. לכיתות ברמה גבוהה מומלץ לעיין במאמרו של ריצ'רד אוונס, הסוקר את ההסברים השונים שניתנו לנצחון בעלות הברית. ניתן למיין את הסיבות השונות שהוא מציע לסוגים שונים: כלכלי, מנהיגותי וכדומה ולדון בהשפעתם.

ד. היכולת לקום מתבוסה לנצחון

אחת התופעות שאפשרה את נצחון בעלות הברית הייתה היכולת לקום מתבוסה לנצחון. היכולת זו אפיינה את כל בעלות הברית: בריטניה שנותרה לבדה לאחר תבוסת צרפת, ברית המועצות לאחר הכשלון הנורא ב1941 וארצות הברית אחרי פרל הרבור. בכל אחד מהמקרים (אולי למעט המקרה הרוסי בו ביקשו הגרמנים לשעבד ולהשמיד למעשה את ברית המועצות) עמדה בפני המנהיגות האפשרות להכנע ולהפסיק את המלחמה, אך המנהיגות (בתמיכת רוב הציבור) היו נחושים לקום ולהאבק.

צפו בשחזור נאומו של צ'רצ'יל מקיץ 1940, בשעה שנדמה היה שלבריטניה אין סיכוי מול הנאצים (בסרטון המצורף יש להפעיל כתוביות בעברית). על הרקע לנאום ראו כאן.

נקודות לדיון:

• באילו נימוקים השתמש צ'רצ'יל כדי לשכנע את הבריטים להמשיך ולהילחם?
• כיצד אפשרה מנהיגותו כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטון את הניצחון על גרמניה?
• מהם, להבנתכם, הלקחים מנאום צ'רצ'יל לימינו?

ה. שיתוף פעולה אל מול הרוע

ערב מלחמת העולם השנייה ולאחריה הייתה פעורה תהום אידיאולוגית ופוליטית בין ארצות הברית ובריטניה לבין ברית המועצות בראשות סטלין. גם בין ארצות הברית לבריטניה היו מחלוקות קשות ואינטרסים מנוגדים. ובכל זאת אל מול האויב המבקש להשמידם התאחדו המעצמות השונות ושיתפו פעולה באופן מלא עד לניצחון. (בסרטון המצורף: המפגש בין כוחות אמריקאים ורוסים על גדות נהר האלבה בליבה של גרמניה)

בכיתות מתאימות ניתן להרחיב על המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי לעומת מדיניותם של ארה"ב ובריטניה כמו גם על המלחמה הקרה שפרצה מיד בתום המלחמה.

מה ניתן ללמוד ממציאות זו לגבי היכולת והצורך של בעלי דעות שונות להתאחד אל מול אויב משותף?

ו. על הניצחון המוחלט

במהלך השנים האחרונות של המלחמה סירבו בעלות הברית לכל משא ומתן עם גרמניה ויפן ודרשו מהם כניעה ללא תנאי, כניעה שלאחריה הועמדו לדין ולעיתים גם הוצאו להורג מנהיגי המדינות שהמיטו על העולם את האסון. לנוסח הסכם הכניעה ראו כאן.

כמו כן במהלך המלחמה נקטו בעלות הברית תכופות במבצעים של הפצצות המוניות, מניעת מזון מאוכלוסייה ופגיעה באזרחים (פגיעה שאצל הרוסים גלשה במהירות לפשעי מלחמה קשים נגד האוכלוסייה האזרחית) ראו לדוגמא את הסרטון המצורף על הפצצת המבורג:

• מה הם היתרונות והחסרונות של הדרישה ל"כניעה ללא תנאי" ביחס לאויב חסר מעצורים?
• מה ניתן ללמוד מכך לימינו?

לפני מספר שנים אמר השופט אהרן ברק כי "דמוקרטיה נלחמת שידה האחת קשורה מאחורי גבה".

• מה המשמעות של משפט זה?
• מה היה קורה לדעתכם אם בעלות הברית היו דוגלות בגישה זו במהלך המלחמה?
• מה הם הגבולות הראויים ללחימה מול אויב המאיים על הקיום ומבצע פשעים?
• מה ניתן ללמוד מכך לדעתכם ביחס למלחמות ישראל כיום?

(ניתן להרחיב גם במערך של חמל מורים על שאלת מוסר המלחמה)

ז. מתי מציינים את יום הניצחון

עיינו בערכים השונים בוויקיפדיה ביחס לציון יום הניצחון:

על יום הניצחון האירופאי

על יום הניצחון בברית המועצות

• הסבירו מדוע לדעתכם נקבע יום הניצחון בחוק הישראלי על פי התאריך בו הוא צוין דווקא בברית המועצות?
• מה דעתכם על החלטה זו?

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ישנם קריאות בקרב יוצאי חבר העמים לציין את יום הניצחון דווקא ב8.5.

קראו את המאמר המצורף

• מה הנימוקים אותם מעלה הכותב בדבר הצורך לציין את יום הנצחון דווקא ב8.5?
• מה דעתכם על נימוקים אלו?

הפוסט יום הניצחון – שמונים שנה לניצחון על גרמניה הנאצית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.